יבול שיא
הרפת והחלב
Douglas Guthrie חיים רבינוביץ במעבדה. צילום

להבין את החקלאות ולייצר מזון

10 דק' קריאה

שיתוף:

פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד ממחקריו מיושם בימים אלה ע"י חברת 'רומהפיד' ובשת"פ עם 'אינטל-איגנייט', ויהווה תשתית לשיקום החקלאות בקיבוץ חולית, שנפגע קשה  בטבח שארע ב-7 באוקטובר

חיים רבינוביץ' נולד בתל-אביב בשנת 1940. ה'רומן' שלו עם החקלאות התחיל בתנועת הנוער החלוצית הצופים, נמשך בהכשרה בקיבוץ גלעד ואחריה בשדה בוקר.

"באותה תקופה התפרנס הקיבוץ מכמה ענפים חקלאיים, ביניהם: מטע אפרסקים, ריבוי בצלי נרקיס  וגידולים נוספים, עדר כבשים ועדר סוסים," הוא מספר, "אני אהבתי את חקלאות הצומח והתחלתי להתעניין לעומק, לא רק בפעולות עצמן, אלא בסיבות לעשייתן. מדריכה חקלאית שהגיעה פעם בשבועיים או שלושה, הכירה היטב את הכללים וההנחיות, אך לא ידעה לענות לי על הרבה משאלותיי, לדוגמא: למה יש צורך להשקות דווקא בפרקי הזמן שנקבעו? למה יש לדשן בחנקן בכמות כזו בעת הזו, וכו'."

כנער צעיר וסקרן, חיים החל לחפש תשובות. תחילה פנה לספרנית הקיבוץ וביקש ללמוד מספרים מקצועיים בנושאי חקלאות. היא ענתה לו שאין בספרייה ספרים מסוג זה, אלא רק ספרות יפה וספרי קריאה אחרים. באותה תקופה נסמכה ספריית הקיבוץ על השאלת ספרים מהספרייה המרכזית של ההסתדרות, והמלאי התחלף מעת לעת. "ביקשתי מהספרנית לבדוק אם הספרייה המרכזית משאילה ספרים במדעי החקלאות, ולאחר שבועיים היא חזרה עם תשובה: הספרייה המרכזית אינה אוצרת ספרים מסוג זה."

חיים פנה אל מזכיר הקיבוץ וסיפר לו שהוא רוצה ללמוד, להרחיב את הידע שלו על חקלאות ושאל מה האפשרויות הפתוחות לפניו. למזכיר לא היתה תשובה מוכנה, כי אף אחד בעבר לא התעניין באפשרות כזו. הוא הבטיח לבדוק בתקנון.

"לאחר כמה ימים, הוא קרא לי מקצה חדר האוכל ואמר: 'התקנון קובע כי יוצאים ללימודים לפי הוותק בקיבוץ'. שאלתי אותו: 'איפה אני בתור ללימודים?' והוא ענה: 'עדיין אין בכלל תור. אף אחד לא ביקש לצאת ללמוד…' ואז החלטתי שעבורי הזמן הטוב ביותר ללימודים הוא עכשיו, בגיל צעיר, ועזבתי את הקיבוץ."  

חיים רבינוביץ בהרצאה. צילום ששון תירם
ד"ר חיים רבינוביץ בהרצאה. צילום: ששון תירם 

לימודים בפקולטה

חיים נרשם ללימודים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בסתיו תשמ"ב. הפקולטה ממוקמת ברחובות, אבל באותה תקופה הסטודנטים לחקלאות למדו בשנה הראשונה בירושלים. "למדנו שם לימודי יסוד יחד עם סטודנטים של חוגי מדעים אחרים: ביולוגיה, רפואה, גיאוגרפיה, מטאורולוגיה, ועוד. כולנו למדנו אותם מקצועות: ביוכימיה, מתמטיקה, פיסיקה, סטטיסטיקה ומקצועות יסוד נוספים, וגם מבואות למקצועות נדרשים כמו מבוא לבוטניקה, לזואולוגיה, לגיאולוגיה וכיו"ב. יחד הכיתה כללה  כ-400 עד 500 תלמידי שנה א'."

בשנה השנייה, עם המעבר לרחובות, בחר חיים במסלול לימודי צומח: "אז לא היתה הפרדה מסלולית מלאה," הוא אומר. "לדוגמא: תלמידי מסלול בעלי חיים למדו גם מקצועות של הצומח, כי הרי מאביסים בעלי-חיים במספוא, לכן הם צריכים ידע גם בנושאי צמחים; ואנחנו, תלמידי מדעי הצומח, רכשנו הרבה ידע בפיסיולוגיה, בהתפתחות ובהזנה של בעלי-חיים."

במהלך הלימודים לתואר ראשון עבד חיים לפרנסתו אצל פרופסור נחום קידר ז"ל כטכנאי ואיש הביצוע. "היו לנו הרבה שעות יחד. באחת מנסיעותינו הרבות לשדה, הוא שאל אותי מה תוכניותיי לעתיד, סיפרתי לו שאני חולם לעבוד  כמדריך חקלאי בחבל לכיש המתפתח. רציתי לנוע במרחבים הפתוחים בג'יפ, חבוש בכובע אוסטרלי – ולתת למגדלים תשובות לשאלות שאני לא הצלחתי לקבל.

"קידר חייך, ולא ידעתי מה מתרוצץ במוחו," מספר חיים. "כאשר סיימתי את התואר הראשון ובאתי להיפרד ממנו, הוא אמר לי בחדות: 'לא. אתה לא הולך לשום מקום! אתה תעשה תואר שני בהדרכתי'. כאשר הזכרתי לו את חלומי וכוונותיי, הוא אמר: 'כן, אבל אתה תהיה מדריך הרבה יותר טוב אם תעמיק את ידיעותיך בלימודים גבוהים'. היה הרבה היגיון בדבריו ולכן עשיתי כעצתו. סיימתי את הלימודים ואת המחקר לתואר המוסמך תוך שנה וחצי, וגויסתי למלחמת ששת הימים. כשחזרתי לאחר חצי שנה, כאשר באתי להיפרד ממנו, והוא אמר לי: 'לא. עכשיו תתחיל את הדוקטורט. ברור לך שזה יוסיף לך ידע'. ואכן, לאחר שנה של התלבטות אם כן אם לאו ובחירת הנושא ומהותו, נעניתי להצעה המפתה והתחלתי את עבודת הדוקטור בהדרכה משותפת שלו ושל פרופ' פייר בודובסקי ז"ל."

מה קסם לך כל כך בלימודי התארים המתקדמים?

"קסם לי המחקר. קסמה לי האפשרות להעלות רעיון, לבחון אותו בשדה או במעבדה. להסתכל על משהו, להניח ששולט במציאות הזו איזה שהוא חוק טבע, לזהות את קיומו, לנסות להבינו ולנסחו, וכך להסביר ולהבין את הקורה בשטח; ובאמצעות כל אלה לשנות את המציאות.

"קסם לי הגירוי או הפיתוי לבחון נושא מסוים כשהחוקר מגיע מכיוונים שונים: הוא יכול להתחיל בהבחנה של השוני בעוצמת גידול בטמפרטורות שונות, בהשפעת תנאי הגידול על תכולת ויטמין A או C, בחשיפה להבדלים בתהליכי הפריחה, בסקרנות להבין מדוע צמחים מסוימים אינם פורחים – ובמאמץ להפוך את הגלגל ולגרום להם לפרוח ולייצר זרעים וכדומה. במילים אחרות: להשתמש בכלים שנתן לנו הטבע עצמו כדי ליצור מציאות חדשה, בכוונה להגדיל את התנובה והאיכות של התוצרת החקלאית."

חיים חקר בעבודת הדוקטור את מנגנוני יצירתם של רדיקלים חופשיים של חמצן ואת פגיעתם בצמחים  במגוון מחלות פיסיולוגיות ופתולוגיות, ואת קיומם והמרצתם של מנגנוני הגנה מפניהם.

מסביר חיים: "החמצן חיוני לקיומנו, למשל: בתהליכי הנשימה ויצירת האנרגיה המאפשרת לנו לפעול ולחיות. מאידך, החמצן עלול לחמצן מולקולות וכך לפגוע בתפקודן ויותר מכך, להיות רעיל ביותר. כאשר הוא הופך לרדיקל חפשי (מכיל אלקטרון  בודד בקליפה החיצונית). הרדיקלים החופשיים מתרבים בתהליכי שרשרת ופוגעים והורסים כל מולקולה שתתייצב בדרכם (למשל: DNA). בשל כך, כל החיים על פני כדור הארץ מכילים מנגנוני הגנה מפני חמצן."

חיים אפיין את הנזקים השונים הנגרמים ע"י רדיקלים חופשיים של חמצן ביצורים ירוקים, וזיהה את שורת מנגנוני ההגנה הפועלים בהם  למניעת הנזקים. את עבודתו סיכם בשורת מאמרים ובסקירה  (עם פרופ' פרידוביץ', ז"ל, אוניברסיטת דיוק, דורהם, צפון קרולינה) המצוטטת ביותר בנושא זה. 

והוסיף: "תוצאות המחקרים שלי מיושמות בעיקר במניעת מחלות פיסיולוגיות כמו מכת שמש, הפוסלת ירקות ופירות לצריכה. המחקר שלי בוצע בעגבניות ובאצות ירוקות, ותלמידי מחקר שלי אמתו את ההנחות והממצאים והוכיחו, כי העקרונות הללו מתקיימים גם בפלפלים, במלפפונים ובתפוחים. כל אלה תרמו לפתרון מעשי לצמצום הנזקים."

צילום של עגבניות השרי באשכולות שפיתח חיים רבינוביץ
צילום של עגבניות השרי באשכולות שפיתח חיים רבינוביץ. אלבום פרטי 

דוקטורט במלחמת יום כיפור

מספר חיים: "בחודש מאי 1973 התחלתי לסכם ולכתוב  את ממצאי המחקר שלי בעבודת הדוקטורט, ובהמשך להדפיס במכונת  כתיבה 'הרמס בייבי', שהרי מחשבים אישיים פרטיים היו אז עדין בגדר חלום. כיוון שהודרכתי ע" שני מנחים – פרופ' נחום קידר ופרופ' פייר בודובסקי ז"ל – נאלצתי להשתמש בנייר פחם, כדי שאוכל למסור לכל אחד מהם עותק, לקבל את הערותיהם ותיקוניהם ולהדפיס נוסח מתוקן."

ההדפסה של הנוסח השלם לתיזה הסתיימה ב-5 באוקטובר 1973, אחה"צ, בערב יום הכיפורים: "הקלדתי את הדף האחרון, דף התודות, ואז שושי רעייתי הזמינה אותי לארוחה מפסקת. עזבתי הכול, והדף עם התודות נשאר משולב בין גלילי מכונת הכתיבה. למחרת, בצהרי יום הכיפורים, נשמעה צפירה, ואנחנו ירדנו עם שני הילדים למקלט. זמן קצר לאחר מכן הגיע רוכב אופנוע ומסר לי צו ביד  שהורה לי להתייצב מיד ביחידה.

"עליתי לדירתנו, לקחתי כמה פריטים אישיים ויצאתי אל מקום המפגש בפארק הלאומי ברמת גן. שם נזכרתי בעבודת הדוקטור שלי, והרהור מטריד חלף במוחי: מה קורה עם עבודת הדוקטור אם לא אחזור? פניתי למפקד וביקשתי פסק זמן קצר לחפש טלפון בסביבה כדי להתקשר הביתה. נכנסתי לבית קרוב, קיבלתי רשות להתקשר לשושי רעייתי וביקשתיה: 'קחי את כל הדפים המונחים ליד מכונת הכתיבה ובתוכה, סעי מחר בבוקר אל ביתו של המנחה שלי נחום קידר, ומסרי אותם לידיו'. ידעתי שלא יגייסו אותו מפאת גילו, ובטחתי בו שיטפל בכול."

במלחמה הוא שירת בצפון רמת הגולן. חודש וחצי לערך מאותו יום כיפור, נמסר למשפחתו שהדוקטורט שלו אושר: "אז היה נהוג הליך של בחינה בעל-פה בפני כל חברי הסגל האקדמי של הפקולטה. הבחינה כללה הרצאה המסכמת את החדשנות בעבודה, פרק של דיון פילוסופי ותשובות לשאלותיהם של הנוכחים. המ"פ שלי אישר לי חופשה בת 18 שעות: 'סע, תַרְצֶה, תחזור'.

"התעוררה בעיה תחבורתית. איך אגיע בזמן? אוטובוסים או לא שירתו את הקהל ולא היה לי רכב פרטי עמדי. נחוש לעשות זאת התקדמתי לאט בטרמפים למרחקים קצרים ברכבים מזדמנים, פעם בקומנדקר, פעם במשאית אספקת מים… והעיקר, הצלחתי להגיע הביתה, להחליף בגדים, לנסוע לרחובות, לעבור את המבחן ולקבל את התעודה הנכספת. והשאר היסטוריה. כן, חזרתי בזמן למזרעת בית ג'אן למשמרת שלי," הוא מסיים בחיוך.

הישגים חדשניים בירקות

ב-1995 נבחר חיים רבינוביץ' לכהונת ראש ועדת מחקר של הפקולטה ועמד בראשה עד שנת 1998, כשנבחר לכהונה של ארבע שנים לתפקיד דֶּקָן הפקולטה. ב-2001 בחר בו סנאט האוניברסיטה העברית בירושלים לתפקיד הרקטור, והיה הראשון בין הרקטורים הנבחרים מאז הקמתה של האוניברסיטה שנבחר לכהונה שנייה.

מספר חיים: "העבודה המשותפת עם נחום קידר ז"ל והצוות הנהדר שלנו, הניבה חדשנות פורצת דרך של זני עגבניות שלפירותיהם חיי מדף ארוכים. בעת ההיא גידלו בארץ מספר קטן של זנים, ובעיקר 'מרמנד' שנראה שהובא ארצה ע"י נתן אלתרמן או שלמה צמח, (שניהם למדו אגרונומיה בצרפת). שנים אחר כך החלו לגדל גם את הזן 'חוסן אילון' שטופח ע"י יהושע מניס.

"ההערכות אמדו את אבדן התוצרת בשל התרככות מהירה של הפרי בכ-40% מכלל היבול, וייצוא העגבניות כולו (זוכרים את משה דיין כשר החקלאות ועגבניות ה-Moneymaker) היה תלוי בהטסה לשוקי היעד. פריצת הדרך העולמית שלנו זיכתה את נחום קידר בפרס ישראל.

"לימים החדרנו את התכונה הזו ועמה גם השבחנו את הטעם של עגבניות זעירות שגדלו בחצרות בתים באירופה – אלו עגבניות השֶרי שכבשו את העולם בסערה. עוד חזקנו את הקשר בין הפרי לשדרת התפרחת ואפשרנו את הקטיף באשכולות לחסכון מהותי בעבודה. האשכולות הראשונים עוצבו כאשכולות ענבים, אך למען החיסכון בנפח האריזה, פיתחנו אשכולות 'שדרת דג' המקובלים כל כך היום. חברות הזרעים הישראליות גדלו והפכו בינלאומיות ועשרות חקלאים התפרנסו ומתפרנסים  יפה מייצור זרעי המכלוא של זנים הללו.

"יחד עם ד"ר יעקב ונטורה ואחריו עם ד"ר רוס פיטרס (חברת 'הזרע') יצרנו את זני המכלואים הראשונים של בצל בכיר ישראלי, המתאחסן היטב ללא קירור. מכלואים אלה מניבים יבול כפול מזה של הזנים הפתוחים ואיכותם מצוינת. נוצר ביקוש והחל ייצוא זרעי מכלוא של זני בצל מקוריים לארצות בהן היום קצר. יחד עם פרופ' רינה קמניצקי, החזרנו את הפוריות המינית לשום הגינה והיינו ראשונים בעולם שייצרו זרעים אמיתיים של שום הגינה כדבר שבשגרה."

חיים רבינוביץ בחלקת ניסוי של קווי רומפיד בנגב המערבי
ד"ר חיים רבינוביץ בחלקת ניסוי של קווי רומפיד בנגב המערבי. אלבום פרטי 

ביטחון תזונתי 

נושא הביטחון התזונתי של האדם הטריד את חיים תמיד: "כדור הארץ יאכלס ב-2050 יותר אנשים ממה שהוא מסוגל להאכיל. סוכנויות האו"ם חוזות שעשירית מתוך כעשרה מיליארד אנשים שיחיו כאן בעוד 25 שנה יסבלו חרפת רעב קשה, ימותו ברעב או יסבלו ממחלות ניווניות ופיסיולוגיות קשות כתוצאה ממחסור במזון," הוא אומר.

לדבריו, לאורך כרבבת שנות חקלאות, התקשה האדם להגדיל את היבול הביולוגי של הצמחים באמצעות הטיפוח לבדו, לבד מתקופה אחת של כשלושים שנה, כאשר יישמו את התיאוריות הגנטיות של מנדל והתחילו לייצר  זני מִכלוא. תחילה של תירס ואחריו רבים אחרים.

אז נמדדה עלייה דרמטית ביבול הביולוגי שנמשכה עד שנות ה-60 של המאה העשרים: "מאז  נעזרים בעיקר בשיפורים אגרו-טכנולוגיים, כגון: מעבר לטפטוף במקום הצפה/המטרה, שיפור בדישון ובהגנת הצומח, מעבר מגידול בשדה לגידול חממה ועוד – אך גם אלה קרובים למיצוי.

"היבולים ככללם גדלו בשל כל אלה אך היבול הביולוגי נשאר בעינו, בהשוואה לזנים ותיקים שגודלו בתנאים זהים. המהפכה הירוקה גרמה לעלייה בייצור מרכיב המזון (גרגרים) של הדגנים, אך לא בסך החומר הביולוגי שהצמחים יוצרים. תוצאותיה של המהפכה הירוקה מיצו את עצמן כבר בשנות ה-90 ועד כה לא נראו השפעותיה של ההנדסה הגנטית על  היבולים הביולוגיים. מכאן הצפי למחסור עולמי במזון והחשש לביטחון התזונתי של האדם ומקנהו, שאנו חווים כבר היום, שיתעצמו מאד בתוך חצי יובל שנים."

אחד ההישגים הגדולים של חיים רבינוביץ' בחקר תפוחי האדמה הוא הגדלת הניצולת של היבול הביולוגי והוא מסביר: "ניתן לחלק את אברי הצמח לשתי קבוצות ייעודיות: החלק המשמש למאכל האדם והאחר כמו העלוה באורז, תירס, חיטה, סויה, גזר, אגוזי-אדמה ואחרים – משמש להזנת בעלי חיים משקיים.

"המצב שונה בצמחי הסולניים. כך, פקעות תפוחי אדמה או פירות עגבנייה משמשים למאכל אדם ואילו הנוף מושלך בשדה ככלי אין חפץ בשל תכולה גבוהה של גליקואלקלואידים רעילים (גליקואלקלואידים: משפחה של חומרים אורגניים, נגזרות של חומצות אמינו, המכילים חנקן וקשורים למולקולת סוכר. הגליקואלקלואידים של הסולניים פוגעים קשה במערכות העצבים ואחרות).

"החקלאים משקיעים הון עתק והרבה אמצעים: אדמה, מים, כימיקלים, ועבודה, כדי לייצר את הנוף שבלעדיו לא תתפתחנה פקעות ולא נקטוף פירות. בגידולים הסולניים אנו משמידים את הנוף לפני או אחרי האסיף, אף שהוא מהווה כשליש עד 40% מסך היבול הביולוגי של הצמח. כך הולכים לטמיון ברחבי העולם כ-200 מיליון טון עלוות תפוחי אדמה שערכה התזונתי דומה לזה של אספסת. בזבוז נורא."

מה ניתן לעשות? כיצד ניתן להשתמש בנוף? 

"לשמחתי יש  בידינו כלים מולקולריים חדשניים, כגון: עריכה גנטית, המאפשרת כתיבה מחדש של הוראות החיים, או כתיבה של הוראות חיים חדשות בצמח, בחיה ובאדם."

המחקר של חיים וצוותו, בעזרתה של חברת 'דנציגר אינוביישנס' ותמיכתה של חברת 'רומהפיד', אִפְשֶר לשתק את מערך הייצור של הגליקואלקלואידים בצמח תפוח האדמה בלי לפגוע בתכונותיו האחרות. לכן, החקלאי ימשיך לגדל את תפוחי האדמה כהרגלו, כולל השמדת הנוף המבוצעת כשבועיים לפני האסיף להנעת תהליכי התייצבותה של הקליפה המגינה על הפקעת מפני הנזק המכאני במהלך האסיף והמיון, מצמצמת התנדפות, ומקשה על חדירת גורמי מחלות ומזיקים.

השוני יתחיל בשלב הזה בו יוחלף היישום של קוטלי עשבים מזהמי סביבה בקציר הנוף, כנהוג בגידולי מספוא. הירק ייאסף לייבוש או להחמצה בבור תחמיץ, ומשם להאבסת בעלי חיים משקיים.

האם לא יגרם נזק לבעלי החיים?

"העלווה הזו  כמעט חפה מגליקואלקלואידים, ואיכותה התזונתית דומה מאוד לזו של אספסת, המוכרת כירק הטוב ביותר להאבסה של בעלי חיים. ניסויי האבסה של טליות, בהנחייתו של פרופ' מבג'יש, מומחה להזנת בע"ח בפקולטה לחקלאות, העלו כי אלה שניזונו על מספוא שהכיל עלוות תפו"א דלת-גליקואלקלואידים, עלו במשקלן בפרק זמן נתון יותר מחברותיהן שהוזנו במספוא המסחרי המקובל. כל הבדיקות הפיסיולוגיות האפשריות שנערכו ע"י וטרינר, העידו על העדר פגיעה כלשהי בתפקודן, בבריאותן ובהתפתחותן.

"ממצאי המחקר הוצגו אשתקד בכנס הבינלאומי הגדול בצפון אמריקה. ופורסמו כמאמר ב-2024 בכתב עת יוקרתי שענינו הזנת בעלי חיים, שזוכה  להתעניינות רבה בעולם. (קישור: doi: 10.3389/fanim.2023.1242989).

"אימוץ הזנים החדשים של תפוחי אדמה דלי-גליקואלקלואידים ישרת כמה מטרות: ראשית וקודם לכל, לא תהיה פגיעה בייצור הפקעות למאכל אדם, שכן העלווה תשנה את תפקידה (מהטמעה למזון) רק כאשר יסתיים ייצור הפקעות. איסוף העלווה יוסיף למאזן העולמי כ-200 מיליון טון מזון גס להזנת המקנה ובעתיד, בשל האיכות הגבוהה – אפשר שתשמש גם כגידול-עלים למזון לאדם).

"היום, 77% מכלל הקרקעות החקלאיות בעולם משמשות לייצור מזון לבעלי-חיים והדרישה גוברת ועולה.  התוספת של עלווה בכמות כה גדולה להזנת מקנה תשחרר שטחים חקלאיים מייצור מזון לבע"ח – לייצור מזון לאדם. למשל: מְגדל התירס למספוא, ימשיך לגדל תירס – של זנים המשמשים מאכל לאדם; צפויה פחיתה של השימוש בכימיקלים להשמדת הנוף (באירופה נאסר השימוש הזה) ואתו הזיהום הסביבתי.

"זאת ועוד, הנוף שנאסף מהשדה במקום בקרקע יחדל לשמש בית גידול פורה לחרקים, פטריות ומזיקים אחרים, ולכן יקטנו סיכויי ההדבקה והצורך בהדברה בעונה הבאה של הייצור, ועמם ההוצאה הכלכלית ופגיעה בסביבה, ותצמח תועלת למחזור הגידולים באותו שדה."

בחינה כלכלית שנערכה על בסיס נתונים שהתקבלו מארה"ב העלתה, שהכנסה נטו ממכירת הנוף של תפוחי אדמה כמזון גס משובח לבע"ח, תגדל ב-$60 לדונם, ללא תוספת/השקעה כלשהי באמצעי ייצור או בהון.

עם הנשיא הרצוג ורעייתו
חיים עם הנשיא הרצוג ורעייתו. אלבום פרטי 

למען שיקום בעוטף עזה

הנגב המערבי נפגע קשה במלחמת ה-7 באוקטובר, במיוחד סבלו יישובי העוטף. "האזור הזה והדרום כולו הם בעלי חשיבות  רבה לחקלאות ישראל. למשל: בנגב המערבי מייצרים 60% עד 70% מכלל  תפוחי האדמה בישראל," אומר חיים.

קיבוץ חולית הקטן עבר טבח נורא ב-7 באוקטובר. 15 מתוך 85 חבריו ועוד שני עובדים זרים נרצחו, 14 נפצעו, ונחטפו שם שני חברים וארבעה עובדים בדואים, (שני חטופים הוחזרו).

"המחקר לאיון תכולת הגליקואלקלואידים בתפוחי אדמה, נבחר ב-2023 ע"י קרן אספר וב-2024 ע"י אינטל- איגנייט, כאחד המיזמים המבטיחים של השנה. תוצאותיו ממומשות במיזם לשיקום קיבוץ חולית, ומהוות בסיס לכינונה של חקלאות היי-טק במקום ולקימומו של היישוב." חיים מציין כי עבור פעילות זו, "חבריי בחברת 'רומהפיד' ואני זכינו להכרה, הוקרה ולאירוח בבית הנשיא.

"אנו רוצים לעזור לחברי הקיבוץ לקומם את יישובם ולחזור לחיים משגשגים במקום," מוסיף חיים. "בכוונתי להקים שם מעבדה לייצור תרבית רקמה, כצעד ראשון בשרשרת הייצור של ייצור תפוחי אדמה נקיים מפגעים. השלב הבא הוא הקשחה וגידול הצמחונים בבית-רשת עמיד-לחרקים, בכוונה לשמור על רמת הבריאות הנדרשת מחומר הריבוי.

"הדור הבא של הצמחים יגודל באזור מבודד, בסביבה נקייה מצמחים אכסנאים לפגעים של תפוחי אדמה, ויהיה עטוף ומוגן במערכת מומחים של הגנת הצומח מצוידים בשיטות הדברה יעילות.  נקים את המערכת הזו של ייצור חומר ריבוי מקורי בכוונה לבסס את הכלכלה החקלאית של הקיבוץ ברמת הייטק חקלאי, ומאידך להפוך את המקום למרכז ידע והפצה של החדשנות ושל פתרון גדול, אך חלקי, לביטחון התזונתי של האדם."

לסיכום

מדענים-חוקרים בתחומי החקלאות, דוגמת פרופ' חיים רבינוביץ, מיישמים את ממצאי מחקריהם בכוונה להציג פתרונות לבעיות הביטחון התזונתי בעולם, ובה בעת תורמים לביסוס החקלאות בארץ, לכלכלתה ולעצמאותה התזונתית של המדינה.

"חברת 'רומהפיד' נבחרה בשתי תחרויות והוגדרה כמיזם בעל סיכויי הצלחה גבוהים. 'רומהפיד' התחברה ליוזמה של 'אינטל-איגנייט' לפעול לקימומו של קיבוץ חולית," מציין חיים. "פעילותה זו של 'רומהפיד' תביא לקפיצת מדרגה משלב של חקלאות מצוינת קלאסית לחקלאות הייטק. חבריי ואני הצעדנו את החקלאות צעד או יותר, קדימה. כולנו החלטנו שאת הישגינו ניישם ואותם נשקיע בכל ליבנו ועם כל יכולותינו בקימום עוטף ישראל, ושקיבוץ חולית יהווה מוקד העשייה, ההתחדשות והקימום. אנו נעשה ככל שנוכל כדי שהמקום יקום מאפרו כעוף החול, יִשְׂגֶּה ויפרח וימריא אל פסגות החדשנות והיצירה, ויהווה מקור של אור לחקלאי ישראל ולעולם.

"מי ייתן שקיבוץ חולית הקטן, שלפני המלחמה התבסס על החקלאות, ישתקם, וכך ואתו גם היישובים בעוטף ובצפון. נעשה כל שביכולותינו כדי החקלאות שלנו על כל גווניה, יכולותיה והישגיה ימשיכו לשגשג ולהוות עמוד תווך מרכזי במעשה בכלכלה, בביטחון הלאומי והתזונתי, ובערכיה של החברה הישראלית. 'כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם'."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן