אז מה היה לנו?
יבול שיא
הרפת והחלב
עוד יוסי אור הכהן

סוף 2020 – סוף לאיוש נחלות פנויות במושבים

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רמ"י קבעה תאריך "דד ליין" לאיוש הנחלות עד לסוף שנת 2020 * בשנה הקרובה קיים חלון הזדמנויות קצר להסדיר את  איוש הנחלות הפנויות עד לסוף שנת 2020

סוף לאיוש נחלות פנויות במושבים: רבים מהמושבים והכפרים השיתופיים, בדגש על יישובי קו העימות בנגב ובגליל, טרם איישו את כל נחלות הפנויות הרבות, אשר כלולות בתקן הנחלות במשבצת בשטח המושב. רמ"י קבעה תאריך "דד ליין" לאיוש הנחלות עד לסוף שנת 2020. בתום התקופה לא תינתן יותר עדיפות לתושבי  מושבים  וילדיהם,  והנחלות  ישווקו במכרז פומבי לכל המרבה במחיר , בדומה לתהליך שעבר בקיבוצים.

על כן, מי שסובר שאיוש הנחלות בנגב ובגליל יתאפשר במסגרת הקיימת בכל זמן ללא כל מגבלה טועה טעות חמורה ולחברי המושבים מומלץ להביא בחשבון, כי בשנה הקרובה קיים חלון הזדמנויות קצר להסדיר את איוש הנחלות הפנויות עד לסוף שנת 2020. אי איוש הנחלות הפנויות בנגב ובגליל, לרבות בקו העימות עד לתום המועד הנ"ל מזמין סיכון כלפי המתיישבים – חברי המושבים וילדיהם – באזורים אלו לאבד את הזכות שלהם לפיסת קרקע.

במה דברים  אמורים?

היקף משבצת של ישוב חקלאי נקבע על פי מכפלת מספר הנחלות בישוב בתקן גודל הנחלות, כפי שקבעה ועדת פרוגרמות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. חשוב מאוד לדעת, שנקבע כי בתום התקופה הנ"ל הנושא יבחן שוב על ידי מועצת מקרקעי ישראל, לרבות האפשרות המסתמנת כרגע, שהנחלות שלא יאוישו ישווקו בשוק החופשי לציבור במכרז פומבי

כך למשל, באשר ליישובי קו העימות באזור הצפון יישובי מעלה יוסף, מרום הגליל ויישובי ההר של מועצה אזורית מבואות חרמון, נקבע נוהל מיוחד של וועדת הפרוגרמות משנת 2001, המאפשר הכפלת נחלות, במטרה לחזק את יישובים אלו. במסגרת נוהל זה, נקבע כי ניתן להגדיל את תקן הנחלות בישובים אלו עד כפליים מסך הנחלות המייסדות, אשר הוגדרו כנחלות, נרשמו ואוישו עד ליום 1.1.1970.

לפני כשלוש שנים נקבעה על ידי מועצת מקרקעי ישראל החלטה מס' 1445 (מיום 27.10.15), הנוגעת לאיוש נחלות פנויות במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים. לגבי איוש הנחלות הפנויות ביישובי הנגב והגליל, נקבע בהחלטה זו כי האיוש יתאפשר לתקופה קצובה של חמש שנים בלבד שתחילתה ביום 1.1.16.

חשוב מאוד לדעת, שנקבע כי בתום התקופה הנ"ל הנושא יבחן שוב על ידי מועצת מקרקעי ישראל, לרבות האפשרות המסתמנת כרגע, שהנחלות שלא יאוישו ישווקו בשוק החופשי לציבור במכרז פומבי

לפני כשנה וחצי קבעה רשות מקרקעי ישראל נוהל ביצוע חדש לאיוש נחלה במשבצת (נוהל ביצוע 37.03B מיום 24.10.17), אשר מסתמך, בין היתר, על החלטה מס' 1445 הנ"ל. במסגרת נוהל זה, נקבע כי "הנחלות הפנויות (לרבות בקו עימות) יאוישו בהתאם לנוהל זה במשך 5 שנים, עד ליום 31.12.2020."

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1445 הנ"ל, וכן נוהל הביצוע הנ"ל נוגעים גם לגבי יישובי קו העימות.

יש צורך לציין ולהדגיש, כי המעמד המשפטי של הנחלות החקלאיות הוא מעמד של "בר רשות" בקרקע, והמדינה באמצעות רשות מקרקעי ישראל (ובשמה הקודם: מינהל מקרקעי ישראל) היא בעלת הקרקע ושולטת בהסדרים הנוגעים בה. לכן, המדינה יכולה בכל שלב לקבוע הסדרים חדשים לנחלות חקלאיות ויכולה גם לשווק את הנחלות הפנויות לכל מי שיחפוץ ולמרבה במחיר, זאת ובמיוחד לנוכח העובדה שבשנים האחרונות עלה שווי הנחלות החקלאיות בצורה משמעותית בכל רחבי הארץ.

במרכז הארץ למשל, שינתה רמ"י את מדיניותה וכיום לא ניתן שם לשווק נחלות אשר אינן מאוישות. אמנם, יש הבדל בקביעת המדיניות בין זו שבמרכז הארץ לזו שבנגב והגליל, ובייחוד למדיניות הנוגעת לאזור קו העימות, אך אין משמעות הדבר כי המסגרת המשפטית באשר לאיוש הנחלות הפנויות תיוותר בעינה, ויש להביא בחשבון שיהיו שינוים בתום התקופה שנקבעה על ידי רמ"י כאמור.

על כן,  קיים חשש שאם מתיישבים המיועדים לקבל נחלות במושבים ובכפרים השיתופיים בנגב ובגליל לא יאיישו את הנחלות בהתאם עד 31.12.2020 הם עלולים לאבד את זכויותיהם.

בשנים האחרונות רמ"י שמה יד על השבות קרקעות בקיבוצים ומושבים. מאחר ואין כיום מספיק קרקעות לבנייה למגורים, ומאחר שרבים מהחקלאים כבר אינם עוסקים בחקלאות, קיים אף פוטנציאל לכך שהנחלות תצאנה ממשבצת המושב, ישונה יעודן למגורים והן תשווקנה כמגרשים למגורים. רבים מחברי המושבים וילדיהם אינם מודעים לנוהלי רמ"י ולהשלכות הכלכליות והחברתיות לנושא, ויש טעם להביא את הדבר לידיעתם להזדרזותם בניצול הנוהל הקיים, באשר לאיוש הנחלות הפניות שעתיד אוטוטו להשתנות.

הכותב הינו עו"ד ממשרד א. שילה ושות', המתמחים בדיני תכנון ובנייה ומושבים – סוף לאיוש נחלות פנויות במושבים

הסדרת נחלות בבאר טוביה: הוצגה בכנס וועדי האגודות שבתחומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן