הנוף חי בו
יבול שיא
הרפת והחלב
גן שורק

יוצאים למאבק על הבית כנגד הקמת מתקן לטיפול בפסולת אורגנית

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רק לפני שבוע וחצי נודע לתושבי מושב גן שורק כי המדינה מתכננת להקים מתקן לטיפול בפסולת אורגנית עירונית, כ-650 מטר מפתח בתי המושב. בגן שורק וכן במושבים בית חנן נטעים ובעיריית ראשון לציון, פתחו במאבק נגד הקמת המתקן, שלדבריהם יהווה מטרד ומפגע סביבתי, הן בהיבט של הריחות הלא נעימים והן מפגע תחבורתי, שיוסיף לכבישים באזור כ-200 משאיות ביממה.  משרד האוצר: המתקן צפוי להיות המתקן המתקדם ביותר מסוגו בישראל, מהמתקדמים בעולם

 

תושבי מושב גן שורק שבמועצה האזורית גן רווה, ממש ליד העיר ראשון לציון, יוצאים למאבק בפרויקט הקמת מתקן קצה לטיפול בפסולת עירונית אורגנית עירונית, שהמדינה מתכוונת להקים ממש 650 מטר מבתי המושב.

איציק סמינה, יו"ר וועד המושב, מסר ל"קו למושב" כי על הפרויקט שאת הקמתו יזמה המדינה כבר בשנת 2012, נודע לתושבי המושב ולוועד רק לפני שבוע: "פתחנו במאבק גדול – רוצים לשים לנו מתקן פסולת ענק פה.

 

איציק סמינה
איציק סמינה

 

זה ישפיע עלינו וגם על מושבים שכנים כמו נטעים, בית חנן וכמובן על תושבי ראשון לציון ואפילו נס ציונה. המאבק שלנו ושל עיריית ראשון לציון משותף אבל אנחנו עושים אותו כל אחד לחוד, כדי שההד התקשורתי יתפוש נפח גדול יותר.

"הולכים לחסל לנו את החיים פה. המתקן המתוכנן אם יוקם יהפוך למטרד ויהפוך את החיים כאן במושב לגיהינום – זה מפגע ריח חמור ומפגע תחבורתי – מאות משאיות ביממה שיגיעו ויצאו מהמתקן שליד המושב. על הקמת המתקן נודע לנו רק לפני שבוע, כאשר הגיע אלינו מכתב התנגדויות מהוועדה המחוזית. עד לקבלת המכתב לא ידענו שום דבר על הפרויקט. אחרי ששוחחתי עם ראש המועצה הוא הוציא לי מכתב התגדות. כיוון שמדובר בשטח גלילי אז התוכניות להקמת הפרויקט לא עברו דרך הוועדה המרחבית שלנו אלא רק דרך הוועדה המחוזית".

"בוועדה המחוזית יש לנו נציגה, המהנדסת של הוועדה המקומית 'שורקות' שמתברר שהגישה התנגדות לפרויקט כבר לפני שנה. התברר לנו שהתהליך להקמת המתקן התחיל כבר מזמן, לפני כמה וכמה שנים ואנחנו לא ידענו עליו דבר. בימים אלה אנחנו מכינים מכתב מטעמנו דרך משרד עורכי דין מכובד מאוד, שאף הוא יוגש כהתנגדות לוועדה המחוזית."

 

מי יזם את הפרויקט?

"המדינה באמצעות משרדי האוצר והמשרד להגנת הסביבה יזמה את הקמת המתקן. הם טוענים שהטיפול בפסולת האורגנית יהיה תהליך ביולוגי שלא מזהם. הם רוצים במקביל לייצר גז מתאן כאנרגיה חלופית ולייצר קומפוסט בתהליך קומפוסטציה, שזה עוד יותר גרוע.

כל הפסולות והקומפוסט יתחילו להסתובב פה במשאיות, זה נופל ויוצר ריחות לא נעימים וכל זה במרחק פחות מקילומטר מהמושב. למדינה יש מה שנקרא קרן נקיון, שלה משלמים כל ראשי המועצות והעיריות.

בקרן הצטברו כספים רבים והם רוצים לתת את הכסף להשקעה לחברה פרטית אבל הם לא רוצים לתת את הכסף לחיריה, שמנוהלת על ידי מוסד ציבורי כדי להקים ולהפעיל מתקן טוב יותר, שזהה למתקן שהם מתכננים להקים כאן.

"מלבדנו גן שורק והמושבים הסמוכים – המתקן יפגע באיכות החיים של תושבי ראשון לציון ונס ציונה. מדובר בארובות בגובה 60 מטר וזה ישפיע על כל האנשים מסביב. הם טוענים שהכל זה בתהליכים ביולוגיים ונקי אבל הם כבר מתכננים לשרוף מתאן בתהליך ביוגז. המדינה עצמה הכינה תסקיר השפעה על הסביבה שאנחנו סבורים שהוא מוטה לטובת היזם והפרויקט."

 


"זה מפגע ריח חמור ומפגע תחבורתי – מאות משאיות ביממה שיגיעו ויצאו מהמתקן שליד המושב. על הקמת המתקן נודע לנו רק לפני שבוע, כאשר הגיע אלינו מכתב התנגדויות מהוועדה המחוזית. עד לקבלת המכתב לא ידענו שום דבר על הפרויקט. אחרי ששוחחתי עם ראש המועצה הוא הוציא לי מכתב התנגדות. כיוון שמדובר בשטח גלילי אז התוכניות להקמת הפרויקט לא עברו דרך הוועדה המרחבית שלנו אלא רק דרך הוועדה המחוזית


 

זו לא הפעם הראשונה שמושב גן שורק יוצא למאבק. "לפני עשר שנים," נזכר סמינה, "רצו להקים בדיוק באותו מקום חוות מיכלי גז, שכל הגז של מדינת ישראל יהיה פה. אנחנו התנגדנו, הייתי ממובילי המאבק, נלחמנו נגד ההקמה, גם בכנסת ובסופו של דבר הצלחנו לבטל את הגזירה.

עכשיו הם רוצים להקים את המתקן הזה פה לידנו, מול הבית. רצו להקים שם באותו השטח גם תחנת כוח ובסוף מושב נטעים התנגדו ונאבקו – אז לא הקימו. כלומר, באותו אזור רוצים בכל פעם להקים פרויקטים, מבלי להתחשב בעובדה שגרים כאן מאות אלפי תושבים, הן במושבים והן בראשון לציון, שבתיה הראשונים הם במרחק זעום מהמתקן המתוכנן. מושב נטעים הוא במרחק שני קילומטר משם."

 

והשטח הזה לא שייך למושב או למועצה?

"לא, השטח הוא שטח גלילי בבעלות המדינה, שטח של כ-50-60 דונם. לכן הם בכל פעם מנסים להקים עליו משהו. ראש עיריית ראשון לציון, רז קיננסטליך, יצא בהתנגדות חריפה נגד הפרויקט, הן בעיתונות ובתקשורת והן בווידיאו שהפיץ לתושבים. הפחד שלנו זה שבסוף יערכו וועדת גבולות וימסרו את השטח לראשל"צ. כך תיהנה העירייה מהכנסת ארנונה, ממקומות תעסוקה ואז הם עלולים לשנות את דעתם ולתמוך בפרויקט."

כאמור, בגן שורק כבר גייסו עורכי דין מהשורה הראשונה שייצגו את התושבים והם כבר עובדים במרץ להגשת התנגדויות למניעת הקמת המתחם המדובר. סמינה: "במקביל אנו מקימים גיוס המוני שיפורסם במהלך השבוע לתושבים והציבור. נודה לעזרתכם לגיוס כספים שיסייעו למניעת בניית המתקן. אנחנו מצויים במהלכים מתקדמים למול כל רשתות התקשורת והחדשות ואלו מגלים עניין רב במאבק התושבים.

 

מרחקי הישובים מהמתקן המתוכנן לקום ליד גן שורק
מרחקי הישובים מהמתקן המתוכנן לקום ליד גן שורק

 

אנו ממשיכים להרחיב את ראשי המאבק ומעגל גיוס אנשי אינטרנט, וכל מי שיכול להצטרף ולהתנדב להציף ולשים על סדר היום את המאבק הבוער. מי שרואה עצמו מתאים מוזמן ליצור קשר עם אחד ממנהלי הקבוצות. חשוב שכל תושב ותושב יחתום על ההתנגדות והעצומה (פרסמנו נוסח חופשי).

אגב, מעיון במסמכי המכרז מתברר שהארובות המתוכננות תהיינה בגובה של 60 מטר, מה שאומר שהריחות יגיעו לכל הערים בסביבה ואף למזרח העיר ראשון לציון. נמשיך להיאבק נגד הקמת המתקן עד לביטול הפרויקט."

 

קצת רקע

כמות הפסולת העירונית והמסחרית המיוצרת בישראל עומדת על כ-5 מיליון טונות בשנה ובעלת קצב גידול שנתי של כ-3%-5% הנובע מגידול הן בהיקף האוכלוסייה והן בכמות הפסולת המיוצרת לנפש כתוצאה מעליה ברמת החיים.

מרבית הפסולת המוצקה מועברת לאתרי הטמנה לאחר טיפול ואילו פחות מ-20% מועברת למחזור. ברור לכולם כי הטמנה אינה מהווה חלופה סביבתית ראויה לטיפול בפסולת ושטחי ההטמנה הולכים ואוזלים.

להטמנת פסולת השלכות סביבתיות רחבות היקף, לרבות זיהום אוויר, קרקע ומי תהום ותפיסת שטחים המהווים משאב במחסור. במדינות מערב אירופה המקדימות אותנו בטיפול בפסולת השימוש בהטמנה הולך וקטן ועומד על אחוזים בודדים בלבד.

מתוך תפיסה סביבתית זו, מכוון המשרד להגנת הסביבה ליצירת שוק פסולת, המתבסס על טכנולוגיות מיחזור פסולת שהופרדה במקור והשבה. לצורך יישום מדיניות טיפול בפסולת בשיטות מתקדמות, הוקמה ועדת מכרזים בין-משרדית לפרויקטי BOT בתחום הטיפול בפסולת, המורכבת מנציגי משרדי האוצר והגנת הסביבה, שאמונה על המכרז להקמת מתקן קצה לטיפול בפסולת עירונית אורגנית, בשיטות מתקדמות הכוללות הפקת אנרגיה – אותו מתקן שהמדינה מתכננת להקים ליד גן שורק.

 

צילום אווירי השטח המיועד להקמת המתקן מסומן בסגול
צילום אווירי השטח המיועד להקמת המתקן מסומן בסגול

 

הזכיין שנבחר במסגרת מכרז BOT יתכנן, יממן, יקים ויתפעל מתקן לטיפול בפסולת עירונית אורגנית פריקה ביולוגית, לתקופת זיכיון בת כ-25 שנים, בין היתר בשיטות עיכול אנאירובי – טכנולוגיה בה הפסולת הפריקה ביולוגית מוכנסת למעכל, בו מיקרואורגניזמים החיים ופעילים בסביבה נטולת חמצן, מפרקים וצורכים את רב התרכובות האורגניות הזמינות. בתהליך עיכול זה נאסף גז מתאן המופק מהפסולת, ומשמש להפקת חשמל "ירוק".

לאחר סיום התהליך עוברת הבוצה, שהינה תוצר של התהליך, לשלב משלים להלן; קומפוסטציה סגורה – שלב בו הבוצה המיוצרת מתהליך העיכול האנאירובי עוברת תהליך אירובי לצורך יצירת מטייב קרקע.

במתקן צפויים להיות מטופלים כ-1,000 טון פסולת עירונית מדי יום המורכבים מזרם פסולת פריקה ביולוגית, הן מתחנות מעבר ומיון והן פסולת מופרדת במקור, וזרם פסולת מעורבת. בתום תקופת הזיכיון יועבר המתקן לידי המדינה.

הזכיין שנבחר במכרז הינה חברת "זירו וויסט", שבבעלות קבוצת עזריאלי ושיכון ובינוי. זירו וויסט זכתה במכרז באפריל 2018. על פי הבקשה למתן היתר בניה שהפיצה הוועדה המחוזית להתנגדויות, מדובר במתקן בשטח כ-43 דונם, שיכלול מבנים ומתקנים כגון: מערך מיון והפרדה, מתקן לעיכול אנאירובי, מערך תעלות קומפוסטציה, צובר לביו-גז, גנרטורים להפקת חשמל מהביו-גז וכן מתקנים וצנרת לטיפול באוויר.

בנוסף יוקמו מתקן לטיפול בתשטיפים, מסועים, מבנים וסככות לאחסנת תוצרי מיחזור, בית מלאכה, עמדת שומר, מתקן לשקילת משאיות, עמדת תדלוק בשירות עצמי, מתקן לשטיפת משאיות, מבני חשמל ומתקני חשמל, משרדים, מרחבים מוגנים וכדומה.

 

לא פרופורציונאלי

בהתנגדות שהגישה אנה קוגן, מהנדסת הוועדה המקומית "שורקות" לוועדה המחוזית נכתב: "לאחר עיון בחומר שהוצג ע"י המתכננים בוועדה המקומית 'שורקות' ולאחר עיון בהערות המשרד להגנת הסביבה, לתסקיר השפעה על הסביבה, להלן התייחסותי:

  1. תחום המתחם להקמת המתקן, מתוכנן באזור ללא תכנית מפורטת, אשר קובעת הוראות מפורטות, ספציפיות ופרטניות לרבות הוראות לשמירה על הסביבה ומניעת מטרדים ומפגעים סביבתיים וזאת בניגוד לסעיף 145 ז' לחוק התכנון ובניה הקובע כי לא יינתן היתר בניה ללא תכנית מפורטת שתכלול תשובות מפורטות וסופיות לכל הנושאים הטכנולוגיים.
  2. החשש העיקרי לדעתי הנו:

א. מטרדי ריח שעלולים להיגרם מתהליכי הקומפוסטציה. התהליך יתבצע כולו בתוך מבנה סגור, הגזים שייפלטו יעברו סינון בתהליך פילטר ביולוגי. מדובר בטכנולוגיה שהפעלתה המוצלחת תלויה בתחזוקה טובה ורציפה והניסיון ממקומות אחרים מלמד כי המערכת קורסת לעתים לתקופות.

ב. מקורות אחרים לריחות יכולים להיות מהפעולות הנלוות, כמו מתקנים לשטיפת משאיות אשפה ומתקן להפרדה ומיון של אשפה.

ג. נקודה נוספת להתייחסות קשורה לתנועת המשאיות: המתקן מתוכנן לקלוט כ-1,300 טון אשפה ביום ותנועה של כ-200 משאיות ביום ובלילה, עתידים ליצור רעש תנועתי. בנוסף להנ"ל, פריטי אשפה עתידים ליפול מהמשאיות לאורך הדרך ולזהם בכך את הסביבה.

  1. כמות המשאיות שתעבור ביום ובלילה (כ-200 משאיות: 135 נכנסות ו-65 יוצאות ביום) תיעשה בדרך לא בטיחותית שלא מתאימה לקלוט עומס תנועתי לא פרופורציונאלי ולא הגיוני.
  2. מרחק המתקן המוצע מהמושבים שמסביב הינו כ-850 מ' צפון מערבית ממושב גן שורק, כ-25. ק"מ צפון מערבית ממושב נטעים, 3.8 ק"מ צפון מזרחית מקיבוץ פלמחים וכ-5 ק"מ מחוף פלמחים. ריחות צפויים להיפלט מארובת המתקן ואין לדעת האם כיוון ועצמת הרוח, עתידים לשאת את הריחות הלא נעימים לאזורים אלו, שנחשבים כבעלי ערך של פנאי ונופש, דבר שיכול לפגוע באיכות החיים של תושבי המושבים וכלל הציבור.

בשל כל האמור לעיל, הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'שורקות' מתנגדת להקמת המתקן ובמיוחד מתנגדת להוצאת היתר בניה ללא תכנית מפורטת."

ב-8 לדצמבר נערך בוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז דיון בנושא פרסום הבקשה להיתר בניה. בדיון נתן נציג זירו וייסט, גידי שרם, סקירת רקע על המתקן ותפעולו ובהתייחסו לתסקיר ההשפעה על הסביבה ציין את מאמצי התכנון והטכנולוגיה שהושקעו לעמידת המתקן בסטנדרטיים סביבתיים גבוהים ולשביעות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, כולל השפעת הריח, הרעש, טביעת הרגל האקולוגית, ניקוז מי הנגר, חלחול למי התהום, ניהול התשטיפים, ההערכת הסיכונים מצובר הביו-גז וההשפעה הנופית. לדבריו, כולם נבחנו לשביעות המשרד להגנת הסביבה וללא פגיעה משמעותית במצב הקיים.

תגובת נמסר ממשרד האוצר

"מתקן הטיפול בפסולת המתוכן בשטח השפד"ן צפוי להיות המתקן המתקדם ביותר מסוגו בישראל, מהמתקדמים בעולם וצפוי להיבנות בסטנדרטים הגבוהים ביותר. המתקן צפוי להקטין בצורה משמעותית את הנזקים הסביבתיים, הכלכליים והמשקיים מטיפול בפסולת על ידי הגדלת המחזור וצמצום ההטמנה.

" מתקן לטיפול בפסולת אורגנית נמצא בהליכי מכרז מספר שנים, במהלכם בוצעו תיאומים רבים עם רשויות רלוונטיות ובעלי עניין שונים. כלל ההשפעות הסביבתיות הצפויות של המתקן נבחנו במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה שמלווה את היתר הבנייה, וחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה קבעה, כי לא צפויים מפגעים סביבתיים כתוצאה מהקמת המתקן ותפעולו. מנהלת הפרויקט מטעם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה תלווה ותפקח על הקמת המתקן והפעלתו."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סין מגדלת היום את ה"אור" על שטח של מיליון וחצי דונם!!! בעקבות המידע על הגידול בסין, התברר כי עבר המועד שישראל הייתה יכולה לבצע רישום רשמי של הזן בסין. למעלה משני עשורים שקדו פרופסור
5 דק' קריאה
חם במושב פארן, יבש, המים במשורה, אבל הפלפלים שלהם בשרניים, יפי מראה, מבוקשים באירופה ובארצות הברית וגם עמידים. שוחחנו עם אורי יעקבי, חבר המושב ושמענו על הסוד העומד מאחוריהם. אתגר גידול ירקות איכותיים הופך
3 דק' קריאה
הפירות והירקות הנרכשים בתדירות הגבוהה ביותר הם העגבנייה והמלפפון, אחריהם הבצל ותפוח האדמה. בפירות מככבים הבננה ותפוח העץ. ומהו כוחו של ההרגל בבחירה של פירות וירקות? סקר שערכה "חקלאי גרנות" מצא מהם הקריטריונים המובילים
2 דק' קריאה
רכישת נכסיה של חברת הזרעים סמקו, שנחתמה ב-29 בנובמבר, תאפשר לאוריג'ן זרעים להעמיק את פעילותה מול לקוחות קיימים, תגדיל את קהל לקוחותיה ותקנה יכולת להציע מגוון מוצרים רחב יותר. אוריג'ן זרעים, החברה המובילה בישראל
2 דק' קריאה
עמרי תקוע הוא צלם ובמאי טלוויזיה מניר ישראל  בראיון לעדינה בר-אל הוא מספר על הסרטים הדוקומנטריים שהיה שותף בעשייתם, ביניהם סרטי תחקירים שזכו לתהודה רבה.  עוד הוא מספר על "מסעות האוכל" המופלאים בהם השתתף
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן