יבול שיא
הרפת והחלב
הענקת אות הוקרה ליאיר ריינמן מייסד מכון יסודות

מכון "יסודות" מבית התנועה הקיבוצית והמושבית וקרן ברל כצנלסון יוצא לדרך

2 דק' קריאה

שיתוף:

מטרת המכון היא להעמיד חלופות מקצועיות למדיניות הכלכלית והחברתית בישראל על בסיס כלכלה הוגנת ואחראית לטובת כולם * המכון הוקם ע"י התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים וקרן ברל כצנלסון

כ-200 משתתפים לקחו חלק בכנס ההשקה של "יסודות – למדיניות ציבורית ולציונות מעשית" – מכון מחקר לעיצוב מדיניות כלכלית-חברתית, שהתקיים בשבוע שעבר בתל-אביב, בהם אישי ציבור, בכירים מהדרג המקצועי בממשלה, ראשי ארגוני ההתיישבות, החקלאות והתעשייה ועוד.
את הכנס פתחו יאיר ריינמן, יו"ר הוועד המנהל הראשון וממייסדי המכון, שאף זכה לתעודת הוקרה ממנהל המכון, עמית בן-צור, על הרוח הגבית והחזון. כן נשאו דברים: הדס דניאלי-ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית; עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים; רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון ואחרים.

מנהל המכון, עמית בן-צור, הציג את מטרותיו ודרכי פעולתו של המכון החדש, ועו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, חלקה עם משתתפי הכנס מהידע והניסיון שצברה לגבי הדרכים לעצב מדיניות ציבורית אפקטיבית בישראל. בכנס נערכו שני מושבים – בראשון עסקו בשוק הגלובלי והייצור המקומי, וניסו להבין לאן חותרת המדיניות הכלכלית של ישראל; השתתפו בו היועץ הכלכלי יובל כרם-גילה, חוקר במכון יסודות; אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיה במשרד החקלאות וצביקה כהן, סמנכ"ל בכיר להשקעות במשרד החקלאות.

במושב השני עסקו המשתתפים בשאלת אספקת המזון בישראל, תוך ניתוח יחסי הכוחות בין השחקנים השונים בשוק זה. השתתפו בו ד"ר לירון אמדור, חוקרת במכון יסודות, ממכון דש"א באוניברסיטת ת"א; עו"ד שאול פלס, היועמ"ש של המועצות החקלאיות; ד"ר אסף קובו, מהמועצה הלאומית לכלכלה; אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים ויעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים.

נדב כספי, כלכלן וחוקר במכון יסודות, הציג את השאלות המרכזיות לגבי מקומה של החקלאות במדינת ישראל והציב מטרות למחקרי המשך, בהן המכון יעסוק.
עמית בן-צור, מנהל המכון: "יסודות הוא מכון חדש לעיצוב מדיניות, ששם לעצמו מטרה מאתגרת: להעמיד חלופות מקצועיות למדיניות הכלכלית והחברתית בישראל. אנחנו לא נעסוק רק בתיאור הבעיות והגורמים שיצרו אותן, אלא נציע פתרונות מתקדמים וננסה לשכנע את מקבלי ההחלטות לאמץ אותם. אנחנו מתבססים על מחקר מהעולם ומהארץ ועל מדיניות מוכחת שמשנה מציאות – כשהבסיס הוא כלכלה הוגנת ואחראית שפועלת לטובת כולם."
יעקב בכר, יו"ר המכון: "מדיניות של ייצור קרקע, מים ומזון היא מדיניות תורמת מקדמת ומפתחת. את הענף הזה מנסים שנים לנסר, והכול בשם 'עקרונות השוק החופשי' שאינו חופשי ואינו תחרותי. התחרות בישראל למעשה ביטלה את עצמה והעבירה פרנסה של רבים למעטים. נפעל להפסיק את ההתאבדות המטורפת הזאת ולהצמיח עוד ענפים ועצים רבים."

הדס דניאלי-ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית: "את מכון יסודות הקימו תנועות ההתיישבות, לא מתוך מטרה לדאוג לאינטרסים שלנו – אלא מתוך ראייה ערכית חברתית, שמטרתה קידום החברה הישראלית והפיכתה לחברה טובה יותר, שעתידה מובטח גם מול איומים ואתגרים שעומדים בפתח. אני בטוחה שרק חברה הומניסטית שמבוססת על סולידריות וערבות הדדית, בונה חוסן לאומי בטווח הארוך."
עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים: "אנחנו מאמינים ש'יסודות' יידע להציג מחקרים התומכים בחקלאות, באגודות השיתופיות והמרחב הכפרי, מחקרים שישמשו את המאבקים והחקיקה שאנו מנהלים, על מנת לקדם את סדר יומו של המרחב הכפרי. למכון חשיבות עצומה לקידום סדר יומנו."
אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התייחס ליוקר המחיה והניסיון להטיל את האחריות על החקלאים הישראלים: "אני מאמין שיצירת תחרות מול הרשתות על ידי הקמת שוק סיטונאי כמו שיש היום במדינות מפותחות בעולם יכולה להביא להורדת מחירים לצרכן. זה פרוייקט שמדברים עליו כבר עשר שנים אבל אף ממשלה עוד לא הרימה את הכפפה. מקווה שמקבלי ההחלטות יבינו שזהו אחד מהפתרונות המשמעותיים ליוקר המחיה."

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן