יבול שיא
הרפת והחלב
להשתלט על המשק החקלאי

הדוד יצר סכסוך בין הסבא והסבתא לנכד על מנת להשתלט על המשק החקלאי

4 דק' קריאה

שיתוף:

תביעתם של סבא וסבתא לביטול מינויו של נכדם כבן ממשיך במשק במושבה בצפון הארץ נדחתה לאחר שהסתבר כי "הרוח החיה" מאחורי התביעה היה בנם הצעיר אשר ביקש להשתלט על כלל נכסיהם לאחר פטירתו של אחיו הבכור, לרבות על המשק החקלאי שניתן לנכד, ולשם כך יצר סכסוך בינם לבין נכדם.

בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה דחה לאחרונה תביעה לביטול מינוי בן ממשיך במשק במושבה בצפון הארץ.

את התביעה הגישו סבא וסבתא אשר היו הבעלים של המשק ואשר מינו בשנת 2015 את נכדם כבן ממשיך במשק, וזאת במסגרת הסדר חלוקה של רכושם בין שני בניהם. לתביעה הצטרף גם בנם הצעיר (הדוד) אשר לטענתו הוריו ביקשו להעביר אליו את המשק החקלאי לאחר שאחיו הבכור נפטר.

הסבא והסבתא היו בעלים של נכסי נדל"ן רבים בשווי של מיליוני שקלים והם ביקשו לחלק את רכושם באופן שווה בין שני בניהם.

במסגרת הסדר החלוקה את המשק החקלאי של ההורים היה עתיד לקבל הבן הבכור אשר היה חקלאי ובעל משק משלו במושבה, ובמשך שנים עיבד את שני המשקים במסגרת שותפות בינו לבין הוריו והשקיע רבות במשק הוריו.

מאחר ובשל נהלי רשות מקרקעי ישראל הבן הבכור לא יכול היה להירשם כבעלים של משק נוסף, סוכם כי בנו (הנכד) ימונה כבן ממשיך במשק של ההורים, וכך היה.

בשנת 2015 מונה הנכד על ידי הסבא והסבתא כבן ממשיך וניתן אישור לכך הן על ידי הסוכנות היהודית והן על ידי רשות מקרקעי ישראל והמינוי הושלם כדין. במקביל לרישומו של הנכד כבן ממשיך במשק, בוצעו העברות במתנה של נכסי נדל"ן אחרים לבן הצעיר (הדוד).

זמן קצר לאחר פטירתו של הבן הבכור, חתמו במפתיע הסבא והסבתא על מסמכים המעבירים במתנה את המשק לבנם הצעיר (הדוד), ואולם מאחר ונכדם היה רשום כבן ממשיך במשק סירבו הרשויות להעברת הזכויות, ולכן הגישו הסבא, הסבתא והדוד תביעה כנגד הנכד וכנגד הרשויות בדרישה לביטול המינוי של הנכד כבן ממשיך והעברת המשק לדוד, המתגורר בעיר במרכז הארץ.

התובעים אשר יוצגו על ידי עו"ד שמעון ג'ינו, טענו כי לא הבינו את המשמעות של מינוי הנכד כבן ממשיך במועד שחתמו על מסמכי המינוי, כי התקיים תנאי מפסיק למינוי בשעה שהנכד לא עבר להתגורר במשק והתנהג כלפי סבו וסבתו באופן מחפיר, ולפיכך חל שינוי נסיבות המצדיק את ביטול מינויו של הנכד כבן ממשיך.

הנכד הנתבע אשר יוצג על ידי עו"ד אורי גלט ועו"ד לירן כהן ממשרד עורכי הדין גלט כהן ושות' בעפולה,  טען כי לאחר שנודע לדוד כי אחיו גוסס, יצר הדוד באופן מכוון סכסוך משפחתי וקרע בין הסבא והסבתא לבין הנכד במטרה להשתלט על כלל נכסיהם של הוריו ובכלל זה על המשק החקלאי. עוד טען הנכד כי סבו וסבתו ידעו היטב מה המשמעות של מינויו כבן ממשיך במשק וחתמו על מסמכי המינוי מרצון ותוך הבנה מלאה.

בפסק דין מפורט אשר נפרש על פני 50 עמודים קבע כב' השופט רן ארנון מבית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה, כי דין התביעה שהגישו הסבא, הסבתא והדוד להידחות, תוך שהוא מקבל במלואן את טענותיו של הנכד ומותח ביקורת קשה ביחס להתנהלות הדוד ומחייב אותו בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.    

בפסק הדין קיבל כבוד השופט ארנון את מלוא טענותיהם של עורכי הדין אורי גלט ולירן כהן מטעמו של הנכד, לפיהן הדוד הוא שיזם את התביעה, ניהל אותה והיה "הרוח החיה" מאחוריה. השופט ציין כי בעדויות התובעים היו סתירות רבות אשר כירסמו במהימנות גרסתם. כמו כן ניכר כי הושקע מאמץ ב"ייצור ראיות" לביסוס התביעה על ידי הדוד וחבריו.

בית המשפט קבע כי מאחר ומינויו של הבן הממשיך הושלם אצל הגורמים המיישבים, לא היתה לסבא ולסבתא אפשרות עוד לחזור בהם מן המינוי, וספק אם בכלל רצו לחזור בהם מן המינוי.

בנוסף ובאשר לטענה כי קיים תנאי מפסיק בכל מינוי בן ממשיך המתנה את המינוי בכך שהבן הממשיך יעבד את המשק, יתגורר בסמוך להורה וידאג למחסורו לעת זקנה כאמור בפס"ד של בית המשפט העליון הידוע כהלכת שעתל, מתח השופט ביקורת על הניסיון להחיל את ההלכה במקרה הנדון, תוך שהוא מציין בפסק דינו כי הלכה זו גרמה בפועל להפעלת לחץ מצד הדוד על הוריו בגילם המבוגר בניסיון להשתלט על נכסיהם

"היעדר הסופיות של המינוי (על אף שהושלם) הוא הוא שהזמין את "הפעלת הלחץ" על ההורים המבוגרים מאד (האב היה בן 91 שנים בעת הגשת התביעה והאם בת 83 שנים), ו"גרירתם" להליך משפטי קשה בעת שהם מבוגרים מאד ובריאותם רופפת. למרבה הצער שניהם נפטרו במהלכו של ההליך המשפטי לפני שהגיע לסיומו".

בנוסף קיבל בית המשפט את מלוא טענות באי כוח הנכד לפיהן "הסחרור המשפחתי" לו טענו התובעים היה מצג שווא מתוכנן וייזום של הדוד שרצה לנטוע בהוריו פחד מפני עתידם הכלכלי ולהציג את עצמו בפניהם כמציל והמושיע היחיד שלהם, בזמן שעשה כל שביכולתו כדי ליצור קרע וניכור בין הסבא והסבתא לבין הנכד.

בסיכום פסק הדין קובע השופט ארנון: "הנסיבות העובדתיות בתיק זה נשזרות יחד לתמונה ברורה של זוג הורים מבוגר שביקש להימנע מלהיגרר לסכסוכי ירושה בין ילדיו, ולהסדיר ביניהם את נכסיהם באופן שוויוני בין בניהם.

ההורים סמכו ידם על הבנים ואפשרו להם להגיע להבנות והסכמים לחלוקת הרכוש ובחרו שלא להיות מעורבים כלל בחלוקה זו. תכנית ההורים השתבשה עם מחלתו של הבן *****.

חרף ההבנות וההסכמות שהיו לאורך השנים והחלוקה השוויונית וההוגנת אליה הגיעו האחים, בחר האח *****, לבצע "מקצה שיפורים" ולנסות ולהשתלט על כלל רכושם של הוריו, לרבות המשק החקלאי שעובד במשך עשרות שנים על ידי אחיו ויועד באמצעות מנגנון הבן הממשיך לעבור לאחיו ***** ולצאצאיו, באמצעות הגשת תביעה זו לביטול בן ממשיך".

ראוי לציין כי מדובר בפסק דין מקיף ויסודי המנתח לעומק את סוגיית הבן הממשיך תוך התייחסות למכלול הטענות וההלכות הנקשרות בסוגייה זו. לקריאת פסק הדין המלא- תמ"ש (ק"ש) 37534-06-19 פלונים נ' אלמונים (פורסם באתר נבו).

את הנכד אשר קיבל לבסוף את מלוא הזכויות במשק ייצגו עורך הדין אורי גלט ועורכת הדין לירן כהן ממשרד עורכי הדין גלט כהן ושות' אשר מתמחה בדיני משפחה וירושה במגזר החקלאי, ועוסק בייצוג בבתי משפט בסכסוכים בנוגע למשקים חקלאיים ובכלל זה בסוגיות של מינוי בן ממשיך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אבי לב כבר בן 83 ולאורך שנות חייו, גם כשעבד כשכיר במשך 34 שנה ב"האחים מילצ'ן", תמיד היה חקלאי ופרדסן * לפני כחודש השיק את "לב של חקלאי" – ספר זכרונותיו, מנעוריו כחקלאי וכאחיו
10 דק' קריאה
אני כותב כמה ימים לפני יום הזיכרון לחלל צה"ל ויום העצמאות. מלא רגשות ובעקר תפילות – אני מאחל לכל החטופים לחזור הביתה מהר, שכוחות הביטחון ישמרו על השלום ועל עצמם, שכל הפצועים והמשפחות שעברו
3 דק' קריאה
במושב משֹואות-יצחק בדרום יש שתי אנדרטאות זו לצד זו – האחת לזכר הנספים בשואה והשנייה לזכר הנופלים במלחמות ישראל * אבנר חורש – מורה דרך וחבר המושב דור שני – מספר על תולדות היישוב,
6 דק' קריאה
שחקנית החיזוק בת ה־107 שבוחרת להסתכל קדימה * תמיד מעדיפה לראות את הכוס החצי מלאה  השבוע סיפר לי מושבניק שלא מזמן הוא חגג יום הולדת 70. איחלתי לו מזל טוב ושאלתי איך חגגו. בקול
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן