יבול שיא
הרפת והחלב
לביא זמיר אלבום פרטי 1

להכיר את הארץ דרך הרגליים

4 דק' קריאה

שיתוף:

לביא זמיר, דור שלישי למשפחת חקלאים במושב חֵרות, פעיל מאוד בעשייה ציבורית ועתה הוא משמש מנכ"ל חוגי סיירות של הקק"ל, ארגון נוער שמוציא ילדים ונערים לסיורים קצרים וארוכים בכל רחבי הארץ * בריאיון לעדינה בר-אל הוא מספר כיצד מקנים את אהבת הארץ דרך הרגליים, וכיצד מחנכים לאחריות ולעצמאות

לביא זמיר נולד בשנת  1971 במושב חרות. הוא דור שלישי במושב זה. סבו אברהם וסבתו רחל עלו ארצה כילדים צעירים מליטא. אברהם גדל בגת-רימון ליד פתח-תקווה ורחל ברחובות. השניים נישאו, קנו משק והיו מראשוני המתיישבים בחרות. אברהם היה פרדסן, בעל משתלת הדרים ורחל היתה אחות. נחשבת האחות המיתולוגית של המושב. 

בנם זָמָה הכיר את רעייתו שוש במדרשת רופין. שוש עלתה בנעוריה מניו-זילנד וגדלה בבית ינאי. מובן שהיא הצטרפה לזמה לחיות במושב חירות. השניים קנו משק נוסף בחירות ונולדו להם ארבעה ילדים. לביא הוא הצעיר מביניהם.  

"אני הכרתי את דלית, שעלתה ארצה מארצות הברית כחיילת  בודדה," מספר לביא. "נישאנו בשנת 2000 ובנינו את ביתנו ביַעַף, שהוא יישוב קהילתי בלב השרון, קרוב לבית ילדותי." 

"למדתי בבית הספר היסודי בתל-מונד," מספר לביא. "התחלתי את לימודיי התיכוניים בתיכון רופין, אך סיימתי אותם בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה." 

לביא היה חניך פעיל בתנועת הנוער של בני המושבים והשלים שנת שירות בגרעין עודד ברמת הגולן. בצבא שירת בחטיבת הנח"ל, במסלול בני משקים. "בעת השחרור הייתי מ"פ מסייעת בגדוד 931. היום אני סגן אלוף במילואים בחטיבת הנח"ל. לאחר השחרור מהצבא התלבטתי במה לבחור – אדריכלות או חינוך בלתי פורמלי." הוא למד אדריכלות ב"המכללה למנהל", אך עוסק בסופו של דבר בחינוך הבלתי פורמלי.  

עשייה ציבורית מגוונת 

עשייתו הציבורית של לביא עשירה, והוא פעיל בגופים ציבוריים שונים. לאורך השנים הוא מקדיש שעות רבות למען תושבי לב השרון ובכלל. ראשית כל, הוא היה יו"ר הוועד המקומי ביישובו יעף והיום הוא חבר מליאה במועצה האזורית לב השרון. במועצה זו לביא הוא יו"ר ועדת איכות סביבה, שעוסקת באיכות סביבה וקיימות וכן חבר בוועדות החינוך והנוער.  

"אני חבר הוועד המנהל של עמותת מוזיאון הטרקטורים, בו מתנדב גם אבי," מספר לביא. "המוזיאון נמצא עתה במושב עין ורד, ובימים אלה אנו עובדים על תכנית שתעביר אותו למוזיאון קבע בלב השרון. במוזיאון הטרקטורים ניתן לבקר בכל יום. בסופי שבוע מגיעות משפחות רבות עם ילדים. הסיור במקום זה מחבר ילדים ובני נוער לעָבָר ולמורשת החקלאית." 

לביא מייסד וחבר בוועד המנהל של "מועצת ארגוני הנוער" בישראל. זהו ארגון גג שמאגד שמונה-עשר ארגוני נוער (שאינם תנועות נוער).  

"הארגון הזה מהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית," אומר לביא. "הוא מאגד את כל גווני הקשת של האוכלוסייה: בני דתות שונות – יהודים, ערבי ודרוזים; חילוניים ודתיים; נוער להט"בי."  

חוגי הסיירות של קק"ל 

לביא משמש כמנכ"ל חוגי הסיירות של קק"ל. חוגי הסיור הוקמו בסוף שנות ה-70  של המאה העשרים לזכר אורי מיימון ז"ל. מיימון היה לוחם בצנחנים ונהרג בתעלה בעת לחימתו כחייל מילואים במלחמת יום הכיפורים. חבריו הקימו לזכרו ולהנצחתו  את חוגי הסיירות. במשך  שנים רבות פעלו החוגים תחת החברה להגנת הטבע. הם התפצלו ממנה בסוף שנות ה-90 ובשנת 2000 העמותה הוקמה מחדש תחת קרן קיימת לישראל.

צילום נדב רבס חוגי סיירות קקל במדבר
חוג סיירות קק"ל במדבר. צילום: נדב רבס

מהם חוגי הסיירות?  

מסביר לביא: "בחרנו בשטח ככלי חינוכי משמעותי. כל הפעילות שלנו מתקיימת בשטח ובקבוצות קטנות. כל פעולה היא טיול קצר בסביבה הקרובה. בכל מזג אוויר כמעט, וכך הילדים והנערים מכירים את כל הרבדים של טבע וסביבה שנמצאים בקרבתם. הם לומדים על ההיסטוריה המקומית, על החי, הצומח ועל הקרקע." 

"בחוגים אלו," הוא מפרט, "פועלים שלושה סוגי מדריכים. מדריכים צעירים – חניכים של חוגי הסיירות, שהוכשרו בקורס הדרכה ארוך של חודש במהלך הקיץ; חמישים מתנדבי שנת שירות, שמפוזרים בקומונות בכל הארץ. (יש גרעין נחל שהתגייס לא מזמן); וגולת הכותרת – מדריכים בוגרים. אלו הם  סטודנטים, בוגרות ובוגרים של שירות צבאי משמעותי, שמדריכים את הקבוצות לאורך תקופה ארוכה."  

מלבד הפעילות השבועית, אחת לחודש יוצאת כל קבוצה לטיול. המשתתפים הם מכיתה ד' עד יב'.  

המייחד את החוגים לדברי לביא: "כל קבוצה בת עשרה עד חמישה-עשר ילדים מטיילת בנפרד עם מדריך שמתכנן ומוציא לפועל את הטיול, אבל הילדים פועלים באופן עצמאי: הם לומדים את מסלול הטיול ולומדים לנווט. הם קונים את האוכל בעצמם ומכינים אותו בעצמם על מדורה ועל פי תנאי השטח. 

"לאט, לאט, בצורה מושכלת, כל פעם אלמנט אחר בפעילות עובר לאחריות החניכים. המטרה היא  לתת להם להתנסות באחריות ובמנהיגות באמצעות העברת האחריות אליהם. מרחיבים להם את הכתפיים. עובדים הרבה על איתנות וחוזק פיסי ומנטלי. בונים ביטחון עצמי.  

"כאשר הקבוצה קטנה, יש לכל אחד תפקיד וכל אחד נושא באחריות. כך לומדים את החוזק של הפרט ואת החוזק של הקבוצה ובתהליך חינוכי זה עושים השלכות לחיים. ככלל, בסיורים אלו שומרים על עיקרון הפשטות. דבר המתבטא גם בשימוש בתחבורה ציבורית כדי להגיע ליעדים. הטיול החודשי מטפח ומחזק את העצמאות, את הסקרנות ואת הטיילות העצמאית."  

ארבע פעמים בשנה  – בסוכות, בחנוכה, בפסח בחופשת הקיץ – יוצאים המדריכים והחניכים למסעות ארוכים. גם בהם שומרים על עיקרון של פעילות נפרדת לכל קבוצה בשטח, ובלילה מתכנסים יחד מטעמי אבטחה. "הפעילות בקבוצות קטנות נעשית על פני שטח נרחב וגורמת לילדים להכיר את הארץ דרך הרגליים. חניך, ילד בחוגי סיירות מבלה כשלושים יום תחת כיפת השמיים," אומר לביא. 

בשנים האחרונות, בתמיכה רבה של קק"ל, מגייסים כסף רב לטובת הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. הפעילות בערים היא בנתיבות, שדרות, דימונה, ירוחם, באר-שבע, בית-שמש, בית-שאן, קריית-שמונה, עכו ונהרייה. במרחב הכפרי פרושה פעילות החוגים בכמה מועצות אזוריות: ערבה תיכונה, רמת נגב, אשכול, בני שמעון, מטה יהודה, לב השרון, אלונה (שלושה יישובים ליד בנימינה), חוף כרמל, גלבוע, עמק המעיינות, גליל עליון, משגב, מטה אשר ומעלה יוסף.

צילום נדב רבס חוגי סיירות קקל 4
חוג סיירות של קק"ל. צילום: נדב רבס

בתקופת הקורונה ואחריה 

הפעילות בתקופת הקורונה לא פסקה, למרות שלא ניתן היה לערוך סיורים ברחבי המדינה והיה צורך להישאר סגורים בבתים. זה היה אתגר גדול עבור המארגנים.  

"אבל לא ויתרנו," מדגיש לביא. "ערכנו הרצאות בזום בנושאי טבע וסביבה. החניכים קיבלו אתגרים יומיים, כגון זיהוי צמחים וזיהוי בעלי-חיים ליד ביתם. וכמובן עסקנו גם בהתנדבות למען הקהילה: העברת חבילות מזון ותרופות לקשישים. לשמחתנו החניכים נשארו איתנו לאורך כל התקופה. הרגשנו את הלהט והרצון לחזור שלהם ולהיפגש ולסייר בשטח. ואנחנו שמחים לחזור עתה לפעילות נורמלית." 

בקיץ הקרוב יהיו רוב הטיולים בצפון. במסגרת חוגי הסיירות מתכננים מבצע גדול של ניקיון נחלים ויערות קק"ל – וייערך קמפיין להפצת המודעוּת לנושאי הניקיון ושמירת הסביבה. 

למען נפגעי המלחמה באוקראינה 

נוסף לסיורים בארץ, ממלאים בוגרי החוגים גם משימות חברתיות. משלחת הומניטרית חזרה לא מכבר משהייה של חודש באוקראינה. אנשי המשלחת המתנדבים התמקמו במעבר הגבול בין אוקראינה לפולין. ושם עזרו לפליטים. "בימים אלו פותחים חוג סיירות לעולים מאוקראינה. זאת מתוך מטרה לחבר אותם לארץ דרך סיורים בשטח," מספר לביא.   

חיים בפנינת השרון 

לביא ודלית רעייתו חיים ב"מרכז כפרי יעף", יישוב בו מתגוררות שבעים משפחות. הם מגדלים שם את ארבעת ילדיהם: נועם בן שש-עשרה וחצי, עדי בת שלוש-עשרה, אורי בן תשע וחצי ועומר בן שש וחצי.   

"אנחנו מאוד מרוצים לגור ביישוב שלנו, שהוא כמו מושב של פעם," אומר לביא. "הדלתות פתוחות והתושבים חוגגים יחד. זוהי ממש פנינה של לב השרון."  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן