יבול שיא
הרפת והחלב
איילת שגיא דגן

למי זה חשוב אם יש או אין ארכיון במושב?

3 דק' קריאה

שיתוף:

מחקרה של איילת דגן שגיא, חברת כפר ורבורג, הראה כי לעומת המושבים הוותיקים, שברובם יש ארכיון, אין באף מושב עולים ארכיון

השנה התמקד הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע בנושא ארכיון, ארכיונאות, חינוך וקהילה. בכנס הוכרז מחקרה של איילת דגן-שגיא כזוכה בפרס אלסברג*. נושא המחקר הוא: "על עתידו של עברנו" – מעמדם, חשיבותם ומצבם של הארכיונים המקומיים במושבי העובדים בישראל, נושא ייחודי שלא רבים חקרו אותו. ועדת הפרס בחרה את מחקרה של איילת מאחר והוא תואם את מורשתו של פרופ' אלסברג. לא רק שהמחקר שלה עוסק במהות העבודה של הארכיון. אלא שהוא נוגע בנושא כאוב ביותר. העדר ארכיונים בהתיישבות. ראינו בהענקת הפרס למחקרה, דרך לתת במה להעיר ולהאיר את הנושא – ארכיון במושב

מספרת החוקרת איילת דגן-שגיא: "אני מתגוררת בכפר ורבורג, נכדה למייסדי המושב. העבודה נכתבה כחלק מהמסע שלי לכתיבת דוקטורט בנושא הארכיונים המקומיים בקהילות קטנות. היא נכתבה בעזרתם הנהדרת של שני אנשים, שאשמח להוקיר להם תודה: פרופ' טוביה פרילינג, מהמחלקה לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן גוריון, שהנחה את המחקר וליליק זקס, ארכיונאית צופית."

על המחקר כותבת איילת: האם במושב בו אתם גרים קיים ארכיון? בוודאי אתם שואלים: "לשם מה נחוץ ארכיון?" ו"למי זה חשוב אם יש או אין ארכיון במושב?" תפקידם של המושבים בבנייתה וביסוסה של ארץ ישראל ומדינת ישראל מבחינות רבות – התיישבותיות, תרבותיות, כלכליות, וחקלאיות אינו מוטל בספק. אבל האם אכן כך הוא? ואם יטיל מישהו ספק בתרומתם של מושבי העולים למשל, האם יהיה מי שיסתור אותו או יביא עדויות מקומיות? מהמחקר עולה שבכלל לא בטוח…

המחקר עסק בתהליכים ואירועים שהביאו להיווצרות הארכיון המושבי וכיצד הוא משפיע על ההיכרות עם עברו של המושב. המחקר ביקש להתמקד בשני סוגי מושבים: "המושבים הוותיקים", קרי מושבים שקמו עד הקמת המדינה, ו"מושבי העולים" – קרי המושבים שקמו עם גלי העלייה הגדולים שלאחר קום המדינה.

המחקר הראה כי לעומת המושבים הוותיקים, שברובם ניתן היה למצוא ארכיון ברמה כזו או אחרת, אין אף מושב עולים שיש בו ארכיון. זהו נתון שצריך להדליק נורה אדומה. מתוך 130 מושבי עולים בתנועת המושבים, אין ארכיון אפילו באחד מהם!

מה זה אומר בעצם? תפקידם של ארכיונים בכלל וארכיונים מושביים בפרט, הינו לשמר את "עקבות" פעילות המושב. היעדר ארכיונים מעיד על העדר הכרה בחשיבות חקר העבר וביכולת לגבש "זיכרון קולקטיבי" של הקהילה והמושב. ההצדקה לקיומם של ארכיונים הינה שהם נותנים תחושה של שורשיות, זהות והכי חשוב – זיכרון. היעדר הארכיונים במושבי העולים הינו בעל השפעה כמובן ברמת כל מושב באופן ספציפי – לצורך חקר ולימוד העבר ולשימוש בהווה ובעתיד של הקהילה – במונחים תרבותיים, חינוכיים ואפילו כלכליים, משפטיים, קניין הפרט וכו'. אבל, ולא פחות חשוב, הוא גם בעל השפעה מכרעת ברמת ייצוגם בחקר ההיסטוריה של מדינת ישראל וחקר ההתיישבות. בלי תיעוד – התרומה והתפקיד של מושבי העולים בחקר מדינת ישראל עלול להיעלם ולהישכח.

לארכיונים המקומיים במושבים מקום חשוב  – הן בהיבט התיעוד ההיסטורי והן בהיבט המנהלי. התמונה שעולה מהמחקר על היעדר ארכיונים – מתוך 254 מושבים בתנועת המושבים קיים ארכיון ברמה כזו או אחרת רק ב-28 מהם – נובעת כפי הנראה משני גורמים מרכזיים: האחד הוא חוסר ההבנה בנחיצות מוסד הארכיון מצד כל הגורמים הרלוונטיים (מהנהלות המושבים עצמן, דרך המועצות האזוריות, תנועת המושבים, ארגון הארכיונאים ואפילו מערך הגנז הראשי), והשני וכתוצאה מכך, חוסר חקיקה מתאימה שתסדיר את התנהלותם של הארכיונים המקומיים, תתקצב ותבטיח את קיומם.

היעדר או קיומו של ארכיון הינו מנגנון שמניע את עצמו, כאשר יש מודעות ויש ארכיון ברמה כזו או אחרת, יש סביבו פעילות שמגדילה מודעות, חינוך וידע של הקהילה – והבנת חשיבות ותקציבים. במקומות שאין ארכיון – לא מבינים את משמעות החוסר וגם לא מקצים לכך מחשבה עתידית על המשמעות, ולא כל משאבים. מוסדות הארכיונים מעצם היותם מחליטים מה העתיד ידע על העבר, למי יהיה קול בהווה ובעתיד ומי יושתק. במצב הנוכחי מגזר שלם וחשוב, בעל תרומה משמעותית למפעל הציוני בארץ – עלול להיות מודר מסיפור ההקמה של מדינת ישראל, בין אם "סתם" מחוסר הבנת החשיבות, תקינה ואכפתיות, ובין אם מיצירת עבר מוטה וחסר, מתוך מטרה להדיר אוכלוסייה מסוימת מתרומתה ליישוב היהודי בארץ ישראל.

כך או כך, זוהי תמונה שצריכה לעורר מחשבה.

* פרופ' פאול אברהם אלסברג המנוח היה "הגנז", הממונה על גנזך המדינה, חוקר ומרצה באוניברסיטה העברית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן