"כל החיים לפניו" - הקאמבק של סופיה לורן
יבול שיא
הרפת והחלב
איילת שגיא דגן

למי זה חשוב אם יש או אין ארכיון במושב?

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מחקרה של איילת דגן שגיא, חברת כפר ורבורג, הראה כי לעומת המושבים הוותיקים, שברובם יש ארכיון, אין באף מושב עולים ארכיון

השנה התמקד הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע בנושא ארכיון, ארכיונאות, חינוך וקהילה. בכנס הוכרז מחקרה של איילת דגן-שגיא כזוכה בפרס אלסברג*. נושא המחקר הוא: "על עתידו של עברנו" – מעמדם, חשיבותם ומצבם של הארכיונים המקומיים במושבי העובדים בישראל, נושא ייחודי שלא רבים חקרו אותו. ועדת הפרס בחרה את מחקרה של איילת מאחר והוא תואם את מורשתו של פרופ' אלסברג. לא רק שהמחקר שלה עוסק במהות העבודה של הארכיון. אלא שהוא נוגע בנושא כאוב ביותר. העדר ארכיונים בהתיישבות. ראינו בהענקת הפרס למחקרה, דרך לתת במה להעיר ולהאיר את הנושא – ארכיון במושב

מספרת החוקרת איילת דגן-שגיא: "אני מתגוררת בכפר ורבורג, נכדה למייסדי המושב. העבודה נכתבה כחלק מהמסע שלי לכתיבת דוקטורט בנושא הארכיונים המקומיים בקהילות קטנות. היא נכתבה בעזרתם הנהדרת של שני אנשים, שאשמח להוקיר להם תודה: פרופ' טוביה פרילינג, מהמחלקה לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן גוריון, שהנחה את המחקר וליליק זקס, ארכיונאית צופית."

על המחקר כותבת איילת: האם במושב בו אתם גרים קיים ארכיון? בוודאי אתם שואלים: "לשם מה נחוץ ארכיון?" ו"למי זה חשוב אם יש או אין ארכיון במושב?" תפקידם של המושבים בבנייתה וביסוסה של ארץ ישראל ומדינת ישראל מבחינות רבות – התיישבותיות, תרבותיות, כלכליות, וחקלאיות אינו מוטל בספק. אבל האם אכן כך הוא? ואם יטיל מישהו ספק בתרומתם של מושבי העולים למשל, האם יהיה מי שיסתור אותו או יביא עדויות מקומיות? מהמחקר עולה שבכלל לא בטוח…

המחקר עסק בתהליכים ואירועים שהביאו להיווצרות הארכיון המושבי וכיצד הוא משפיע על ההיכרות עם עברו של המושב. המחקר ביקש להתמקד בשני סוגי מושבים: "המושבים הוותיקים", קרי מושבים שקמו עד הקמת המדינה, ו"מושבי העולים" – קרי המושבים שקמו עם גלי העלייה הגדולים שלאחר קום המדינה.

המחקר הראה כי לעומת המושבים הוותיקים, שברובם ניתן היה למצוא ארכיון ברמה כזו או אחרת, אין אף מושב עולים שיש בו ארכיון. זהו נתון שצריך להדליק נורה אדומה. מתוך 130 מושבי עולים בתנועת המושבים, אין ארכיון אפילו באחד מהם!

מה זה אומר בעצם? תפקידם של ארכיונים בכלל וארכיונים מושביים בפרט, הינו לשמר את "עקבות" פעילות המושב. היעדר ארכיונים מעיד על העדר הכרה בחשיבות חקר העבר וביכולת לגבש "זיכרון קולקטיבי" של הקהילה והמושב. ההצדקה לקיומם של ארכיונים הינה שהם נותנים תחושה של שורשיות, זהות והכי חשוב – זיכרון. היעדר הארכיונים במושבי העולים הינו בעל השפעה כמובן ברמת כל מושב באופן ספציפי – לצורך חקר ולימוד העבר ולשימוש בהווה ובעתיד של הקהילה – במונחים תרבותיים, חינוכיים ואפילו כלכליים, משפטיים, קניין הפרט וכו'. אבל, ולא פחות חשוב, הוא גם בעל השפעה מכרעת ברמת ייצוגם בחקר ההיסטוריה של מדינת ישראל וחקר ההתיישבות. בלי תיעוד – התרומה והתפקיד של מושבי העולים בחקר מדינת ישראל עלול להיעלם ולהישכח.

לארכיונים המקומיים במושבים מקום חשוב  – הן בהיבט התיעוד ההיסטורי והן בהיבט המנהלי. התמונה שעולה מהמחקר על היעדר ארכיונים – מתוך 254 מושבים בתנועת המושבים קיים ארכיון ברמה כזו או אחרת רק ב-28 מהם – נובעת כפי הנראה משני גורמים מרכזיים: האחד הוא חוסר ההבנה בנחיצות מוסד הארכיון מצד כל הגורמים הרלוונטיים (מהנהלות המושבים עצמן, דרך המועצות האזוריות, תנועת המושבים, ארגון הארכיונאים ואפילו מערך הגנז הראשי), והשני וכתוצאה מכך, חוסר חקיקה מתאימה שתסדיר את התנהלותם של הארכיונים המקומיים, תתקצב ותבטיח את קיומם.

היעדר או קיומו של ארכיון הינו מנגנון שמניע את עצמו, כאשר יש מודעות ויש ארכיון ברמה כזו או אחרת, יש סביבו פעילות שמגדילה מודעות, חינוך וידע של הקהילה – והבנת חשיבות ותקציבים. במקומות שאין ארכיון – לא מבינים את משמעות החוסר וגם לא מקצים לכך מחשבה עתידית על המשמעות, ולא כל משאבים. מוסדות הארכיונים מעצם היותם מחליטים מה העתיד ידע על העבר, למי יהיה קול בהווה ובעתיד ומי יושתק. במצב הנוכחי מגזר שלם וחשוב, בעל תרומה משמעותית למפעל הציוני בארץ – עלול להיות מודר מסיפור ההקמה של מדינת ישראל, בין אם "סתם" מחוסר הבנת החשיבות, תקינה ואכפתיות, ובין אם מיצירת עבר מוטה וחסר, מתוך מטרה להדיר אוכלוסייה מסוימת מתרומתה ליישוב היהודי בארץ ישראל.

כך או כך, זוהי תמונה שצריכה לעורר מחשבה.

* פרופ' פאול אברהם אלסברג המנוח היה "הגנז", הממונה על גנזך המדינה, חוקר ומרצה באוניברסיטה העברית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סין מגדלת היום את ה"אור" על שטח של מיליון וחצי דונם!!! בעקבות המידע על הגידול בסין, התברר כי עבר המועד שישראל הייתה יכולה לבצע רישום רשמי של הזן בסין. למעלה משני עשורים שקדו פרופסור
5 דק' קריאה
חם במושב פארן, יבש, המים במשורה, אבל הפלפלים שלהם בשרניים, יפי מראה, מבוקשים באירופה ובארצות הברית וגם עמידים. שוחחנו עם אורי יעקבי, חבר המושב ושמענו על הסוד העומד מאחוריהם. אתגר גידול ירקות איכותיים הופך
3 דק' קריאה
הפירות והירקות הנרכשים בתדירות הגבוהה ביותר הם העגבנייה והמלפפון, אחריהם הבצל ותפוח האדמה. בפירות מככבים הבננה ותפוח העץ. ומהו כוחו של ההרגל בבחירה של פירות וירקות? סקר שערכה "חקלאי גרנות" מצא מהם הקריטריונים המובילים
2 דק' קריאה
רכישת נכסיה של חברת הזרעים סמקו, שנחתמה ב-29 בנובמבר, תאפשר לאוריג'ן זרעים להעמיק את פעילותה מול לקוחות קיימים, תגדיל את קהל לקוחותיה ותקנה יכולת להציע מגוון מוצרים רחב יותר. אוריג'ן זרעים, החברה המובילה בישראל
2 דק' קריאה
עמרי תקוע הוא צלם ובמאי טלוויזיה מניר ישראל  בראיון לעדינה בר-אל הוא מספר על הסרטים הדוקומנטריים שהיה שותף בעשייתם, ביניהם סרטי תחקירים שזכו לתהודה רבה.  עוד הוא מספר על "מסעות האוכל" המופלאים בהם השתתף
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן