יבול שיא
הרפת והחלב
כיכר השעון של יפו עם הקישלה הסרייה והמגדל שעון צילום דני בר Copy

יפו בין התחנה לכיכר השעון

4 דק' קריאה

שיתוף:

סיור חוויתי והיסטורי של פעם ועכשיו, בין ישן לחדש. יצאנו לסיור יפואי עם ידידי, מורה דרך דוד קוטק וקבוצה קטנה של מטיילים קשובים וסקרנים לדעת למה שדרות ירושלים מובילות לאילת ורחוב אילת מוליך לירושלים. סיור בין הרכבת, דליז'נס והטרזינה וגם איפה ישנו החוזה הרצל והקיסר וילהלם

תחנה ראשונה: מתחם התחנה  

מתחם התחנה מוכר לרבים כולל לנו, אבל מרענן ומעשיר היה ההסבר של קוטק, על תחנת הרכבת יפו, שהייתה פרק היסטורי חשוב בתולדות ארצנו.  

תחנת הרכבת יפו היא תולדה של הרעיון להקים קו רכבת שיקשר בין מישור החוף ונמל יפו לבין העיר ירושלים על גב ההר, שהועלה לראשונה באמצע המאה ה-19 גם על-ידי סר מוזס מונטיפיורי ואחרים. טקס הנחת אבן הפינה התקיים ב-31 במרץ 1890 והבנייה מזרחה לירושלים החלה עם מסילה ברוחב 1 מטר, בדומה למסילות הרכבת הצרפתיות שהובאה מצרפת ע"י החברה הצרפתית שהקימה המסילה. בנוסף הוקמה מסילה קצרה בין הנמל של יפו לתחנת הרכבת, על מנת להעביר חומרי בניה למסילה וסחורות בכלל וארגזי תפוזים בפרט בהמשך, בין התחנה לנמל (מסילה זו נבנתה ברוחב 60 ס"מ בלבד וכונתה טרזינה).  

קטע המסילה הראשון, בין יפו לרמלה נחנך ב- 24 במאי 1891, וקטע נוסף לדיר אבאן – תחנת בית שמש של ימינו, נפתח כחצי שנה אחר כך. הקו הושלם מהתחנה ביפו לירושלים וב-26 בספטמבר 1892 נערך טכס רב משתתפים – יהודים וערבים בירושלים – וביניהם אליעזר בן יהודה, שהעניק לרכבת את השם סוס פלדה (רכבת היא מילה מאוחרת הרבה יותר). נסיעה מיפו לירושלים ארכה כ-4 שעות כמו נסיעה בכרכרה וסוסים. 

צומת הרחובות אילת, דוד רזיאל ושדרות ירושלים 

המשכנו ממתחם התחנה לצומת הרחובות אילת, דוד רזיאל ושדרות ירושלים. שמענו מדוד המדריך על התגלגלות שמות הרחובות. רחוב אילת נקראה בכלל דרך הגמלים שהפכה בהמשך לדרך שכם (כי זה היה הנתיב מיפו לכיוון שכם). בהמשך שונה השם לרחוב מוסתקים על שם אחד מנכבדי העיר יפו. לאחר קום המדינה שונו שמות הרחובות לשמות הנושאים מספר בלבד (יש עדיין כמה כאלה ביפו) והרחוב זכה לשם 298. בהמשך טדי קולק ביקש שהרחוב המוליך לירושלים יקרא רח' ירושלים ואילו הרחוב הפונה דרומה יקרא רח' אילת, אבל הדבר עורר התנגדות, כי לא יתכן ששדרה מפוארת תיקרא רח' אילת והרחוב הצר הפונה לכיוון ירושלים יהיה רח' ירושלים – והוחלט להחליף בין השמות. כך השדרה הפונה לאילת נקראת שד' ירושלים והרחוב הפונה לירושלים נקרא רח' אילת. 

תחנה שלישית: רחוב רזיאל 4 

רחוב רזיאל שמחבר בין שד' ירושלים לבין כיכר השעון הוא רחוב מוכר לי היטב, כי שם גם היו משרדי הנהלת השק"ם שביקרתי בה תדירות בשנות השמונים של המאה שעברה, מתוקף עבודתי בחברת תבורי ובמבשלת שיכר לאומית. מעולם לא הקדשתי מחשבה על ההיסטוריה של המבנים הישנים בהם היו המשרדים ולא לבניינים השכנים.  

תחנתנו הראשונה היא בחזית הוורודה של בית סורסוק המשופץ. דוד קוטק מספר לנו כי הרחוב בעל שני השמות בעבר: נג'יב בוסטרוס ואסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד), שבו עברה מסילת הטרזינה בין הנמל לתחנת הרכבת, היה רחוב מרכזי ובעל חשיבות בתולדות יפו של מחוץ לחומות העיר העתיקה של יפו. 

שמענו על בית סורסוק שנוסד בשנת 1925 ונחשב בזמנו לבניין המשרדים היוקרתי ביותר ביפו ובו שכנו משרדי סוכני חברות ספנות, עמילי מכס וגם משרדי חברת "גאולה" לרכישת קרקעות בניהולו של מאיר דיזנגוף. לאחר קום המדינה ועד לשנת 1970 שימש הבניין את השב"כ ומשם יצאו מבצעים רבים, כולל לכידת אייכמן ששוכן בהמשך הרחוב, במקום שהיום הוא מלון סטאי. שמענו את סיפורה של האלמנה הססגונית ליידי איבון קוקריין סורסוק והפיצוי שקיבלה עבור הבניין שהוחרם ממשפחת סורסוק בתום מלחמת העצמאות. 

ליידי סורסוק היא בין האנשים הבודדים שקיבלו פיצוי (אם כי זעום ביחס לנכסים שהיו למשפחתה לפני קום המדינה) בגין נכסי נפקדים ממדינת ישראל. היא היתה אצילה לבנונית והיתה נשואה לקונסול האירי בלבנון. משפחתה תמכה בהתיישבות ובגאולת הקרקעות היהודית למרות האיומים הרבים על חייהם. כל חייה התנגדה ליידי סורסוק באומץ רב להשתלטות הפלשתינאית והסורית על לבנון. בגיל 98 נפטרה בארמון סורסוק לאחר שנפצעה אנושות מהפיצוץ הגדול שאירע בנמל התעופה בירות. 

ממול נמצא מלון ששמו היה בית האורחים (בית אשל) פאלעסטינא אבל ידוע יותר בשם בית קאמיניץ כשם בעליו. כאן התארח בנימין זאב הרצל בעת ביקורו ביפו בנובמבר שנת 1898, בכוונה להיות קרוב ככול האפשר למלונו של הקיסר וילהלם השני (ראו תחנתנו השביעית).

ליידי איבון 1
ליידי איבון קוקריין סורסוק ז"ל. רוב אדמות עמק יזרעאל נקנו ממשפחתה

תחנה רביעית: רחוב רזיאל / רחוב הדואר 

בבניין שבכתובת רזיאל 13 ראינו את השריד האחרון לשמו ההיסטורי של הרחוב Rue Negib Bustros וציון שנת 1886 שאז נסללה הדרך ברחוב. הרחוב מפינת רחוב הדואר ועד לכיכר השעון הרחוב נקרא כאמור, איסכנדר עוואד על שמו של ערבי מרוני עשיר שהגיע ליפו ממלטה כסוכן של סוכנות הנסיעות תומס קוק ובמהלך השנים רכש נכסים רבים לאורך קטע זה של הרחוב.  

בפינת הרחוב יש גם את עמוד החשמל האחרון של רוטנברג שעדיין ניצב על תילו (משופץ כמובן). בהמשך הרחוב ראינו בבית מספר 15 את שרידי ביתו של עוואד שמעוטר בכתובת בעברית: שלום על ישראל (להזכירכם, עאווד היה מרוני).

עמוד החשמל האחרון של רוטנברג רחוב דוד רזיאל יפו צילום דני בר 1
עמוד החשמל האחרון של רוטנברג (משופץ), ברחוב דוד רזיאל. צילום: דני בר

בשבוע הבא המשך המסלול מכיכר השעון לכנסיית עמנואל 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "הימים האחרונים היו קשים במיוחד והביאו את החקלאים להפסדים. אני מברך על מתווה חשוב זה שגובש על-ידי גורמי מקצוע במשרד החקלאות ורשות המיסים, שייתן מענה מהיר, יזרז את
< 1 דק' קריאה
ד"ר שוקי לשם הוציא ספר מיוחד במינו על אח מיוחד ולא שגרתי ("הוא לא כבד, הוא אחי", הוצאת אוריון), ובו הוא מדבר בפתיחות על הקנאה בחברים שיש להם אחים "רגילים", על הבושה שחש מאחיו
8 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
לפני 16 שנים הקים יובל רוט, בן חצרים, שאחיו אהוד נרצח ב-1993, את "בדרך להחלמה", עמותה המסיעה ילדים פלסטינים חולים לבתי חולים בישראל. בין המתנדבים קיבוצניקים רבים וקיבוצים לא מעטים מממנים את הוצאות הדלק
6 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן