יבול שיא
הרפת והחלב
מופ צפון במטעי התפוחים בגולן צילום תקשורות יעל שביט

"כשחקלאות וחדשנות נפגשים"

5 דק' קריאה

שיתוף:

תחת הכותרת  'כשחקלאות וחדשנות נפגשים'- יתקיים הכנס המקצועי המסורתי השנתי, במסגרת תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2022, ב-2-3 בנובמבר, במעיין חרוד * בראיון ל"קו למושב" חיה רק יהלום, מנכ"לית מו"פ צפון, מתארת את הנושאים הטכנולוגיים החדשניים שיועלו בכנס * בואו להקשיב – יהיה מרתק

ב-2-3 לנובמבר תתקיים תערוכת "אגרו-ישראל יבול שיא" 2022 במעיין חרוד, במסגרתו יציגו למעלה מ-130 חברות את חידושיהם ואת מוצריהם לענפי החקלאות השונים. כמידי שנה, במסגרת התערוכה יתקיים כנס מקצועי לחקלאים, בהובלת מו"פ צפון – המו"פ (מרכז מחקר ופיתוח) הפריפריאלי הגדול ביותר בישראל: הן בהיקף פעילותו, במגוון הנושאים, האזורים הגיאו אקלימיים ובשונות רבה בסוגי קרקעות וזמינויות מים ובעיקר בנושא האגרוטק – חדשנות בחקלאות. לרגל הכנס שוחחנו עם חיה רק יהלום, מנכ"לית מו"פ צפון על הנושאים המרתקים שיעלו בכנס. 

חיה, ספרי לנו מה צפוי לנו בכנס? 

"אנחנו מעלים את הכנס המקצועי של התערוכה שנה שניה ברציפות. בשיתוף עם אלקנה בן ישר, קודמי בתפקיד. הכנו את תוכנית בה התמקדנו בשני נושאים מרכזיים, הנושא הראשון הוא יישומים טכנולוגיים חדשניים ובינה מלאכותית. והנושא המרכזי ביומו השני של הכנס יתרכז בהתמודדות החקלאות בתנאים עסקיים ואקלימיים משתנים." 

למה כיוונתם בשני הנושאים האלה? 

"ראשית, אין צורך להכביר מילים בנושא חשיבות הדיון בשינוי האקלים. כולנו מודעים למשבר הגלובלי אנחנו רואים את השינוי בנתונים, כתבנו  ודנו בנושא לא מעט. במו"פ שלנו נעשו מדידות מגוונות, כאשר אפילו טמפרטורת יום מקסימאלית – שמדדנו במספר ימים בשנה העלתה מעל 38 מעלות – ונרשמה אף עליה אקספוננציאלית מלפני 20 שנה. אם דיברו בעבר על 3 ימים עם טמפ' קיצונית בשנה – כיום אנחנו מדברים על מעל 30 יום בשנה.  

"כאשר בוחנים את כמות הימים עם טמפ' גבוהה, והיקף ירידת מנות הקור, ויכולים למדוד את השינויים האלה, ברמת הנתונים, מעבר למה אנחנו מרגישים או חושבים, אין ספק שיש שינויי אקלים. אם פעם גידלו בעמק החולה תפוחים, הרי שכיום אי אפשר לגדל תפוחים בפחות מגובה של 600-800 מטר מעל פני הים. התאמות אגרו-טכניות בלבד, לא מספיקות. 

"דבר נוסף, המו"פים התבקשו על ידי משרד החקלאות וקק"ל, שני הגופים המממנים העיקריים של המו"פים, לתת תחומי התמחות. הסתכלנו על תחומי ההתמחות שלנו במו"פ צפון, ואמרנו ששני תחומי ההתמחות העיקריים שלנו הם אכן: התמודדות עם המטע העתידי, בהיותנו מו"פ שמתרכז בתחום המטעים כולל תחום כרם היין ופרדסים, סוב-טרופיים וטרופיים וכמובן נשירים – בכל העולמות האלה אנחנו חוקרים איך את העיצוב האופטימאלי למטע הפרי העתידי, כך שיוכל לייצר באופן מיטבי, והנושא השני הוא באמת ההתמודדות עם שינויי האקלים. 

"אנחנו מקבלים גם הרבה מאוד מימון מהחקלאים עצמם, דרך מועצת הצמחים בכלל ומועצת הפירות בפרט, שתומכים בעבודה שלנו בסכומים גדולים, כולם מתגייסים בכדי לבחון את מה שניתן ויועיל למטעים בעתיד. 

"יש כאן כמה אספקטים: נושא של התאמות אגרו-טכניות, אבל ישנה גם הסתכלות עתידית, לטווח רחוק שמתבטאת ברמה של זנים וכנות, באינטרודוקציה, ובטיפוח והשבחה, אנחנו בודקים מכל הכיוונים האפשריים איך אנחנו מסתכלים על המטע העתידי וכיצד נוכל להתאים אותו לשינויי האקלים. 

"מתבצעים מחקרים רבים, גם בנושא ההתנהלות מול השינוי האקלימי וגם מול הסביבה העסקית בתחום הצריכה, כמובן במטרה לאפשר לחקלאים להיות יותר רווחיים. 

"פה נכנס כל הנושא של טכנולוגיה וחדשנות ובינה מלאכותית (AI), החקלאים נדרשים להיות יותר רווחיים, ולהתמודד גם עם היבוא, עם המחסור בכוח אדם שאיננו זמין או שהוא יקר יותר – ולכן חייבים להכניס טכנולוגיה מתקדמת לתחום החקלאי, חייבים להכניס חדשנות בגידולים החקלאיים." 

על מה תדברו ותציגו בכנס המקצועי של התערוכה? 

"הנושאים הם רבים. למשל, בתחום הגנת הצומח  אנו בוחנים כל העת שיטות לקיומה של חקלאות העתידית ידידותית יותר לסביבה ולבני האדם, זה אומר הפחתת השימוש בחומרי הדברה והכנסת טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות, לענף החקלאות, במטרה לנטר את הפגעים, תוך שימוש בשורה ארוכה של אמצעים – חיישנים, רחפנים, לוויינים, וכמובן שימוש באלגוריתמים ויצירת פלטפורמות של חיזוי שמסוגלות לנתח את הנתונים ולצפות את הפגעים.  

"באמצעים האלה אנחנו רוצים לבחון קיומם של פגעים, כך שהטיפול בהם יהיה נקודתי ולאו דווקא בכל המטע, ואם ניתן עדיף לבצע מניעה נקודתית מאשר טיפול כולל גם לעצים או צמחים שאינם פגועים.  

"גם דרכי המניעה הן חדשניות. בשנה שעברה למשל, חוקרת במו"פ צפון ד"ר רקפת שרון, חקרה את נושא התקשורת בין חרקים, והשתמשה גם בנושא של צלילים, ופרמונים, וכן ברמת הנקישות כאמצעי מניעה על ידי הפרעה של התקשורת בין החרקים – זאת אומרת קיים שימוש בשיטות חדשות וחדשניות,  אשר ניתן באמצעותם להפחית את אוכלוסיית המזיקים ולמנוע את הנזקים לפירות באמצעותם, בשיטות אחרות מאשר ריסוס. וגם אם יש נקודות 'חמות', עם נגיעות, האמצעים החדשניים הללו יאפשרו זיהוי ומיקוד, כדי לבצע כאמור טיפול נקודתי ולא רחב היקף.  

"אנו עוסקים גם במיזמים משותפים, כי כמו שאתה יודע, לחרקים לא אכפת היכן עובר הגבול בין נחלה לנחלה, ולכן הטיפול חייב להיות אזורי בשיתוף כלל החקלאים. כמו כן, תתקיים בכנס הרצאה של ד"ר עדי טיפלייארי מ'תבל, חברה שמפתחת רחפנים לקטיף במטע פירות, ביחד עם ד"ר עומר קריין, חוקר ממו"פ צפון, יחדיו הם מפתחים שיטות חדשות לקטיף תפוחים על ידי רחפנים.  

"ככלל, במו"פ צפון מאמינים בשיתופי פעולה, אנחנו משתפים פעולה עם התעשייה. המיקום שלנו בתוך מכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, יוצר אפשרות לשיתופי פעולה חשובים עם כלל הגורמים במרחב.  

"חשוב מאוד לציין שבתוך הצמיחה של תחומי האגטק והפודטק קיימים המחקרים היישומיים המתבצעים במו"פ, אם לטווח קצר לפתרונות אגרו-טכניים ואם לטווח ארוך, וכאן מדובר בפתרונות עם טכנולוגיה יותר מפותחת וכמובן שימוש ב-AI. גם אם מדובר בהשבחה של זנים וכנות, אנחנו עושים  זאת באמצעים טכנולוגיים מתקדמים יותר. השיטות אינן כשהיו בעבר של מחקרים בטיפוח קלאסי, אלא כיום משתמשים בטכנולוגיות יותר חדשניות ומתקדמות." 

את לא מדברת על הנדסה גנטית? 

"לא ולא. אנחנו מדברים על טיפוח באמצעות מרקרים מולקולריים וגנטיים, וחוקרים את נושא ריבוי בתרביות רקמה. לדוגמא, מחקר של ד"ר ליאור רובינוביץ' חוקר במו"פ צפון, העוסק בנושא ריבוי כנות אבוקדו בתרביות רקמה. על בסיס המחקר הייחודי הוקמה חברת 'בסט טרי' (Best Tree), בשיתוף עם מיגל. ושני קיבוצים שהשקיעו בתחום ומכוונים לייצור שתילים לישראל ולייצוא. בתחום שיתופי הפעולה, אנחנו משתפים פעולה בנושא בעיקר עם חוקרי מכון וולקני אבל גם עם גופים נוספים."

Screenshot 2022 10 25 143550
ד"ר ליאור רובינוביץ. ירצה על הסיכונים והסיכויים בהצבת פאנלים סולארים במטעים

דיברת על פיתוח זנים חדשים, זה לא אורך עשרות שנים בפירות? 

"נכון, פיתוח קלאסי אורך עשרות שנים אבל בזכות השימוש של המדע בטכנולוגיות יותר מתקדמות, כפי שכבר ציינתי, מדובר על מרקרים, תרביות רקמה ועוד – כך ניתן לקצר את זמן המחקר באופן משמעותי. במקום 30 שנה כמו בעבר, המחקרים כיום לפיתוח שנים אורכים כעשור, וכבר מתחיל לקבל צורה יותר יישומית. 

"בכנס נציג גם את תחום הפאנלים הסולאריים מעל צמרות המטעים, נושא מחקר שמו"פ צפון מאוד מוביל בו. מתוך הפיילוטים שיצאו זכה לשמחתנו מו"פ צפון באחוז מאוד גבוה של מחקרים. מתוך ה'קול הקורא' של משרד האנרגיה, זכה מו"פ צפון בכ-60 מחקרים מתוך ה-145 שנבחרו לביצוע פיילוט. אנחנו עוד מחכים לקול הקורא' ממשרד החקלאות, אבל מלכתחילה החוקרים של המו"פ מובילים בכל מה שקשור במחקר בתחום הפאנלים הסולאריים מעל עצי מטע." 

60 מחקרים זה מכובד מאוד. מדובר על טכניקות שונות? 

"כן, גם גידולים שונים וגם טכנולוגיות שונות, כי פה במיגל פתחנו את הדלת לכל החברות, לא הגבלנו את עצמנו מול חברה אחת – והחברות השונות מביאות טכנולוגיות שונות, בין אם זה פאנלים נייחים, בין אם פאנלים ניידים, בין אם הם מונחי חיישנים, או פאנלים שקופים – כלל הטכנולוגיות השונות הקיימות, ואנו בוחנים את השיטות במגוון  גידולים. הנושא הזה יוצג במנעד רחב ביום השני של הכנס, כאשר נדבר גם על הסיכונים והסיכויים בהצבת הפאנלים. 

"מכיוון שיצרנו קשר עם מכון פראונהופר (Fraunhofer ISE) הגרמני, מכון המוביל בעולם במחקרי אגרו וולטאי, יש לנו את הידע הבסיסי, מתוך שיתופי הפעולה. 

"בנוסף בכנס ידבר ד"ר עומר קריין על טכנולוגיות ייצור מתקדמות במטע, כי ישנה חובה לייעל את הגידול ולהפוך אותו ליותר רווחי, בתוך ההתמודדות שלנו עם השינויים בסביבה העסקית של החקלאות. כללית, כשאנחנו מדברים על השינויים אנחנו נכנסים לתחומים חדשים. למשל, בגידולי הדובדבן שבעבר כמעט ולא היו מחקרים לגביו. התחלנו במחקרים חדשים בגידול הדובדבן, שיעסקו בעיצוב, זנים חדשים, ועוד – אנחנו חייבים להתאים את הגידול הזה לאקלים המשתנה בארץ ישראל כדי שיהיה יותר רווחי. 

"לכנס נביא גם את ד"ר דני גמרסני, חוקר מומחה מהיחידה לפוסט-הארווסט במיגל, שידבר על AI ככלי לפיתוח פרוטוקולים עבור הטיפול בתוצרת חקלאית. יש מחקר שכבר נחל הצלחה בהערכת ימי האיסום של מלפפונים וגם של קיווי. זו תהיה הרצאה מרתקת. אספנו מרצים מאוד מעניינים, הבאנו מרצים ממכון וולקני וממוסדות נוספים, בכדי  להציג  את כל הנושאים האלה שהם מאוד חשובים. בנוסף ירצה בכנס מנשה כהן ממו"פ צפון, על מחקר  הבודק ייצור מערכת טכנולוגית שמטפלת בטמפרטורת הקרקע. זה נושא נוסף שיכול להשפיע על ההתמודדות בשינויי האקלים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול
7 דק' קריאה
התמקדות של מדינת ישראל בגנטיקה, באיסוף נתונים ובהפחתת חום, הובילה לתנובת החלב הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לפרה  מישל אקרמן – HOARD'S DAURYMAN 4.2022 המחברת היא כתבת בענף החלב והחקלאות שבסיסה בקולומבוס, אוהיו. ההולשטיין הישראלי
10 דק' קריאה
מפעל למיחזור חומרי לוואי מורכבים הצטערנו לשמוע שחברת פינוי פסולות וייצור חומרי לוואי לרפת סוגרת את הפעילות המרכזית של מפעלה בקיבוץ מרחביה. תלונות על מטרדי ריח לתושבים בסביבה הביאו את הרשויות להציק שוב ושוב
10 דק' קריאה
נתן כספי שהוציא לאור ספר על הגיל השלישי ("שבעים, שמונים, תשעים" בהוצאת "ספרי ניב"), עקב אחר חייהם של יותר מ-30 נשים וגברים בגילים שבעים עד יותר מתשעים שפורחים בערוב ימיהם * המסקנה שלו: גיל
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן