יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 07 04 142728

"ללא מחקר, לא נוכל לשמור על החקלאות וביטחון המזון בעתיד"

11 דק' קריאה

שיתוף:

אומרת חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, שחוקריו מנסים בכל דרך אפשרית לאתר שיטות לשיפור כושר התחרות של החקלאי * בראיון למדנו על תפקיד וחשיבות המו"פים האזוריים ועל הפעילות המחקרית המרתקת במו"פ צפון – המו"פ האזורי הגדול במדינה

עמק החולה. בצומת הגומא פונים ימינה לכביש 977, עוברים את קיבוץ נאות מרדכי ואז  יש לשים לב, כי באחת הפניות השמאליות של הכביש, יש ירידה לכניסה אל חוות המטעים של מו"פ צפון, קצת לפני נהר הירדן. כאן אני נפגש עם חיה רק יהלום, המכהנת כבר ארבע שנים כמנהלת מו"פ צפון, המו"פ האזורי החקלאי הגדול בישראל. 

קצת רקע 

אם אתם שואלים מהו מו"פ אזורי חקלאי – הרי שמדובר על אותם שמונה מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים, הפזורים באזורים שונים ברחבי הארץ, מו"פים שהוקמו לפני כ-40 שנה ופעילים עד היום. בתחילה הוקמו המו"פים האזוריים על ידי המועצות האזוריות בפריפריה, בתמיכה של הסוכנות היהודית במטרה לקדם את החקלאות והחקלאים היושבים בגבולות המדינה ואחראיים על התוצרת החקלאית בישראל. 

המו"פים פועלים לפיתוח ומחקר יישומי באזורים בהם החקלאות היא המרכיב המשמעותי בפרנסת האזור, מאחר ובלי חקלאות רווחית, חדשנית ויעילה אין קיום התיישבותי, לכן מדובר באינטרס לאומי, שישמור על המשך ההתיישבות בפריפריה ויישובי הספר. בנוסף, החקלאות היא גם הריאות הירוקות של המדינה, היא מושכת אליה תיירות חוץ ופנים (בשל הנופים החקלאיים), וכאמור שומרת על שטחי האדמה ועל ההתיישבות באזורי הספר. 

בשנים הראשונות הוקמו ומומנו המו"פים על ידי המועצות האזוריות וחלקם ממוקמים בהן עד היום . בשנות ה-80 וה-90, מלבד הסוכנות סייעו למו"פים גם משרד החקלאות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד להתיישבות, וכמובן קק"ל. בתחילת שנות ה-2000 התקבלו מספר החלטות ממשלה: לפיהן: א. כל הכסף ירוכז דרך משרד החקלאות והוא זה שיתמוך במו"פים. ב. רק מו"פים בפריפריה זכאים לתמיכה, באזורי גבול. ג. קק"ל  מעניקה מצ'ינג לתמיכה של משרד החקלאות.  

"בנוסף," מסבירה חיה רק יהלום, "הממשלה ביקשה מהמו"פים להתאחד, זאת אומרת, שיהיה מו"פ צפוני, מו"פ מזרחי ומו"פ דרומי. באותה תקופה מספר המו"פים האזוריים עמד על 11."

חלקת מודל לגידול פרדס בקיר פירותי
חלקת מודל לגידול פרדס בקיר פירותי

מחקר והפצת הידע 

איך קרה שמו"פ צפון הפך למו"פ האזורי הכי גדול בישראל? 

"היום ישנם שמונה מו"פים והסיבה לכך היא שהמו"פ היחיד שהתאחד היה מו"פ צפון,  שהוא איחוד של מור"ג, שהיה בגולן, המו"פ של הגליל העליון והמו"פ של הגליל המערבי.  גם בעמק הירדן  העדיפו להתאחד עם מו"פ צפון. כך שמו"פ צפון הוא בעצם איחוד של ארבעה מו"פים, גליל עליון, גולן, עמק הירדן וגליל מערבי, כאשר מו"פ צפון פועל בכל המרחב הזה. 

"כך יצא שאנחנו המו"פ הגדול ביותר. מלבד מו"פ צפון יש את מו"פ עמק המעיינות,  מו"פ בקעת הירדן בגלגל, מו"פ ההר המרכזי. בערבה יש שני מו"פים: ערבה תיכונה וצפונית-תמר, וערבה דרומית ובנגב  קיימים גם שני מו"פים: מו"פ דרום, באזור פתחת שלום ומו"פ רמת הנגב, ליד ניצנה. 

"בנוסף לפעילות המחקרית," מוסיפה חיה רק יהלום, "המו"פים עסוקים בהטמעת הידע לחקלאים, דרך שה"מ, בקיום של ימים פתוחים, ימי עיון, קורסים, סיורי שטח, ושיתוף כלל הידע ודוחות המחקרים כמו באתר האינטרנט של מו"פ צפון, וכן בערוץ היוטיוב שלנו ניתן לצפות בסרטונים על פעילות המחקר, לצפות בכנסים אותם אנו מארגנים ועוד. כולל עמוד פייסבוק פעיל להנגשת המידע. הקמנו יחד עם שה"מ מועדוני מגדלים, למשל בתחום גידול התפוח, החוקרים והמגדלים נפגשים אחת לחודשיים אצל המגדלים, מעבירים ידע, ומתעדכנים במחקרים של הגידול הספציפי. 

"מבחינה משפטית, המו"פים נמצאים באחריות המועצות האזוריות או החברות הכלכליות שלהן, חוץ ממו"פ צפון שנמצא בתוך מיגל, אך מופרד תקציבית לפי החוק.  

"בראש כל מו"פ יש מנהל ומועצת מנהלים ציבורית, כאשר היו"ר הוא מטעם קק"ל (במו"פ צפון – אפי נעים). לצד מנהל/ת המו"פ יש מנהל מדעי שהוא מדען בכיר מוולקני. במקרה שלנו זה פרופ' אילן הלחמי, מהמכון להנדסה חקלאית, ומתאמת פעולות המו"פים, דר' סיגל בראון מיארה, גם היא חוקרת מוולקני, שאחראית על כל המו"פים מבחינה מדעית. למו"פים יש מפקח מקק"ל, שאול צבן, שאחראי על התוכנית המקצועית ועל הבקרה של הפעילות השוטפת, כמו כן צוות משרד המדען הראשי במשרד החקלאות  ברשות ד"ר מיכל לוי, מפקח עלינו מר נאדים חלף. 

"תוכנית העבודה השנתית של כל המו"פים נבנית ע"י הצוותים המקצועיים של כל מו"פ, על פי צרכי האזור בהתאם ליעדים שהוגדרו ונבחנים מחדש לקראת כל שנת מחקר. התוכנית עוברת לאישור בהנהלה הציבורית שלה, מוגשת לגורמים המממנים והם מאשרים אותה. גם התקציב שאנו מקבלים ממשרד החקלאות אינו בלתי מוגדר ('כסף רך'), אלא התקציב הוא פר מחקר, יש קרן מחקרים תחרותית, קרן תמיכות. אנחנו מגישים בקשות בהתאם ליעדים שלנו. 

"לכל מו"פ יש תחומי התמחות וגידולים שונים על פי אזור גאוגרפי ותנאי מזג אוויר, לכן כל מו"פ מגיש בקשה למחקר בהתאם לסוג גידול (פירות, ירקות ועוד) באזורו. המימון למחקרים מגיע כאמור מקק"ל, משרד החקלאות, הקרן המרכזית של המדען הראשי, וכן, ממועצות הייצור, שה"מ, קרנות תחרותיות בינלאומיות ומהארץ ומגורמים פרטיים. אלה הם המקורות הכספיים. צריך לזכור, כי במו"פ אין תקנים לעובדים. כל החוקרים ועובדי המו"פ מקבלים משכורת כנגזרת מהמחקרים שהם מבצעים. 

"תרומת המו"פים בשנים האחרונות היא גדולה מאוד. אסקור מספר דוגמאות מתוך המחקרים שנעשו במו"פ צפון בנושא – דילול עצים, טיפוח ואקלום זנים חדשים, הפחתת סדקים בתפוח 'פינק ליידי', אינטרודוקציה של זנים חדשים במיני פירות, פיתוח הקינואה, ענף שלא היה קיים לפני מחקרו של ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון, חומרים לשבירת תרדמה, התמודדות עם קרה וצינה, הקמת ענף הפטריות, איתור של מפרים מצטיינים, ניהול העדר, השפעת תאורה מלאכותית על גידולי בקר וצאן, ועוד מחקרים רבים שחוללו הבדל יישומי ומעשי בחקלאות בשטח. כך זה אצלנו וכך גם כמובן במו"פים האחרים שהינם מפעל ציוני מצליח עם הוכחות לתוצאות וביצועים משופרים בשטח. המו"פים עוסקים במחקר יישומי  תוך שותפות עם חוקרים ממכון וולקני, אוניברסיטאות  ומוסדות אחרים."

חלקת מודל לגידול עצי פקאן בקיר פירותי לגידול אינטנסיבי
חלקת מודל לגידול עצי פקאן בקיר פירותי לגידול אינטנסיבי

מו"פ צפון 

"כפי שהזכרנו מו"פ צפון הינו המו"פ האזורי החקלאי הגדול ביותר  בארץ  המשתרע על פני מרחב גאוגרפי גדול, וכך גם ההתנהלות שונה. זאת אומרת, אנחנו לא מו"פ קטן שמדריך את החקלאי הבודד, אלא המטרה שלנו היא להסתכל על כלל ענפי החקלאות בצפון ולהביא לשינויים לטווח הרחוק. אנחנו עושים  זאת תוך הסתכלות כלל מרחבית והוליסטית.  כאשר תחומנו העיקריים במחקר הם – נשירים, הדרים, סוב-טרופיים, גידולי שדה, כרם יין, פרחים, תותים, גידולי נישה, פירות יער, בקר וצאן לבשר וחלב, הגנת הצומח ונושאי סביבה. 

"לדוגמא, לולא המחקר של ד"ר עומר קראין בענף התפוח, הענף לא היה יציב כמו שהוא היום, כך גם בענף הבננה הודות למחקר של ד"ר נבות גלפז, ובטח בלי תרומתו של פרופ' רפי שטרן בענפים רבים אחרים, הדברים לא היו נראים כפי שהם נראים היום. כלומר, העבודה שהחוקרים שלנו עושים יוצרת הבדל משמעותי בשטח. 

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים בתחום. עבור מדריכי שה"מ בצפון (שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות) מו"פ צפון מהווה בית, כי דרך המו"פ הם מתחברים לידע, לחקלאות החדישה ביותר ומביאים את הידע לחקלאי. מעבר לזאת, את כל הכנסים אנו  מקיימים יחד  ומפיקים תכנית כנסים רחבה במיוחד בחורף, כאשר התכנית בעונה האחרונה נחלה הצלחה גדולה, וכן סיורים משותפים עבור מגדלים בשטח, עבודה משותפת בחוות המחקר, הכל נעשה בשיתוף פעולה עם מדריכי שה"מ ועם מדריכים פרטיים. כשהעיקר הוא להגיע לחקלאי בשטח, כך שכולם יקבלו את ההדרכה, הפרוטוקולים והידע מהמחקרים שלנו. כאמור המחקרים מומנו בכסף ציבורי ולכן הידע הוא ציבורי והוא נגיש לכולם. 

"החזון של מו"פ צפון – הוא להמשיך להוביל ביצירת פתרונות עבור ענף החקלאות בצפון. הדאגה העיקרית כיום הינה בתחום ביטחון המזון בעתיד עקב משבר האקלים וכן אבטחת ייצור מקומי ללא הסתמכות על מדינות שכנות, כך שחייבים לייצר פתרונות חדשניים לחקלאים, ליצור שינויים בסביבה העסקית והאקלימית, כולל דו-שימוש בקרקע, ניצול אנרגיה ירוקה ויצירת סביבה מקיימת. במקביל, אנו מפתחים אמצעים ופתרונות להפחתת ריסוסים, פרו אקולוגיים, וחדשניים, עם יותר ויותר שימוש בטכנולוגיות חדישות. 

"בעצם התפקיד שלנו הוא התפקיד לשמו מינו אותנו – להיות אחראים למחקר ולפיתוח החקלאי היישומי בצפון הארץ."

נטיעה צפופה של שקד בקיר פירותי
נטיעה צפופה של עצי שקד בקיר פירותי לגידול אינטנסיבי

נשמע כמו המון מחקרים. 

"אכן המון! ואני גאה על כך, מדובר בעבודה כבירה שנעשית במו"פ צפון – עם מעל 100 מחקרים הנערכים מידי שנה במו"פ." 

מה הייחודיות של מו"פ צפון? 

"ראשית אנחנו מו"פ גדול ולמרות זאת אנחנו יעילים מבחינה ארגונית. מעט הנהלה ו-13 חוקרים שלהם צוותי מחקר. הודות לכך שאנו יושבים בתוך מכון המחקר מיגל, אנו נהנים מהידע, המחקר והמערכות החדשניות והמתקדמות העומדות בחזית המדע הבינלאומי.  

"בנוסף, כל החוקרים של המו"פ מתגוררים בצפון. גם אני העתקתי את מגוריי מעמק חפר לצפון כשקיבלתי את התפקיד. כולל החוקרים והטכנאים. הרעיון הוא להיות מחובר לקהילה, לאקו-סיסטם, לאקלים, לדיבור, לאנשים, למה שקורה כאן בשטח. אתה לא יכול לשבת במרכז הארץ ולהיות מודע למה שקורה פה. 

"דבר שני שמייחד אותנו זה המגוון הגיאו-אקלימי העצום. בנסיעה של 30 דקות ניתן להגיע לאזורים של מינוס 200 מטר מעל פני הים  ולפלוס 1200 מטר מעל פני הים, מאזור הים התיכון הממוזג לעמק החולה, שם האקלים יבשתי, מההר, מגיעים במהירות לעמק ומשם לכינרת – עם 40 מעלות צלזיוס, שם מצליחים גידולי בננה – עולים לרמת הגולן ולובשים מעיל בגלל הקור, אשר מצוין לענף הדובדבן, התפוח, ושאר הנשירים באזור אקלימי זה. כך שהשונות היא תנודתית וגבוהה מאוד בשטח יחסית קטן המאפשרת התייחסות לאזור כאל מעבדה חיה. במידה ונרצה לבחון כיצד התפוח מתנהג בגליל ובגולן באותו פרק זמן – נוכל לגלות את ההבדלים. אגב, חלק מהפתרון לסדקים בתפוח שפרופ' רפי שטרן מצא, היה הודות לכך שהמחקר נעשה בכמה אזורים במקביל והוא יכול היה לראות את ההשפעה של הטמפרטורה על ההופעה של הסדקים ולתת את ההסבר המדעי.  

"יתרון נוסף להיותנו חלק ממיגל הוא שאנחנו מחוברים  למדענים במיגל, מחוברים לרשות המחקר, זה נותן לנו גישה לקרנות חו"ל, לשותפויות מדעיות רחבות, למחקרים חדשים בעולם ברמה של המחקר הבסיסי, מעבר למחקרים שנעשים בוולקני וחיבור למחקרים שנעשים פה בצפון על ידי חוקרי מיגל,  קיימת כאן אווירה של מצוינות מדעית ואקדמית, והחשוב מכל שיתוף מידע, מה שאינו קיים תמיד במוסדות מחקר . 

"יש הפריה הדדית בין חוקרי המו"פ לחוקרי מיגל. מעבר לרשות מחקר שמחברת אותנו לקרנות בינלאומיות, קיימת מחלקה לפיתוח עסקי המקנה לנו גם חיבור לחברות מסחריות, ואפשרות למסחור הידע המחקרי היישומי. החוקרים שלנו עובדים עם הרבה חברות, תעשיות וסטרטאפים, ומעורבים בחידושים שמתרחשים בתעשייה כחלק ממיזמים ופרויקטים חדשניים. זה קורה גם במו"פים אחרים. 

"מבחינת פרישה – אנחנו פרושים בכל המרחב של הצפון כאשר מרבית חלקות המחקר שלנו הן בשטח החקלאי עצמו. החוקרים מסיירים במטעי הבננה בדגניה ב', במטעי אבוקדו ביראון או בגשר הזיו, במטעי מנגו באשדות יעקב , במטע דובדבן ביונתן ,כרם בדובב וכך הלאה, בכל מקום בצפון. 

"החוות הן מגרש המשחקים של החוקרים שלנו. חוות המטעים בנאות מרדכי היא החווה היחידה שאנחנו מפעילים, וגם היא שייכת למועצה אזורית גליל עליון, ואת יתר החוות מפעילים האזורים – ההתארגנויות האזוריות או המועצות האזוריות: חוות המחקר בעכו מופעלת על ידי הגליל המערבי (מטה אשר); החווה בצמח מופעלת על ידי צמח טכנולוגיות; חוות מתתיהו, הממוקמת על שטח של משרד החקלאות, מופעלת על ידי החברה לחקלאות גליל עליון, וכך גם חוות הגד"ש הסמוכה לנו, שמופעלת על ידי החברה לחקלאות גליל עליון. בגולן יש שתי חוות: פיכמן ואבני אית"ן, שהחזקנו אותן בעבר והעברנו ליחידה החקלאית לחדשנות בחקלאות בגולן.

חלקת מודל לגידול פירות יער בעמק החולה
חלקת מודל לגידול פירות יער בעמק החולה

להתכונן לעתיד 

"לדוגמא," מסבירה חיה רק יהלום, "חוקר מו"פ צפון, ד"ר עומר קראין, נמצא בעיצומו של מחקר על 'קיר פירותי' ראשון במטע מנגו, שנחשב ענף רווחי.  

"בעולם, בענף התפוח קיימים מטעים בעיצוב 'קיר פירותי' כבר משנות ה-60'. אז נשאלת השאלה, מדוע לא יישמו שיטה זו גם בארץ עד היום? כי עד לשנת 2013 פשוט לא היה צריך, היו יבולים איכותיים בתפוח, והיה רווח ראוי. החקלאים לא הלכו לשנטע את מטעי התפוח שלהם ולטעת 'קיר פירותי', כי ההשקעה הראשונית היא גבוהה, זה לא עניין אף אחד.  

"אבל לפני כעשור הייתה ירידה משמעותית ביבול התפוח ולא היה מספיק עבור הצריכה המקומית, ייבוא תוצרת חקלאית טרייה גבר, וחקלאים רבים לא יכלו להמשיך לגדל וכך כצורך מהשטח, התחילה העבודה על ה'קיר הפירותי'.  

"ד"ר קראין אמר בזמנו: 'אם בענפים שמרוויחים לא חושבים עכשיו 10 שנים קדימה – יקרה בדיוק אותו דבר בעתיד'. בואו נחקור ענפים שמרוויחים טוב ואין בהם ירידה ביבול לעת עתה, כמו למשל במנגו, ונחשוב מה יהיה קדימה בגלל משבר האקלים ואם לא נוכל לגדל כאן את הפירות בעצמנו'. לאחרונה גם התחלנו לחשוב על קיר פירותי באבוקדו, למרות שהוא ענף איתן כרגע, ואנחנו מסתכלים קדימה על מטע פירות העתידי, לא רק באגס ובתפוח כפי שעושים ברחבי העולם, אלא גם במשמש ובשזיף, אפרסק ואפרסמון, ועיצובים חדשים בדובדבן, בשקד ובפקאן."

ניסוי של חברת סטארט אפ לחיטוי באמצעות אוזון
ניסוי של חברת סטארט אפ לחיטוי באמצעות אוזון

אתגרים 

מה הם האתגרים של מו"פ צפון? 

"האתגרים הם רבים אבל הדבר הראשון הינו הנחייה בסיוע לחקלאי להרוויח ולשפר את כושר התחרות שלו, אם על ידי הכנסת מיכון ואמצעים טכנולוגיים לייעל את התפוקה, לשפר את האיכות של התוצרת החקלאית שזה חשוב מאוד וכמובן, לייצר דברים חדשים. 

"ישנם מחקרים לדיוק השימוש במים ובדישון; להתמודדות עם שינויי האקלים; להתמודדות עם הפסולת החקלאית וכל מה שקשור לאתגרים אגרו-טכנולוגיים, בנושא עיצוב מטע, דו-שימוש בקרקע, או שיפור הממשקים של הגנת הצומח. כל אלה הם אתגרים קריטיים שעומדים לפנינו. 

"מנתונים עולה שב-11 המועצות המקומיות, האזוריות והחקלאיות בצפון – יש למעלה מ-50 אלף איש שמתפרנסים מחקלאות, באופן ישיר או עקיף. ערך הייצור הטרי של אזור מו"פ צפון הוא מעל 6 מיליארד ש"ח. במו"פ יש לנו 53 עובדים מהם 13 חוקרים ו-3 פוסט-דוקטורנטים ואנחנו מנסים להתרחב כדי לתת מענה לכל הצרכים במרחב. 

"אתגר משמעותי ביותר הינו משבר האקלים – אנו חוקרים באופן תמידי את ההתמודדות עם משבר זה, ומפתחים אמצעים נגד נזקי אירועי אקלים קיצוניים, על ידי כיסוי רשתות, מאווררים, איקלום ופיתוח זנים שעמידים לעקות של חום וקור, שימוש במערכות טכנולוגיות שמשנות מיקרו-אקלים, לדוגמא, באמצעות מחקר חדש של מנשה כהן וד"ר מיכל אקרמןלברט בנושא – קירור השורשים של הדובדבן לשיפור החנטה, הכול בגלל שחייבים להתמודד עם שינויי האקלים. 

"שינוי האקלים גם משנה את כל נושא הגנת הצומח ועלינו לפתח כלים להתמודדות עם השינויים בפגעים. עבודה רבה נעשית גם בלאקלם זנים, כנות וגידולים חדשים, כמו גם בפיתוח קלונים חדשים ובטכנולוגיות חדישות של השבחה וריבוי, כולל תרביות רקמה ועוד." 

"כשאנחנו עוסקים ביעילות הגידול והגדלת הכלכליות, צריך לעצב את המטעים, מאחר ויש הכרח להכין את עיצוב המטע עבור עבודת הרובוט ולא את הרובוט עבור המטע. כמו כן, ישנה השקעה בשיפור הממשקים של הריסוסים, בחומרי דילול והגנת הצומח. ברגע שאפשר יהיה להכניס מיכון – הרובוט יצטרך לדעת לעשות את הכל: לדלל, לרסס, לקטוף, הכול, אחרת לחקלאי לא יהיה כדאי לקנות אותו.  

"על מנת להגדיל את היבול, יש להגביר את ההפריה, המשמעות היא – עצים מפרים, שימוש בדבורי בומבוס והאבקה מלאכותית בכל מיני שיטות. וכן חקלאות מדייקת – שימוש בחיישנים, שימוש באלגוריתמים, בבינה מלאכותית, שימוש בחישה מרחוק על ידי רחפנים, לוויינים ועוד, שמגלים נקודות תורפה במטע או בשדה. 

"כמובן שאנחנו עוסקים  בהגברת איכות וכמות הפרי, על ידי מחקר בנושא שיפור הצבע ומניעת פגעים שנראים על הפרי. היחידה לחדשנות בפוסט-הרווסט (טיפול אחרי קטיף), במיגל הפכה להיות חלק מתוך מו"פ צפון, ואנחנו משלבים את העבודה על איכות הפרי גם בהיבט של פוסט הרווסט. בנוסף, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המחלקה לאחסון במכון וולקני.  

"המיזם הארצי שדובר עליו רבות, שאנו גם מעורבים בו, הוא המיזם לקידום האגרי-וולטאי – המשלב גידול חקלאי וייצור חשמל מאנרגיה סולארית. מתוך כלל החלקות שאושרו במסגרת המיזם בכל הארץ, אנחנו זכינו בכשליש, למעשה יש לנו 7 מחקרים בענפים השונים. אנחנו נבצע פיילוטים בכ-30 גידולים שונים ב-49 אתרים על פני 650 דונם, בשיתוף פעולה עם 16 חברות שונות במגוון טכנולוגיות. אנחנו עובדים ביחד עם מכון פראונהופר בגרמניה שהוא המוביל העולמי בתחום, כאשר תשעה חוקרים ממו"פ צפון ייקחו חלק בפיילוטים." 

סיור בחוות המטעים 

אחרי הריאיון אנחנו יוצאים לסיור בחווה. בתחנה הראשונה אנחנו רואים מטע של הדרים שניטע בשנת-2021, מחקר על פרדס בנטיעה צפופה של הדרים בקיר פירותי שעדיין מתנהל. משם אנחנו מבקרים במחקר על קיר פירותי של שקדים.  

כאמור, המעבר לנטיעה צפופה (קיר פירותי) בעצי פרי נשירים החל כבר בשנות ה-60 באירופה. התהליך היה בתחילה במטעי התפוח והועבר גם ליתר הנשירים. בשנים האחרונות, בעקבות משבר היבוא ומשבר האקלים, גם בארץ עובר ענף הנשירים (גלעיניים וגרעיניים) מהפך במספר העצים הניטעים לדונם. 

עד שנת 2000 ניטעו 80-100 עצי תפוח לדונם וכיום נוטעים 285-330 עצים לדונם. גם על יתר הנשירים לא פסח התהליך, ובאפרסק נוטעים היום 80-100 עצים לדונם, לעומת 66 עד לפני שנתיים. 

המעבר לצפיפות גבוהה יותר, הניב יבולים גבוהים יותר, איכות פרי טובה יותר וחיסכון בעלויות הקטיף תוך שהוא מאפשר הכנסת טכנולוגיות מיכון ורובוטיקה. 

ענף השקדים הוא ענף שרבים נכנסו אליו בגלל שהוא חצי ממוכן. אולם איסוף השקדים שנפלו בניעור מהקרקע עדיין דורש פועלים, הוצאה שמכבידה על החקלאים. בחוות המטעים מנסים עתה לגדל שקד בנטיעה צפופה והתוצאות מרשימות ביותר. ראינו קיר פירותי של שקד עמוס בפירות גדולים לעייפה. 

ענף הפקאן בארץ הוא ענף מסורתי. הנטיעה הרגילה היא של 12 עצי פקאן לדונם, וכניסה לפוריות מלאה רק בשנה ה-8 לגידול העץ, ביבול מרבי של 350 ק"ג אגוזים בקליפה, ואיזון כלכלי לחקלאים רק בשנה ה-19. גידול מטעי פקאן מצריך מיכון מיוחד בשל עצי הענק הגדלים במטע. בארץ נטועים כיום כ-3,200 דונם מטעי פקאן, מתוכם כ-800 דונם צעירים שניטעו בשלוש השנים האחרונות ועדיין לא נכנסו לפוריות. 

בחוות המטעים ראינו חלקת מודל פקאן בנטיעה צפופה והגבלת גודל העץ (10 דונם), כאשר גם בפקאן וגם בשקדים הרעיון הוא לעבור לקטיף אינטנסיבי באמצעות בוצרת ייעודית, בדומה לזיתים והענבים, מה שיוזיל באופן ניכר את העלויות. 

יש דברים שחורגים מהנוף הרגיל של עמק החולה ואת זאת ראינו בסיור – מטע ניסיוני של זני אבוקדו האס עמידים בקור, כשמעליו ניתן למתוח רשת מצלה. ידוע כי האבוקדו, כמו סוב טרופיים אחרים, לא מתאים לאקלים של עמק החולה, שידוע כאזור של קרות או חמסינים יוקדים.  

הרעיון הוא, מסבירה לי חיה רק יהלום, שאבוקדו בחורף לא עושה כלום וניתן להגן עליו באמצעות הרשת מפני קרות וברד. כאשר הוא מתחיל את תהליך ההאבקה וההפריה אפשר יהיה לווסת את החשיפה לשמש באמצעות הרשת וכך בהמשך השנה. בינתיים, אומרת רק יהלום, התוצאות מבטיחות אך המחקר טרם הסתיים. 

בדרך עברנו ליד ניסוי בשיתוף עם סטארטאפיסטים צעירים, החוקרים חיטוי צמחים באמצעות אוזון (O3). כמו כן, עברנו ליד חלקת מחקר בבית רשת לפירות יער (אוכמניות, פטל ואסנה) בהתאמה לעמק החולה. מרחוק ראינו חלקת מטע שזיף שהמחקר בו הסתיים, אך במו"פ משאירים אותו על מנת לקיים בו בעתיד את אחד הפיילוטים של אגרו-וולטאי, בדו שימוש. 

היה מרתק! 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן