יבול שיא
הרפת והחלב
עץ הבאובב שבגן בית עמנואל צילום דני בר

יפו – בין השעון לעמנואל

4 דק' קריאה

שיתוף:

סיור חוויתי והיסטורי של פעם ועכשיו, בין ישן לחדש. יצאנו להמשך הסיור היפואי עם ידידי, מורה הדרך דוד קוטק וקבוצה קטנה של מטיילים קשובים וסקרנים לדעת למה שדרות ירושלים מובילות לאילת ורחוב אילת מוליך לירושלים * וגם: סיור בין הרכבת, דליז'נס והטרזינה ואיפה ישנו החוזה הרצל והקיסר וילהלם

כיכר השעון 

הגענו לכיכר השעון ובפינה המוצלת יכולנו לשמוע מהמדריך, דוד קוטק, על המקום בו היתה הגימנסיה הרצליה למשך מספר חודשים בשנת 1905 (עד שעברה לרחוב הרצל במקום בו היום מתנוסס מגדל שלום). בפינת הרחוב ניתן לראות את שרידי מסילת הטרזינה, שנקראת על שמו של הממציא של אותו כלי תחבורה, אחד אוסטרי בשם קארל פון דרייס (Karl Freiherr von Drais), שהמציא את כלי התחבורה המסילתי לאופמשינה (Laufmaschine) וכונתה דרזינה על שמו ובמחוזותינו שובש הכינוי לטרזינה… כמו כן, יש לציין שעל סמל מסעדת חאג' כחיל הסמוכה, תוכלו לראות איור של כרכרה עם סוס, משום שבפינה זו היתה תחנת הדליז'נס (Diligence) – כרכרות עם סוסים לכל הבאים מנמל יפו בדרכם לירושלים או חיפה. 

שמענו על שלל המבנים ששרידיהם קיימים עד היום, סביב הכיכר שהפכה לסמלה של יפו במאה ה-21. שמענו על מגדל השעון שהוא אחד משישה מגדלי שעון שהקימו העות'מנים בשטחי ישראל, ואחד מ-100 מגדלי שעון שהוקמו ברחבי האימפריה העות'מנית עד חנוכתו בשנת 1903. שמענו על הקישלה שלימים הפכה למשטרת יפו ושם גם היה כלוא הצורר אייכמן בעת החקירה הראשונה שלו, עד שהועבר לכלא קישון בצפון (כזכור – מטה השב"כ היה ברח' רזיאל הסמוך), ובו אף צולמו קטעים רבים מהסרט המיתולוגי על יפו – קזבלן. לימים הפך המקום למלון 5 כוכבים סטאי תל אביב (Setai Tel Aviv) שבסמוך לו נמצא מסגד מחמודיה (مسجد المحمودية מסג'ד אל-מחמודיה), שהוקם במאה ה-18 ופעיל עד ימינו. המחמודיה נחשב למסגד השלישי בגודלו בשטחי ישראל רבתי (אחרי אל-אקצא בירושלים ומערת המכפלה בחברון). 

במקום זה עשינו הפסקה להתרענן באחד מהמסעדות או בתי הקפה שבסביבת כיכר השעון ושוק הפשפשים. 

המושבה האמריקאית-גרמנית 

מכיכר השעון הלכנו לכיוון שדרות ירושלים שהופכות לציר תנועה מרכזי של הקו האדום ברכבת הקלה של גוש דן וסביבה נערך שיפוץ ושדרוג נרחב של מתחם תיאטרון גשר והשכונה מסביבה. הגענו דרך רח' אילת המנמנם לרח' אוארבך שהוא הכניסה לרובע הטמפלרי של יפו אבל הסיפור הוא מורכב וארוך יותר. 

שמענו מדוד המדריך, על מטה המשטרה ששכוב בפינת הרחובות אוארבך ואילת, על הבית שהיה מסעדת קרן המיתולוגית של סוף המילניום, עד שנסגרה בשנת 2002. המבנה המרשים הבא הוא בית אבן מפואר באוארבך 6, שנבנה בשנת 1867 ע"י האחים דריסקו, שהיו חלק מהקהילה האמריקאית שהגיעה ליפו ממיין (Maine). היה זה הבית היחיד במושבה האמריקאית שנבנה באבן, ולא כמו שאר בתי העץ שהובאו בחלקים מארה"ב, יחד עם המתיישבים שבאו מאמריקה לארץ הקודש. בהמשך הבניין נמכר למיסיונר רוסי בעל יחוס, פלטו פון אוסטינוב (Plato von Ustinow), שאף קנה חלק מהבתים האחרים שהמתיישבים האמריקאים מכרו לפני שעזבו את פלשתינה במפח נפש.  

אוסטינוב עזב את הבית והשכונה ולמקום הגיעו הטמפלרים שהקימו כאן את המושבה השנייה שלהם בארץ הקודש (הראשונה היא חיפה). לימים הפך המבנה למלון דריסקו (The Drisco) היוקרתי, שצופה גם אל גן יפיפה של בית עמנואל.  

סיפורם של המתיישבים האמריקאים זכה לפרק בספרו המשעשע משהו של מארק טווין, מסע תענוגות לארץ הקודש (Pleasure Excursion to the Holy Land), שמספר על קורות מסעו למזרח התיכון ויפו בשנת 1869. 

גן אכסניית בית עמנואל 

הבית ברחוב בר הופמן 14 מול כנסיית עמנואל, נבנה בשנת 1866 על ידי ארבע משפחות מקרב האמריקאים ונמכר לטמפלרים בשנת 1869, עת עזבו את ארץ הקודש הקשה. כאשר חזר הברון פון אוסטינוב בשנת 1878 ליפו – הוא קנה את הבית, שיפץ אותו ועבר להתגורר בו עם רעייתו. שכנו היה יהודי מומר העונה לשם מוריץ האל, שחי תקופה באתיופיה ועבר להתגורר במושבה הגרמנית ביפו יחד עם נסיכה אתיופית אותה נשא לאישה, יחד עם בתם  המשותפת. פון אוסטינוב והאל הפכו לחברים קרובים וכאשר בשנת 1895 הסב פון אוסטינוב את ביתו רחב הידיים, לבית מלון יוקרתי בשם מלון פארק הוא מינה את מוריץ האל למנהל המלון. המלון נחשב לבית המלון המפואר והמכובד ביותר ביפו ובשנת 1898 שהה בו הקיסר הגרמני וילהלם השני, שהרצל דאג לפגוש כל יום במלון, כשהוא הגיע מהמלון הצנוע ברח' רזיאל בהמשך הרחוב (תחנתנו השלישית בסיור). 

בחצר המלון נטע הברון אוסטינוב גן גדול ומטופח ובו צמחייה אקזוטית עשירה וגם כלובי קופים ותוכים ואף ממצאים ארכאולוגיים מאוסף גדול שהחזיק פון אוסטינוב. הגן היה פתוח לציבור והותיר את רישומו על תושבי יפו ועל המבקרים בעיר ועד היום, יותר מ-120 שנים לאחר נטיעת הגן, אפשר לראות את עץ הפיקוס הבנגלי הגדול עם שורשי אוויר שנאחזו בקרקע והתעבו, כך שאפשר לטעות ולחשוב שמדובר במספר עצים יחדיו. 

בשנת 1970 נפתחה במתחם אכסניית בית עמנואל בבעלות המיסיון הלונדוני. באחד מחדריה הוקמה תערוכה המציגה תמונות, מסמכים ומוצגים שונים המתארים את תולדות הבית ואת תולדות יפו. לשמחתנו דאג דוד קוטק המדריך שלנו, לתאם מפגש עם מנהל המתחם, שגם דאג לספר לנו על המקום ולהראות לנו שקופיות זכוכית שניצלו מפגעי הזמן. ראינו תמונות שצולמו בשחור לבן ונצבעו בידי אומן, על מנת להמחיש את מראות יפו במחצית השנייה של המאה ה-19.

צילום שחור לבן צבוע בידי אומן – שקופית זכוכית של שוק הפשפשים ביפו 1850 לערך צילום דני בר
צילום שחור לבן צבוע בידי אומן – שקופית זכוכית של שוק הפשפשים ביפו 1850 לערך. צילום: דני בר

סוף דבר 

סיימנו את סיורנו המאלף במתחם בית עמנואל ומשם הליכה קצרה החזירה אותנו למתחם התחנה שם השארנו את רכבנו. 

בסקירה זו סיפרנו רק מקצת מסיפורי הסיור שעורך דוד קוטק. בסיור תוכלו לשמוע עוד על הקשר של יפו עם שחקן הקולנוע פיטר יוסטינוב (Peter Ustinov), המאבק המשפטי על בית סורסוק, על הסבון של דינה בכיכר השעון ועוד פיקנטריה. 

רוצים להצטרף לסיור? פנו לדוד בווטסאפ 054-4976056 או פרטים בדף הפייסבוק. 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן