יבול שיא
הרפת והחלב
עמית יפרח

מדינת ישראל מצויה במקום ה-160 מתוך 190 מדינות, במדד של דונם קרקע חקלאית לנפש

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אמר מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, בוועידת "עיר הנדל"ן"  בפאנל בנושא פתרונות הדיור בשנת 2040, אמר עו"ד יפרח: "בשנות ה-60 היו בישראל 2.5 דונם קרקע חקלאית לנפש, בעוד שהיום יש שליש דונם קרקע חקלאית לנפש בלבד. זוהי מציאות הפוגעת בביטחון המזון שלנו לטווח הקרוב והרחוק"

דונם קרקע חקלאית לנפש:  מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, נשא דברים והשתתף במספר פאנלים במסגרת ועידת "עיר הנדל"ן" שנערכה בשבוע שעבר באילת.
בין היתר השתתף עו"ד עמית יפרח בפאנל שעסק בנושא: "אדמות מדינה – פתרון למצוקת הדיור?", בו השתתף בין השאר גם עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל. שמרון הציג בפני הנוכחים מספר נתונים, ביניהם בלט הנתון כי במהלך 2019 ניכרה ירידה של 15% במכירת קרקע לבנייה לעומת שנת 2018.

בעקבות נתון זה התפתח דיון לגבי מעמדו של הוותמ"ל והתגלו חילוקי דעות בין שמרון ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, שצידדו בהמשך הפעלת הוותמ"ל כזרוע תכנונית מרכזית. מנגד עמדו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ וכמובן עו"ד יפרח, שצידדו בעמדה לפיה הוותמ"ל מיצה את עצמו. עו"ד קמיניץ הדגיש, כי הוא תומך בהפעלת הוותמ"ל בעיקר לצורך פרויקטים של התחדשות עירונית ותכניות ביישובים ערבים, ששם יש לו יתרון על פני ועדות התכנון הרגילות. לעומתו טען שמרון, כי: "הוותמ"ל מוליד אלפי יחידות דיור לא רק על הנייר אלא גם בפועל. יש 20 אלף י"ד – כל אשקלון נבנית על ותמ"ל, כל אור יהודה נבנית על הוותמ"ל. בלי הוותמ"ל לא יהיה לאנשים בארץ איפה לגור."

עו"ד זיו כספי והשמאי ירון ספקטור, תהו האם הפיצוי שניתן למושבים ולקיבוצים על הפקעת הקרקע על ידי הוותמ"ל, אכן אטרקטיבי מספיק בכדי לעודדם לוותר על עוד קרקעות חקלאיות, במגמה להפשירן לבנייה. על כך השיב עו"ד יפרח, כי המטרה של המושבים אינה להפיק רווחים מהקרקעות, אלא בראש ובראשונה לקבל קרקע חלופית. "אנחנו לא רואים מרכז רווח מהקרקע החקלאית ולא רוצים כסף וקניונים, אלא מחפשים את הפתרון לחקלאות," אמר. בנוסף השתתף עו"ד יפרח בפאנל שעסק בשאלה: "היכן משכנים 2 מיליון איש עד 2040?" בפאנל השתתפו גם: מירי כהן סגנית ראש מטה הדיור הלאומי, דני עטר יו"ר קק"ל, דוד מזרחי מנהל מחוז מרכז ברמ"י, אלון דוידי ראש עיריית שדרות ועו"ד עופר אבן יו"ר הפאנל.
עו"ד יפרח טען, כי שאלת הדיור אינה השאלה היחידה: "צריך גם לחשוב איך מאכילים 2 מיליון אנשים בהקשר של בטחון המזון," אמר והדגיש, "מדינת ישראל מצויה במקום ה-160 מתוך 190 מדינות, במדד של דונם קרקע חקלאית לנפש. בשנות ה-60 היו בישראל 2.5 דונם קרקע חקלאית לנפש, בעוד שהיום יש שליש דונם קרקע חקלאית לנפש בלבד! ולכן עמדתי היא לא לתת יד להתרחבות העירונית ולפגיעה בשטחי החקלאות וכן להתחדשות העירונית ולניתוב ההשקעה הלאומית אל הפריפריה. מדינה חייבת לייצר עבור עצמה את המזון, במיוחד במציאות הגיאו-פוליטית ב'שכונה' שלנו."

לסיכום הוועידה אמר עו"ד יפרח: "ועידת 'עיר הנדל"ן' היא ללא ספק הזירה המרכזית של עולם הנדל"ן והיא מכנסת ראשי ערים, הפקידות הבכירה ברמ״י ובמשרד המשפטים וכל מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בממשלה, לצד יזמים, קבלנים וכמובן אנו החוכרים. "הצלחנו בכל הפורומים המרכזיים בוועידה להציג ולייצג את עמדת המרחב הכפרי בכלל והמושבים בפרט. הדגשנו שאנחנו הפתרון ולא הבעיה. אנו אלה אשר מייצרים את המזון הטרי עבור אזרחי המדינה, שומרים על השטחים הפתוחים, עושים שימוש במי הקולחין ויושבים לכל אורך גבולות המדינה. לכן האינטרס לשימורו של המרחב הכפרי והחקלאות הוא אינטרס לאומי."

עוד הוסיף עו"ד יפרח: "יש לעצור את עבודת הוותמ״ל ולחזור לתכנון שפוי, שישמור על המושב כיישוב חקלאי מתוכנן ועל בטחון המזון של אזרחי המדינה – ולייצר הגנה מוגברת על החקלאים ושטחי החקלאות, בכל מדיניות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל." עו"ד יפרח הודה בסיום דבריו למנכ"ל מרכז הבנייה הישראלית, החברה המייסדת של וועידת "עיר הנדל"ן", על המקום המכובד שניתן לתנועת המושבים בוועידה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן