אמר יו"ר שולחן הבננות במועצת הצמחים, אייל עובדיה. הדברים נאמרו ביום עיון מיוחד שהתקיים ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים
למעלה מ-150 מגדלים, חוקרים, אנשי מקצוע ונציגי ארגונים חקלאיים העוסקים בתחום, השתתפו ביום עיון מיוחד ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים, ובשיתוף מו"פ צפון במכון המחקר מיגל ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות. בכינוס, שהתקיים באחוזת אוהלו שעל שפת הכנרת, נדונו בהרחבה חידושים, ניסויים עדכניים וגם בעיות הקיימות בענף.
אייל עובדיה, יו"ר שולחן הבננות מועצת הצמחים, מנכ"ל מגדלי בננות גליל מערבי, אמר בהקשר זה כי "מגדלי הבננות נפגעו קשה בגלל המלחמה. המחסור בידיים עובדות פגע קשות במגדלים, וכך גם עצירת מעבר הסחורות לעזה; עד פרוץ המלחמה ייצאו כ-800 טון בשבוע, וזה נעצר מיד עם פרוץ המלחמה. בנוסף, ישנם גם מגדלים רבים שמאז ה-7 באוקטובר נאלצים לעבוד בשטחי גידול מאויימים, 'תחת אש'. לכן, בימים אלה, בשיתוף פעולה הדוק עם המגדלים, אנו מבצעים פעולות רבות במטרה לשקם את הענף, כאשר אנו רואים חשיבות עליונה במתן תמיכה למחקרים חדשים ופעולות מחקר ופיתוח שאנו מקווים שיעזרו לקדם את הענף".
משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, ציין כי "המגדלים הישראלים הוכיחו יעילות ואיכות רבה לאורך השנים, אולם חשוב לדעת כי עומדים מולם אתגרים רבים. הם מנהלים מאבק מתמשך ויומיומי עם מזיקים ומחלות, עומדים איתן מול התייקרויות חוזרות ונשנות במחירי המים, מתמודדים מול פגעי טבע ואקלים משתנים, סובלים ממחסור מתמיד בכוח אדם וכו'. כדי להתמודד ולקדם את השולחן והענף הקדשנו בשנה החולפת מאמצים רבים בפעילויות מחקר ופיתוח, ולאחרונה, יחד עם אייל עובדיה ויעל רון בן-משה שנכנסו לתפקידם, יש תנופה וצוותי עבודה חדשים שאני משוכנע שיובילו את הענף להצלחות". עובדיה וברוקנטל הודו לעפר אריאל, יו"ר שולחן הבננה היוצא, על פועלו רב השנים לטובת הענף והמגדלים; והודו גם לאורטל בחשיאן על ארגון הכנס.
יעל רון בן משה, המנהלת העסקית של שולחן הבננות במועצת הצמחים, ציינה כי "ענף הבננות בישראל מציין כבר 102 שנים, מאז מטע הבננות הראשון שניטע בשנת 1922 ועד היום. מדובר בענף מפואר שמאז ומתמיד התמודד עם אתגרים, אבל בשנים האחרונות נדמה כי אתגרי המגדלים היו רבים מאי-פעם – אליהם התווספו גם מאורעות מלחמת חרבות ברזל. נדמה כי המדינה לא מספיק נרתמת כדי לסייע למגדלים, ואנו מצפים שתעשה זאת בהקדם, כדי לשמור על החקלאות הישראלית ועל המגדלים המקומיים שמספקים את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל ושומרים על גבולות המדינה".
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון: "המחקר היישומי הינו מרכיב חיוני לשימור וחיזוק ענפי החקלאות בכלל, וענף הבננות בפרט, בו אנו פועלים יד ביד עם המגדלים, שולחן הבננות, שה"מ ושותפים נוספים, להתגברות על איומים פוטנציאליים בתחום הגנת הצומח, וזאת לצד מחקרים נוספים להעלאת יבולים, חיסכון במים ועוד". ד"ר נבות גלפז, מוביל המחקר בתחום הבננה במו"פ צפון, הציג בכנס מחקרים להתמודדות עם מחלת פנמה, בהם נבחנות מגוון שיטות, כגון סלקציות מהירות של קלונים (טיפוסים שונים במקצת מאותו הזן) הסבילים למחלה, פיתוח זנים עמידים באמצעות עריכה גנומית, וכן ייבוא ובחינה של זנים סבילים או עמידים שפותחו בעולם.
עוד נשאו דברים: אודי צרי מאפיקים אמר דברים לזכרו של יובל לוי ז"ל; ד"ר צחי דוד מהשירותים להגנת הצומח הסביר על התפשטות מחלת הפנמה בישראל – מדיניות השירותים להגנת הצומח; ד"ר יותם זית מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית נשא דברים על תגובת הבננה לשינויי טמפרטורה; חנן בן-שלום מבננות החוף הציג מחקרים נבחרים מאיזור חוף כרמל; עידן אלינגולד מצמח טכנולוגיות הדגים שימוש בטכנולוגיות תומכות החלטה במטעי בננות; עמית לוין, מנכ"ל הבורסה לחקלאות, ערך לנוכחים היכרות עם הבורסה; וד"ר אושרי מרקוביץ' מתרביות רה"ן הציג פיתוח "גל" עמיד לפנמה.
***
לפי נתוני מועצת הצמחים, גידול הבננות בישראל מהווה כיום מרכיב מרכזי וחשוב בכלכלת הגליל המערבי, חוף הכרמל ועמק הירדן, בענף שמפרנס בכבוד אלפי משפחות. בישראל ישנו כיום היקף שטח נטוע של כ-32 אלף דונם בננות, הפרוסים בכל רחבי הארץ – חוף הכרמל, עמק הירדן, גליל המערבי, באיזור עוטף עזה ויישובי קו העימות בצפון הארץ, איזור שאן-חרוד ועוד. כל אלה מניבים יבול של כ-200 אלף טון בננות בשנה, פרי איכותי שנמצא על המדף כל השנה וכולו נמכר בשוק המקומי.
לבננה הישראלית יש ערכים תזונתיים מצוינים, אין בה ריסוסים וכמעט ואין מחלות, הפרי נקי מגידולים כימיים והגידול כמעט אורגני לחלוטין. בעולם, לעומת זאת, ישנן עשרות מחלות המשפיעות על הבננות וגורמות לטיפולים כימיים במטעים; לשם ההשוואה, מטעי בננות המגודלים באזורים טרופיים בעולם מרוססים לפחות אחת לשבוע.
