יבול שיא
הרפת והחלב
המגדל הלבן ברמלה ואגדת קנאת הלודאים

טיול ברמלה של אמנות, היסטוריה ותיירות

6 דק' קריאה

שיתוף:

טיול יומי ברמלה וגם לוד החל מבריכת הקשתות עם תערוכה של דניאל רוטברט Daniel Rothbart והשם המסקרן רמלהאנתרופוקן RamleAnthropocene דרך המגדל הלבן והמרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR* חלק א'

*תמונה ראשית: המגדל הלבן ברמלה ואגדת קנאת הלודאים. צילום: דני בר

בריכת הקשתות  

מאגר המים המפורסם של רמלה, בריכת הקשתות (Bīr al-Anezīya או بئر العزيزة), הוא אחד האתרים המיוחדים בארץ שלא רבים מכירים. המאגר הוקם בסוף המאה ה-8, ימי החליף העבאסי הארון אל ראשיד (هارون الرشيدHārūn ar-Raschīd ) ונשמר עד היום.  

במאגר ניתן לשוט בסירות עץ ולהתרשם מהאדריכלות העתיקה במקום. למקום יש עוד שמות כמו בריכת העיזים (ביר אל-עזיזה) וגם בריכת הבת של הכופרת (כלומר ברכת אל-בינת אל-כפר بركة البنت الكفر). האגדה מספרת על אישה עשירה ונדיבה שמימנה את חפירת הבריכה עבור תושבי העיר, על מנת שיהיה להם מים כל ימות השנה. עם השלמת המלאכה פנתה האישה בהתרסה לאללה וטענה שהוא, אללה הגדול לא דאג למים לתושבי רמלה ואילו היא, בת האנוש כן דאגה לתושבי רמלה. מיד לאחר דבריה עלו מי הבריכה וגעשו והטביעו את ביתה הקטנה של הגברת, וכך זכתה הבריכה לכינוי בריכת בת הכופרת. הנוצרים מכנים את המקום בריכת הלנה הקדושה על שמה של פלוויה יוליה הלנה (Φλαβία Ιουλία Ελένη) המכונה הלנה הקדושה, אמו של קונסטנטינוס – הקיסר הרומי הראשון שהתיר בתחילת המאה ה-4 לרומאים להתנצר. 

בביקור בבריכה התת קרקעית שגודלה כ-500 מ"ר בלבד ועומק המים פחות מ-1 מטר, מומלץ לשכור סירה לשיט קצרצר חביב. במקום נערך שיפוץ מושקע לקבלת המבקרים הרבים בבריכה הכל כך מיוחדת. בימים אלה מועלה במקום מיצג חדש של האמן-סופר דניאל רוטברט – "רמלהאנתרופוקן".  

(דניאל רוטברט Daniel Rothbart دانينيل روتبارتרמלהאנתרופוקן RamleAnthropocene رملة الأنثروبوسين). 

דניאל רוטברט, אמן רב־תחומי וסופר, עוסק בסוגיות אקולוגיות דרך מיצבים במקורות מים ברחבי העולם, בהם הוא מציג פסלי זכוכית ואלומיניום צפים. אל בריכת הקשתות התוודע לפני מספר שנים כחלק ממחקר על מאגרי מים עתיקים. התערוכה רמלה אנתרופוקן מסכמת שלוש שנות מחקר ויצירה סביב מאגר המים מהמאה ה-8, בעיר רמלה. 

בתערוכה הציב רוטברט פיסול המזכיר צורות ימיות, המרמז הן לתקופות גאולוגיות מוקדמות בהן ים כיסה את כל אזורינו והן לירידה במגוון הביולוגי (Biodiversity), אחת הבעיות החמורות שיצרה ההשפעה האנושית. הפסלים, הם כרישומים בחלל, ספק אותיות בשפה בלתי מוכרת, ספק יצורים שנעים-רוקדים בתוכה. הם חומקים מהגדרה ומתכתבים עם מהות המים עצמם – חומר שצורתו משתנה, שזרימה ושינוי הם מאפייניו המרכזיים. הפסלים קינטיים – העבודות מעוגנות במשקולות ונעות במים, מחומרים שאינם משתנים בשהות במים ואינם מתמזגים עימם. האמנות נותרת כסימן חיצוני. כדורי זכוכית חוזרים בעבודות שהוכנו במיוחד לתערוכה זו, הם מאזכרים את תעשיית הזכוכית, שהייתה רווחת בתקופת השלטון המוסלמי בארץ.

בבריכת הקשתות
בריכת הקשתות עם תערוכה של דניאל רוטברט. צילום: דני בר

העידן בו אנחנו חיים, זכה לשם עידן אַנְתְרוֹפּוֹקֶן עקב תהליכי שינוי אקלימי ואיכות סביבה, שבעבר נתפסו כצפויים להתרחש בעתיד הרחוק, ובשנים האחרונות הפכו למוחשיים ולמרכזיים בסדר היום שלנו, בארץ ובעולם. רוטברט מגיב לתהליכים של שינוי אקלים, ומתייחס לנושא שימור מים שמסתמן לפי התחזיות להפוך בעתיד הלא רחוק, למשאב טבע מוגבל. דרך הפיסול הצף, הנע במים בהתאם לזרימתם, רוטברט מדבר על שאלות יסוד בדבר הקשר בין אדם לסביבה. בנוסף, הוא מתייחס גם להיבט ההיסטורי ולבריכת הקשתות כמעין אוצר זיכרון – מקום המשמר הדים של תקופות שונות ומאפשר לנו כיום להתבונן על העבר ולחשוב על ההווה והעתיד.  

(בריכת הקשתות, רחוב השומר 18, רמלה. פתוח כל יום, פרטים בטל': 08-9216873 ובאתר www.goramla.com. התערוכה מוצגת עד:  15.12.2023). 

המגדל הלבן  

לא רחוק מבריכת הקשתות, נמצא מתחם שגם בו מצויות בריכות מים שאותה תקופה, אבל השריד הבולט והמיוחד במתחם הוא המגדל הלבן (برج ابيض), הממוקם במרכז רמלה העתיקה ומתוארך לתקופת שגשוגה של העיר. האזור מכיל ארבעה אתרים היסטוריים. המסגד הלבן נבנה לראשונה במאה ה-8 לספירה. השרידים שאנו רואים כיום הם מסוף המאה ה-12 לספירה, אז שופץ המבנה בהוראת הסולטן צלאח א-דין, וכן מתקופת השלטון הממלוכי במאות ה-13-14. המגדל הלבן מתנשא לגובה של 30 מטרים ולראשו יש לטפס על 110 מדרגות מאתגרות! 

הסולטן הממלוכי מוחמד אבן חלהון, הורה על הקמתו של מגדל התצפית והשמירה, והבנייה הסתיימה בשנת 1318. מראש המגדל הלבן, ביום עם ראות סבירה ויותר, הנוף הנשקף מרהיב עם חוף הים התיכון במערב, כולל תל אביב, בצפון את לוד והעמק סביבה, בדרום את רחובות ושכנותיה ואילו במזרח את מגדל הפעמונים של הכנסייה הפרנציסקנית והצריח העגול של המסגד הגדול, גבעות השפלה, יער בן שמן ושיפולי הרי יהודה ושומרון. 

במסורת הנוצרית נקשר המגדל הלבן לסיפור ארבעים המרטירים – 40 חיילי רומי שקיבלו על עצמם את הנצרוּת בתקופה בה נרדפו המאמינים הנוצרים על ידי השלטון הרומאי. למרות גזר דין המוות שנגזר עליהם, סרבו לחזור בהם מאמונתם וכולם הוצאו להורג והפכו לקדושים. 

בנוסף, עם השנים התפתחה אגדת המגדל הלבן שמספרת כי מדי שנה סביב המגדל הלבן נהוג היה לחגוג את חגו של נבי סאלח, והדבר הביא כבוד רב לרמלאים. החגיגות כללו ארבעה ימים של התכנסות לתפילות, קניות בשוק שהוקם סביב המגדל והדבר הביא לתושבי רמלה הכנסה יפה, הן מתרומות עולי הרגל והמתפללים והן מהמסחר בשווקי רמלה.  

תושבי העיר לוד הסמוכה, התחילו לקנא בשפע והצלחה של שכניהם הרמלאים, ויום אחד לאחר ששבו הלודאים מחגיגות נבי סאלח לביתם, מספרת האגדה, התכנסו לטכס עצה איך להשיב לעירם את כבודה. הדיון הסוער הביא להחלטה אחת חד משמעית – עליהם לגנוב את המגדל הלבן ממקומו ברמלה ולהעבירו ללוד. אבל איך עושים זאת? פנו הלודאים לשיח' זקן, חכם וקדוש, שהיה ידוע כמחולל ניסים. הקשיב השיח' והוציא ממחסן ביתו כמה שקים ובהם חבלים ופסק: "אלה חבלי הקסם שלי, קחו את האנשים הכי החזקים בלוד, תתגנבו בלילה אל המגדל, תקִשרו את המגדל בחבלי הקסם שלי, ותגררו את המגדל עד לוד".  

שמחו הלודאים ובלילה התגנבו למגדל, קשרו אותו בחבלי הקסם והחלו למשוך את המגדל לעבר עירם. בחושך הם חשו שהחבלים נמתחים, ואילו הם גם מתקדמים לעירם לוד. הם משכו בכל הכוח, ועם שחר הגיעו לפאתי לוד. תושבי לוד שחיכו להם כל הלילה יצאו לקראתם בתופים ובמחולות ואילו המושכים הגברתנים קראו לעברם בשמחה: "ג'אמע אל אביאד ביתקרב" (جامع العفياض بيت كارب), כלומר "המסגד הלבן מתקרב". עם הישמע הקריאה חבלי הקסם הגיעו לשיא המתח ונקרעו וכל הלודאים שמשכו את החבלים מעדו ונפלו בקול רועם ובמהומה רבה. כל הלודאים – המושכים ומקבלי הפנים, נשאו עיניהם דרומה לעבר המסגד, ומה גדולה היתה התדהמה, שמגדל הלבן עדיין מתנשא במקומו הקבוע ברמלה. 
(המגדל הלבן, הרמב"ם 12, רמלה. פרטים טל': 08-92922650) 

המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR  

סמוך לשוק שוכן בניין היסטורי שנבנה ב-1922 והיה מקום משכנה של עיריית רמלה תחת המנדט הבריטי. המקום עבר מספר גלגולים, בכללם משמש כמוזיאון תולדות רמלה עם ממצאים מהמאה השמינית ועד ימינו, שעובר בימים אלה שדרוג משמעותי ותצוגה חדשה בקרוב. בקומתו השנייה של הבניין הוקמה מסגרת חדשה להצגת אמנות, מתוך הכרה בחיוניות של תרבות ואמנות בחברה אזרחית פתוחה. אוצרת המרכז היא ד"ר סמדר שפי. הפעילות במרכז CACR תהדהד את הרב תרבותיות והסובלנות הדתית שמאפיינות את רמלה, עיר עם מורשת מפוארת ומורכבת של שלוש הדתות על זרמיהן השונים.  

במקום מוצגת בימים אלה תערוכה חדשה של אלנה צ׳רטי שטיין (Elena Ceretti Stein) ששמה: "המקום בו שבילים נפגשים". מדובר במיצב בחלל CACR ובו צ'רטי שטיין עוסקת ברוחני שאינו דתי, וזאת לאור התחושה שהיחס בין האדם לעולם משתנה, כי אין ספק שכבר מרגישים היטב את שינויי האקלים. שינויים אלה פורמים את מה שנדמה היה כסדרי עולם: החל מהנחות וידיעה של מתי והיכן קר או חם ועד לשאלה מהו אנושי. צ'רטי מציגה תהיות על ה"חוזה הטיבעי" שבין האדם למערכת האקולוגית שסביבו. 

בעבודתה, היא פונה למיתוסים מקודשים, המקובעים בזיכרון קולקטיבי דרך לשלוש דמויות מיתיות: גאורגיוס הקדוש הנוצרי, אל-חַ'דִר הקדוש המוסלמי ואליהו הנביא הקדוש היהודי. שלוש הדמויות נעדרות מהחלל, אך הנוף בו הן מתוארות במקורות מצויר בציורים על חלונות המרכז. צ'רטי משתמשת בחלונות המוזיאון כמחוללי התרחשות משתנה עם אור היום הזז ומשתנה, שמייצר תנועה והשתקפות בחלל. 

המיצג יוצר אווירה של קדושה ללא דת ובתוך כך תהייה על מהות הקדושה. שבילי עץ על הרצפה משמשים כמסלול הליכה, וחלקי הרצפה הנותרים מצופים חומר מבהיק המדמה ים. הים של צ'רטי שטיין טעון משמעות ומתייחס לטקסי התקדשות, חניכה ומעבר בתרבויות רבות. כך למשל המקווה ביהדות, הטבילה הנוצרית או רחצת הפנים, הידיים והרגליים לפני התפילה באסלאם.

ציורי ויטראז של אלנה צ׳רטי שטיין במרכז CACR
ציורי ויטראז' של אלנה צ׳רטי שטיין  במרכז CACR. צילום: דני בר

בציור על החלון הדרומי לצד הכניסה למוזיאון, שפונה למסגד הגדול אל-עומרי (المسجد العمري) מצוירים נהר ועיר מבוצרת הטובלים בנוף כרי דשא והרים רכים. נוף דומה, בגרסאות שונות, חוזר בציורי גאורגיוס הקדוש והדרקון, כפי שצוירו לאורך השנים. הנהר מתקשר למוצא הדרקון המיתי ממים, בדומה ללווייתן המופיע בכתבים היהודיים, והעיר הבצורה מתקשרת לדימוי של הקדוש כאביר גואל, כפי שנוצר במשך מאות שנים בין העת העתיקה לעת החדשה. החלוקה בסיפור המיתי ברורה – האביר מציל את הנסיכה מידי הטבע המתגלם ביצור מפחיד, שאחת דינו להיות מנוצח על ידו. התפיסה המובלעת היא שהתרבות לעולם נעלה על הטבע. בחלל החיצוני ניצב ציור אבסטרקטי באורך של תשעה קיר מטרים, עשוי צבעי שמן גבס וחול. הצבעים מתאבכים בו כמו עננים, והתחושה היא תלת-ממדית, כך שכמעט ניתן לצעוד לתוך הקיר, להיבלע בשמיכה של צבע. הרכות מתעתעת – האסוציאציות יכולות לנוע מעננים לפטרייה אטומית ואף למרקם עור של דרקון.  

בחלל הפנימי שני ציורים על חלונות, האחד מסמל את סיפורו של אל ח'דר והשני מוקדש לאליהו הנביא. שתי הדמויות קשורות למים, לחיי נצח ולנוכחות במרחב האנושי. גם בחלונות אלה הבכורה ניתנת לסביבה, למרחב, והדמות במדוברת חסרה. הציור הראשון המיוחס לאל ח'דר, המוזכר בכתבי הקוראן כצדיק עתיר ידע וכשליח השומר על הים. בייצוגיו הוויזואליים הוא מתואר כעומד על דג כנוע, שהוא בפני עצמו ייצוג הטבע המשרת את האדם. הציור, שחלקו העליון בגוונים ירוקים, המתקשרים לקדוש דרך שמו – אל ח'אדר משמעו הירוק, וגם בהתייחס לתהליך הפוטוסינתזה בצמחים.  

הציור השני המיוחס לאליהו הנביא, נוכח נפקד בכל ברית מילה וליל סדר, שהנס המיוחס לו קשור בהורדת המים בזמן בצורת. צ'רטי שטיין מבקשת מהצופה להרהר ביחסי השליטה והניצול שבין האדם לטבע, דרך בניה של עולם חדש. מבעד לצבעים המשתברים, השתקפויות, לשפע הסיפורים ההתרחשויות, בעולם העובר שינויים מהירים, היא יוצרת מקום חדש המציע אפשרות לקיום הרמוני.  

(כתובת: הרצל 112 רמלה. לפרטים ותיאום ביקור טל': 08-9292650. נעילה: 12.1.2024). 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל.  

פרטים באתר: https://www.danybar.co.il/trip_planning  

או בפייסבוק: https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף הפעולה יעשה שימוש ביכולות בינה מלאכותית (AI) לתכנון ואופטימיזציה של חומרים כימיים להגנת הצומח, לטובת פיתוח קוטל עשבים בספקטרום רחב עם מנגנון פעולה (MoA) בר קיימא חדשני לחקלאים רחובות, ישראל – פברואר 21,
2 דק' קריאה
ההסכם מדגיש את מחויבות שתי החברות לפיתוח פתרונות ביולוגיים חדשניים לחקלאים באזל, שוויץ ורחובות, ישראל – 20 בפברואר, 2024 – סינג'נטה, חברה מובילה בתחום החקלאות החדשנית ולביא ביו בע"מ, חברה המפתחת מוצרים ביולוגיים לחקלאות
< 1 דק' קריאה
משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
בשנת 2000, התקופה שבה החלה ההפרטה וארוחות הערב בחדר האוכל התמעטו, יצא בכפר עזה ספר מתכונים בעריכת מיטל כסלו שבאותה עת התמודדה עם מחלת הסרטן. בימים אלה עלה הספר לאתר דיגיטלי בידי בתה נוי,
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן