יבול שיא
הרפת והחלב
כפר אזר

לראשונה הכיר בית המשפט בבעלות היסטורית של חברי מושב על קרקעות

2 דק' קריאה

שיתוף:

לראשונה הכיר בית המשפט בבעלות היסטורית: חברי מושב כפר אז"ר טענו, כי הינם בעלי זכות חכירה לדורות בקרקע, על בסיס הסכם חכירה שעליו חתמו מול קק"ל ב-1935 ברשות מקרקעי ישראל מתכוונים לערער על פסק הדין

לראשונה הכיר בית המשפט בבעלות היסטורית: לאחר מאבק משפטי מתמשך שנמשך שבע שנים החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב להכיר ב-76 בעלי נחלות במושב כפר אז"ר, כבעלים ההיסטוריים של קרקעות, שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שינתה את ייעודן ושיווקה במסגרת תוכנית להקמת שכונות חדשות בקרית אונו. עד להחלטה התקדימית הנוכחית לא הצליחו מושבים או קיבוצים להוכיח בעלות היסטורית על הקרקע בבתי המשפט.

שיווקי הקרקע של רמ"י באזור  קרית אונו הכניסו למדינה מאות מיליוני שקלים, שעל חלקם ככל הנראה תיאלץ לוותר לטובת תושבי האגודה השיתופית כפר אז"ר. זאת בכפוף לתוצאות בתביעת פיצויים שהדיונים בה יחלו בחודשים הקרובים. עם זאת, ברשות מקרקעי ישראל לא מתכוונים לקבל את ספק הדין ומתכוונים לערער.

אנשי הנהלת וועד המושב ניהלו את "הקרב על הבית" בשתי חזיתות, האחת נגד כוונת הותמ"ל וועדות התכנון לקחת כ-1,100 דונם מאדמות המושב, כפתרון לבעיית מצוקת הדיור והחזית השניה התנהלה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, שם טען ועד המושב, כי למעשה חלקות א' ו-ב' של המושב נרכשו בכספי המתיישבים עוד בשנות ה-30' שלפני קום המדינה וכי הוא מבקש לנהוג על פי החוזה המקורי שנחתם בעת שהמתיישבים העבירו את הקרקע למשמרת הקק"ל. בשנים האחרונות מוסדות התכנון אישרו תוכניות בינוי שונות על קרקעות חקלאיות במושב כפר אז"ר, הסמוך לרמת גן, שיעודן הוסב לצורכי בניה. אחת מהן מיועדת לבניית כ-1,300 י"ד על קרקעות השייכות כיום מבחינה מוניציפלית לקריית אונו, ותוכנית נוספת שכאמור קודמה בוותמ"ל, בה הפיצוי המרבי במקרה של הפקעת קרקע חקלאית לצורך קידומה יהיה 56 אלף שקל לדונם.

כאמור, האגודה השיתופית כפר אז"ר הגישה את התביעה ב-2012 והדיונים נמשכו שבע שנים וכללו הגשת מסמכים ועדויות של מומחים וגורמים מקצועיים מצד רמ"י. הכל התחיל בשנת 2010, אז קיבלו נציגי ועד כפר אז"ר מכתב מרמ"י, ובו דרישה להחזיר לה 97 דונם משטחי המושב, בשל שינוי ייעוד הקרקע בגין תוכנית חדשה.

האגודה השיתופית כפר אז"ר תבעה את רמ"י ואת קק"ל, בעזרת עורכי הדין  בטענה שרמ"י פעלה שלא כחוק באדמות שהיא לא בעליהן היחיד, ופגעה בהסכמי חכירה היסטוריים. חברי המושב טענו, כי הינם בעלי זכות חכירה לדורות בקרקע, על בסיס הסכם חכירה שעליו חתמו מול קק"ל ב-1935, בניגוד לעמדת רמ"י לפיה זכאותם על הקרקע נובעת מהסכמי החכירה הנורמטיביים של רמ"י, לפיהם בעת שינוי ייעוד הקרקע ניתן להפקיעה תמורת פיצוי. בעלי הנחלות בכפר אז"ר הציגו שורה של הסכמי חכירה פרטיים שנחתמו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לפיהם שינוי ייעוד קרקע לא מחייב את ביטול חוזה החכירה. לכן, לטענתם, הסכם החכירה עדיין בתוקף – עד ל-2033 – ויש להמשיך ולכבדו.

מנגד טענה רמ"י, כי לא ניתן להישען על נוסחים ישנים של הסכמי חכירה מ-1935, וכי כמספר החלקות השונות שנמכרו – ישנם הסכמים שונים שנעשו. רמ"י גרסה כי יש לעשות האחדה, ולהתייחס לכל החלקות לפי שיטת ההחכרה המחייבת במרבית הקרקעות בארץ.

שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, צילה צפת, קיבלה את עמדת המושב, לפיה השתתפו ברכישת קרקעות המושב בשווי של מחצית מערך הקרקע, וכי ישנה תשתית ראייתית המבססת את זכותם בקרקע. תושבי המושב אף נדרשו לשלם לאורך השנים דמי חכירה, בנוסף לדמי ההשתתפות בעלות הרכישה, ולכן הם זכאים להמשיך לחכור את הקרקע. " כל טענה של רמ"י כי סכום ההשתתפות של אגודת כפר אז"ר ניתן כהלוואה, תרומה או כזיכוי – נדחית," קבעה השופטת.

כאמור, ברשות מקרקעי ישראל מתכוונים לערער על ההחלטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן