יבול שיא
הרפת והחלב
שמעון זנזורי

מה את חסה?

6 דק' קריאה

שיתוף:

הוא נולד למשפחה של חקלאים במושב שדה עוזיהו, בו הוא מתגורר גם היום * שמעון זנזורי איש החסות והירק מספר על גידול חסות, ההתמודדות היומיומית עם מזג אוויר חם במיוחד, ועל חקלאות בימינו…

את שמעון זנזורי לא היה קל להשיג לראיון הזה. כשאני מטלפנת אליו שוב ושוב באחד מהשבועות החמים של יולי – כשהטמפרטורה היא כמעט 40 מעלות(!) – זנזורי אינו עונה. הוא דואג לצנן חסות, ברוקולי, מלפפונים ושאר ירקות שגדלים בשדה שלו.  

שמעון בן 64 ו"עדיין מכור לאדמה", כך הוא מספר לי. הוא עוסק בחקלאות כבר יותר מ-40 שנה: קם כל יום בשלוש לפנות בוקר ועם הפועלים משקה בחושך את החסות ושאר עלים הטריים שהוא משווק.  

בערב, כשהוא סוף סוף מתפנה, אנחנו צוללים לסודות רעננותה של החסה, אחד הירקות המוכרים והשכיחים ביותר בבית הישראלי ויורדים לשורש העניין בנושא בנוגע לחקלאות בישראל. בין היתר הוא מספר על ילדותו במושב שדה עוזיהו, שם נמצא המשק שלו והמקום בו הוא גר עד היום: 

"בתור ילד, התחלתי לעבוד עם אבא שלי במשק קטן במושב שדה עוזיהו, בו אני גר עד היום. השתחררתי מהצבא בשנות השמונים וכל זמן שהייתי חייל מאד אהבתי את המשק של ההורים, שכלל פרות ועופות. שמתי את כל כולי בפיתוח המשק ותמיד עזרתי להורים במה שצריך. אבל הבנתי שזה לא הכיוון, גידול של פרות ועופות  נחשב קשה מאד בישראל.  

"אז התחלתי לגדל ירקות מכול הסוגים. בניתי בתי רשת, פירקתי אותם, עד שהגעתי לגידול חסות וירקות מסוגים שונים. גידלתי פלפלים ועגבניות בחממות, אבל בכל פעם שהיה פיק נורמלי, המחירים עלו ואז ירדו מפני שהיה יבוא של ירקות מבחוץ (*מי שמייבא ירקות הם יבואנים, בדרך כלל רשתות שיווק. לטענת משרד האוצר זה מוזיל את המחירים לצרכן, מה שעדיין לא קרה. החיסכון הוא שקלים בודדים אם בכלל), לכן נשארנו עם היבול והיינו חייבים למכור במחירים נמוכים. ככה לא מרוויחים ועד עכשיו זה קיים. משרד האוצר הסיר את המכס מיבוא ירקות למרות התנגדות החקלאים ומשרד החקלאות. 

"לעומת זאת, יש ירקות כמו חסות ושאר עלים שחייבים להיות טריים, אז הם לא ניתנים ליבוא. לכן החלטתי ללכת על גידול ירקות שאינם ניתנים יבוא ומאז פיתחתי את הענף של החסה. פיתחנו זנים מובילים בכל העולם, כמו 'חסה רביד' (על שם הבן שלי)."  

מי עובד במשק זנזורי? 

"המשק שלנו משפחתי. הבן שלי חזר למשק אחרי הצבא והבת שלי עובדת איתי בהנהלת חשבונות. כשהילדים נכנסו איתי למשק היה אפשר לפתח את המשק עם כוח עבודה וללא חשש. בני עבד איתי לפני הצבא וגם כאשר שירת ביחידה קרבית, זאת הייתה תקופה קשה מאד, ולמרות זאת הוא נשאר איתי עד היום. כשהוא חזר לעסק ראיתי בזה כוח רציני. יחד יכולנו להמשיך לפתח זנים של ירקות ולהשקיע."

משפחת זנזורי 2
משפחת-זנזורי. שמעון, רביד, עינב וציפי. צילום: יקיר אסידו

קשיים בחקלאות 

"חסה זה זנזורי" הוא משק חקלאי עם ניסיון של יותר מ-40 שנה. המשק של שמעון משווק ירקות ופירות מכל הצבעים והסוגים המגיעים מהשדות טריים עד הבית. ירקות המשק נמצאים גם בחנות במושב ואפשר למצוא חסות מכל הצבעים, ברוקולי, כרוב לבן וכרוב אדום.  

אבל למרות הטריות והיכולת לספק לישראלים ירקות תוצאת הארץ, שמעון מספר כי יש לא מעט קשיים בלהיות חקלאי: "הקשיים שלנו כחקלאים הם בעיקר קשיים של פרנסה, של חוסר ביקוש. קשה לעבור מענף לענף ולעשות שינויים והשקעות. 

"אבל המשכנו הלאה, הייתה תקופה שכמעט סגרתי את המשק. בשנות התשעים היה משבר רציני מאד. הכול היה קשה, חקלאות לא הייתה כלכלית וכל מה שגידלנו הלך לפח. צריך לשלם את זה. אף פעם לא הייתה עזרה. תמיד היה חוסר במים, קיצוצים במכסות וזה פגע לנו בייצור והיו ימים קשים מאד עם שָׁנָים שְׁחוּנָות." 

אז למה המשכת? 

"אני מכור לאדמה. למרות הקשיים, למרות החום שקורה עכשיו. כעובד אדמה, אתה תמיד מנסה לגדל גידול איכותי. המשק שלי ממוכן מא' עד ת' לכן אני לא תלוי בקבלנים. אני מחזיק טרקטורים ומשאיות שמבצעות הובלות אונליין ויש לנו חנות שיווק ישיר מהמשק. הבת שלי עינב השתחררה, אחרי שהייתה קצינה בקבע, ועזרה לי במשק והיא עושה הכול יחד עם ציפי אשתי. גם אחי שיצא משירות בצבא קבע חזר לעבוד איתי בתור שכיר.  

"כדי לעבוד בשדה צריך לגדול עם זה. קשה להוציא בן אדם מהמשרד ולומר לו להיות חקלאי. הילדים שלי יודעים להיות בשדה, לשתול ולשווק. שניים מהם שלי עובדים איתי במשק, הבן שלי רביד והבת שלי ויש לי ילד אחד עצמאי שעוסק בספורט. הענף העיקרי של המשק שלנו הוא חסות, ברוקולי, סלרי, עשבי תיבול, כרובים, שומר, ומגוון גדול של גידולים." 

שמעון מספר על המאבק שלו ומאבק החקלאים – לא רק במזג האוויר – אלא גם בקשיים אחרים: "יש בישראל בעיה של מדינה קטנה עם חקלאות שלא שמו עליה דגש בעשרים שנה האחרונות. הרבה אדמות פוריות הלכו לבנייה. המינהל לקח את הקרקעות בהינף יד, הוציא את החקלאים ובנה בניינים. לדעתי ולצערי, בעוד מספר שנים אולי תהיה לנו מדינת הייטק אבל לא יהיה לנו אוכל מקומי.  

"החקלאות בעשרים שנה האחרונות נשארה באותו סטטוס ובאותן כמויות ייצור. המדינה גדלה פי שתיים והאוכלוסייה פי שניים. אז איך אפשר לתת היצע לכזה ביקוש כשיש חוסר והמחירים עולים? אז אנשים שואלים 'למה הירקות כל כך יקרים?' – זה יקר כי אין חקלאים, נקודה. למה אין חקלאים? כי הם הפסידו את העור שלהם! אף אחד לא עזר להם להתפתח. עוד עשר שנים מהיום שנים לא יהיו אדמות באזור שלי. הכול מסומן לבנייה. במושבים כאן לקחו המון לטובת בנייה. מדובר על אדמות טובות שהניבו ירקות ופירות עד לפני שנה. ברגע שחותכים אלף דונם, חותכים בייצור."   

איך זה משפיע על הצרכן? המצב הזה? 

"המחיר לצרכן הופך מאד גבוה והמחיר לא יורד. ברגע שאתה מייבא פירות וירקות המחיר לא יורד. בנוסף לכך, מזג האוויר נהיה יותר קשה והממשלה לא נותנת תנאים. אני משקיע הכול כדי לשרוד. יש הרבה חממות נטושות במושבים, אלפי דונמים! תושבים ותיקים במושבים לא רוצים שילדים יבחרו בחקלאות כי זה קשה. אבל אם המשק יצליח – הילד ירצה להיכנס.  

"בנוסף לכך, ישנה מערכת לטיהור מים בשם שפד"ן. המערכת מקבלת מים שזורמים למאגר, שם מנקים אותם שלוש פעמים ועושים בהם שימוש בחקלאות. מדינת ישראל היא הראשונה בעולם בשימוש חוזר של מים אפורים מטוהרים (70%) וזה בזכות החקלאים, אז לפחות שיסבסדו לנו את המים! אני משלם על המים האלה הרבה כסף. אז למה לא להקל על החקלאי עם המים? למה נושא המים לא מטופל? זה הזוי! אם אני טיהרתי את המים, למה שלא אשתמש בהם?  

"אני גם משלם המון כסף על עובדים. במושב שלי יש מאה משקים ורק אחד וחצי פועלים. אין כמעט חקלאים. אני עומד מול שוקת שבורה: יש לי גידולים בשדה והגבילו אותי במים. עצרו את העבודה שלי בגלל מים. יש מספיק מים במדינה! אז למה עוצרים אותי כשאני רוצה להשקות? למה אני צריך לקנות מים ממושב אחר או במחירים מופרזים?!"

Screenshot 2023 08 15 121745
שמעון והבן רביד. צילום: יקיר אסידו

הישראלי והחסה 

אז נכון שקשה לגדל כאן ירקות, ובכול זאת חסה היא מבין הירקות המבוקשים בישראל. מדוע חסה היא חלק אינטגרלי במקרר הישראלי? 

"בישראל יש מודעות לבריאות ולחשיבות של חסה לגוף. לחסה יש איכויות וסגולות. אנשים צורכים אותה לטיפול בקיבה, לחיטוב הגוף והכנסת ויטמינים לגוף. היא בריאה למערכת העיכול ומרעננת. היא עושה את האוכל קל ולא כבד, לכן חסה חייבת להיות איכותית וטרייה." 

איך גילו לראשונה את החסה, איך מגדלים אותה וכיצד בוחרים אותה בסופר? 

"את החסה הערבית גידלו ברומא. אחר כך גידלו אותה ערבים בארץ ישראל, לכן היא נקראת ערבית. בנוסף לכך יש חסה אייסברג, מסולסלת, ירוקה ועוד. בכול הנוגע לגידול חסה: מי שיודע לגדל מגדל. יש גם שיטות הידרופוניות שבה מנסים לגדל חסות על מים, אבל זה משהו שאני פחות מתחבר אליו מבחינת טעם. החסה ההידרופונית אולי עדינה מידי וחיי המדף שלה קצרים, זה פחות כלכלי. גידול הידרופוני זה גידול נחמד ויפה, אבל כדי להגיע למבנים של הידרופוניקה צריך להשקיע המון כסף על מאווררים, מזרנים לחים, ציוד וכולי. 

"כאשר מגיעים לקנות חסה צריך לראות שהיא טרייה ולא ישנה. יש לבדוק שהעלים לא נפולים. חסה חייבת להיות בקירור. כשאני קוטף חסה, אני קם בשלוש בבוקר, מתארגן, וברבע לארבע מגיע לשדה ומתחיל לקטוף בחושך כדי לשמור על הטריות של הגידולים, כדי לשמור על הטל של הלילה, כדי שכשהחסה תיכנס למקררים – היא תהיה קרירה, חסה חייבת להישמר קרירה. יש עונות קשות כמו עכשיו שהחסה סובלת מחום, לכן כדי לשמר את החסה לזמן רב כדאי לשטוף אותה, לייבש, לקבץ את העלים יחדיו בצורה רופפת, לעטוף את החסה בנייר סופג ולאכסן בתוך קופסה במקרר." 

למה לפעמים יוצאת לנו חסה מרה 

"כי לא יודעים לגדל אותה. יש זנים מרים, החסה נחשבת למרור. אבל מי שיודע לגדל חסה – היא לא צריכה להיות מרה."  

בחנות של משק זנזורי תמצאו מלבד ירקות טריים, גם מוצרים משלימים שכולם מן הטבע: שמן זית, יין, טחינה, דבש, ממרחים, רטבים ובקיצור – דברים טובים.  

ושמעון מסביר לי למה, למרות הקושי, הוא אוהב את עבודתו כחקלאי: "אני אוהב את האדמה ונהנה מכל רגע, כל עוד אני מצליח להתפרנס. בכול אופן, צריך שכולם יתפרנסו בכבוד. חקלאות היא עבודה קשה ואם אין לה תמורה שתחזיק אותך במצב רוח טוב, אתה לא תקום בבוקר כל יום בשלוש כדי לקטוף את היבולים ולא תישאר בשדה עד שבע בערב. אני אעדיף ללכת לים או למסעדה אם לא אתפרנס בכבוד," הוא מסכם.

שמעון וציפי זנזורי
שמעון וציפי זנזורי. צילום: יקיר אסידו

כמה עובדות שכדאי לדעת על חסה:  

  • ישנם סוגים עיקריים של חסה שאנשים צורכים ביום יום, כמו חסה אייסברג, בעלת טעם עדין, מרקם חד והיא לבנה מבפנים. חסה ערבית שנחשבת פריכה ומתוקה ואפשר לערבב אותה עם גרגר הנחלים או ארוגולה. אפשר למצוא חסה עם עלים ירוקים ואדומים שנחשבת עדינה. וישנה חסה תרבותית או 'חסה ראש' – להן עלים ירוקים רכים, גדולים ומתוקים. 
  • הרומאים, אשר החסה שהייתה מצויה בתקופתם והכילה חומר הדומה בתכונותיו לאופיום, נהגו לאכול חסה בסוף הארוחה כדי להירדם בקלות. מסתבר שחסה היא מקור מצוין לחומר הנקרא לקטוקריום, חומר שעוזר להרגיע את מערכת העצבים ולשפר שינה.  
  • בחסה יש ויטמיני A, C, E ו-K יחד עם מינרלים, כגון מגנזיום, אשלגן, ברזל, אבץ וסידן ומדובר בירק עשיר בנוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים). חסה גם תורמת לבריאות העור ואכילה שלה בונה תאי עור ומשמרת אותם.

2 תגובות

  1. איש אדמה ןחקלאי אמיתי יש לסמן.טת התוצרת שלו שהיא.תוצרת המשק על מנת שאנשים יקנו את הסחורה שלואני.מעריך.ומעריץ אנשים..מסוגו של זנזורי וזאת אומר כמושבניק מהצפון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל * קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון בעוטף וזיהתה 16 גידולים שגידולם בישראל פגיע במיוחד
3 דק' קריאה
אומר מתן אלדר, חקלאי צעיר ממושב צופר שבערבה התיכונה, שיחד עם רעייתו תם חזר למושב ממרכז הארץ, בנה משק ולאחרונה פתח שוק איכרים מצליח בלב המושב  שלוש בצהריים. השמש במושב צופר, בערבה התיכונה, מתקיפה
4 דק' קריאה
אבי סיילס, מוסיקאי ממושב עזריקם, אימץ חייל בודד ממשפחה חסידית אמריקאית, דובר יידיש, שחזר בשאלה * עתה, כעבור שנה, הצעיר הוא כבר קצין בצה"ל, שולט בשתי שפות שהיו חדשות לו – עברית ואנגלית *
8 דק' קריאה
בית משפט השלום בב"ש קיבל לאחרונה תביעה שהגישה רמ"י נגד זוג ממושב הודיה, על שימושים חורגים שביצעו וחייב אותם לפנות ולסלק את השימוש ולשלם דמי שימוש בסך של כ-320,000 ש"ח  העובדות   הנתבעים הינם בני
3 דק' קריאה
אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן