יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1516441286

סיור בעקבות מקצועות שנעלמים מן העולם

7 דק' קריאה

שיתוף:

סיור בתל-אביב-יפו בסמטאות והמקומות הלא מוכרים בהם מייצרים ומתקנים כמו פעם * סיור משודרג ומפנק, בין כורך הספרים האחרון בתל אביב לבין בית המלאכה ליצור כלי כסף * בין בית היציקה שמכין את הפסלים שאנחנו רואים במרחב הציבורי ואף משפץ אותם * סיור בין המאפים מבצק פילו של ליאון ועד לקפה אנטון אצל דוריס בלב עג'מי

המקצועות שנעלמים מן העולם 

יצאנו לסיור בוקר ביום הקצר בשנה – אמנם יום חורפי אבל חמים ונעים, יחד עם קבוצת מטיילים שארגנה מיטל כץ ומיזם הסיורים שלה: מקצועות שנעלמים מן העולם.  

בנקודת המפגש עלינו על אוטובוס מרווח ומצוחצח, ויצאנו לדרך אל בתי המלאכה הקטנים והנסתרים מהעין אבל לא מהלב. 

מספרת מיטל כץ: "עד שנת 2015 הייתי מעצבת אופנה ותיקה ומוכרת עם ותק של יותר מ-15 שנים. באותו זמן ראיתי שעיצוב אופנה וייצור אופנה בישראל, הוא עסק בדעיכה עקב הייבוא העולה מסין והמחירים שלא ניתן בהם לפעול בענף בארץ." 

וכך מיטל סגרה את עסקי האופנה שלה והחליטה להפוך את הלימון ללימונדה, ולעשות שינוי. בבד בבד עם השינוי שהיא היתה צריכה לעשות, הבינה מיטל שרבים מבעלי העסקים הקטנים והמלאכות שפגשה, לא יכולים להתמודד עם השינויים. לדברי מיטל לא כולם יכולים לעשות השינוי שהיא עשתה, כי להבדיל ממנה שהייתה בשלהי שנות ה-30 לחייה, בעלי מלאכה בני 70+ כבר לא יוכלו לעשות שינוי בחייהם. 

אבינועם ישראלובאומן כלי הכסף 

תחנתנו הראשונה, בינות לרחובות הצרים והבתים של שכונת שפירא, שראו ימים יפים יותר כבר לפני עשרות שנים. כאן נמצאת דלת ברזל קטנה נחבאת אל הכלים, שדרכה יורדים לבית המלאכה של אבינועם ישראלוב

מספר אבינועם: "אני יליד 1953 ודור רביעי בארץ מצד אבא ודור 8 מצד אמא וגדלתי כאן בשכונת שפירא תל אביב. כבר בגיל צעיר למדתי מעט ממלאכת כיפופי נחושת ומעט מרזי היודאיקה. התחלתי ללמוד רפואה כעתודאי אבל בשנה השנייה, שלב ניתוחי הגופות, הבנתי שזה לא בשבילי ועזבתי הלימודים והתגייסתי ישר למלחמת יום הכיפורים הארוכה, כחובש קרבי.  

לאחר השחרור למדתי וסיימתי משפטים ובתקופת ההתמחות עם השכר העלוב, יצרתי קשר עם בעל חנות כלי כסף באלנבי, שחיפש עובד לייצר לו כלי כסף. הוא הסכים לשלם לי פי עשר משכר העו"ד שהייתי אמור להרוויח אחרי ההתמחות, אז נגמרה הקריירה של עו"ד."  

ואני מוסיף, טוב שכך…  

אבינועם ישראלוב. ומיטל כץ אמנות היודאייקה
אבינועם ישראלוב ומיטל כץ – אמנות היודאיקה וכלי הכסף. צילום: דני בר 

ישראלוב את קדישמן 

אבינועם מספר שתמיד העבודה והלקוחות הגיעו מפה לאוזן, כמו הלקוחה שבדיוק יצאה ממנו כשהגענו, והביאה כלי כסף לתיקון. ירדנו למפלס התחתון של הסדנה ובה לאורך הקיר מוצגות חנוכיות ייחודיות, תיקים לספרי תורה, כלי הגשה והרבה יצירות אומנות ייחודיות שעשה בשיתוף עם מנשה קדישמן ז"ל.  

ישראלוב מספר על 20 שנות עבודה עם קדישמן והנגיעות שלו בעבודות החתומות, כמו סיבוב ראשו של הגמל או הכבשים הרבות. אבינועם עדיין עובד בבית המלאכה הקטן שלו בטכניקות של פעם של לחצנות מתכת, ריקוע, פִילִיגְרָן (פיתוחים וקישוטים שעשויים חוט כסף) וליטוש.  

חנוכיות 

אבינועם מספר על חנוכייה מיוחדת שמוצגת על המדף בסדנא: "יום אחד הגיעו אלי זוג ובידם ספר אומנות יודאיקה. הם ביקשו העתק חנוכייה שהופיעה בספר ושנעשתה לפני כ-300 שנה. לימים התברר לי שהחנוכייה שמצולמת בספר, מוצגת במוזיאון ברלין. החנוכייה מציגה את סיפור הגבורה של יהודית החשמונאית שכרתה את ראשו של אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) שהיה שליט הארץ, והובילה לתבוסת היוונים מפני החשמונאים.  

עבודת הכנת החנוכייה היתה מורכבת ומסובכת שארכה קרוב לשנה. אבינועם יצר שלושה העתקים שאחד מהם מוצג בסדנא. בנוסף לחנוכייה המרהיבה ששוקלת הרבה ק"ג של כסף, יצר אבינועם עשרות חנוכיות בשלל גדלים ועיצובים ולא פחות מכך, הוא משחזר ומשקם, חנוכיות וכלי כסף עתיקים שנהרסו עם הזמן, ומחזיר עטרה ליושנה. 

בתום הביקור המאלף, חזרנו למיניבוס הצמוד שהסיע אותנו לתחנתו הבאה. 

כורך הספרים האחרון 

תחנתנו הבאה, בלב שכונת פלורנטין, ברחוב אבולעפיה, נמצא בית המלאכה של שלום צימבר, בן ה-80, ששוקד על כריכת ספרים בשיטה הידנית. שלום מספר שבעבר עבדו בבית המלאכה שלו חמישה עובדים, אבל בימינו שאין כמעט עבודה הוא עובד לבד.  

שלום מספר בהומור וחן על השתלשלות העיסוק שלו בכריכת ספרים, כאשר לדבריו: "בעבר נתנו כבוד לספרים ואנציקלופדיות, כאשר בכל בית ישראלי נמצאו ספרים ואנציקלופדיה אחת לפחות, אבל היום ספרים נזרקים כלאחר יד ברחובות." 

לכן לדבריו, כריכה ספרים ידנית זו מלאכה ללא עתיד, אבל עם היסטוריה ומורשת מפוארת. בכריכייה של צימבר ניתן לראות את כלי העבודה של פעם כמו מלחציים ידניות להדבקה, חוט ומחט איתם מחבר שלום את הדפים והכריכה ועוד. שלום גם מדגים כיצד כורכים ספר כריכה קשה. 

בעבר, עיקר העבודה של שלום היתה כריכת העיתונים של "הארץ שלנו" ו"דבר לילדים", שבסוף שנה נכרכו לספר, ספרי תום שירות של טייסי חיל האוויר, ספרים של האקדמיות השונות, ספריות רפואיות של בתי חולים, תפריטי מסעדות יוקרה ועוד.  

יש לציין, מעיד שלום צימבר, שהסיורים של מיטל הפיכו רוח רעננה בבית המלאכה והעסק כאילו קם לתחייה, כי אנשים מתעניינים, מצלמים, רוכשים יומן או מחברת ויש שחוזרים עם ספרים היסטוריים שצריכים כריכה חדשה או רסטורציה של הכריכה. 

שלום צימבר בן ה80
שלום צימבר בן ה-80 – כורך הספרים האחרון. צילום: דני בר 

איתור בעלי מלאכה  

בדרך מספרת מיטל, שרק אחרי שנה של חיפוש אחר בעלי מלאכה שיכולים להציג את מלאכתם, יצרה את הפרויקט בו מתאפשרת הצצה נדירה אל חייהם של בעלי מלאכה שמקצועם הולך ונעלם מן העולם. כדי לחשוף אותם נוצר הסיור שכותרתו "מקצועות שנעלמים מן העולם". 

לשאלתי כיצד הגיעה לבעלי המלאכה השונים מספרת מיטל: "מרבית בעלי המלאכה חבויים ולא ניתן למצוא אותם באינטרנט, כי אין להם דף פייסבוק או אתר אינטרנט ולחלקם אפילו אין טלפון נייד. זה תהליך ארוך ומתמשך של ימים ארוכים של שוטטות בסמטאות וכוכים ישנים. גיליתי שהגלובליזציה הפכה אותם ללא נחוצים, ורובם לא יודעים איך לעבור מהקושי ולהפוך אותו להזדמנות. רבים מהם לא יודעים איך לספר את הסיפור שלהם ואני יושבת איתם כדי לנסות ללמד אותם, במרום גילם, מה לספר ואיך לספר למטיילים או לעיתים גם לעיתונאים וצלמים, כי הם לא ממש מבינים איך זה יעזור." 

מאפיית ליאון 

נסענו לתחנה הבאה, שהיא בלב "בולגריה הקטנה", רחוב עולי ציון ביפו. התחלנו עם שולחן טעימות ושיחה עם אבי, אחד מילדיו של ליאון ושותף במאפייה. אבי מספר על סבתא ג'ולי שעלתה מבולגריה עם קום המדינה, והחלה לעסוק בהכנת ומכירת בצק הפילו הבולגרי, עבודת כפיים.  

סבתא ג'ולי הייתה הראשונה והיחידה שעשתה בצק פילו באותה תקופה, כאשר כל בוקר היא היתה הופכת את מיטות הברזל של בני הבית, ועליהן מתחה את הבצק ושמה של הסבתא יצא למרחבי יפו והארץ. מספרים שעל מנת לזרז את תהליך הכנת הפילו, הניחה הסבתא פתיליות פרימוס Primus מתחת לדרגשי עץ שבנתה, אבל גייסה את בנה ליאון, ללמוד את רזי המקצוע ולהיות יד ימינה. 

ליאון פתח את המאפייה בלב אזור המגורים של הבולגרים, אוהבי המאפה מבצק פילו. בשנת 2004 נפטר ליאון והשאיר אחריו את רזי המקצוע שקיבל מאימו ונשמרים על ידי בניו גם בימים אלו, שושלת של אומנות הבצק ממשיכה ומתפתחת בהתאם לרוח התקופה, בסמטה צרה ובולגרית ביפו. 

כיום מנהלים את העסק הבנים אבי ואלי ששוקדים על פיתוח מוצרים והשיווק, כאשר הדגש הוא על מוצרים ללא מרגרינה, שומן שמאד מקובל באפייה תעשייתית עקב מחירו הזול ולמרות חסרונו הבריאותי – שומן טרנס. 

עוד קצת על בצק הפילו: עלה בצק פילו מיוצר ע"י מתיחה ולא ברידוד הבצק והתוצאה עלה חזק וחצי שקוף, קריספי ולא נקרע באפיה. אחד מסודות המאפים של ליאון הוא שלהכנת המאפה משתמשים רק בגבינה כחושה ושלל ירקות טריים, כמו: פלפל אדום, כרישה, חציל, תרד, פטריות, בטטה ועוד.  

במאפיית ליאון מכינים בצק פילו כמו פעם
במאפיית ליאון מכינים בצק פילו כמו פעם. צילום: דני בר 

ג.ל. יציקות אמנות 

התחנה הבאה היא סמטה סמוכה לרחוב הרצל – פינת סלמה, שעברתי בה מאות פעמים מבלי לדעת את הסודות שנמצאים מעבר לפינה. פגשנו את מיקי סיטון, שהוא כבר דור שלישי לבית יציקת מתכת. סבא שלו עסק ביציקת תשמישי קדושה ויודאיקה ואילו מיקי, שאביו נסע מספר פעמים לארה"ב על מנת להביא אותו לעסק אחרי שהייה ארוכה באמריקה, פיתח והגדיל העסק המשפחתי למה שאנחנו רואים בביקורנו. בית היציקה עוסק בעיקר ביציקות של פסלים בכל גודל, על כל המורכבות של התהליך שמוכר כבר מימים ימימה, אבל תוך שימוש בחומרים חדשניים וטכניקות משודרגות שהופכים אותו מדוייק ונכון יותר לזמננו.  

יש לדעת שיציקה היא תהליך ייצור עתיק יומין, בן אלפי שנים, שבמהלכו יוצקים חומר שמותך והופך לנוזלי (כמו מתכת או זכוכית). הנוזל מוכנס לתוך תבנית מוכנה מראש, כדי לתת לחומר צורה רצויה מוגדרת. כאשר החומר מתקרר והופך חזרה לחומר מוצק, מחלצים אותו מהתבנית או אז, מקבלים כלי או פסל או מוצר סופי, אשר ניתן להשתמש בו לשימושים רבים החל מתעשייה, כלי בית ומטבח, חלקי גוף ברפואה. בבית היציקות ג.ל. יציקות אמנות בונים פסלים מחלקי מתכת שיוצקים, בלווי צמוד של האמן או אומנית, עד קבלת התוצאה הרצויה והצגתה לקהל הרחב בפסלי רחוב, גלריות או אוספים פרטיים. 

בסדנא ראינו פסל אישה ענק של ערן שקין (Eran Shakine חתנו של יגאל תומרקין), שהגיע לשיפוץ לאחר שנים רבות שהוצג על חוף ים ונחשף לפגעי הטבע. 

אחרי שלמדנו על שלבי יצור התבניות, היציקה והתנור הענק ואחר  כך החיבור והליטוש, המשכנו לתחנתנו הבאה. 

דני בר לצד פסל אישה 2
דני בר לצד פסל אישה ענק של הפסל ערן שקין ב-ג.ל יציקות אמנות 

הקפה של אנטון 

בלב שכונת עג'מי ביפו, מארחת דוריס חיפאווי (Doris Hiffawi) בביתה המרווח קבוצות לכוס קפה (קפה אנטון המשפחתי כמובן) ובקלווה אבל בעיקר, סטנד-אפ אישי שבו דוריס מספרת על החיים ביפו כמשפחה נוצרית מילדותה ועד הנישואין לבן משפחת חיפאווי המכובדת.  

כבר מהכניסה לחצר ביתה ובתוך הבית פנימה, מורגשת אווירת חג המולד הממשמש ובא, עם עץ האשוח המקושט, ומוסיקת חג המולד מתנגנת ברקע לפני השיחה עם דוריס. 

משפחת אנטון חיפאווי קולה ומוכרת קפה מספר דורות ובמשך יותר מ-100 שנים של קלייה וטחינה פולי הקפה, תערובות הקפה של קפה אנטון מובאים לשלב שיספק את הקפה הטעים והארומטי שלהם. סיפורה המרגש של דוריס, ממחיש את אתגרי החיים ביפו – עיר מעורבת עם מיעוט נוצרי. מוסיפה ומתארת את החיים בזהות של ערבי נוצרי במדינה יהודית, חקר המהות האמיתית של העצמה נשית בסביבה מאתגרת זו.  

דוריס חיפאווי מארחת קבוצות בקפה אנטו המשפחתי
דוריס חיפאווי מארחת קבוצות בקפה אנטון המשפחתי. צילום: דני בר 

סיום וסיכום 

סיום הסיור היה ליד חניית כלי הרכב ואחרי יותר מ-4 שעות של חוויה מיוחדת זו, יצאנו לדרכנו הביתה, אחרי מסע אל עולמם המרתק של בעלי המלאכה והיוצרים בדרום תל-אביב-יפו. 

לפרטים והזמנות: מיטל 055-9343283 או 054-2424412  

או בפייסבוק מיטל כץ Artour  

www.mk-artour.com  

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן