יבול שיא
הרפת והחלב
השקת תווית היין של מטה יהודה בתערוכת סומלייה צילום דוברות מטה יהודה 1 1

לראשונה בישראל: אפלסיון מוכר למועצה אזורית

7 דק' קריאה

שיתוף:

במועצה האזורית מטה יהודה פועלים למעלה מ-50 יקבים וזו גם המועצה הראשונה בישראל שרשמה שם מקור ליינות המיוצרים בשטחי המועצה, כאשר 85% מהיין מיוצר מענבים מקומיים שגודלו במטה יהודה * עד כמה השפיע המהלך על שיווק יינות יקבי יהודה עדיין מוקדם להגיד אבל יש כבר באז סביב הנושא

לאחר שקיבלה, לראשונה בישראל, הכרה כאזור יין – במסגרת חוק כינויי מקור וציונים גאוגרפיים – חשפה המועצה האזורית מטה יהודה, בתערוכת היין סומליה שבהיכל התרבות, את הלוגו שיודפס על תוויות היין של יקבי האזור. היינות אשר יוכלו להיות מסומנים בלוגו הם אלה שיעמדו בקריטריונים של הועדה המקצועית שהוקמה במיוחד לצורך אישורם כשייכים לאזור היין יהודה.  

המונח האירופאי אפלסיון, המוכר בעיקר בקרב חובבי יין, מגדיר יינות אזוריים במדינות שונות באירופה בהתאם למיקומם של הכרמים, לזני הענבים, לפרקטיקת העבודה בכרמים ולדרכי הייצור של היין. מותג האזוריות מהווה גם מסגרת לשיתוף פעולה ומיתוג אזורי ברמה התיירותית.  

מהלך משמעותי זה הינו ייחודי, גם לאור העובדה שהיוזמה לו הגיעה מצידה של המועצה האזורית ושל העומד בראשה, ראש המועצה ניב ויזל, מתוך הבנה כי הוא יעצים את מיתוגו של האזור כאזור היין המוביל בישראל, אשר כבר היום מצויים בו למעלה מ-50 יקבים שונים.  

יקבי יהודה

לוגו יקבי יהודה 1 2
לוגו של שם המקור: "יקבי יהודה"

באפריל 2019 נרשם לראשונה סימן מסחר מאשר לאזור יין בארץ, הוא סמל מועדון היין של "יקבי יהודה" וב-2020 נרשמה עליית מדרגה, ויקבי מטה יהודה קיבלו ההכרה גם ככינוי מקור, אפלסיון "יהודה" ובו שני תתי אזורים "הרי יהודה" ו"מורדות יהודה". 

שם האזור יוכל להופיע על כל תווית של יין מיקבי האזור שהענבים שלו גדלים באזור המוגדר.   

בתערוכת סומלייה חשפה לראשונה המועצה האזורית מטה יהודה את לוגו אזור יין את הסמל, שיעטר את יינות יקבי יהודה, אותו יישאו היינות המכילים לפחות 85% ענבים שגדלו באזור היין ועמדו בקריטריונים של ועדה מקצועית.  

אז כמו ששמפניה אמיתית מגיעה רק מחבל שמפיין בצרפת, ופרמזן אמיתי מגיע רק מהעיר פארמה באיטליה, כך גם יין ממותג של יהודה, המגיע רק מחבל הארץ המוגדר, יהפוך למותג ברור שיש לו שם, ומקורו באדמה ספציפית עליה צומחים הכרמים באזור וייצורו נעשה ביקבים שמצויים בתוך האזור עצמו.   

הכל טוב ויפה, אבל מה חושבים הייננים של האזור על הסמל והסימן?  

בדצמבר 2019, שניה לפני שהעולם השתנה, יצאתי לסיור יקבים במטה יהודה. היין זרם, הייננים סיפרו על מה שהוביל אותם לעסוק ביין, ומצב הרוח עלה ככל שהסיור התקדם. כעת, בעקבות ההכרזה על האפלסיון חזרתי אל אותם בעלי יקבים כדי להבין כיצד הם מרגישים לגבי השינוי:  

היינן הראשון שאני פונה אליו, הוא גדי שטרנבך, ממשק יין הנס שטרנבך, שבגבעת ישעיהו. היקב משקיף על נוף הררי מרהיב, אנחנו נזכרים יחד בסיור ואז גדי מספר לי מה דעתו על יצירת אזור היין יהודה: "מזה שנים אנחנו מציגים בפירוט את האזור שבו מגודל, מותסס ומבוקבק היין שלנו על התוויות שלנו. אנחנו עושים זאת משום שמקובל בעולם היין, שאחרי הצבע ודרגת המתיקות, מוצא היין הוא המאפיין החשוב ביותר של היין (חשוב יותר מזן הענבים).  

"כאשר קונה נכנס לחנות יין בעולם והחליט לקנות יין אדום יבש, האזור יהיה המאפיין הבא שיבדוק. האזור נותן לו אינדיקציה ברורה על אופיו של היין. זה חשוב עד כדי כך, שבכל ארצות האיחוד האירופי יין שאין לו מוצא גיאוגרפי מוגדר, יכול להשתייך רק לקטגורית היינות הפשוטה והזולה ביותר.  

"איני חושב שלמיתוג האזורי תהיה השפעה מסחרית מיידית, כמו עליה במחיר וקפיצה במכירות. אבל אין ספק, שבהרבה אזורי יין ידועים באירופה (כגון: בורגון, פיימונטה, ריוחה, מוזל, טוקאי וכיו"ב), עצם המיתוג האזורי מוסיף ליין במכירות ובמחיר, ללא קשר לאיכותו.  

"אני אחד הראשונים שנלחם על הקמתו של אזור יין. היה לנו כאן שנים 'מועדון היין של יקבי יהודה' ובכול פגישה של המועדון אמרתי (בבדיחות הדעת בעקבות גראוצ'ו מרקס), ש'איני מוכן להצטרף לשום מועדון שמקבל אנשים כמוני'. אמרתי שמה שאנחנו צריכים זה לא מועדון אלא אזור יין.  

"הקשיים הביורוקרטיים היו ברורים, אך עם הזמן הרצון התעורר והתחלנו לחשוב איך לעשות את זה. עו"ד עידן בר אולפן ליווה את המועצה בתהליך כולו, מבחינה משפטית ומקצועית והצלחנו.  

"באירופה איזורי היין קבועים בחוק והם בעלי סמכויות סטטוטוריות. מדינת ישראל (מסיבותיה שלה) לא קבעה אזורי יין. אנחנו מקווים, שאזורי יין אחרים בארץ ילכו בעקבותינו וימתגו את עצמם, עד שכל הארץ תהיה, כנהוג בארצות התרבות, משובצת באזורי יין ממותגים."

יקב רוגלית צילום עדי כהן 1 1
ישי ושרון כהן מיקב רוגלית. צילום: עדי כהן

"לא הייתה בקרה" 

לא כולם יודעים זאת, אבל אזור מטה יהודה בשל הקרקעות שלו ידוע מימי קדם כמקום משובח לגידול ענבים. עדויות היסטוריות מצביעות על עבר עשיר של גידול גפנים ייצור וסחר ביין כבר מהתקופה הנאוליתית המאוחרת. לכל עמק, סיפור תנכי מיוחד לו. אבל בואו נחזור ל-2022, לשיחה עם ישי כהן בעלי יקב רוגלית.    

יקב רוגלית, שייך לישי ושרון כהן. היקב נמצא במושב נווה מיכאל שבעמק האלה. מדובר ביקב בוטיק ישראלי. יקב רוגלית מייצר יין מענבים שנבצרים בבציר ידני ומוקפד.  

בשיחה עם ישי הוא מסביר לי על התועלות של האפלסיון: "עד עכשיו מטה יהודה קיימים במטה יהודה 46 יקבים (פלוס מינוס), וכל אחד יכול היה לייצר יין מכול מיני ענבים, מכול הארץ, באיכות טובה או פחות טובה ולא הייתה בקרה.  

"היום אנחנו עולים שלב. באפלסיון יהיו כללים שיקבעו על ידי מי שאחראי על האפלסיון. יהיו כללים כמו היותו של היקב במטה יהודה, היצרן חייב לייצר יין עם ענבים מהאזור הזה וכולי. בנוסף לכך, כדי להגדיר את האפלסיון: המועצה מיפתה את כל הכרמים ברחבי הארץ ואז היינן צריך לציין מאיפה הוא רכש את הענבים. כך ידעו איזה כמויות ענבים נקנו מהכרם, ותהיה בקרה.  

"דבר נוסף שחשוב מאד לציין: היין יצטרך לעבור בדיקה. לא כל אחד יוכל לייצר יין. מדובר כאן ביתרון לצרכן, כי צריך להתייחס לנושא של הכנת יין ברצינות, כאשר לא כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. אנחנו למשל מגדלים את ענבים ואנחנו מייצרים את היין מהענבים שלנו ויש לזה משמעות.  

"יין זה דבר שמורכב מהיסטוריה, חקלאות, תרבות יין ותיירות. אלה הם מרכיבים שהמועצה שלנו מעודדת, וברגע שהיא עושה זאת – זה נותן ערך מוסף לחקלאים ולאזור, מביא תיירות וגורם לכך שכל נושא החקלאות מתפתח. חקלאי אחד מתייעץ עם השני וזה מפרה מאד את כל האזור. 

"חשוב לדעת שבמטה יהודה יש שלושה אזורים גאוגרפיים כמו: השפלה, גב ההר וההר. כל אזור נותן איכות וטיפול שונה בענבים. בחבל הארץ שלנו, אתה יכול לטעום יינות המיוצרים מהמון סוגי עשייה. האיגוד של המועצה מעודד תיירות פנים וחוץ שחשובה לקיום שלנו. ברגע שיש תיירות פנים, לפחות ביקב שלנו, יש יותר מסעדות שרוצות את היין שלנו וכך אנשים שותים את היין במסעדה או באים ליקב – מה שיוצר פעילות גדולה יותר באזור," מסכם ישי.  

הטרואר של יהודה 

שייקה ולורי לנדר פתחו את יקב צפרירים ב-2004, יקב בוטיק קטן הממוקם בין עמק האלה להרי יהודה, במושב צפרירים שמייצר יין איכותי.  

שייקה: "יש אזורי יין ששמם יצא לפניהם וזה משהו שמוגדר בחוקים המקומיים. כשאתה אומר שם של אזור יין – ליודי דבר ואפילו לחובבים זה עושה להם משהו. למשל כשמישהו מייצר שמפניה בקליפורניה – אסור לו לקרוא לזה שמפניה, שמפניה זה מותג רשום, מותר לכתוב יין נתזים או יין מוגז אבל לא שמפניה. כך למשל עכשיו ומעתה אף אחד לא יכול לשים את המותג 'יהודה', אלא אם כן הוא עומד בתנאים של השם מקור מאזור היין, שהמשמעות שלו היא אזור הומוגני פחות או יותר, לפעמים יותר לפעמים פחות, אזור עם גבולות גיאוגרפיים ברורים והתקנון של כל אזור יין מחייב את כל מי שרוצה לשים שם המקור על הבקבוק שלו.  

"השמות האלה הם מותגים, כמו שיין בורדו זה – זה יין מבורדו ופה בארץ אתה יכול לעשות יין בסגנון בורדו, מהזנים של בורדו – אבל אתה לא יכול לכתוב בורדו על הבקבוק. כמו טוסקנה או בורגון מדובר באזורי יין עם הצהרות ברורות ועם חוקים ברורים של מי שמותר לו לשים את שמות המותג הללו. אנחנו למשל יקב צפרירים אבל בקרוב יהיה גם רשום 'יהודה' למעלה. הכל עוד טרי ומשנה מסוימת נתחיל לשאת את הסמל המסחרי שלנו 'יהודה'. מאחורי הסמל יש משמעות."

שייקה ולורי לנדר מיקב צפרירים צילום רן בירן
שייקה ולורי לנדר מיקב צפרירים. צילום: רן בירן

כשמדברים על יין מבורדו או קוניאק מפורסם זה מובן כי הם מייצרים את היין מאות שנים. אבל מה המשמעות של מותג "יהודה"? 

"זה נכון אבל גם אנחנו בארץ ישראל מייצרים יין מלפני 2,000 שנה עם הפסקה מאוד ארוכה בייצור. גם הצרפתים התחילו באיזשהו מקום – עכשיו אנחנו מתחילים, תבוא לפה עוד 200-300 שנה ותיראה שהמותג התחדד כמו שזה קרה שם.  

"נכון שבאירופה יש מסורת יין מאוד ארוכה, אבל לנו יש מסורת של יצור יין מאוד ארוכה, מימי התנ"ך דרך תקופת הרומים והביזנטיים, אבל הייתה בארץ ישראל קטיעה של הייצור, גם בשל הגלות אבל בעיקר כי היה פה שלטון מוסלמי של הממלוכים. כשהגאלים בצרפת עוד ליקטו פירות יער – כאן כבר שתו יין!  מי שהביא לגאלים את היין היו הרומאים לפני למעלה מ-2,000 שנה. אנחנו היינו שיכורים ממזמן, היין נדד ממזרח למערב, אבל פה כל התעשיה הזאת נקטעה בגלל הכיבוש המוסלמי." 

כשאומרים מותג "יהודה", יש איזה טעם ספציפי למותג? 

"תראה, אולי יבוא איזה מומחה יין גדול ויגיד היין הזה יוצר ביהודה, אבל אתה צריך בשביל זה חך מאוד מפותח. אבל יש פה לענבים אופי מסויים, יש פה שני תתי אזורים – אזור ההר והמורדות, לכל אחד יש את הקרקע והאקלים הייחודי שלו. אולי עוד כמה עשרות שנים אפשר יהיה לעשות עוד תתי חלוקות כמקובל בעוד אזורים בעולם, זה מה שנקרא הטרואר של האזור אבל בגדול לכל יקב יש את אופי היין שלו וזה נובע גם משיטת ואופן הייצור." 

גם פול דאב היינן של יקב צובה, יקב שהוקם בשנת 2005 כיקבestate , יקב המבוסס על ענבים מכרמי קיבוץ צובה, הנטועים כבר משנת  1996 – שמח מאוד מקבלת האפלסיון ומסביר למה מדובר בהישג נהדר: "כעת כשקיבלנו את האפליסיון, אנו כיקבים מוכרים כיקבים בינלאומיים – ועל המפה העולמית אנחנו נחשבים אזור יין, שזה כבר הישג. אזור מטה יהודה מחולק לשלושה גבהים ולצרכן יהיה ביטחון שהוא קונה יין מאזור מסוים שיש לו חותמת ואישור שהוא מהאזור הספציפי הזה."

פול דאב
פול דאב, היינן של יקב צובה

האם כבר החלה ההשפעה על המכירות והשיווק בעקבות הסימן המוכר? 

"עדיין לא יצאו התקציבים לבקבוק ולסימון, אבל כבר יש איזה 'באאז' סביב זה. בנוסף לכך, יהיה פיקוח על היינות. היינות שנמצאים על המדף כרגע, אין עליהם פיקוח, אבל יקב שירצה למכור את יין תחת שם המקור 'יקבי יהודה' – יצטרך לבדוק את היין ממש בבדיקת מעבדה, כדי לקבל את התקן הזה וכך יהיה פיקוח. היין של מטה יהודה עובר בדיקה. כולם מכירים את הכרמים ומאיפה הם מגיעים וטוב שכך," הוא מסכם.   

ניב ויזל, ראש המועצה האזורית מטה יהודה מסביר על המהלך: "זה עוד צעד לתוך דפי ההיסטוריה שמטה יהודה הופכת  את החלום למציאות ומציגה לראשונה בתערוכה כחבל יין רשמי את מותג העל שלה. היקבים שלנו עומדים בשורה אחת עם מותגי יין מובילים מכל הארץ." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן