"בני המושבים" נערכים לחזרה לשגרה
יבול שיא
הרפת והחלב
מוטי קצלנבוגן העבודה במחלבה היא של כל המשפחה

מוטקה החולב: מחלבת בוטיק משפחתית של משק קצנלבוגן, במושב תלמי אלעזר

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ביקרנו  ב"מוטקה החולב" – מחלבת בוטיק משפחתית של משק קצנלבוגן, במושב תלמי אלעזר. מה שהתחיל בגידול עדר כבשים גדל והתפתח עם הזמן למחלבה מודרנית ואיכותית, המייצרת 17 סוגי גבינות בעבודת-יד, בשיטות מסורתיות, מחלב מלא וללא חומרים משמרים

בכל עסק יש ספור חיים. מחלבת " מוטקה החולב" – מחלבה לייצור גבינות כבשים, היא מחלבה שצמחה על רקע דיר הכבשים של משפחת קצנלבוגן, ממושב תלמי אלעזר. את מוטי קצנלבוגן הכרתי במסגרת פעילות של אגודת הנוקדים, שהוקמה על מנת לקדם את ענף הצאן. מוטי היה אחד מאותם חקלאיים שקידום ענף הכבשים היה בדמו.

 

גבינות סנט מור עם פחם ערמונים מסביב לפני הבחלה מוטקה החולב
גבינות סנט מור עם פחם ערמונים מסביב לפני הבחלה

 

מוטי קצנלבוגן (59), הוא יליד מושב תלמי אלעזר, שבעמק חפר. הוריו, ניצולי שואה שאיבדו כמעט את כל משפחתם, עלו ארצה בשנת 1948 והיו ממקימי המושב. הוריו הכירו בארץ כשהיו עוד בשנות העשרים של חייהם. משק קצנלבוגן התחיל כשהאב עבד כרועה צאן אצל אליעזר ולך וד"ר אפלבוים בפרדס חנה. ולך הציע לאב צבי קצנלבוגן לקנות עדר כבשים ולגדלם בתלמי אלעזר. כך החלה דרך ארוכה של צורת חיים  ופרנסה מענף הכבשים.

מושב תלמי אלעזר מיוחד במרקם האנושי שלו, בכך שמייסדיו הגיעו מתפוצות שונות – מהונגריה, מפרס, מתימן וניצולי שואה מאירופה. החיים והפרנסה היו קשים, משקים רבים הוחלפו ונעזבו – צבי קצנלבוגן התעקש להישאר, לחיות ולהתפרנס מהכבשים. כדי להוזיל עלויות, היה יוצא למרעה וכך חוסך את עלויות הזנה.

מוטי נולד כבר לדיר הכבשים, מילדותו עבד עם אביו. מוטי נולד שלישי בעקבות שתי אחיותיו ומדרך הטבע היה הבן הממשיך של אביו. אחרי השירות הצבא שב למשק והתחתן עם עירית, בת בנימינה. לבני הזוג ארבעה ילדים.

וזה לא היה פשוט. זה לא פשוט לעבוד עם אבא יום יום, לא פשוט להתפרנס ולחיות מהדיר. העבודה היתה מאד קשה. שבעה ימים בשבוע. האב שהיה ניצול שואה  שרדן באופיו, איש עם דרישות גדולות ונוקשות גדול. מוטי זוכר שהיה תסכול גדול, היו הרבה ויכוחים: "כשהייתי בן ארבעים, קראתי באינטרנט מצגת שדיברה על סליחה. קראתי והבנתי שאין לי מה לכעוס על אבי. הבנתי שאבי עבר חיים מאד קשים ובאחת הכל השתנה בתוכי.

"למחרת בבוקר הגעתי לדיר ואבא כדרכו התחיל את היום בטענות ורטן. הסתכלתי עליו, חייכתי, ואמרתי לו: 'אבא, הכל בסדר, אני אוהב אותך'. מאותו בוקר חל מפנה בכל מערכת היחסים בינינו. התחלנו מסלול חדש והפכנו לצוות מוביל. אבא הבין שאין לו במה להילחם, הפכנו לחברים הכי טובים. היום, בפרספקטיבת הזמן, אני רואה את אבי כגיבור של החיים. לא היה בעולם אדם ששנא את אבי וחייו היו לא פשוטים.

"החלטנו, אבי ואני, להיכנס להשקעות כלכליות גדולות. אמא שלי אסתר היתה בעלת איכויות נפלאות. אימי הייתה אישה מפרגנת, שתמיד פעלה בחוכמה, הייתה בעלת אינסטינקטים חזקים והשנים הראשונות היו באמת שנים של עבודה קשה.  בשנת 1991 הייתי בצומת משמעותית בחיי, התלבטנו בין למכור את הדיר ובין להגדיל ולהפוך את הדיר למשאב כלכלי גדול. עד אז היו 200 אימהות בדיר שלנו. קנינו כבשים וגדלנו בצורה משמעותית. הדיר מנה 500 אימהות. תוך תקופה קצרה גדלנו והיינו לאחד הדירים המושביים הגדולים במדינה.

"להחזיק ולהתפרנס מדיר כבשים מאד לא פשוט. בשנת 2012 החלה מכת גניבות בדיר שלי, עברתי תקופה קשה. בימים עבדתי מאד קשה ובלילות הייתי שומר מפני גניבות. הייתי עייף, הרווחיות קטנה וכמובן הכל היה עם הרבה מתח. זה היה בדיוק לאחר השקעה מאד גדולה במחשוב הדיר. הייתי מהראשונים שמיחשבו את הדיר.

מוטי קצלנבוגן ומוצרי המחלבה
מוטי קצלנבוגן ומוצרי המחלבה

"למדתי לגבן גבינות בקורס אותו הנחה ולימד אריה גלבוע. בהתחלה הייתי מגבן גבינות במטבח ולאט לאט לומד ומשתכלל. למדתי וגיבנתי סוגים שונים של גבינות. נסעתי גם לחו"ל כדי להבין וללמוד מה מייחד כל גבינה וגבינה. עקב המשבר בענף הכבשים וההנאה הגדולה שחוויתי בגיבון הגבינות, החלטתי להגדיל  את הרווחיות מענף הכבשים ובניתי מחלבה. הרעיון היה, שבכך שאגבן גבינות מהחלב אותו אני מייצר, אצור ואכניס עוד ענף כלכלי, המחשבה הייתה, שכאשר אייצר גבינות אוריד את התלות שלי במכסות החלב בארץ. ידעתי שאיכות החלב שלי מאד גבוהה. יצאתי לדרך אבל ענף הכבשים נכנס למשבר ושוב הייתי בצומת לאן פניי. החלטתי למכור את כל הכבשים שלי ולהשבית את מכון החליבה. מכרתי את כל העדר שהיה לי והשקעתי סכומי כסף גדולים בבניית מחלבה תעשייתית."

ומה אמר אביך?

מוטי: "קיבלתי את ברכת הדרך של אבי. התפנית שהייתה במערכת היחסים שלי עם אבי, הובילה ליכולת צמיחה שלי במשק. קיבלתי את ברכתו של אבי.."

צוות משפחתי

מוטי הוא מהאנשים האלו שמלכתחילה הגדיר את מערכת יחסיו עם עירית אשתו וילדיו כבסיס חייו. בכל שעשה – הם היו בסיס חייו. מעולם לא יצא לטיולי שטח עם חברים, אף לא לטיולי סוסים, על אף שזהו אחד מתחביביו. תמיד אך ורק עם עירית וילדיו. מרגע שהחליט על הקמת המחלבה, כך גם כל בני שותפים מלאים בייצור הגבינות. יש עסקים בהם אומרים שהילדים והאישה עוזרים. כאן במחלבת "מוטקה החולב" מתקיימת שותפות משפחתית מלאה.

ספר לי על חלוקת העבודה במשפחת קצנלבוגן?

"עירית היא שמכוונת אותי לאן צריך להגיע. עירית אחראית על בקרת האיכות, על הטעמים הרצויים, על פיה של עירית יישק דבר. אני  באופיי טכנוקרט, יודע לעשות ולעבוד בכל תחום של עבודת ידיים. היום אני אחראי על השיווק. בננו השלישי, נמרוד, הוא היום מנהל המחלבה – הוא הגבן ואחראי על כל תחומי הייצור והתעשיה."

למה נתתם למחלבה את השם "מוטקה החולב"?

"כפי שהבנת, אנחנו משפחה שהיא גם צוות. עשינו דיונים משפחתיים ארוכים על מהו השם שמתאים לנו? החלטנו להרחיב התייעצות ושיתפנו בני משפחה נוספים. אשתו של אחיין שלי הציעה את השם 'מוטקה החולב' וקיבלנו בשמחה, זה שם שמעלה חיוך. ואני מוסיפה: זהו שם שמכיל ומספר את סיפורו של מוטי, ישן וחדש. מוטי בן ממשיך בעדר ומוטי שהוא בעל מחלבה.

עודנו מדברים ונמרוד מגיע. מתברר שספור ההחלטה של נמרוד לעבוד במחלבה המשפחתית ולקבוע כאן את הקריירה שלו טומן בחובו סיפור נוסף. כשנמרוד היה חייל – אחיו איתמר נפצע קשה בתאונה. נמרוד התגייס ובא לעבוד במחלבה, כדי שמוטי ועירית יוכלו להיות עם איתמר. מתוך ההתגייסות הזו התברר לכולם שנמרוד – בכישוריו ויכולותיו – הוא האדם הנכון להיות הבן הממשיך ולהוביל את העגלה.

 

מוטי ועירית קצלנבוגן
מוטי ועירית קצלנבוגן

 

הנה, המשך ספור חיים של בנים הממשיכים את אבותיהם, קודם בחקלאות ועכשיו בתעשייה. ניהול מחלבה בסדר הגודל של מחלבת "מוטקה החולב"  טומן בחובו המון קשיים. מחלבות גדולות מחזיקות מכונות אריזה בסוגים וגדלים שונים ואילו במחלבת בוטיק משפחתית – כל עבודת האריזה היא ידנית. תשאלו כל בעל מפעל בסדר גודל כזה, היכן הקושי והתשובה שתקבלו – עניין האריזות. זוהי עבודה עצומה בלי פרופורציות, האריזות, המדבקות – כמות של עבודה מונוטונית, שהיא לא פחות קשה מגיבון הגבינות ועשייתן.

מה השתנה בחייכם מאז הקמת המחלבה?

"תראי בעצמך – עכשיו תשע בערב ואנחנו עדיין עובדים. עירית ונמרוד אורזים עכשיו גבינות – ככה זה מידי יום."

ספר על תחילת הדרך, מה התווה את הדרך?

"מלכתחילה התמקדתי במכירות לסופרמרקטים. בשנתיים הראשונות בנינו עמדות מכירה בסופרמרקטים, עמדות של טעימות בסופרמרקטים ובנינו קהל של לקוחות. קיבלתי עזרה גדולה מחברים שהמליצו עליי. את הגבינות שלי אני מייצר מחלב כבשים בלבד! אין חומרים משמרים בגבינות שלנו, אין מייצבים ואף אין אבקות חלב. האידיאולוגיה שלי היא פשוטה – החלב כמו שהוא בא מהכבשה הוא חלב בריא ומאוזן. אני לא מפריד שומן כדי לא לפגוע באיזונים שלו. היחסים של השומן, החלבון, הסידן והמינרלים צריכים להישמר כמו שהטבע יצר אותם. השומן הוא מרכיב חשוב בספיגה של הסידן בגוף. המחלבה שלנו – מחלבת 'מוטקה החולב' – כבר עשר שנים בשוק ואנחנו כל הזמן צומחים וגדלים."

גבינות מיוחדות

מוטי מגיש לי גבינות לטעימה. כל גבינה משובחת מקודמתה. לכל גבינה הספור המיוחד שלה, היכן למד לגבן, איך הגיע לטעם הרצוי. מחלבת "מוטקה החולב" מייצרת 17 סוגי גבינות כאשר לכל גבינה הספור שלה.
מוטי: "הנה גבינת הפטה, אותה למדתי לייצר בכרתים. היינו בטיול משפחתי ובצידי הדרכים היו דוכנים של חקלאים שמכרו את התוצרת שלהם. טעמנו את אחת הגבינות ואז עירית ואני הסכמנו ביננו – זה הטעם שאנו רוצים בגבינת הפטה שלנו. אותו חקלאי הסביר לי איך הוא מגבן את הגבינה ואז הבנתי שיש שוני גדול בין הדרך בה אני גיבנתי והגיבון של החקלאי מכרתים. היום גבינת הפטה שלי היא הגבינה במתכונת הגיבון שלמדתי בכרתים.

"עם בואו והצטרפותו של נמרוד למחלבה, עשינו שינויים בצורת העבודה שלנו. נמרוד מנהל היום את המחלבה. יש בנמרוד כישורים יוצאי דופן, למשל הוא עושה מספר דברים בעת ובעונה. הוא המגבן והאחראי על כל שלבי הייצור, כולל השיווק והפרסום באינטרנט. עירית היא כאמור אנינת הטעם ועל פי טעמה יישק דבר, ואני אחראי על כל נושא השיווק." משפחת קצנלבוגן עשתה שינוי קרדינאלי בכל הווייתה, עם חיסול הדיר וריכוז הפרנסה ממחלבת הגבינות. זהו מעבר בין היותם חקלאים להיותם תעשיינים.

אז מה ההבדל בהתנהלות?

"כשהייתי חקלאי עבדתי קשה ולא הייתה לי שליטה על שום דבר. כשאתה מגדל אין לך שליטה על מחירי הגרעינים, על מחירי החציר, מחיר החלב או מחיר הבשר – השוק פרוע! לעומת זאת, במחלבה הנתונים ידועים – כל העלויות, כל ההוצאות והתוצאות. ביצור הגבינות יש לי שליטה על כל שרשרת הייצור ואני יודע מראש אם שווה לי או לא. כיוון שהנתונים ברורים מראש, במידה ואני גבן גבינה שאינה רווחית לי – אני מפסיק לייצר אותה.

"יש לי סיפוק גדול מהמחלבה, סיפוק שמלווה אותי בכל שלב יצירת הגבינות עד המכירה. נכון, אנחנו עובדים קשה יותר אבל כל הזמן שומרים על אווירה טובה וכיפית. כשהייתי חקלאי הייתי בן ממשיך לאבי. המחלבה היא עסק שיצרתי בעצמי ומקום יצירה והפרנסה של כל המשפחה. כל ילדיי מעורבים  במחלבה – כל המשפחה מעורבת. עבורנו, לעירית ולי – זו שמחה והנאה בלתי רגילה. כל יום הוא יום של יצירה, כל יום הוא יום של סיפוק ואתגרים ואת כל מה שאנחנו עושים – אנחנו עושים בחזית אחת."

הריי לכם מודל – משפחה שעובדת כולה במחלבה לייצור גבינות. הגמישות הינה כמובן התכונה המובילה – ההבנה שבכל אחד מבני המשפחה ישנן יכולות וכישורים מיוחדים – כל אלה יוצרים מבנה יוצא דופן. הראייה לכך היא נתינת שרביט הניהול לנמרוד, הבן השלישי במשפחה. כל אחד מוציא את היכולות שבו ומתקיימת כאן עבודת צוות מופלאה. וזה פשוט, הכי פשוט, בשל ההליכה המשותפת ובשל מערכת יחסים תומכת ומפרגנת של כל בני משפחת קצנלבוגן.

"שירת רועים" מחלבה לייצור גבינות צאן, כך זה התחיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דגנית ורד, יושבת ראש הדירקטוריון ומנהלת הפיתוח העסקי של  VIAQUA  "המוצר הראשון של החברה החדשה הוא תוסף תזונה שמשפר את בריאות השרימפס ומחזק את מנגנוני ההגנה שלו" הידעתם שלחסילון (שרימפס בלע"ז) אין מערכת חיסון מפני
3 דק' קריאה
מי שנכנס בשערי כפר-סילבר, שבפיקוח מנהל החינוך ההתיישבותי, חש מיד באווירה פסטורלית, שנוצרת בזכות העצים הגבוהים והעבותים, מרבדי הדשא ופינות החמד הירוקות בין הבניינים. המורה שולה שפר התגוררה עם משפחתה במשך 42 שנים בתחום
7 דק' קריאה
ארז רגב, ממושב מעלה גמלא, הוא בעל מסעדת "מושבוץ" ודוגל בהסעדה והגשה ממוצרים מקומיים בלבד.  זה כולל את הכל – הבשרים, הבירות, שמן הזית, היינות והגבינות – הכל מתוצרת רמת הגולן, כאשר את הירקות
9 דק' קריאה
מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו
5 דק' קריאה
דילוג לתוכן