יבול שיא
הרפת והחלב
ניגון הלב

ניגון הלב, מיזוג ערכי החילוניות, הציונות והיהדות

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוב ההתיישבות העובדת נולדה ע"י חלוצים, שמרדו בהורים הדתיים, עלו ארצה וחינכו את צאצאיהם על ערכי ציונות ולמעשה היו חילוניים גמורים.  בעמק יזרעאל פועלת זה 20 שנה קהילת "ניגון הלב" שממזגת את ערכי החילוניות, הציונות והיהדות, בהכרה שלמידה והתכוונות לערכיי היהדות, אינם עומדים בסתירה לערכים עליהם גדלנו

רוב האנשים שגדלו וצמחו בהתיישבות העובדת – התחנכו על ערכי הציונות ומעט מאד על ערכי היהדות.  קהילת "ניגון הלב" היא קהילה אזורית של משפחות ויחידים מעמק יזרעאל וסביבתו הקרובה, בה החינוך היה ערכי ציוני, ומעט מאד יהודי. קהילה זו, מקיימת קבלות שבת, חגים וטכסי בר בת מצווה. קהילה שמקיימת מפגשיי לימוד, עשייה חברתית ודוגלת בערבות הדדית. ב'ניגון הלב' מתעצבים אורחות חיים יהודיים ישראלים ברוח הזמן."

המייחד את "ניגון הלב" הוא מיזוג ערכי החילוניות, הציונות והיהדות, מתוך הכרה שלמידה והתכוונות לערכיי היהדות, אינם עומדים בסתירה לערכיי העבודה והערכים עליהם גדלנו, של אהבת הארץ. ההיפך, התכנים היהודיים, הלמידה, החוויות המשותפות של חגיגות החגים כהלכתם, מעשירים ומגדילים את השורשים שלנו בארץ ישראל.

רעות ויאיר המר חיים וגרים במושב נהלל, שניהם חילוניים לחלוטין ושניהם ייסדו את הקהילה המופלאה הזאת.

אתם בטח שואלים מה להם ויהדות? לכן נפגשתי עם רעות, שתספר על תחילתה של דרך חיים, התפתחותה של דרך זו ברמה האישית וברמה הקולקטיבית עם קהילת "ניגון הלב".

רעות: "לפני 23 שנים, כשיאיר ואני הגענו לגיל ארבעים, הזמינו אותנו להיות חלק מ'שותפות 2000'. הסוכנות  נוכחה שחלק גדול  מדור התורמים לארץ הולך ומזדקן ואילו הדור השני, בני התורמים, לא ממש הסכים להמשיך את דרכי הוריהם. היו להם אתגרים חדשים, מכיוון שדור הבנים לקח על עצמו להשקיע יותר בקהילות שלהם בחו"ל.

"הסוכנות היהודית זיהתה שכספיי התרומות קטנים, על כן הקימה את 'שותפות 2000'. נכנסנו לתוכנית שהכשירה למנהיגות צעירה. ב'שותפות 2000' השתתפו אנשים מכל אזור עמק יזרעאל, כולל ממגדל העמק ומנוף הגליל. יאיר ואני היינו הזוג היחידי בתוכנית, המבוגרים ביותר. במשך אותה שנה למדנו על זהות יהודית ובסיומה נסענו לארצות הברית, שם נפגשנו עם הקהילה היהודית בדטרויט.

"כעבור שלושה ימים נסענו לכנס בוושינגטון. בכנס השתתפו קבוצות של יהודים מארצות הברית, מקהילות שונות, כשבכל קבוצה כזו היתה גם קבוצת ישראלים שהגיעו מהארץ. היו קבוצות של מושבניקים, של קיבוצניקים ושל אנשים מעיירות פיתוח. באותו כנס השתתפו כשלושת אלפים אנשים. אנחנו היינו כמאה ישראלים.

"כל זרמיי היהדות משתתפים בכנס שנערך פעם בשנתיים. ביום שישי בערב נערכו קבלות שבת  בהתאם לרוח היהדות. כל זרם יהדות שנכח חגג. קיבלנו הנחייה להסתובב  בין כל קבלות השבת. אנשים רקדו, שרו, שמחו וחגגו את קבלת השבת. היו אנשים שהגיעו מהחסידות, מהיהדות האורתודכסית, דתיים רפורמיים ועוד.

"טיילנו בין כל קבלות השבת והיינו בהלם תרבות! השמחה, המוסיקה, השירים והתכנים. האווירה הייתה של אושר גדול, התרוממות רוח, פירגון ושמחה. מעגלים רבים של יהודים מכל הסקטורים חגגו את קבלת השבת. לנו זה נתן בום בראש. זו הייתה נקודת מפנה בראייתנו את היהדות.

"באותו כנס נוצרו יחסים מאד חמים בינינו לבין  היהודים האמריקאים – הפכנו למשפחה. חודשיים אחרי אותו ביקור שלנו בארצות הברית, הגיעה לארץ משלחת ממישיגן. אירחנו אותם בארץ. יהודי ארצות הברית משקיעה הרבה מאד כסף, על מנת שילדיהם יקבלו חינוך יהודי וציוני. שתי מילים חזרו ועלו שוב ושוב בכל שיחה עם יהודים אלו. המילים היו – זהות ומורשת. הם הדגישו את החשיבות, שילדיהם יבקרו בארץ – יקבלו חינוך יהודי וילמדו את מורשת ישראל."

 

רעב להכרת היהדות

רעות המר, חברת נהלל, היא אמא לארבעה ילדים, כולם נשואים, ויש לה כבר נכדים. רעות נראית כנערונת, עובדת שנים רבות בחברה למתנ"סים, מפתחת קהילות ומנהלת ברמה הארצית את המחלקה לבינוי קהילה בחברה למתנ"סים. רעות אחראית בכל הארץ על תחום זה. לחברה למתנ"סים 192 מרכזים קהילתיים בחמישה מחוזות.

רעות, שגדלה בחיפה בבית ציוני שחינך לאהבת הארץ, מספרת: "אבי לא הסכים שאומר מילה רעה על המדינה. אסר עליי לקטר כשהייתי צעירה. בבית הוריי היו פמוטים מכסף, זה היה הדבר היחיד שנשאר ממשפחות הוריי שנספו בשואה, אבל מעולם לא הדליקו נרות שבת בפמוטים אלו. לא היתה ממש זיקה ליהדות, אלא ציונות ואהבת הארץ. כך גדלתי. גם יאיר גדל בבית ישראלי-מושבניקי טיפוסי.

"כשהגיעה המשלחת מארצות הברית, כמה חודשים לאחר הביקור שלנו בארה"ב, היתה החלטה להקים יוזמות משותפות שלנו ושל הקהילה היהודית. אחת היוזמות  הייתה הקמת בית מדרש. נוכחנו, שאיננו יודעים יהדות, לא מהי תפילה, סדור תפילה, רמב"ם, תלמוד, היסטוריה יהודית, שפינוזה.  הרעיון היה הקמת בית מדרש ליהודים דתיים וחילוניים.

"שיר, בתי השלישית, היתה אז בת 12. במשך אותה שנה, נסענו שיר ואני לאורנים, שם למדנו עם עוד קבוצה של הורים וילדים יהדות ואת ערכי בר המצווה, במדרשה ליהדות באורנים. אז גיליתי שבתקופות הקדומות היו באזור עמק יזרעאל בתי מדרש רבים.

"גילינו שיש רעב עצום בעמק ללמידה ולהקניית ידע על היהדות. הקמנו קבוצות מעורבות ללמידה משותפת. אחד המוטיבים של 'שותפות 2000' היה יצירת שיח בין השונים והשונות. אותו מפגש שלי עם  זרמיי היהדות בכנס בארצות הברית, עם החוויה העוצמתית של שמחה ואושר, שירה וריקודים של כל כך הרבה אנשים – וחגיגת השבת של כל זרם בדרכו הוא – אותה חוויה, גרמה לי להחליט ללמוד יהדות.

"כך התחלתי ללמוד יהדות: את פרשות השבוע, ראש חודש, כל זה עם דופק החיים היהודי-עברי בארץ ובעולם. היינו קבוצה בת שמונה אנשים בה למדנו ביחד. החלטנו שאנו רוצים ליצור משהו חוויתי על ברכיי היהדות. החלטנו להתחיל לעשות קבלות שבת, אחת לחודש.

"הגענו לבית הכנסת בנהלל. כמובן שלא עמדנו בפורמט המקובל בבית כנסת, של הפרדה בין נשים לגברים. החלטנו לעשות את קבלת השבת במועדון הוותיקים בנהלל. התחייבנו לשלם עבור השכרת המקום אבל כסף לא היה לנו. הנחתי קופסת נעליים בכניסה למועדון וכתבתי, מי שיכול שישים  בקופסא עשרה שקלים למימון המועדון.

"שלחנו הזמנות בדואר לאנשים הזמנות לקבלת השבת. היה זה בשנת 2000. הגיעו אנשים שלא הכרנו. זו הייתה ההתחלה, פעם בחודש במועדון בנהלל. הפידבקים היו מאד חיוביים. לאחר זמן קצר, החלטנו לערוך את קבלות השבת, פעם בשבועיים. כך היה במשך שמונה שנים.

"ב-2006 החלטתי ללמוד רבנות הומניסטית, במכון תמורה. אותם לימודים פתחו בפניי עולם מרתק. אחד הגילויים שלי היה שהיהדות דוגלת בהקמת ובניית קהילות, שהיהדות תמיד הביאה תכנים שבנו קהילות. קיבלתי בלימודים אלו כלים, על פי ערכיי היהדות, ללימודי נערים ונערות את פרשות השבוע, הכנה לבר בת המצווה – והרבה מאד תכנים של היהדות בתחומים רחבים."

 

הקהילה צומחת ומתפתחת

רעות פנתה למסלול שהרים גבות רבות בסביבה המושבית בה חיה. היא קיבלה תמיכה גדולה מיאיר, בן זוגה וגם הילדים תמכו. בלימודים למדה גם על חגי ישראל, ראש חודש ועוד. וכך עם לימודיי היהדות גם קהילת 'ניגון הלב' מתפתחת וצומחת במקביל, חוגגת יחד את החגים, כאשר תכנים נוספים מתווספים בכל אירוע.

 

ספרי לי על תכנית הבר מצווה שהגיתם ומימשתם?

רעות: "הקבוצה הראשונה היתה קבוצה של שבעה ילדים. ריכזתי  קבוצה של ההורים, וכל ילדי בני המצווה. בנינו תוכנית לשנה. אב אחד  אמר: 'אני אוהב פעילויות שטח'. הוא לקח את הילדים לפעילויות שטח במשך יומיים. אם של אחד הילדים לקחה את קבוצת הילדים לבית התפוצות והדליקו נרות בכיכר רבין. אני העברתי לילדים סדנה על התבגרות, על יחסים בין הורים וילדים. אם אחרת של אחד הילדים, העבירה סדנה  של בישול ואפייה. כל הנושאים הללו קשורים ליהדות.

"בנינו תוכנית שנתית. כשיסדנו את קהילת 'ניגון הלב' החלטנו שאחד המוטיבים שלנו יהיה עבודות צוות ושיתופיי פעולה, עם מעורבות ולקיחת אחריות. שנה לאחר מכן, החלטנו שיש לעשות לוגו לקהילה, כשהדגש הוא על הרעיון שאנחנו קהילה, כיוון שקבלות השבת ושאר הפעילויות התבססו על החוויה של יחד, שמחה ובעיקר על הניגונים. קראנו לקהילה ניגון הלב'.

"הקהילה צמחה וגדלה. מצאתי עצמי מקדישה יותר ויותר לקהילה. במשך ארבע שנים הובלתי את תוכנית בני המצווה. הקהילה גדלה והתרחבה, עד כי המועדון בנהלל לא יכול היה להכיל את כמות האנשים – ולפני ארבע שנים עברנו לחדר האוכל בגבת.

"גם אנשים שאינם שייכים לקהילת 'ניגון הלב' פונים אלינו על מנת שילדיהם ישתייכו לתוכנית בני הצווה. כך קורה שהקהילה צומחת וגדלה לכל אורך הדרך. זהו מועדון פתוח – כל מי שרוצה יכול להצטרף, להשפיע, להיות מעורב, להיכנס לאחת התוכניות שלנו ולהיות פעיל.

"היוזמות גדלות. יצרנו קשר עם קהילות מדתות אחרות. בין היתר נוצר קשר עם קהילה מוסלמית משפרעם, נוצר קשר עם  חבורה סופית מנצרת. קבוצה זו היא רודפת שלום ואוהבי ניגונים. יש במגדל העמק וביפיע קהילות של נוצרים, שגם איתן יש לנו קשר. בקשרים הללו יצרנו מסלול נוסף בקהילה.

"יש אנשים שרצו להצטרף לקהילה אך לא לקבלות השבת. במסלולים הנוספים שיצרנו, אנשים נוספים הצטרפו. החיבור עם דתות שונות בא כדי להשפיע  על שיח של שלום. עם אותן קהילות אנו מקיימים סוכת שלום וטיולים משותפים.

"בכל קהילה יש מן המיוחד והמייחד. הקהילה משפרעם – אוהביי טבע הינם. בטיולים המשותפים הם מלמדים אותנו לזהות צמחים וכיצד להשתמש בהם במטבח. כל שנה אנחנו מפתחים פרויקט חדש. כך קורה שעם כל פרויקט מרחב האפשרויות גדל. הקהילה מתפתחת צומחת וגדלה עם כל פרויקט.

"קהילת 'ניגון הלב' שומרת על המוטיבים והאלמנטים עליהם החלטנו מלכתחילה. יש לקהילה  הנהלה ונשיא הקהילה. בהנהלת הקהילה מכהנים שבעה חברים. נשיא הקהילה הוא יאיר, בן זוגי. זוהי קהילה על כל המשתמע מכך.

"עם הזמן הקמנו צוות שנקרא: 'עזרא ונחמיה', שעניינו הוא עזרה ומתן מענה לאנשים עם בעיות. כל אחד מאיתנו חווה משברים וקשיים בתקופות מסוימות בחייו. צוות זה עוסק בסיוע למי שזקוק והוא פועל באופן דיסקרטי. אנו מאמינים שכל בני האדם שווים ודוגלים בהעצמת והגדלת החוזקות האישיות אשר בכל אחד. מכיוון שאנו פתוחים לכל רעיון, בכל נושא שמחליטים להוציא לפועל – קם צוות שמחויב להוציא לפועל את הנושא שלשמו הוא קם.

"למשל, תחום בניית הקהילות וההדרכה הוא אחד התחומים בהם אני עוסקת והתמחיתי. אני מלווה ומדריכה צוותים לעבודה משותפת והובלה. הגיעה יוזמה  לטפל בילדיי הפליטים בדרום תל אביב. יצרנו קשר עם תנועה בשם 'אליפלט' שמטפלת בילדיי הפליטים. מסתבר שילדים אלו אינם רואים אור יום.  בני ובנות המצווה נוסעים במהלך שנת המצווה שלהם, שלוש פעמים בשנה, הם נפגשים עם ילדי הפליטים, מוציאים אותם למשחקים בגינה הציבורית ועושים להם דוכן של פינות יצירה.

"קהילת 'ניגון הלב' היום היא קהילה בין דורית. קבלות השבת והחגים הם פעילות פנימית. היציאה לפרויקטים נוספים נבעה מרצון להיות קהילה של עושיי טוב בעולם."

 

רעות, אנו חיים במושב בו כולנו חילוניים, יש תפיסת עולם מאד ברורה לגביי הדת, היית במבוכה? חשת  בקושי? הריי כל נושא הדת, השבת, החגים היו ברמה של הדלקת נרות שבת, מפה לבנה..

רעות: "אין ספק, בתחילת הדרך, הייתה מבוכה גדולה. גם היום יש רגעים שזה תופס. עם הזמן, יותר ויותר דברים משרישים שורש וכן, נפגשתי עם מקומות כאלו גם בתוכי. הייתה המון ציניות, גם חוסר נוחות. עמק יזרעאל בנוי מאנשים מאד שורשיים ונזקקנו להמון אומץ, נחישות ואמונה בדרכנו."

קהילת 'ניגון הלב' היא קהילה שמיזגה בין הציונות ליהדות. כשאני מתבוננת על  דרכה  וצמיחתה עולה בי התרגשות גדולה. ההתיישבות העובדת הוותיקה הייתה ביסודה מאנשיי העליות הראשונות. אנשיי העליות הראשונות הגיעו מבתים דתיים באירופה ולמעשה מרדו בדרכי הוריהם – ובעלייתם ארצה החליפו את היהדות בציונות. כך קרה, שילדיהם ונכדיהם היו לציונים גאים אך לא ידעו יותר מידי על יהדות. אליהם נוספו פליטי מלחמת העולם השניה, שעלו ארצה לאחר השואה, שהדת והיהדות הייתה מהם והלאה.

כאן בקהילה הזאת, מיזגו והכניסו את תכניי היהדות לאנשים שהציונות היא בבסיס החינוך עליהם גדלו.

הבחירה להכניס תכנים יהודיים, לחגוג  שבתות וחגים יחדיו, ללמוד תכנים ביהדות, מעשיר כל אדם הנכנס בשעריה של קהילה זו.

קהילת "ניגון הלב" כשמה כן היא – ניגונים שבאים מהלב ונכנסים בלב כל הבא בשעריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אביבה בראודה גרה בשער אפרים עשרים שנה, מאז הקמת ההרחבה הראשונה. היא נולדה בהרצליה, בבית מוסיקלי. רגע אחרי שחשבה שזהו לעולם לא תמצא בן זוג, הכירה את יובל בבלינד-דייט. הם התחתנו, בנו את ביתם
6 דק' קריאה
תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו. כך פסק, השופט שאהר אטרש
2 דק' קריאה
בשבת התקיים מצעד לרגל האחד במאי בשדרות רוטשילד בת"א. לא רחוק משם קיימה קרן ברל כצנלסון את "כנס האחד במאי 2021 – לקראת סדר חברתי חדש" "חי, חי, חי – יחי האחד במאי !",
3 דק' קריאה
חברי הצוות  שהכין את מסמך עבודת המחלקה הפוליטית, טוענים שהמבנה החדש של המחלקה שאושר ופורסם, נוגד את ההסכמות אליהן הגיעו. ניר מאיר משיב, שהמבנה החדש מתאים למציאות הפוליטית הקיימת וש"אי אפשר לדקלם את הדקלומים
6 דק' קריאה
יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם  חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן