יבול שיא
הרפת והחלב
עידית תדהר שניה משמאל מנכלית בני המושבים

עידית תדהר, מנהלת בני המושבים, מסכמת שנתיים בתפקיד ושנה של פעולת החטיבה בקורונה

4 דק' קריאה

שיתוף:

בראיון ל'קו למושב' עידית תדהר מספרת איך עושים תנועת נוער כשאסור לצאת לטייל, מה החלומות שלה עבור המרחב הכפרי ואיפה בני המושבים תהיה בעוד 5 שנים מהיום

נתחיל ישר מהעניין – אנחנו מסכמים שנה בתוך הקורונה ורק מתחילים לראות את הסוף. שדה החינוך בישראל השתנה ללא היכר, מדברים במונחים של 'דור אבוד'. חלק מהמסגרות הקיימות הפכו ללא רלוונטיות. מה התפקיד של תנועת נוער בסיפור הזה?

"אני מתנגדת נחרצות למושג 'הדור האבוד'. לכל דור יש את הסיפור והאתגרים שלו ואין ספק שהקורונה מציבה אתגרים מאוד מסובכים לילדים ולנוער בישראל. הוא לא אבוד. אנחנו נדרשים להסתכל נכוחה על המצב היום ולתת תשובות מתוך העתיד, תשובות חדשניות.

קיבלנו בבני המושבים לאורך השנה האחרונה החלטה – לא מפסיקים להדריך את החניכים. הצרכים של בני הנוער – מפגש, גיבוש עמדה על המציאות, עשייה חברתית – נשארו כמו שהם.

פעילות בשטח של בני המושבים
פעילות בשטח של בני המושבים

בחרנו לעשות הכל כדי לשמור על המפגש החינוכי ולהמשיך אותו בכל מצב לפי התנאים הקיימים, גם כשזה הרגיש בלתי אפשרי.

"מרחב הלמידה השתנה, וראינו כמה תהליכי למידה משמעותיים קורים בתנועת הנוער. זה לא רק 'הפוגה ופנאי'. בתנועה לומדים הרבה על העולם ועל החברה, מקבלים כישורים שנחוצים לשוק העבודה. הפעילות התנועתית היא רק חינוך 'משלים', היא אבן יסוד בחינוך בישראל."

אז מי אתם היום? מה היא בני המושבים? מה קורה בה?

"חגגנו לאחרונה את יום העצמאות. חגגתי את החג הזה בהתרגשות גדולה וגם בחשש. כשאנחנו מסתכלים על המצב הפוליטי בישראל, המושג 'דור אבוד' שעלה קודם יכול להתחבר גם לתחושה של דור שלם ביחס למצב במדינה.

פילוג, היעדר ממלכתיות, אובדן אמון של הציבור. בסבך שבו אנחנו נמצאים, מבחינתי, בני המושבים באה להיות חממה למנהיגות, וזה קורה בשני אופנים. הראשון – אנחנו מצמיחים נערות ונערים שיובילו את הקהילות שלהם במרחב הכפרי וברחבי המדינה.

שיחזיקו בתפיסת עולם ביקורתית וערכית על המציאות פה, עם חיבור לאדמה ולחקלאות, עם עשייה חברתית.

גם דרך הטיולים – החל מהמפעל המסורתי לזכר יוסי יפה ז"ל, עלייה למצדה, מפעלים כמו 'זר לנופל' או 'נוטעים שורשים'. אנחנו קושרים בין העבר, ההווה והעתיד ומרחיבים את מעגלי הזהות.

"האופן השני – הבחירה להיות תנועת נוער קהילתית. של הקהילות ועם הקהילות. האופי של בני המושבים נראה אחרת בכל ישוב. המערכת התנועתית יודעת לתקשר עם האופי של כל ישוב וישוב.

תנועת נוער היא אחד הכלים הכי משמעותיים של קהילה לבנות את עצמה. לתנועה יש הרבה אחריות בהקשר הזה על הקהילה שבה היא פועלת. בסמל שלנו יש טבעת – היא שרשרת הדורות. ממנה יוצא פרח שמסמל צמיחה.

אנחנו בוחרים ליצור חינוך שורשי שקושר בין הדורות ומתבונן אל העתיד – של החברה הישראלית כולה. בני הנוער, החניכים שלנו, הם ההנהגה של הקהילה. לא רק בעתיד – בהווה."

אנחנו זוכרים מהשנים האחרונות שינויים ומתיחות סביב פעילות בני המושבים. מה המצב היום? 

"אין ספק שניצחנו בנושא הזה ובני המושבים נמצאת בצמיחה מתמדת. היום אנחנו במצב שבכל שבוע פונים אלינו עוד יישובים שרוצים לפעול כחלק מהחטיבה ולהתחבר לשורשים. היה מי שניסה לפגוע ולא כל גוף היה שורד מתקפה כזו.

לשמחת כולנו, בני המושבים חזקה יותר מסערה חולפת, היא נטועה עמוק במרחב הכפרי.

זאת, בזכות הערכיות, המסורת המפוארת של החטיבה, בזכות השותפות ההיסטורית העמוקה בין תנועת המושבים לתנועת הנוער העובד והלומד בהפעלת בני המושבים, וכמובן בזכות הפעילות החינוכית האמיתית, האיכותית, והצוות המקצועי והמדהים, שיש לי את הזכות לרכז.

"מבחינתי, אלה היו שנתיים מטורפות של מפגשים, של למידה ואנחנו נמצאים היום במקום יוצא מן הכלל.

תנועת המושבים, שאני עצמי חברה בצוות המוביל שלה, נמצאת בעצמה בתנופה משמעותית ונותנת לנו גב אדיר לפעילות.

הצגנו תכנים חדשים וייחודים לפעילות התנועה, לטיולים ולמפעלים, פיתחנו מסלולי התנדבות חדשים בגרעין עודד הכוללים עבודה חקלאית, לימודי עברית בישובים ערביים, טיפול בעזרת בעלי חיים.

יצרנו מפגשים של בני ובנות המושבים עם חניכים מחלקים שונים בחברה הישראלית, למשל מהחברה הדרוזית, והיותנו חלק מתנועה גדולה – הנוער העובד והלומד – שפועלת בכל חלקי החברה נותן לחניכים שלנו הרבה ערך מוסף. ככה אני תופסת גם את המרחב הכפרי כולו – הזהות שלנו תיווצר מתוך המפגש והאחריות החברתית."

מה זה אומר היום לחנך בהתיישבות? מה הערכים שעליהם מחנכים? 

"אנחנו מציינים 100 שנים להקמת המושב הראשון, זה תוכן מרכזי שעוסקים בו כל החניכים והמדריכים בחטיבה. למושב – לצד הקיבוץ והישוב הקהילתי – יש תפקיד מרכזי בציונות, תפקיד שלא יסתיים. אם לא יהיו חיים חזקים, תוססים ופורים במושב זרעית, תומר או משאבי שדה – לא תהיה מדינת ישראל.

אלה צריכים להיות מקומות שפורחים וממשיכים לפרוח. זה לא יעבוד רק דרך כוחות ההון של השוק החופשי. למדינה יש אחריות על המקומות האלה – מדובר בחיים של הגשמה ערכית."

מהשטח לדיגיטל

חטיבת בני המושבים, חלק מהנוער העובד והלומד, מנווטת את דרכה בשדה המשתנה של החינוך החברתי במרחב הכפרי. תנועות הנוער צריכות לחדש ולהתאים את פעולתן לקהילות משתנות ומגוונות, לישובים שונים עם צרכים שונים.

החלוקה המוכרת מהעבר, החפיפה לתנועות המיישבות וגופים פוליטיים – כבר לא קיימת. שם המשחק הוא מקצועיות ואיכות. בחטיבה פעילים היום 15,000 חניכים ב-154 ישובים.

התקופה האחרונה חייבה את התנועות להסב את המחנות והטיולים המוכרים לפעילות דיגיטלית מותאמת קפסולות, כאשר עכשיו, עם ההקלה בהנחיות – חוזרת ההיערכות למפעלי הקיץ המוכרים במתכונת מותאמת.

מהם ההישגים של בני המושבים מהתקופה האחרונה?

"אענה על זה דרך שלוש תמונות. הראשונה היא של מחנות פסח האחרונים. קיימנו יחד, מחלקות הנוער, ועדות הנוער והצוות המרכזי פעילות תנועתית בכל הישובים בשיתוף פעולה מלא. אפילו הגרעינרים העתידיים הגיעו לקחת חלק.

זו דוגמה מבחינתי לאופן בו הצלחנו לקדם את המודל של חיזוק התנועה בכל ישוב וישוב. אנחנו רואים מספרים מעולים, חולצות כחולות ושרוכים אדומים בישובים. זו אחת המטרות המרכזיות שלנו – חיזוק הפעילות ברמת הישוב.

"התמונה השנייה היא של י"בניקים שגדלו בבני המושבים – שבוחרים לצאת לגרעין עודד. אחרי כל מה שעברנו יש בחניכים את האמון והאהבה לתנועה שלהם – זה מבחינתי ההישג הכי גדול.

"התמונה השלישית היא של חבורות גדולות של מדריכות מהתנועה שיצאו להפגין בחודשים האחרונים במחאה על האלימות הגואה כלפי נשים. חשוב לנו להדריך את החבר'ה בגיל תיכון לאקטיביות במציאות, נקיטת עמדה. שכל חניכה ומדריכה יבינו שהן רוצות לשנות, שהן יכולות."

אז איך זה לנהל תנועת נוער? איך הדברים נראים מהעיניים שלך?

"קודם כל, אנחנו עושים את הראיון הזה כשאני בחופשת לידה ועוד רגע חוזרת לתפקיד – יש אצלי כבר הרבה התרגשות וציפייה לקראת. זו חוויה מאוד מרגשת וגדולה להוביל תנועת הנוער. זו זכות גדולה מאוד.

אני זכיתי לאמון של הרבה חניכים ושותפים – ובשביל האמון הזה צריך לעבוד קשה. זה יוצר מפגשים מדהימים ברחבי הארץ.

לבקר צוות מדריכים במבואות החרמון, ועדת נוער במטה אשר, ישיבה על תוכנית הדרכה חדשה בעמק יזרעאל או בבקעת הירדן – כל מקום והסיפור שלו, האנשים שלו, החלומות שלו. זה מפעל עם הרבה מאוד נשמה. אני קמה בוקר ומרגישה שזכיתי."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן