שיחה עם דורון בראון שף המתמחה בבישול מהשדה לשולחן
יבול שיא
הרפת והחלב
קום קונים מקומי

מורן ועמית החליטו לפתוח משרד יח"צ דווקא בעוטף עזה

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כשפותחים עסק נהוג לומר: לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן.  מורן ברנס ועמית גור, שני מושבניקים מהצפון, התעלמו מכלל הזהב והחליטו לפתוח משרד ביחסי ציבור, דוברות ושיווק תדמיתי דווקא בעוטף עזה.  כסטודנטים שחברו לשותפות במכללת ספיר, החליטו להירתם ל"מחאת הפלפלים" של המגדלים מהערבה. עכשיו הם מובילים יוזמה חברתית חדשה – "קום – קונים מקומי" – מתחם חנויות אונליין, פלטפורמה שנולדה מצורך שקיים בעוטף עזה, בשל ההסלמות התכופות והשפעתן על העסקים המקומיים, ושהפכה לרלבנטית עוד יותר בתקופת הקורונה

 

את מורן ברנס ועמית גור פגשתי בחדר הישיבות של מה שהיה פעם חדר האוכל בקיבוץ נירעם, ובשנים האחרונות עבר הסבה והפך לסביבת עבודה לחברות ובעלי עסקים דרומיים. המשרד שלהם "דרומה" – שעוסק ביחסי ציבור, דוברות ושיווק תדמיתי, פועל ממש מכאן בתקופה האחרונה וגם קום – קונים מקומי.

 

מורן ועמית במשרד בנירעם
מורן ועמית במשרד בנירעם

 

נכנסתי לחדר ולרגע התבלבלתי: שניהם, לבושים היום באותם צבעים, שניהם עם זקן קצרצר, כזה שממש צמוד לפנים, ולשניהם הבעת רצינות על הפנים. לרגע הם לא הבינו את פליאתי, כששאלתי אם החולצות הזהות לכבוד הראיון, ואז בחיוך הם הביטו זה בזה וצחקו: "בכלל לא תיאמנו את צבע החולצה, זה בהחלט מקרי," אומר מורן. יש להם נוף כפרי מיוחד מחלון המשרד – הכול ירוק ובעיקר מלא בעצים. "אנחנו מרגישים בבית כאן עם הנוף הזה," הם אומרים.

 

הילד ממעונה

מורן ברנס, בן 35, נולד וגדל במושב מעונה שבגליל המערבי. "סבא שלי שעלה מרומניה הוא ממקימי המושב. ב-48' עלה ארצה ובמושב גידל תרנגולות מטילות. מה שאני הכי זוכר ממנו הוא איש חרוץ, שהיה מתעורר כל בוקר כבר ב-4:00 לפנות בוקר כדי להתחיל את יום העבודה."

ואיך היתה הילדות במושב? אני שואלת ומורן מספר על ילדות לא רעה בכלל במושב הצפוני, השוכן מדרום לכביש 89, זה שמחבר בין כביש 4 לכביש 90 – מנהריה לצפת. מעונה, אחד מיישוביה היפים של מוא"ז מעלה יוסף, הנמצא בין נהריה למעלות – הוא מושב עובדים שיש בו כיום כאלף נפש. את מעונה יסדו במעיליא מספר עולים מרומניה, אי שם בשנותיה הראשונות של המדינה.

 

תמונת ילדות במעונה מורן ברנס אלבום משפחתי
תמונת ילדות במעונה מורן ברנס אלבום משפחתי

 

סבא של מורן, היה בין המייסדים ובסופו של דבר הפך לחקלאי במושב. "כילד, עבדתי בכל ענפי המשק המשפחתיים, התחנכתי בתנועת המושבים כחניך ומכיתה ט' התחלתי גם להדריך בעצמי. הייתי מאוד מעורב חברתית וקהילתית." בגיל 18, כמו רבים מבני המושבים ששנות הנעורים שלהם עברו בחממת "בני המושבים", בחר מורן לעשות שנת שירות בגרעין עודד ב"הדסים" ובמועצה האזורית לב השרון.

לאחר שסיים את השנה המשמעותית הזו, התגייס לצה"ל במסגרת בני משקים ובה שובץ במסלול של פיקוד בנח"ל מוצנח. גם את השירות הצבאי הוא סיים עם המון סיפוק ולאחר תקופה קצרה בקבע, ומשם המריא לציריך לעבודה בקהילה היהודית. " עבדתי במנגנון האבטחה של הקהילה, למדתי גרמנית ומאוד נהניתי מחוויית החיים בחו"ל."

כששב לישראל הבין שתחום התקשורת מושך אותו וחיפש מוסד להשכלה גבוהה, כזה שיש לו שם מספיק טוב עם תוצאות טובות של אלו שיצאו ממנו והפכו לשם דבר במקצועות התקשורת. "המעבר מהצפון הרחוק לדרום, לעוטף עזה, לא היה לי קשה. בסך הכול עברתי מגבול אחד לגבול אחר של מדינת ישראל. הרי ידעתי מה מצפה לי כאן מבחינה ביטחונית, כי עברתי לכאן לפני תשע שנים, ב-2011, כשהאזור הזה כבר חווה אתגרים ביטחוניים מעל עשור. כמי שבא מהצפון ומילדות שלוותה לא מעט בירי מכיוון לבנון, עם כמה מבצעים ומלחמה אחת ב-2006 – לא נבהלתי ולא חששתי להגיע לכאן. להיפך."

מורן, כך מסתבר, היה מעורב ביוזמות סטודנטיאליות רבות למען הקהילה. למי שגדל והתחנך בסביבה שבה הקהילה היוותה נדבך מרכזי, היה זה מסלול טבעי, וכך יצא שאפילו נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים במכללת ספיר. בתפקיד זה כיהן שנה וחצי. לאחר שסיים את לימודיו בספיר, הבין מורן שהוא מחבב את האזור ושאולי כדאי לו להשתקע כאן בעוטף עזה: "במחשבה על אפיק תעסוקתי חקרתי קצת את האזור ואת התחום שבו רציתי לעסוק, והגעתי למסקנה שהתחום הזה של פרסום, תקשורת ויחסי ציבור – לא קיים ביחס למספר הגורמים הזקוקים לשרות הזה, ומתוך תחושת תיסכול קלה – הקמתי ב-2015 את המשרד שלי וקראתי לו 'דרומה'. משרד שעיסוקו פרסום ודיגיטל."

 

הילד מכפר-קיש

עמית גור, בן 31, בן למשפחה חקלאית במושב כפר קיש, למד בבית הספר "כדורי" מכיתה א' ועד סיום י"ב. הוריו עסקו גם הם בכל מה שקשור לאזור: "אמי מורה בכדורי ואבי רכז הספורט של המועצה האזורית גלבוע וגם חקלאי בתחום של לולי פטם ובנוסף מגדל מטעי זיתים, שקדים, לימונים ועוד."

מגיל צעיר עבד עמית בלול, סחב תערובת, חיסן את התרנגולות ועשה כל מה שנער שגדל במושב עושה במשק. גם עמית, כמו מורן, היה חניך ואחר כך מדריך בתנועת בני המושבים ובגיל 18 התגייס לתותחנים ושירת כסגן מפקד פלוגה. הוא חתם שלוש שנים קבע והשתחרר בגיל 24.

 

עמית גור כנער בכפר קיש אלבום משפחתי
עמית גור כנער בכפר קיש אלבום משפחתי

 

"מיד אחרי שהשתחררתי טסתי לטיול לארצות הברית לחצי שנה שנה. כששבתי ארצה הבנתי שהכיוון שאותו אני מחפש הוא שיווק, והתחלתי לבדוק היכן בארץ מלמדים גם שיווק וגם יזמות ואסטרטגיה. התלבטתי בין שני מוסדות לימוד ומה שהכריע את הכף לטובת מכללת ספיר היה אופי התוכנית, בשילוב האזור היפה."

ב-2013 הגיע עמית לאזור שעד מהרה יהפוך למקום המחיה שלו והתחיל בלימודי השיווק הטכנולוגי. המפגש הראשון עם מורן היה מהיר, כאשר האחרון גייס אותו לאגודת הסטודנטים: "החזקתי את תיק הספורט באגודה ובסיום לימודי התקבלתי לעבודה בחברת 'בגירה', שם ניהלתי אתר סימולטור ובכל הזמן הזה נשארתי לגור בדרום. השותפות עם מורן במשרד 'דרומה' הגיעה רק ב-2017, אך מסתבר שעוד בזמן כהונתנו באגודה התחלנו לשתף פעולה במיזמים חברתיים-כלכליים."

עמית לומד בימים אלה לתואר שני בתוכנית "תנופה" המיוחדת של אוניברסיטת בר אילן – המיועדת לקצינים במילואים ועוסקת בצבא וביטחון.

 

שניכם גדלתם והתחנכתם ב"בני המושבים". אז מה עדיף – בני המושבים או התנועה החדשה?

מורן: "שאלה קשה עם תשובה קלה. כמדריך בבני המושבים שיצא לגרעין עודד מטעם בני המושבים והתחנך על ערכי התנועה ועל מסורתה – היה לי קשה מאוד לעקוב אחר מה שהתרחש שם. מכיר הרבה אנשים איכותיים בנוער העובד והלומד, אך זוהי בעיניי לא התנועה שבה גדלתי. התנועה החדשה ופעילותיה מסמלת ומתאימה יותר למה שהיה בני המושבים בימיי."

עמית: "בני המושבים".

 

שותפים לדרך

ב- 2014, עוד לפני שפרצה פה בעוטף עזה מלחמת 'צוק איתן' – לקחו על עצמם שני הסטודנטים ביחד עם חברים נוספים – להירתם ל"מחאת הפלפלים" של המגדלים מהערבה. המחאה הזו התאימה לאג'נדה אותה הובילה אגודת הסטודנטים: "מצד אחד," מסביר מורן, "חיפשנו להוזיל את יוקר המחיה של הסטודנטים, ומצד שני נחשפנו לסבל של חקלאי הערבה, שהשקיעו הון גדול בחממות ובסופו של יום רוב הכסף לא נשאר אצלם. יזמנו הקמה של דוכני ירקות ברחבת הדשא של המכללה, ולשמחתנו הגיעו המון תושבים מכל האזור לרכוש ירקות ותוצרת חקלאית – ישירות מהחקלאי."

עמית ממשיך: "זו היתה לגמרי יוזמה חברתית של אמירה שלנו להצטרף לקריאה של מגדלי הפלפלים ומהר מאוד הצטרפו חקלאים מהעוטף. לנו לא היה שום רווח או כוונה להרוויח. רצינו לסייע בהורדת יוקר המחיה של הסטודנט."

בקיץ 2014 החל כאן בדרום מבצע "צוק איתן" שאין מי שמסוגל לשכוח אותו, מבצע שנמשך יותר מידי זמן והתחושה הייתה שאנו מאבדים כיוון. קיץ, חופש גדול, הקייטנות נסגרו ואלפי ילדים נותרו משועממים. "גם הפעם לא יכולנו לעמוד מנגד ולא לעשות כלום. כמו במחאת הפלפלים, באנו עם אמירה רק שהפעם נשאבנו לתוך עשייה שלא חלמנו עליה," מספר מורן.

מורן שגדל במעונה זוכר היטב את מבצע "ענבי זעם", כאשר פינו את כל המושב שלו ללון בבת-ים. "אני זוכר היטב תקופות של ירי עלינו, הישובים הקרובים לגבול ולכן הסיטואציה בעוטף עזה לא היתה זרה לי. ידעתי למה זקוקים הילדים שעכשיו בחופש אך מתרחשת להם מלחמה מעל הראש."

בכתבה ששודרה על היוזמה בערוץ עשר, רואים כיצד הסטודנטים מנהלים חמ"ל ובכל בוקר מחלקים משימות: "המשימה שלנו התמקדה בשלושה תחומים: הפעלת ילדים בשדרות, סיוע למשפחות נזקקות וסיוע לסטודנטים. הפתרון הכי קל היה להתניע את האוטו ולנסוע כל אחד להורים שלו, אבל אם אנחנו רואים עצמנו כחלק ממה שקורה כאן ואנו חלק מקהילה שחיה פה – אנחנו צריכים להישאר פה גם כשקשה." עמית קיבל חופשה קצרה מהמילואים ולא בזבז רגע, הצטרף לחבריו בחמ"ל וביצע את המשימה שלקח על עצמו למען תושבי הדרום.

 

דרומה

את משרד הפירסום ותחום הדיגיטל "דרומה" פתח מורן ב-2015, מתוך הצורך שהיה קיים כאן באזור ולא היה לו מענה. מהר מאוד הוא צירף אליו את עמית כשותף מלא, וחלוקת העבודה ביניהם היא על פי תחום ההתמחות של כל אחד מהם. יחד הם גייסו צוות של עובדים צעירים תושבי האזור והפכו למשרד מוביל כאן באזור עוטף עזה.

המשרד עוסק בתחום הדיגיטל: רשתות חברתיות, ניהול תוכן, קמפיינים שמטרתם לשפר ולקדם את המכירות באמצעות הגברת הנוכחות ברשתות. המשרד נותן מענה לארגונים, בעלי עסקים, מוסדות ורשויות מהאזור אך לא רק – מורן ועמית וצוות 'דרומה' כבר התחילו לעבוד עם גופים ובעלי עסקים גם ברמה הארצית. "בעצם הקמת המשרד כאן בעוטף עזה, תרמנו לקידום והנעת הכלכלה המקומית. העובדים שלנו – כולם – מהאזור, המשרד משמש עבורם את הסיבה להישאר כאן ולהקים משפחות. בנוסף, אנו מאפשרים לקיים אצלנו התמחות, מה שלא היה קיים בזמן שעמית ואני למדנו. סיימנו את הלימודים אך לא בהכרח הבנו איך העולם הזה עובד," מספר מורן.

לאחרונה נוסף לשני המושבניקים מהצפון לקוח חשוב, שככל הנראה שמח ששני הבחורים הצעירים מבינים גם בפוליטיקה של החקלאות, בנוסף למקצועיות שלהם בתחום הפרסום והדיגיטל: ארגון מגדלי הפירות בחר ב'דרומה' לקדם את הערכים בהם הוא מאמין באמצעות הגברת הנוכחות ברשת. "עם הארגון הזה אנו מקדמים ערכים ואג'נדה, כמו: התנגדות ליבוא, עבודה עברית, דור המשך בחקלאות, תוצרת ישראלית. לקחנו את המקצועות שלנו עם הערכים ששנינו גדלנו עליהם ומהנקודה הזו אנו יוצאים למשימה. זה יתרון גדול שאנו מבינים את העולם הזה של חקלאות במושבים, הרבה יותר פשוט לארגון לעבוד איתנו ולנו מעניין לעבוד איתם," מסכם מורן.

 

המיזם החדש: קום – קונים מקומי

לאחרונה עמלו מורן ועמית על מיזם חדש שקראו לו: קום – קונים מקומי (עם קריצה לעולם הדיגיטלי). זוהי פלטפורמה שנולדה מצורך שקיים כאן בעוטף עזה, בשל ההסלמות התכופות והשפעתן על העסקים המקומיים. זהו מתחם קניות אונליין, כאשר המהות שלו היא לא רק לומר: תקנו מקומי, אלא, אפשר לקנות מקומי. קום – קונים מקומי – מאפשרת לבעל עסק להקים חנות בתוך הפלטפורמה, ולכן מאפשרת פתרון שמכניס כסף גם בשעות שהחנות סגורה. "בעל עסק יכול ללכת לישון בלילה ובבוקר, כשהוא קם, הוא מגלה שהחנות שלו עבדה ומישהו רכש מוצרים," מספר מורן.

בקום יש היום ארבעה עסקים חקלאיים ורשויות מקומיות, שהבינו שיש להן את היכולת לגרום לאנשים לקנות מקומי: "גם חברות האשראי מנהלות איתנו שיח אחר לגמרי. יש מצידן הרבה יותר נכונות וראיה רחבה יותר מזו שהייתה," מספר עמית.

תקופת הקורונה הוכיחה שפלטפורמת קום – קונים מקומי הגיעה בזמן. היא הרי נולדה מתוך ראיית הפעילות העסקית, באזור המתמודד עם אתגרים ביטחוניים שמצריכים לא פעם סגירת העסקים – ואז הופיעה תקופת הקורונה ונתנה את האישור שמורן ועמית חשבו נכון – אפילו הם לא חלמו שההבנה לגבי המיזם החדש תהיה ברמה הארצית ואפילו העולמית.

 

שיחה עם דורון בראון שף המתמחה בבישול מהשדה לשולחן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו
6 דק' קריאה
האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו? לפני ימים אחדים התקיים
3 דק' קריאה
רכב תפעולי של חבר חורשים שחנה סמוך לביתו – נגנב. מכיוון שהקיבוץ מחייב את חבריו בתשלום אגרת שמירה, החבר סבר שיש פה רשלנות של הקיבוץ בשמירה על רכושו. הוא תבע פיצוי כספי היש לקיבוץ
2 דק' קריאה
השמאל בישראל הוא מרכז; הקיבוצים הם יישובים קהילתיים בורגנים; הממשלה התקמצנה בטיפול בקורונה. ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל ארגון כוח לעובדים, משגר חיצי ביקורת ומציע דרך לתיקון. ריאיון לעתים אני תוהה מה מעצב את השקפת
5 דק' קריאה
מינוי חדש בהתאחדות: מנכ"ל חברת תרמוקיר, אלי כהן, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים אלי כהן, חתן פרס התעשייה לשנת 2016 ומוותיקי התעשיינים בארץ, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן