יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 01 24 134918

מענה אישי לכל אחד

9 דק' קריאה

שיתוף:

"לא יתכן שאדם לא יקבל את הזכויות המגיעות לו," אומרת צפרירה דנון, חברת מושב גיאה ומנהלת תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון * בעזרת מתנדבות היא דואגת שאנשים יקבלו קצבאות והטבות המגיעות להם על פי חוק * לכנס לבירור זכויות של ניצולי שואה הגיעו נציגי ארגונים שונים ונתנו מענה אישי לכל ניצול שואה שהגיע

כל אזרח בישראל יכול להיעזר בשירותים של תחנות שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח)  למיצוי זכויותיו כגון ביטוח לאומי, זכויות ניצולי שואה, זכויות עובדים ועוד; וכן לקבל עזרה מעשית במילוי טפסים או כתיבת מכתבים לרשויות.  

צפרירה דנון, חברת מושב גיאה, מנהלת את תחנת שי"ל ב"אגף לשירותים חברתיים" במועצה האזורית חוף אשקלון, בה כל מי שפונה לתחנה מקבל תשובה או פתרון לבעיותיו. מי שאמונות על שירותי שי"ל הן נטע מיחידת ההתנדבות וגלית מפקחת.  

לעקוף ביורוקרטיה וליידע על זכויות 

לאחר שנים של הוראה, החלה צפרירה לעבוד למען אנשים נזקקים: "עבדתי בסניף אנוש בקריית גת שנים רבות כרכזת דיור מוגן. אחר-כך כרכזת מרכז יום של חולי אלצהיימר. כמו כן עבדתי בסניף של חברת סיעוד. כל זה נתן לי הרבה מאוד מידע. ראשית למדתי על הביורוקרטיה הקשה, שבגללה אנשים מוותרים על הזכויות שלהם מראש, או פונים לחברות למיצוי זכויות ומשלמים הון עתק. 

"כשיצאתי לפנסיה בשנת 2017 התנדבתי לפתוח במוא"ז חוף אשקלון מרכז למיצוי זכויות. יש לציין שקיבלו אותי בזרועות פתוחות. עסקתי בזה בהתנדבות מעל שנתיים. בתחילה זה היה קשה מאוד, כי אנשים לא הפנימו את האפשרות לנצל את השירות שלנו, לא ויתרתי ועברתי במושבים ובקיבוצים כדי לפרסם את השירות הזה. התחלתי לעבוד מול הרפרנטים ביישובים. זה זכה להצלחה. התחילו להגיע פניות, וזה כבר הצריך משרה חלקית  ועזרת מתנדבות. היום יש לנו ארבע מתנדבות: רחל כהן מניצן, חוה מונבז מניר-ישראל, מירי שנטל ממבקיעים ושרה דוד מגיאה. שרה ביטון מהיישוב באר-גנים מקבלת פונים במזכירות באר גנים פעם בשבועיים. כמו כן יש לנו עורכת דין מתנדבת, שירה צבר ממבקיעים.

תחנת שי"ל: שירות ייעוץ לאזרח  

"בשי"ל יכולים לסייע בהתייעצות כמעט בכל מצב, כי יש בפורום של שי"ל מגוון רחב – עורכי דין, רואי חשבון, יועצי פנסיה ומומחים שונים שניתן להתייעץ עימם. נוסף לכך אנחנו עוברים השתלמויות רבות, כך שיש לנו מידע עשיר," אומרת צפרירה.  

"אנחנו עוזרים לכולם, מגיל אפס עד מאה," היא מדגישה. "לדוגמא, הגיעו אלי בני משפחה שהיו צריכים כסף רב כדי להעסיק עובדת זרה. הם אפילו לא ידעו איך להתחיל את התהליך. בדקתי את הנושא עבורם, והסתבר שיש להם כל מיני ביטוחים רפואיים ועוד מקורות שהם לא ערים להם. אנחנו עוזרים גם להורים לילדים. יש מקרים בהם ילד זקוק לסיוע מסוים, וההורים לא יודעים שהם יכולים לתבוע את הביטוח הלאומי. האנשים צריכים לדעת על השירותים שלנו ולהגיע."

עובדות ומתנדבות מרימות כוסית להצלחת הכנס אלבום פרטי
עובדות ומתנדבות מרימות כוסית להצלחת הכנס. אלבום פרטי

עזרה לניצולי שואה 

צפרירה נזכרת במקרה הראשון שטיפלה בו במיצוי זכויות במסגרת שי"ל: "הגיעה אלי אישה בת 77 במצוקה, אביה בן 100 שנדרש לו עובד זר והוצאות רבות אחרות מתקיים מקצבת זקנה בלבד. היא הגיעה אלינו לבדוק איך ניתן לעזור. ביקשתי ממנה לספר לי על אביה, והסתבר שהוא יליד ורשה – כאשר הנאצים נכנסו לפולין הוא ברח מזרחה והסתתר במקומות שונים עד לסוף המלחמה. עוד סיפרה לי בתו, שהם פנו כמה פעמים לרשות לניצולי שואה וסרבו להכיר בו כניצול שואה.  

"אמרתי לעצמי," מספרת צפרירה "אין מצב, לא יכול להיות שהוא לא מוכר כניצול שואה. פניתי לרשות לזכויות ניצולי שואה, עברתי מאדם לאדם, עד שהבקשה שלי נפלה על אוזניים קשובות. הדריכו אותי מה לכתוב בבקשה. אז הבנתי שזה עניין של טרמינולוגיה! בקיצור, הקשיש שלא קיבל עד אז דבר, קיבל רנטה חודשית שתואמת למצבו ואיפשרה לו לחיות את שארית חייו באיכות טובה יותר." 

שוב מדגישה צפרירה וניכר שהדברים כל כך נוגעים לליבה: "לא יכול להיות שאדם לא יקבל את מה שמגיע לו." והיא מביאה עוד דוגמא: "לפני כשנה הגעתי לביקור בית באחד הקיבוצים על פי בקשה של העובדת הסוציאלית. הסתבר לי שהאיש ניצול שואה עם המון בעיות, אבל מקבל את מה שמגיע לו. הייתה שם גם בת זוגו. בשיחה עם האישה אמרה לי שהיא נולדה מיד אחרי המלחמה, שלחתי את פרטיה למתנדבת חוה מונבז שבדקה את פרטיה. ונכון להיום גם אישה זו מקבלת רנטה חודשית מאחר והיתה עוברית בזמן המלחמה."  

"את מבינה את ההתרגשות שלי לנוכח כל מקרה ומקרה שמגיע אלי, ואנחנו מצליחים לסייע להם?" מציינת צפרירה. "מבחינתי זו הצלת נפש! אין מצב שייכנסו אלי למשרד אנשים עם מצוקה מאוד קשה ואנחנו, צוות המתנדבות שלי ואני, לא נענה להם. אנחנו ממש עושות תחקיר על כל פונה ופונה כדי למצות את  זכויותיו. חשוב לעודד אנשים להגיש בקשות."  

מסתבר שלעתים יש מי שמקבלים קצבת זקנה, אבל אין להם כל הכנסה נוספת או רכוש. צריך ליידע אנשים אלו, שהם יכולים לקבל גם השלמת הכנסה. ועם קבלת השלמת הכנסה הם מקבלים גם הנחות בדברים אחרים – במים, בחשמל, בארנונה. ויש גם השתתפות בשכר דירה מושכרת."  

"כדי לתת מענה לפונים יש צורך בשיתופי פעולה , יש שיתוף פעולה מעולה עם המחלקה לשירותים חברתיים של המועצה בראשות אביטל שלום. בנוסף אנו זוכים להוקרה רבה מצידו של ראש המועצה מר איתמר רביבו."  

צפרירה מדגישה את שיתוף הפעולה הנרחב עם סניף הביטוח הלאומי באשקלון: "תמיד יש לנו שם מענה וקשר רציף מעולה, וכך גם הקשר עם מוסדות שונים נוספים."

הכנס 

ב-5 בינואר 2023 ערכה תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון כנס. זה היה ביוזמת "הרשות לזכויות ניצולי שואה". בהכנות השתתפו גם משתפי הפעולה באגף הדר עו"ס "המדור לאזרחים ותיקים" בראשות ענבל ומערך ההתנדבות של אגף הרווחה בראשות נטע והמתנדבות. בכנס זה ניתנה אפשרות לניצולי שואה או בניהם ובנותיהם לברר את זכויותיהם, בו בזמן אצל גופים מגוונים הקשורים לתחום.  

מספרת צפרירה: "עבודת ההכנה לא היתה קלה. היה צורך לערוך רשימות של ניצולי שואה בתחומי המועצה, ומצאנו שיש כמאה איש. החלטתי לעשות 'הפנינג', להזמין אלינו את נציגי כל הגופים הקשורים לנושא."  

כך הגיעו נציגים של הביטוח הלאומי, הרשות לזכויות ניצולי שואה, "יד שרה", "עמך", וכן "העמותה למען הקשיש": מנהל קהילה תומכת, מנהל חברת הסיעוד ומנהלת מרכז היום לקשיש.  

הכנס נחל הצלחה. הגיעו כשישים ניצולי שואה, חלקם לא בטוחים כלל לגבי המגיע להם. האירוע התחיל במפגש באולם עם מוסיקה נעימה של הכנרית יעל טנא ממושב גיאה, ומובן שהיה שולחן עם כיבוד ושתייה. לאחר דברי פתיחה של נציגי הגופים השונים, הופנו האנשים לעמדות השונות, שם קיבלו מיד מענה אישי, כאשר נציגי כל הארגונים בדקו את נתוניהם. הסתבר שחלקם היו זכאים לתוספות לקצבאות שלהם ולהטבות שונות. היו גם אנשים שעד עתה לא קיבלו דבר ובכנס הם התבשרו שמגיע להם המשך טיפול. 

"מבחינתי השיא היה כאשר הגיעו בני משפחה ואנשים שלא נחשבו ניצולי שואה, והתברר להם שסביר להניח שהם זכאים להטבות רבות וגם לקצבאות. אחת הדוגמאות היא אישה שלא הכירה את הוריה מעולם, שהתה כתינוקת בבית יתומים במרוקו, ואחר כך במשך שש שנים בצרפת. היא פנתה לבדוק אם תוכל למצות זכויותיה לנוכח שהייתה בצרפת. בכנס התחיל עבורה תהליך ברור. זה הפרט המעיד על הכלל."

יעל טנא מנעימה את הזמן במוסיקה
הכנרת יעל טנא מנעימה את האווירה בכנס. צילום: עדינה בר אל

הטבות וחידושים 

לאחר שנים רבות של מאבקים למען ניצולי השואה שהולכים ומזדקנים, יש הטבות עבורם. נציגת הרשות לניצולי שואה, נועה מגל נחמני הגיעה עם בשורות טובות לנוכחים. מסתבר שבאחרונה אושרו תוספות כספיות משמעותיות. לדוגמא: מקבלי מענק שנתי יזכו להעלאה – עד עתה הם קיבלו 3,991 ₪, ומעתה יקבלו 6,500 ₪. כמו כן, נוספו שעות סיעוד לאלו שמקבלים עזרה בבית; הוגדלו שיעורי התגמולים הניתנים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים; על פי הסכם פשרה עם קופת חולים כללית, גם מקבלי מענקים מהמדינה או רנטה מגרמניה יזכו לפטור בדמי השתתפות עצמית בטיפולי שיניים אשר בסל הבריאות, וכן פטור מדמי השתתפות עצמית באשפוז סיעודי מורכב.  

בנוסף הורחב מעגל הזכאים. הוכרו כניצולי שואה גם אוכלוסיות אלו: כל מי שהיה במצור בלנינגרד, כל מי שחי  חיי סתר בצרפת, וכל מי  שחי חיי סתר באזורים שלא הוכרו כגטאות פתוחים ברומניה. זאת ועוד, ניצולי שואה מרומניה יכולים עתה להגיש תביעות לקבלת פנסיה מממשלת רומניה. 

יש לציין כמה פרויקטים של הרשות לניצולי שואה. אחד מהם הוא "פרויקט הפגת בדידות". במסגרתו מתנדבים באים לבתי ניצולים ומשמשים להם לחברה. 6,700 איש נהנים עתה בפרויקט זה. ויש גם "פרויקט אוריינות דיגיטלית" – מתנדבים באים לבתי האנשים ומלמדים אותם להשתמש במחשב, בטלפון נייד ועוד. 

בכנס הוענקה חוברת עם פירוט כל הזכויות לניצולי השואה, כולל החידושים. עוד פרטים על ההטבות והתוספות ניתן למצוא באתר הרשות לניצולי שואה.

הביטוח הלאומי 

בעמדת הביטוח הלאומי ישבו אוריין והמתנדבת מירי. אוריין אזולאי, עובדת סוציאלית, תושבת אשקלון, עובדת בביטוח הלאומי בתחום אזרחים ותיקים, במחלקה שנקראת: "ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו". אוריין מפעילה מתנדבים מאשקלון ומהמועצה האזורית חוף אשקלון. "המתנדבים הם אזרחים ותיקים, אשר מתנדבים למען אזרחים ותיקים אחרים, שהם תושבי האזור כולו – הערים אשקלון ושדרות והמועצה האזורית חוף אשקלון," אומרת אוריין. 

כאשר היא נשאלת מדוע בחרה דווקא בתחום זה, היא עונה: "בחרתי את הכיוון של אזרחים ותיקים וזה בחר אותי. מזה ארבע שנים אני עובדת בתחום זה. יחד עם המתנדבים אנחנו פועלים למען מיצוי זכויות האזרחים הוותיקים, הן בביטוח הלאומי והן בארגונים נוספים."  

אבל הפעילות אינה מסתיימת בייעוץ: "אנחנו נותנים גם תמיכה וליווי חברתי. כידוע רבים מהם סובלים מבדידות. לפיכך אנחנו מבקרים באופן קבוע בבתיהם, עורכים שיחות חברתיות סגורות, ועוד פעילויות חברתיות שקשורות למיצוי זכויות."

עמדת הביטוח הלאומי . אוריין מימין והמתנדבת מירי
אורין אזולאי (מימין) והמתנדבת מירי בעמדת הביטוח הלאומי. צילום: עדינה בר אל

"יד שרה" סיפורי חיים 

בנוסף לפעילות הידועה של יד שרה באספקת מכשירים ואביזרים לנזקקים, יש פרויקטים מעניינים וחשובים רבים. אחד מהם נקרא "סיפור חיים". יונה קובי, רכזת הפרויקט ביד שרה באשקלון, מסבירה: "במחלקת 'סיפור חיים' עוסקים בתיעוד סיפורי חיים, בעיקר של קשישים (לא רק ניצולי שואה) ,שמבקשים לספר ולתעד בצורה מסודרת את חייהם. הם מספרים על תולדותיהם, על המשפחה, חוויות שעברו ועוד."  

מי שעוזר להוציא לאור את החוברת נקראים 'מקשיבים'. המקשיב או המקשיבה נפגש עם האנשים המספרים (אפשר גם בביתם), מדריכים אותם, עוזרים להם באיסוף חומר רלוונטי – מסמכים ותמונות ומקליטים את הסיפורים. אז החומר עובר להקלדה. יש לציין שגם המקשיבים וגם המקלידים הם מתנדבים. בתום שלב ההקלדה עובר החומר לעריכה, שיבוץ תמונות ועוד. מובן שלפני ההדפסה מועבר החומר לאישור המספר, כדי לבדוק דיוק בפרטים. אחר כך מודפסת החוברת בבית דפוס. המחיר להדפסה הוא נמוך יחסית – 920 ₪. המספר מקבל שלוש חוברות, ויכול להדפיס יותר על חשבונו. "זוהי חוויה נהדרת, מזכרת יפה למספר ולמשפחתו," מציינת יונה. פנייה לקוראינו: מי שרוצה להתנדב להקשבה או להקלדה, וכן מי שרוצה לפרסם את סיפור חייו, מוזמן לפנות לסניף הראשי של "יד שרה" בירושלים. טלפון 02-64444575. 

הנציגה בכנס היתה דרורה פרח-פז, בעלת ניסיון רב כ'מקשיבה', שעזרה לאנשים שונים להוציא לאור את סיפורי חייהם. (ראו כתבה על דרורה ב"קו למושב", גיליון 1150, 17.9.2020). 

קהילה תומכת לאזרחים ותיקים 

אזרחים ותיקים מקבלים שירותים שונים באזור מגוריהם תמורת תשלום השתתפות עצמית על פי גובה ההכנסות שלהם. מקבלי גמלת סיעוד יכולים לקבל את השירות במסגרת הגמלה. תושבי מושבים וקיבוצים –  נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67 – מקבלים מגוון שירותים במועצה האזורית חוף אשקלון. בכנס ישבו בעמדה זו שלושה אנשים: דני ברוך, איציק שוורץ ואורנית שמש. כל אחד מהם אחראי על אגף נפרד. 

דני ברוך הוא מנהל הקהילה התומכת. הוא מספר על השירותים הניתנים: ראשית כל: לחצן מצוקה. פירושו של דבר, שאדם יכול לקבל שירותים במשך 24 שעות ביממה. הדבר כולל: ייעוץ רפואי דרך הטלפון, ביקור רופא בבית, הפניות למיון בבית חולים או ל"טרם" וכן, בעת הצורך, אמבולנס ללא עלות.  

מוסיף דני: "נוסף לכך אנחנו עורכים ביקורי בית, תיקונים קלים בבית, נותנים מתנות בחגים, וכן עורכים אירועים חברתיים מטעם 'העמותה למען הקשיש' בחוף אשקלון: טיולים, הצגות, הרצאות. כמו כן אנחנו מסבסדים פעילות מועצתית שנעשית עבור הגיל השלישי."  

החברה אחראית על שיבוץ מטפלים ומטפלות בבתי הקשישים מתוקף חוק סיעוד. "המטרה היא לגרום להם נוחות בסביבתם הטבעית," אומר איציק. "הם מקבלים בבית שירותי טיפול אישי, כגון ניקיון, הלבשה ועוד. היחס של המטפלים והמטפלות הוא יחס חם, אישי." עוד מוסיף איציק: "תמיד יש למי לפנות. אני זמין לכל שאלה." דבר חשוב מציין איציק: "גם מי שאין לו עדיין הגדרת סיעוד, מוזמן לפנות אלינו, ואנחנו נלווה אותו בכל התהליך, עד שיוקצו לו שעות העזרה המגיעות לו כחוק." 

מרכז יום לוותיקי המועצה, ממוקם בבת הדר, היישוב בו נמצאים משרדי המועצה האזורית, המתנ"ס, הספרייה ועוד. הקשישים מגיעים למרכז בהסעות מכל יישובי המועצה. היום מתחיל בארוחת בוקר.  

אורנית שמש, מנהלת מרכז יום, מדגישה: "יש לנו מטבח בו מבשלים אוכל טרי בכל יום ויום." במשך היום יש פעילויות מגוונות, אישיות וקולקטיביות: הרצאות, מוסיקה, ספורט שמותאם לבני הגיל השלישי, הכנת עבודות יד בחדר המלאכה.  

עוד מספרת אורנית: "בכל יום יש לנו אחות למשך שש שעות, שמטפלת במי שזקוק לכך. יש לנו גם עובדת סוציאלית קבועה. כמו כן, אנחנו מביאים למקום אנשי מקצוע, ביניהם: ספר, מניקוריסטית, פדיקוריסטית. השירותים שלהם מפוקחים. אלו אנשי מקצוע טובים בתחומם ויחד עם זה מחיריהם זולים. זה מאוד מועיל לאנשים, שאינם צריכים לכתת רגליים ולהגיע למקומות רחוקים מבתיהם. 

"מלבד צוות העובדים הקבוע אנחנו נעזרים ב'בני שירות' ומתנדבים. והיחסים בין כל המטפלים והמטופלים חמים ונעימים. המעון שלנו ידוע בניקיונו ובשירותיו הטובים, עד כי גם תושבים שאינם שייכים למועצה שלנו, מעוניינים להתקבל בו."

עמדת קהילה תומכת
דני ברוך, אורנית שמש ואיציק שוורץ בעמדת קהילה תומכת. צילום: עדינה בר אל

מתנדבת לדוגמא – חוה מונבז 

חוה מונבז מתנדבת למען ניצולי שואה. במשך כחמש שנים היא התנדבה יום בשבוע ב"עמך" בסניף אשקלון, שם הפנו אליה אנשים, כדי לבדוק את זכאותם לתשלומים. אחר כך הצטרפה כמתנדבת ב"אביב לניצולי שואה" – עמותה העוסקת במיצוי זכויות ונותנת את שירותיה, הכולל גם ייעוץ של עורכי דין, חינם. אם לא די בכך, חוה גם מתנדבת בתחנת שי"ל – שירות ייעוץ לאזרח, במועצה האזורית חוף אשקלון: "מטעם שני הגופים הללו אני עורכת ביקורי בית אצל ניצולי שואה. היתרון שלי הוא שאני אחות במקצועי. כך שאני מבינה במחלות ותרופות וכך קל לי יותר למצות את הזכויות בביטוח לאומי."  

לשאלה מה משך אותה דווקא לתחום הזה, היא עונה: "אני עצמי מוכרת כניצולת שואה. הוריי ברחו מגרמניה לדנמרק בעזרת תנועת 'החלוץ', שסידרה להם עבודה בחוות חקלאיות. הם היו אמורים ללמוד עבודה חקלאית, כי היו מיועדים לקיבוץ בארץ. בשנת 1940 נכנסו הנאצים לדנמרק, והחליטו לשלוח את כל היהודים לטרזנשטאט. הידיעה על כך הודלפה לקהילה היהודית, וזו שיתפה את המחתרת הדנית, שהתארגנה להציל את כל היהודים. באמצעות סירות דייגים הם הוברחו מדנמרק לשבדיה. אני הייתי אז בת שישה שבועות. ככה ניצלנו מלהגיע למחנה ריכוז. בשנת 1948 עלינו לארץ משבדיה, לקיבוץ נאות מרדכי." חוה עבדה עם ה'מקשיבה' דרורה פרח-פז והוציאה לאור את סיפור חייה המעניין במסגרת "סיפור חיים" בסניף "יד שרה" באשקלון. 

חוה מספרת כמה חשוב לספק ידע לאנשים על זכויותיהם, וזאת עקב שינויים במדיניות הרשות לניצולי שואה. "אחד השינויים הוא שהיום יש הכרה בעוברים," אומרת חוה, "כלומר – כל מי שהיה בבטן אימו בזמן המלחמה עד תחילת 1946, ובאותה עת האם ההרה היתה במדינה בה שלטו הנאצים, מוכר גם הוא כניצול שואה. כלומר, לוקחים בחשבון מתי נסוגו הנאצים בכל מדינה. בארץ נשארו מעט קשישים שהיו בוגרים בעת המלחמה.  

חוה מציינת לשבח את מירב כהן, השרה לשוויון חברתי בממשלה הקודמת, שעשתה רבות למען אזרחים ותיקים. בזכות המדיניות שלה החליטה 'הרשות לזכויות ניצולי שואה' להגיע לקהילה. "בעבר שלחנו כל אדם למוסדות השונים, כדי לבדוק אם מגיע לו משהו. עתה הם מגיעים לקהילה, ובו במקום הם אומרים לאדם אם יש להמשיך בתהליך בירור הזכאות שלו."

המתנדבות חוה מונבז מימין ורחל כהן
המתנדבות חוה מונבז (מימין) ורחל כהן. צילום: עדינה בר אל

לסיום, חשוב שכל אזרח יברר את זכאותו לקצבאות והטבות לפי חוק. תחנות שי"ל ברחבי הארץ עומדות לרשותו לצורך ברורים וקשר עם המוסדות הרלוונטיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
לפעמים האלטרנטיבה שנראית הכי פחות אטרקטיבית, מתגלה בהמשך כהרבה יותר רווחית, מעשית ונכונה בהרבה מאוד מובנים  שלושה מיליון שקלים – זה הסכום שנדרש אלי, האח הצעיר במשפחה, כדי לשלם על פיצול הנחלה של הוריו
3 דק' קריאה
זלמן אברמוב, מאחרוני הפלמ"חניקים ומהגרעין הראשון של מקימי שייטת 13, הלך לעולמו במושב מרחביה, שם נולד וחי את מרבית חייו * כל חייו עסק אברמוב בחקלאות ובהדרכה והמשיך להיות בקשר עם אנשי השייטת בהתנדבות
3 דק' קריאה
איך חיינו פעם? רוצים לחזור לימים רחוקים, כשהיו עוד מקצועות כמו נפח ועגלון והישוב העברי מנה כמה אלפי אנשים, שנזקקו לעזרתו של הברון? * ביקור מרגש במוזיאון המושבה של מזכרת בתיה – בניין ותיק
6 דק' קריאה
נשוי + 5 ילדים + 12 נכדים ועוד אחד בדרך  הזיכרון הראשון שלו מהקיבוץ הוא דווקא מסריח והוא מתגעגע ללמד בבית ספר רק בלי ציונים וישיבות                                     "נולדתי להורים יוצאי אצ"ל וב-20 שנות חיי הראשונות
3 דק' קריאה
סיפור חייו של טוביה ליבנה מחניתה, בן לשורדי שואה שגדל בקיבוץ וחזר בתשובה, איבד בפיגוע את אשתו ובתו ומצא כוחות להתמודד  על אף שהספר שכתב "עם עלות השחר" (הוצאת בית העורכים) מספר את סיפור
3 דק' קריאה
דן ויהל אלתרמן מקיבוץ יפתח מתמודדים כל אחד בדרכו עם האתגרים שבגידול בנם לביא בן ה-4, הלוקה בשיתוק מוחין. דן הטריאתלוניסט הענייני ויהל בעלת הראייה האופטימית מגדלים באהבה את הילד שנולד מת  "לא נוכל
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן