אטרקציות תיירותיות בקיבוצים ובמושבים - הרשימה המלאה
יבול שיא
הרפת והחלב
סיסי וקדם לוי עם התוצרת מקווים שהמכירות ימשיכו כבעבר

מה הטעם של ביצי שליו?

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

סיסי וקדם לוי הם בני זוג דור שלישי שנולדו במושב ספסופה הגלילי * לאחר נישואיהם הקימו בית ומשק לגידול ביצי שליו, הגדול ביותר בארץ, העובד באישור ופיקוח משרד החקלאות והבריאות * "שמנו לעצמנו דגש על איכות הביצים. בשנים האחרונות התמקדנו בייצור ביצי גורמה. בשיא שיווקנו כ-4000 ביצים, וכיום פחות מ- 1000" * תקופת הקורונה פגעה בהם קשות, ירידה ב -% 80 מהמכירות, והם מנסים להתאושש

מי זוכר את השליו מימי המקרא, אותו העוף שנשלח לבני ישראל כנס ממשי מהאלוהים, אותו אספו ואכלו אותם בעת נדודיהם במדבר?

מיד לאחר יציאתם ממצרים התלוננו בני ישראל בפני משה ואהרון הכהן על כך שחסר להם "סיר הבשר" ואין להם "לחם לשובע". בתגובה המטיר להם אלוהים את המן בתור לחם, והביא אליהם את עופות השליו לבשר. "וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה" (שמות טז, יג).

 

סיסי וקדם לוי בלול השלוים בספסופה
סיסי וקדם לוי בלול השלוים בספסופה

 

שנים על גבי שנים לא שמענו על השלוים. וגם לא על ביצי השליו לסוגיהם. מסתבר שדווקא העלייה הרוסית הביאה איזה בשורה לענף יוצא דופן זה. רב ביצי השליו נמכרות במעדניות, בעיקר בכאלה שמתמחות באוכל רוסי: ביצים ארוזות להכנת מעדנים ומוחמצות.

סיסי וקדם לוי הם בני זוג דור שלישי, שנולדו במושב ספסופה הגלילי, ומגדלים שלוים ב"משק לוי שיווק ביצי שליו". לאחר נישואיהם הקימו בית ומשק לגידול ביצי שליו, הגדול ביותר בארץ, העובד באישור ופיקוח משרד החקלאות והבריאות.

סיסי לוי (מנחם) מציינת שביצי השליו הן כשרות, מאחר ועל פי ההלכה – השליו נחשב לעוף כשר. הרבנים הראשיים, הרב אליהו בקשי דורון ז"ל והרב שלמה גורן ז"ל התירו בזמנו את אכילת השליו. במשך השנים נערכו מספר ניסיונות לגדל שלוים באופן מסחרי, על מנת לשווק ביצים ובשר. התוצאה היא שגידולם בארץ עולה ויורד חליפות, בהתאם לרמת ההיצע והביקוש. יש הרואים חשיבות בשימור מסורת אכילתו, עוד מתקופת המדבר הרחוקה.

"בשנים האחרונות החלו הישראלים להתייחס ל'אוכל' כמושג קולינרי רחב ועשיר יותר, ולא רק כמזון לאכול ולשבוע. עם הזמן הוקמו אינספור מסעדות גורמה וחברות קיטרינג מגוונות, שחיפשו תפריטים ייחודיים, מה שדורש מוצרים איכותיים ומיוחדים. כך הגיעו גם מבחר מטעמים העשויים מביצי השליו, חלקן משמשות כקישוט למנות הנבחרות. לנו כמגדלים חשוב שיכירו אותנו, ושנוכל לשווק ללקוחות רבים ומגוונים את תוצרתנו. זו עובדה מובנת בימים שגרתיים, אך דווקא בימים אלו של נוכחות מגפת הקורונה בחיינו – היא דווקא מעצימה את בעיית החקלאים והמגדלים בענפים השונים, מאחר וחלקם נאלצו לסגור את משקיהם או לצמצם היקפים. בעקבות משבר לא ברור מתי והאם נחזור לשגרה שהורגלנו לפני."

 

מנין הרעיון לגדל שלוים לביצי מאכל?

קדם לוי (40) דור שלישי לוותיקי ספסופה, שהגיעו ממרוקו: הסבא והסבתא חליפה לוי ז"ל ופני תבדל"א. בין משפחות לוי ומנחם הייתה היכרות מוקדמת עוד ממרוקו. שתי המשפחות עלו לארץ בשנת כ-1954, כזוגות נשואים עם ילדיהם הראשונים ישירות למושב ספסופה המשויך לתנועת המושבים. הם הגיעו לאחר שתושביו הראשונים של המושב, יוצאי בולגריה, עלו לקרקע בשנת 1949. מאוחר יותר נקלטו יוצאי תימן שנטשו את משקיהם במושב הגלילי ואז הגיעו המשפחות שיצאו ממרוקו.

כך הפכה משפחת לוי, שעלתה מצפון אפריקה אחרי קום המדינה בין לילה למשפחת חקלאים. הם פיתחו משק מעורב שהיה מקובל באותם הימים: לול מטילות ומטעי נשירים, המתאימים לתנאי האקלים בגליל וגידלו משפחה עם 8 ילדים, מתוכם נשארו 4 ילדים במושב. "נולדתי הילד השני מתוך שישה ילדים של הורי, שלמה ודבורה לוי. מששת הילדים חמישה, כולל אותי, נשארנו בספסופה. הקמנו משפחות ואנחנו ממשיכים להתגורר במושב האהוב עלינו.

"אבי שלמה לוי היה כל השנים חקלאי ודמות ציבורית שכיהן במבחר תפקידים, בין היתר כראש מועצה בשנים: 2008 – 2002. את רוח ההתנדבות והתרומה לזולת ספגנו מהבית ויצאנו ליחידות קרביות. בשירות הצבאי התגייסתי לצנחנים ולאחר סוף השירות התגייסתי למשטרה ושימשתי בתפקידי בילוש. במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, נפצעתי באופן בינוני. הייתי מאושפז ולאחר מכן עברתי שיקום ממושך. לצערי, הוכרתי כנכה כוחות הבטחון ולא יכולתי לחזור לעבודתי במשטרה. אז עלתה השאלה כיצד אמשיך להתפרנס? בזמנו אבי גידל שלוים מהראשונים בארץ באותה התקופה. אך לא בהיקפים מסחריים. חשבנו שאולי זה עשוי להיות הכיוון החדש שלנו, לפתוח לול שלוים באופן מודרני ואטרקטיבי יותר."

 

לול  בוטיקי

סיסי (מנחם) לוי (38) היא דור שלישי במושב, נכדה ליהודה וסוזאן מנחם ז"ל, שלהם נולדו 9 ילדים, מתוכם חמישה נשארו במושב: "להורי ברוריה ושמעון מנחם ארבעה ילדים: שלוש בנות ובן, כולם נשארו במושב. לצערי מרלין מנחם הי"ד, אחת מאחיותיי נהרגה בפיגוע רצחני בצומת מירון. היא הייתה כה צעירה, רק בת 22! מחבל מתאבד מטעם החמאס, פוצץ עצמו באוטובוס אגד קו 361, שם מצאה את מותה."

הפיגוע אירוע בבוקר עמוס של יום ראשון, ב- 4 באוגוסט שנת 2002 – 9 אנשים נרצחו, ביניהם 3 חיילי צה"ל. "המשפחה קיבלה את האסון מאד קשה," אומרת סיסי, "אך בארצנו אין ברירה וצריך להסתכל קדימה, לעתיד. בשנת 2007 נישאתי לבעלי קדם, בן המושב. אנחנו לא הזוג הראשון והיחיד שהתחתן מבין בני ובנות ספסופה ובוודאי לא הזוג האחרון. בהמשך עברנו להתגורר במשק של הורי.

 


סיסי לוי: "אין ספק שביצי השלוים שונים מביציי התרנגולות, הן בגודלן והן בטעמן המעודן. המחקרים החדשים מציינים שהם עשירים בוויטמינים ומהווים מקור עשיר של נוגדי חימצון וחומצות שומן חיוניות היכולות לשמש כחומר אנטי דלקתי טבעי, המקנה הקלה מיידית לחולי אסטמה ותחלואים נוספים. יש האומרים שהביצים גם טעימות יותר בטעמן, מעבר לסגולותיהן הבריאותיות"


 

במקביל להקמת וביסוס העסק שקראנו לו 'משק  לוי שיווק ביצי שליו', הרחבנו את התא המשפחתי שלנו. ילדתי שלושה ילדים: הבן הבכור אליה (13), הבת אנאאל ( 12) והבת הצעירה אריה, בת השנתיים. בעבר משק הורי היה מבוסס על לול מטילות ומטעים. משהחלטנו שנגדל שלוים – הרסנו את הלול הישן ובנינו לול חדש מודרני, בשילוב כל הטכנולוגיה המעודכנת ביותר. רצינו משהו ייחודי ויעיל שנשקיע בו את כל המרץ והאנרגיה, אך שתהיה תמורה נאה מכל ההשקעה בו."

בני הזוג התחילו להתעניין באופן מקצועי וללמוד את התחום לעומק מהאינטרנט ומהספרות המקצועית: "ביקרנו בתערוכות קולינריות וקיבלנו תיאבון לענף הייחודי הזה. כבר מראשיתו של העסק, שמנו לעצמם למטרה, לייצר ביצי שליו איכותיות ובריאות. ממאה שלוים בתחילת הדרך לפני כ-15 שנה – הלול גדל והתרחב. השקענו והתעדכנו בציוד חדיש, לטובת רווחת השלוים בכל שלבי גידולם – ובשיא השיווק עד כה, ממש לפני תקופת הקורונה – שיווקנו כ-4,000 ביצי שלוים."

לדבריהם הם נחשבים למשק גידול השלוים הגדול מסוגו בארץ, העובד באישור ופיקוח משרדי החקלאות והבריאות, תוך התמקדות בייצור ביצי גורמה. בכל מקרה הם רוצים לשמור על העסק כבוטיקי. בשנים האחרונות הציגו בתערוכות ובתצוגות קולינריות ואף זכו להתעניינות רבה והזמנות, שנגדעו עתה בתקופת הקורונה. סיסי: "יכולנו גם לייצא, אך חשוב לנו להתמקצע כמה שאפשר ולהיות מיוחדים בתחומנו בישראל. ידוע לנו שיש עוד כארבעה מגדלים בארץ. חלוקת התפקידים המקצועיים שלנו בעסק: בעלי קדם אחראי על הגידול, בשלביו השונים. ואני אחראית על השיווק וקשר עם ספקים ולקוחות, אך כשצריך כל אחד מאיתנו עושה כל שאפשר, לטובת העסק. יש לציין שכאשר אנחנו צריכים יותר ידיים עובדות, בני המשפחה נרתמים לעזור בשמחה."

 

מהם המוצרים שאתם משווקים ממשק השלוים שלכם?

סיסי: "אנו מתמקדים בשיווק בביציי השלוים. אין ספק שביצי השלוים שונים מביציי התרנגולות, הן בגודלן והן בטעמן המעודן. המחקרים החדשים מציינים שהם עשירים בוויטמינים ומהווים מקור עשיר של נוגדי חימצון וחומצות שומן חיוניות היכולות לשמש כחומר אנטי דלקתי טבעי, המקנה הקלה מיידית לחולי אסטמה ותחלואים נוספים. יש האומרים שהביצים גם טעימות יותר בטעמן, מעבר לסגולותיהן הבריאותיות. למרות כל אלו הן פחות נפוצות, זה ייחודן ולכן ביצי שליו נחשבות ומוגדרות כביצי גורמה והן יקרות יותר מביצי תרנגולת. הן אידיאליות לאירוח ולאירועים מיוחדים, מאחר והן קטנות ונוח להשתמש בהן, במיוחד לקישוט מנות, לסלטים ולהחמצה.

"המוצרים המוצעים במשקנו הם: ביצי שליו טריות וביצי שליו כבושות. הטריות מגיעות ארוזות בשני גדלים. וכן, יש אפשרות להתאים את האריזה לצרכן, ע"פ בקשתו. הביצים הכבושות נכבשות בחומץ מיוחד ועוברות תהליך מיוחד. מדובר בכבישה בחומץ מיוחד, משומרות ומשווקות בצנצנות זכוכית. אורך חיים של ביצת שליו טרייה, כחודש ו-16 יום ואילו ביצת שליו כבושה מחזיקה מעמד כשמונה חודשים."

 

מה נצרך בכדי לגדל שלוים?

קדם לוי: "את השלוים אנו מגדלים בבית גידול ייחודי, המשלב שימוש במדגרה גדולה, עם מיטב הטכנולוגיה לחימום. לכל שלב בגידול יש את הטמפרטורה המתאימה, תלוי בגיל השלוים. למשל, הטמפרטורה במדגרה צריכה להיות 37 מעלות. חשוב מאד להשקיע בבית הגידול לאפרוחים, עד אשר הם עוברים ללול משלהם. זהו בעצם לול רגיל, אך בנוי ומותאם לעופות שליו ומאפשר מרחב מחיה גדול יותר מאשר לעופות. אנו מאד מקפידים על בריאותם של השלוים בכל שלבי הגידול – ומבצעים בדיקות מוקפדות ע"י וטרינר, המלווה את להקות הלול באופן קבוע. כמו כן, חשובה מאד ההשקעה בתערובות שהשלוים אוכלים, שמורכבת ממזון עתיר חלבון. כל טיפול מירבי בשלבי הגידול משפיע על איכות התוצרת ועל המוניטין של העסק."

 

איך עברתם את תקופת הקורנה?

קדם לוי: " כמו רבים מהעסקים בישראל – בתקופת הקורונה נפגענו קשות, במיוחד בימי הסגר הראשון. וזאת מפני שאנחנו מספקים את מירב התוצרת לשוק המוסדי, לחברות קייטרינג, אולמות שמחות, מסעדות, שכולן היו סגורות ומושבתות. לא קיבלנו הזמנות לאירועים, המעדניות נסגרו והביקוש ירד פלאים. אפשר לומר שבאותה התקופה היו לנו אפס הכנסות. לעומת זאת, ההוצאות השוטפות המשיכו לרדת מחשבוננו. גם הכספים שקיבלנו מהמדינה לא כיסו את רב ההוצאות. העבודה היחידה הייתה בין הסגרים בהיקף של 20% בלבד. אנחנו מקווים שנוכל להתאושש ולחזור להיקפי השיווק שהכרנו. הנתונים הללו הובילו אותנו לעצירה. לא חידשנו להקות צעירות. אחד מבעלי רשתות המזון הגדולות בארץ, הבטיח שיעזור לנו בכניסה לסניפי הרשת ואנו מצפים שזה אכן יקרה ויצליח."

פטריות / קישואים ממולאות בביצי שליו

מצרכים: פטריות שמפיניון, קישואים וביצי שליו.

אופן ההכנה: מחממים את התנור או הטוסטר אובן ל-170 מעלות, במצב גריל.

מסירים את רגלי הפטריות. חותכים את הקישואים למקטעים של כמה ס"מ ומרוקנים כל מקטע מתוכנו. שוברים את ביצי השליו לתוך הפטריות והקישואים המרוקנים.

צולים מתחת לגריל כ-10 דקות, עד שהחלמונים מתייצבים והירקות משחימים.

אטרקציות תיירותיות בקיבוצים 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לאחר חתימת הסכמי הסחר עם איחוד האמירויות, עכשיו גם בבחריין יזכו לטעום מהפירות והירקות תוצרת הארץ, כבר בשבועות הקרובים בתום סדרת מפגשים ותיאום בין שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, ומנכ"ל המשרד, ד"ר נחום
3 דק' קריאה
"עד אור הבוקר, עד שחר ינצנץ, שכם אל שכם, סובה עד אין קץ" (מילים – אהרון אשמן, לחן – מרדכי זעירא), שרו ורקדו בהתלהבות בחדרי האוכל, חלוצי הקיבוצים בשנות ה-30 וה-40 במאה שעברה לאחר
2 דק' קריאה
מדוע הושמטה המילה 'דמוקרטיה' ממגילת העצמאות? דובי הלמן (הזמן הירוק, 31.12) תמה, מדוע במגילת העצמאות מוגדרת מדינת ישראל כמדינה 'יהודית' בלבד,  וחסרה בה לחלוטין ה'דמוקרטיה'. את החידה פתרו דב אלבוים  ועזרא ברום, ולהלן תקציר,
3 דק' קריאה
בבחירות הקרובות  תתמודד לראשונה  מפלגה יהודית ערבית שוויונית, "אור השחר". את הקמת המפלגה יזם יעקב יוניש מבית השיטה, ואליו הצטרף סלאח גריפאת  מהכפר הבדואי זרזיר. בראש הרשימה יעמוד יונה יהב, ראש העיר חיפה בעבר,
4 דק' קריאה
פרשת השבוע  פרשת וארא שמות פרק ו' {ב} וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָֹה: {ג} וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: {ד} וְגַם הֲקִמֹתִי
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן