you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
עמותת נעלה מאירה צור

מכירת פריטים מיד שניה, שחלק מרווחיו נתרמים לעמותת "נעלה"

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"הכל התחיל ממילה אחת – נתינה," מתארת מאירה צור, ממושב היוגב, את אותה מכירת חצר שיזמה עם חברתה, שבהמשך הפכה לעסק מדהים למכירת פריטים מיד שניה, שחלק מרווחיו נתרמים לעמותת "נעלה", המסייעת למשפחות נזקקות * צור אחראית על השיווק המשותף של 40 העסקים בציפורי, מתנדבת כמנטורית בפרויקט "בוסט לעסקים" של עמק יזרעאל וממשיכה כל יום לתת מעצמה לקהילה

המונח נתינה שינה פניו בתפיסתי, לאחר הפגישה עם מאירה צור. כשאני שומעת אנשים האומרים, שמה שמשמח אותם זה לתת לאחרים, אני מהרהרת ביני לביני, שיש בכך הרבה אגו ויוהרה. כולנו מעדיפים להיות בצד הנותן ולא בצד הנזקק. למען הסר ספק, נתינה היא נתינה, היא נתינה.


במיזם ה"חצר האחורית" של מאירה צור, המונח "נתינה" הוא משאב של יזמות היוצרת תנועה של עשייה והקמת ענפים נוספים, שהמקור הוא ה"חצר האחורית". מאירה דבקה בחזון הנתינה וכך יוצרת עניין אינסופי בכל עשייתה. לכאורה מדובר בעסק לכל דבר, אלא שמאירה באישיותה, מניעה כל פלטפורמה אפשרית בה היא בנתינה וכך יוצרת מתוך עצמה מנוע של עשייה, יוזמה והתפתחות.

מאירה צור והילה
מאירה צור והילה

גראז' סייל
לקח הרבה זמן עד שהצלחתי להיפגש עם מאירה צור. תמיד הייתה עסוקה. היה זה תמוה בעיניי. ידעתי שהקימה מיזם שבמהותו פריטים למכירה מיד שנייה. עכשיו בימי הקורונה התפנה למאירה קצת זמן.
הגעתי אל מאירה, המתגוררת במושב ציפורי ונפגשנו בתוך סככה ענקית, בחצר המשק, כלומר בעסק של מאירה: "החצר האחורית". בעברה היתה הסככה חלק מהרפת במשק צור, רפת שחוסלה לפני שנים והיום היא עסק ענק, של אלפי פריטים לבית.
ב"החצא האחורית" תמצאו רהיטים, כלי בית, תמונות, צעצועים, ספרים ועוד מה שנקרא בפי רבים פיצ'פקס שימושיים ופחות שימושיים, תלוי את מי שואלים. לקח לי כמה רגעים כדי לקלוט את הגודל, את כמויות הפריטים.

ספרי על עצמך?
מאירה: "עבדתי שמונה עשרה שנים כמהנדסת תעשייה וניהול, הייתה לי קריירה טובה עם כל התנאים הנלווים, הייתי בדרג ניהולי. בגיל 42 למדתי בקורס שלימד עסקים חברתיים. לאחר 18 שנים, החלטתי שאני לוקחת פסק זמן, עזבתי את עבודתי ויצאתי לדרך חדשה.
"לא היה לי ברור מהי דרכי, לאן פניי… היתה מילה אחת שהנחתה אותי: 'נתינה'. במשך שנתיים, הייתי בנחת, בהנאה מהזמן הפנוי, אך המושג 'נתינה' היה החזון שלי, כשכלל לא היה לי ברור איך זה יקרה ואיך אממש מושג זה ואת עצמי בדרכי החדשה.
"באפריל, לפני ארבע וחצי שנים, עשיתי עם חברה מכירת חצר. אספנו דברים מהבתים שלנו שלא היינו זקוקות להם. גם אנשים מסביבנו נתנו לנו פריטים שהחליטו למסור. החלטנו ש-25% מערך הפריטים שנמכור נשלם לבעליי הפריטים שמסרו, ו-10% נתרום לעמותת 'נעלה'. 'נעלה' היא עמותה הנמצאת בנוף הגליל ומטפלת במשפחות רווחה בשיתוף פעולה עם עיריית נוף הגליל. החלטה זו החלה את דרכי ומימוש החזון של נתינה."

ספרי לי קצת על הרקע שלך?
"אני בת כפר בילו, שליד רחובות. גדלתי על התפר של שני ישובים אלו. עוד מספר חודשים, אחגוג יום הולדת חמישים. נישאתי לרמי, שהוא בן מושב ציפורי ויש לנו שני בנים: עידו ורועי, שניהם חיילים. הוריו של רמי הם ממקימי מושב ציפורי. הם היו חקלאים ובעליי רפת. רמי ואני הכרנו בצבא, למדנו יחד בבאר שבע. התפתחנו שנינו בקריירות והחלטנו לבנות את ביתנו וחיינו בציפורי. בנינו את ביתנו במשק ההורים ואנו חיים בצמידות להוריו של רמי."

ספרי לי על העמותה הזו, עמותת "נעלה"?
"עמותת 'נעלה' היא עמותה שעוסקת בעיקר בהזנה מותאמת לאוכלוסיות מוחלשות. הזנה מותאמת היא הזנה בה האנשים בוחרים את האוכל שמקבלים, עמותה שעוזרת בקייטנות בקיץ, בהלבשה. 'נעלה' עובדת מול עיריית נוף הגליל. האוכלוסיה המקבלת סיוע מעמותה זו מגוונת – אוכלוסיה יהודית, ערבית, אנשים דתיים, חילוניים, עולים חדשים, הכל מהכל."

ספרי לי איך קרה שהמכירה הראשונה עם חברה הפכה לעסק?
"המכירה הראשונה, אותה עשיתי עם חברתי, גרמה לי להתאהב בתחום הזה. התחושה שהן במכירה והן ברווחים מתקיימת נתינה ענתה על הרצון שלי. חברתי, איתה עשיתי את המכירה הראשונה, לא המשיכה איתי. עשיתי החלטה, פניתי למס הכנסה, פתחתי תיק ויצאתי לדרך.
"מכיוון שבמשק שלנו יש סככה גדולה ריקה שהיתה בעבר חלק מהרפת המשקי, החלטתי שזה יהיה המתחם לכל פריטי היד השנייה, אך לא היה לי ברור מאיפה אשיג פריטים למכירה. באותו זמן, פנתה אליי חברה וביקשה שאפנה את בית הוריה. באתי לבית הוריה והתנאי שלי היה, שכל בני המשפחה ייקחו פריטים שהם רוצים מבית ההורים – ושבזמן הפינוי מישהו מבני המשפחה יהיה נוכח. מאז, אני מקבלת פניות, מפנה בתים ומניחה אותם בסככה הזו שבמשק צור. החלטתי לקרוא למקום, 'החצר האחורית'."

מפרידה לשמחה
זה המקום לציין, שכאשר מאירה הגדירה את רצונה לנתינה היא עדיין לא שיערה כמה נתינה תהיה בעסק זה. כל מי שמגיע לרגע בו עליו לפנות את בית הוריו, עם מותם, יודע כמה קושי רגשי מתקיים במצב זה. מעבר לכך שמדובר ברגע עצוב עבור בני המשפחה, זה גם רגע של פרידה, פרידה מהזכרונות, מהסיפור שעומד מאחורי כל חפץ ופריט. בית הורים מכיל המון פריטים הנאספים במשך שנים, שרבים מהם אין עוד צורך וכמובן, ספרים הנאספים במשך שנים.

הידיעה שפריטים אלו יהוו מקור של שמחה בעבור אנשים אחרים, יוצרת הקלה רגשית והופכת את המעמד הלא פשוט הזה למשאב של נתינה.
מאירה: "קורה שבני משפחה מגיעים אליי, מגלים פריטים שנשארו ומאד מתרגשים שאנשים מתעניינים וקונים פריטים מבית הוריהם. באים הנה לקוחות שונים – יש שהם אוהביי וינטאג', יש אוהביי יד שנייה ויש גם לקוחות שהם למעשה בעליי חנויות יד שנייה.
יש גם אנשים שהסביבה יקרה להם, אפילו תיירים מגיעים בימים כתיקונם."
"החצר האחורית" כשמה כן היא – חצר ענקית – שוק של אשה אחת. זהו מתחם עצום ומאירה לא מפרסמת את המקום – הלקוחות מגיעים מפה לאוזן.

"הבנתי ש'החצר האחורית' היא פלטפורמה עם המון אפשרויות של נתינה. לקחתי על עצמי לאגד ולארגן את כל העסקים של ציפורי במאגר. הוצאנו חוברת המאגדת את כל העסקים הקטנים במושב. יש בציפורי כארבעים עסקים קטנים! כך, שמנו את עצמנו על המפה ויצרנו עניין משותף.

"בוסט לעסקים"
"יצרתי קשר עם ארגון תיירנים והבאתי תיירים לישוב. בארגון של כל העסקים הקטנים במושב לקחתי על עצמי את נושא השיווק המשותף. לקחתי על עצמי להיות מעורבת בפורום התיירות של המועצה האזורית יזרעאל, כאשר אחת התובנות היתה שעלינו למנף את עצמנו.
"לקחנו ליווי מקצועי של שני יועצים. ההחלטה ללכת יחד, כל העסקים בציפורי, יצרה פלטפורמה שיווקית משותפת. נוצר חסכון גדול, הן במימון והן בעבודה השוטפת של כל עסק. בציפורי יש עסקים גדולים ויש עסקים קטנים. מתקיימות כאן סדנאות שונות, יש עסק בתחום הקולינריה, יקבים, בית בד. במקביל במועצה האזורית עמק יזרעאל, יש שני אשכולות. חברתי לאשכול הצפוני העוסק לקידום עסקים.

"עם פרוץ משבר הקורונה וההסגרים נוצר פוקוס על כל העסקים הקטנים. החל מחודש מאי, חברתי לצוות הנקרא 'בוסט לעסקים'. זהו צוות של ארבע מנטוריות מהישובים בסביבה. מידי שבוע אנחנו נפגשות עם ארבעה בעלי עסקים שונים בזום. אנחנו נותנות ליווי, מקשיבות לצרכים של בעלי העסקים, עושות סבב של עצות, ליווי ואימון ונותנות שיעורי בית. עם כל בעל עסק אנו עורכות שתי פגישות. ההתחלה הייתה עם שנים עשר ישובים ועם הזמן הביקוש גדל. מינואר הרחבנו ואנו נותנות שירות זה בהתנדבות לכל יישובי המועצה. אנו נותנות כלים והדרכה, איך לשמר את העסק גם אם כסף לא נכנס עכשיו, בשל המצב. אנו מלוות את בעלי ובעלות העסקים בהפחת רוח חיים בעסקים."

מאירה מכניסה את המוטו המוביל שלה, הנתינה, בכל עשייתה. שלוש פעמים בשנה היא מובילה יריד, בו נאספים פריטים למסירה למשפחות רווחה. הירידים נערכים באולם ספורט של בית ספר בנוף הגליל. בירידים נאספים ונמסרים צעצועים, נעליים, בגדים, שמיכות, מוצרי חשמל והרשימה עוד ארוכה. עם הזמן, יותר ויותר נשים מצטרפות ועובדות בהתנדבות, עושות הכל על מנת שהיריד יצליח. בירידים אלו מתנדבים לפחות עשרים אנשים. הרצון של אנשים לעזור לתת, להתגייס למען אחרים – מדבק ומפעם לפעם, ישנה התגייסות גדולה יותר, יותר אנשים מגיעים ומתגייסים לעשייה ונתינה.

מאירה: "את עמותת 'נעלה' מנהל משה גרוסמן, מנוף הגליל והיא מלווה, תומכת ועוזרת לכ-230 משפחות. בעת האחרונה הצטרפו אנשים מעמק יזרעאל ויש שיתוף פעולה יפה ומשמח. תיווכתי בין עמותת 'נעלה' למועצה אזורית יזרעאל, ולקראת החורף האחרון קיימנו יריד מעילים. אספנו, מאות מעילים שניתנו לאוכלוסיה המחוברת לעמותת 'נעלה'.
"אני אוהבת לקרוא לעסק שלי 'חיבורים', כי מתקיימים כאן חיבורים בין אנשים לפריטים, חיבורים בין אוכלוסיות שונות וחיבורים בין עסקים שונים. חיבורים והתחברות לצרכים שונים. מתקיים כאן חיבור בין החומר לרוח.

"בשנים אלו, מאז הקמתי את 'החצר האחורית', חברתי לאנשים נפלאים. נוכחתי שבהתחברות ובחיבורים מתקיים כח יוצר נפלא, היוצר תוצאות מניבות הגדולות וגדלות כל הזמן. ב'חצר האחורית' עובדת הילה. הילה היא אם לשלושה ילדים, בת קיבוץ הסוללים. הילה בעלת כישורים מיוחדים, בסידור וארגון המקום."

הילה מספרת: "אני שייכת לעמותה הנקראת 'שכולו טוב', שזוהי עמותה של פגועי נפש. לעמותה זו, יש רשת של חנויות יד שנייה. אל המקום הזה הגעתי כלקוחה. מאירה קלטה את היכולות שבי ומאז אני עובדת כאן. מידי בוקר, מאירה בודקת ומבררת מה איתי ואיך אני. יש לי OCD , אני סובלת מדיכאונות. אני עובדת כאן, מאז אפריל 2020.
"אני מספרת את הסיפור שלי ורואה בכך חשיבות מאד גדולה. נולדתי עם המחלה הזו. האבחנה היתה כשהייתי בת 33. הייתי כבר אמא לשלושה ילדים. בהכשרתי אני גננת – למדתי בסמינר אורנים. יש תקופות בחיי שאני לא מסוגלת לקום ולצאת מהמיטה במשך שבועות. על אף המשברים שאני עוברת, אני מגיעה בכל סוף שבוע. אני עושה את מה שאני טובה בו – ודרך המפגש וההיכרויות, אני גם מספרת את הסיפור שלי."

מאירה: "הילה היא מגנט של אנשים, הילה יודעת להניע דברים והיא מדהימה בדרך שהיא מטפלת בכל הפריטים וביופיו של המקום."

מאירה צור ערכה מכירת חצר אחת, וממנה צמח עסק של מכירת פריטים יד שנייה, שהפך לפלטפורמה של נתינה ונתינה, ועוד עשייה ועוד נתינה. בסופו של דבר אותה נתינה הופכת לאושר גדול, לסיפוק עצום, ולחיים יצירתיים ועשירים בכל המובנים.

מאז הפגישה הראשונה עם מאירה, שבה נפגשנו לצורך הראיון, ביקרתי ב"חצר האחורית" שנית בכל פעם אני נוכחת ומתרגשת מהערך נתינה, שהוא החזון של מאירה. מסתבר שמונח במקום מיכל מחזור לפלאפונים ניידים, מחשבים ישנים, טאבים ועוד. מוצרים אלו נאספים כאן בעבור מפעל העוסק בחידוש מחשבים וציוד נלווה. עסק זה מעסיק אנשים על הרצף האוטיסטי ויצר שוק מוזל למחשבים ופלאפונים. שיתופי הפעולה שיצרה מאירה עם מיזמים שונים, מגדילים את חזון הנתינה האישי. זוהי נתינה שיוצרת ומקיימת את הנוסחה WIN WIN. במעשיה מאירה מוכיחה שמעבר לפן העסקי של העסק, ניתן להמשיך ולתת ולפתוח את הלב לקהילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"אנחנו יצרנים של מיצוי נוזלי של קומפוסט שמכיל כמות ומגוון עצומים של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים שהפעילות שלהם היא קריטית לפוריות הקרקע" מכירים את המושג חקלאות מחדשת? שמעתם היכן שהוא על הנושא הזה? אם לא אז
4 דק' קריאה
כרם פרימו, בת 16 ממושב אודים, עשתה היסטוריה ובאוגוסט האחרון זכתה באליפות אירופה בג'ודו לקדטים וקדטיות 2021! כרם ניצחה חמישה קרבות בפחות משלוש דקות במצטבר.  חודש קודם לכן היא ניצחה בתחרות אירופה הפתוחה בבוקרשט רומניה. בזכותה של כרם כל ספורטאי הג'ודו באירופה מכירים
6 דק' קריאה
אלון קשי היה קצין ביטחון בקונסוליה הישראלית בניו יורק, בזמן בו אירעה התקפת הטרור. צילומים ומסמכים מאותו אירוע מטלטל נשמרו אצלו בקופסה שחזרה אתו ארצה. בנו גילה את הקופסה במהלך ניקיונות בית בתקופת הקורונה  ה-11 בספטמבר 2001 נצרב בתודעתנו
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן