יבול שיא
הרפת והחלב
משק בנאי מושב אלמגור

ביקור במשק בנאי שבמושב אלמגור

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ביקור במשק בנאי שבמושב אלמגור לימד אותי כמה חשוב דור ההמשך להכנסת טכנולוגיות חדשות ולהמשך קיומה של החקלאות הישראלית בעתיד. ממשק של כ-80 דונם מטעים גדל המשק ל-420 דונם, בעיקר מנגו וגם קצת אבוקדו וליצ'י. בנוסף, ירון בנאי והבן דניאל, בן ה-30, פתחו משתלה משוכללת לעצי מנגו, אבוקדו וליצ'י. דניאל, אגרונום במקצועו, אף נותן שירותי ייעוץ מקצועי לכתשעה קיבוצים בגידול מנגו וליצ'י

אם מושב מבטחים ידוע כ"בירת העגבניות" של מדינת ישראל ומושב אחיטוב מכונה "בירת המלפפונים" – אז בהחלט אפשר לכנות את מושב אלמגור "בירת המנגו" של ישראל.

כיום מגדלים חקלאי מושב אלמגור 5500 דונמים של מטעי מנגו! המושב, השוכן ברמת כורזים, צפונית לכנרת, הוקם ב-1965 ובשנותיו הראשונות סבל המושב ממצוקת קרקעות ראויות לעיבוד. היום מעבדים תושבי המושב את מרבית אדמותיו ורוב תושביו עדיין חקלאים, מה שנחשב נדיר במקומותינו.

במושב אלמגור אני פוגש את ירון בנאי (66), חקלאי ומגדל מנגו ותיק ואת בנו הצעיר, דניאל בנאי (30), שהצטרף למשק המשפחתי ולמשה ימשיך את העשיה החקלאית של המשק בעתיד.

האם מרינה (63), היתה בצעירותה מתנדבת הולנדית שהכירה את ירון בקיבוץ עין המפרץ, שם גדל והתחנך. השניים הגיעו בשנת 1979 למושב אלמגור ושנתיים לאחר מכן נטע את מטע המנגו הראשון שלו. לבני הזוג עוד שתי בנות: טל (40), המתגוררת במושב ומעיין (37), המתגוררת בחיפה.

בר מזל

ירון בנאי: "אבא שלי הוא יליד ברלין ואימי היתה ניצולת מחנות מפולין. באפריל 1939 עלה אבי ארצה והגיע למקווה ישראל. הוא התגורר שם אבל אז נמאס לו מהדתיים והוא החליט להצטרף לחברת נוער של ילדים כמוהו, פליטים מגרמניה ומאוסטריה, שישבו בקיבוץ מזרע."

"משם הוא התגייס לצבא הבריטי ושירת כחייל שנים רבות. הוא לחם בהגנה, בפלמ"ח ואחר כך שירת צה"ל וב-1950 התשחרר בדרגת רס"ר. אחר כך עבר אבי לקיבוץ עין המפרץ. תחילה גידל צאן ואז עבר לגידול בננות וכן גידל תרנגולות בלולי רביה."

במטע המנגו של משק בנאי
במטע המנגו של משק בנאי

ירון נולד בעין המפרץ ב-1955, שם גדל והתחנך. "אחרי השחרור בצה"ל לקח לי שנה להבין שאני רוצה להיות חקלאי פרטי ולא חקלאי של הקיבוץ. את רעייתי מרינה הכרתי כאמור בקיבוץ והתחתנו בקיבוץ, אבל זה היה כבר לאחר שהתגוררנו במושב אלמגור."

"הגענו למושב וקיבלנו מהסוכנות היהודית מטע בננות ומטע אבוקדו. קיבלתי בית, קיבלתי שטח ואמרו לי: 'לך תעבוד'. ואז התחלנו לגדל אבטיחים, מלונים ובמקביל התחלנו לנטוע מטעים."

"את מטע המנגו הראשון שלי נטעתי ב-1982. לאחר מכן עבדתי כשכיר בגד"שים. עבדתי 25 שנה בבית השיטה ובדרום הגולן ועכשיו אני רק פה, במשק."

עכשיו אתה במושב אלמגור ואתה חקלאי בר מזל, הבן שלך רוצה להמשיך בחקלאות.

ירון: "לגמרי בר מזל אבל זה לא 'יש מאין' – זה מתחיל מגיל אפס. כשדניאל בא אלי ואמר לי שהוא רוצה להמשיך בחקלאות, אמרתי לו: 'אוקיי, לך תלמד' ובמקביל התחלנו להגדיל את השטחים. מאז עברו עשר שנים."

דניאל: "אבא שלי הוא לא דוגמא לאבות אחרים במשקים, הוא משחרר את המשק לדור ההמשך. מה הכוונה? הוא משחרר את המושכות ולא מחזיק בקרנות המזבח, זאת אומרת הוא לא רק פתוח לטכנולוגיות חדשות, אלא נותן לך מקום להתבטאות ומרחב פעולה, מה שאין לאבות רבים אחרים, שלא תמיד משחררים, קשה להם לקבל שינויים ולא נותנים מקום לכניסה של דור ההמשך."

"משק בלי דור המשך סופו להיסגר במהרה ולא משנה אם הוא משק מצליח או משק כושל."

ירון: "בגדול לקחתי צעד אחורה ומארתי לו – סע. הייתי שכיר וברגע שגמרתי להיות שכיר הבנו שככה לחיות רק על מטעים זה מסוכן מידי."

"אמרנו שחייבים עוד ענף במשק. עכשיו, כל עוד הייתי שכיר ואשתי הייתה שכירה – היה לי משק פעיל ולא מצאתי את הדרך והזמן ואת הדרך לשנות."

עץ מנגו מושב אלמגור
עץ מנגו לפני קטיף – מושב אלמגור

"אז בהתחלה, כשדניאל עוד למד התחלנו להרחיב את השטחים, גדלנו במטעים וכשסיימתי להיות שכיר אמרתי: 'חייבים עוד ענף במשק' ואז הלכתי לשתלנות. הבנתי שצריך לחיות לא רק מחקלאות אלא גם מחקלאים.".

במושב אלמגור ישנם כ-53 בתי אב ובסך הכל 107 נחלות. כאמור, 95% מאדמותיו החקלאיות של מושב אלמגור נטועות והמשקים החקלאיים ממשיכים להיות פעילים, אבל לא תמיד מי שמפעיל אותם הם בעלי המשק.

"בגדול," מוסיף דניאל, "באלמגור, כל מי שיכול מבחינה פיזית להמשיך לעבוד בחקלאות – נשאר חקלאי."

המנגו אוהב טאבון

אנחנו בסוף חודש מאי ולהבדיל מאזורים רבים בצפון – החום במושב אלמגור כבר מעיק.

"אני חושב שאזור מושב אלמגור, רמת כורזים, הוא האזור המתאים ביותר במדינת ישראל לגידול מנגו," אומר לי דניאל בחיוך רחב. "לאבא שלי יש משפט לפיו: 'אתה תוקע פה מקל של מטאטא באדמה – יוצא מנגו'."

"למה? המדרון שלנו, האדמה, האקלים הלוהט, הבזלת – כל הגורמים הללו ביחד אידיאליים לגידול פירות סובטרופיים. יש לנו גם מעט אבוקדו ומעט ליצ'י אבל הרוב זה מנגו."

מנגו זה כוכב עולה בשוק הפירות העולמי, לא?

דניאל: "מנגו הוא כוכב עולה כבר שנים רבות בארץ ובעולם. מוצא המנגו הוא מבורנאו והתפוצה הראשית שלו היא בצפון הודו. בארץ מגדלים מנגו משנת 1967, כאשר המגדלים הראשונים במדינה היו באזור רחובות."

"היום מרבית גידולי המנגו מרוכזים באזור סובב כנרת, בדגש על צפון הכנרת. מזג האוויר כאן מצויין למנגו, גם האדמה והחום מתאימים כי המנגו אוהב טאבון."

אתה רק בן 30, מתי החלטת שאתה רוצה להיות חקלאי?

דניאל: "מאז ומתמיד ידעתי שאני רוצה להיות בחקלאות. כבר כשהייתי בן 18 החלטתי ללכת על חקלאות. באותו זמן עבדתי במו"פ צפון, תחת חברתי הטובה, ד"ר דורון שניידר, שדחפה אותי ללמוד ללימודים אקדמאיים."

"בשנת 2012 הלכתי ללמוד חקלאות במכללת תל חי, ביחד עם חבריי הטובים ניצן סנש ויובל דגן. מבחינתי הלימודים זה מה שעשה לי סוויץ' החיים, הלימודים הם מה שעשה לי הכי טוב בחיים ומה שנתן לי את ה'בוסט' ואת הקידום."

"זה נתן  לי דרך מחשבה ובשילוב עם ה ניסיון והידע התיאורטי, זה מה שנתן לי את הקפיצה הגדולה. 

"היום המשק שלנו הוא משק מגוון – משק חקלאי לגידול פרות סובטרופיים. יש לנו כ-420 דונם מטעים, בעיקר של מנגו, מעט אבוקדו ומעט ליצ'י."

"בנוסף, יש לנו משתלה לעצים סובטרופיים, המייצרת סביב ה-100 אלף שתילים בשנה. אנחנו מייצרים שתילי מנגו, אבוקדו וליצ'י באיכות הכי גבוהה שיש."

"כשהלכתי ללמוד חקלאות, אבי הבין שאני חוזר לחקלאות. היה לנו אז כ-80 דונם מטע ואבי עבד כשכיר, מנהל גד"ש ברמת הגולן. ואז אבי בעצם אמר שכדי לגדול אנחנו צריכים ענף נוסף, צריכים לגדול כי החקלאות הולכת למסות."

"מלבד השתלנות אנחנו מייעצים לכתשעה קיבוצים, בעיקר באזור עמק בית שאן אבל גם בדרום, בנושא גידול מנגו והלי'צי – ייעוץ מקצועי שכולל אגרונומיה לגידולים."

בסך הכל, פתחת תחום חדש לחלוטין במשק, הקמת משתלה משוכללת, תחום חדש לחלוטין.

דניאל: "נכון שתחום השתלנות הוא תחום חדש אבל עשיתי עבודה נרחבת לפני כן ולמדתי הרבה על התחום, בעיקר למדתי מה לא לעשות."

"היום אנחנו מייצרים במשתלה את כמעט רוב השתילים בתוך פחות משנת גידול אחת, בהשוואה למשתלות אחרות שלוקח להן להגיע לאילן מוכן שנה וחצי עד שנתיים. איך אנחנו עושים את זה? זה סוד מקצועי."

ירון, אנחנו פוגשים חקלאים רבים שממליצים לבניה לא להיכנס לחקלאות. אתה לעומת זאת מעודד את דניאל לחקלאות

ירון: "כי תמיד חשבתי שחקלאות זה מקצוע נהדר, עד היום אני חושב שזה מקצוע נהדר. תראה, אתה כל הזמן בחוץ בשטח, ולמי שלא אוהב להיות במשרד או במקום סגור, למי שלא מסוגל לא להיות בשטח זה חשוב."

"עבודה בארבע קירות זה לא בשבילי. חקלאות זה גם מקצוע שנורא קשור לטבע, זה קשור לעונות השנה, לצמיחה, לגדילה – אני מאוד אוהב את המקצוע הזה. תבוא לפה פעם אחת לפריחה של המנגו ותבין איזה יופי של מקצוע זה חקלאי."

"אתה מתחיל ממשהו שהוא כמעט כלום ואתה בא אחרי 4-5 שנים ויש לך עץ מניב ובריא שמפרנס אותך. זה מקצוע לבן אדם שאוהב להיות עצמאי ולמי שאוהב את האדמה – אין מקצוע אחר."

"אגב, לגדל פירות זה לגמרי שונה מגידול ירקות בחממות, שם זה יותר חקלאי תעשייתי – מטעים זה משהו אחר לחלוטין."

יש המון חקלאים שטוענים שלהיות חקלאי זה מעין קזינו. אתה תלוי בהמון דברים שאינם תלויים בך

ירון: "זה נכון ש-80% מהדברים הם לא צפויים ואנחנו לא יודעים מה יהיה, אבל הבעיה של חקלאים ישראלים רבים זה שגם את 20 האחוזים שהם כן יודעים הם לא עושים. אז נכון, כמות המשתנים היא עצומה אבל אם אתה עובד נכון אז כמות המשתנים יורדת וההשפעה שלהם על הגידול יותר נמוכה."

"הכי חשוב זה לא להיות בבועה ולחשוב שמה שהיה בשנה שעברה יהיה גם השנה, אלא צריך להגיב מהר כי אם אתה לא תגיב מהר למה שמתרחש במטע – לא יהיה בסדר."

"אתן לך דוגמא: השנה למשל, הליצ'י, במקום לפרוח רק לבלב (הוציא עלים חדשים). היה נובמבר חם וגשום והליצ'י, במקום להתמיין לפריחה התמיין ללבלוב. דניאל הרים טלפון לחבר בדרום אפריקה והתייעץ מה לעשות."

"אמרו לו, תרסס ככה וככה, כתוצאה מהריסוס נפלו העלים החדשים ויצא לנו פרחים. אני מספר את זה כי בתנאי אקלים משתנים אתה לא יכול להרשות לעצמך לעשות רק את הפרוטוקול, אתה חייב להיות יצירתי כי הדברים משתנים."

"אז אני אומר – חקלאים צריכים להגיב מהר למה שמתרחש במטע שלהם. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מקבלים אביבים קרירים וגשומים שפוגעים בפריחה. אז כבר עכשיו אנחנו חושבים על פתרונות – מה לעשות במקרים כאלה, כאשר המגמה שלנו היא להגביר את הפריחה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתי אגודות שיתופיות ('המדגרה' ו'המשתלה') מקיבוץ בית העמק, הואשמו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד לחוק "עובדים זרים". גם שני 'המנהלים הפעילים' של שתי האגודות הללו – הואשמו בעבירה
2 דק' קריאה
סדקים שהתגלו בבתים שנבנו בהרחבה של קיבוץ גבת, הוליכו בעלים של שניים מהם ("התובעים") לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי כנגד שורה של נתבעים: החברה המנהלת, הקבלן הבונה, מתכנן שלד הבתים, מפקחי הבנייה ויועץ הקרקע
2 דק' קריאה
מועצת התנועה הקיבוצית השנייה לשנת 2021, התקיימה ביום חמישי שעבר (10.6) באמצעות הזום בהשתתפות כ-180 צירים ונוספים, ואושר בה מינויה של מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה, לפי המלצתה של ועדת הגיוס
2 דק' קריאה
בעקבות הקמת הממשלה החדשה, תישבע נעמה לזימי כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. לזימי, "אדומה", פמיניסטית,  חברה בחוג יסו"ד, צפויה לתת בראש לחסידי הנאו-ליברליזם ולהוסיף טעם של שמאל לרשימת העבודה בכנסת. ריאיון   "אני מתרגשת
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן