ספיישל אהבה - 10 סרטים לחורף חם
יבול שיא
הרפת והחלב
קטיף מלונים

סלסילה קהילתית: חקלאות בשיתוף הקהילה

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מה שהתחילו ירדן ואלה שחף ממושב עמיקם כגינת ירק קטנה למשפחה הפך עם הזמן למשק ירקות אורגני, שמספק את התוצרת בעיקר לשכנים ולתושבים בכל האזור. המיוחד במשק "סלסילה – ירקות אורגניים ישירות מהשדה" הוא השמירה על היקפי גידול קטנים, במטרה לשמר את האיכות. בנוסף, מתוך בחירה הם מגדלים ירקות ופירות אורגניים ללא שימוש כלל בחומרי הדברה, גם לא כאלה המאושרים בחקלאות האורגנית.

ירדן ואלה שחף ממושב עמיקם לא התכוונו להפוך לבעלי עסק חקלאי לגידול ומכירה של ירקות ופירות אורגניים. זה פשוט קרה. כשעברו לגור במשק של הוריה של אלה לפני כעשר שנים, הם שתלו בחצר גינת ירק קטנה לשימושם העצמי, כמו בכל בית אחר שחיו בו עד אז. אבל אז השכנים הקרובים התחילו לשאול ולהתעניין – "אולי נשאר לכם קצת תירס? נשמח לקבל קצת שעועית". השכנים שביקשו לדעת אם יש לזוג קצת עודפים מגינת הירק שהם יכולים לחלק או למכור הם בעצם אלה שנתנו לירדן ואלה את הדחיפה הראשונית להקים את "סלסילה – ירקות אורגניים ישירות מהשדה". כיום המשק החקלאי האורגני של משפחת שחף הוא כבר גדול יותר מרק כמה ערוגות – ומוציא בכל שבוע משלוחים של סל ירקות ופירות אורגני ללקוחות בכל האזור – חקלאות בשיתוף הקהילה

 

ירדן ותירס מתוק אורגני
ירדן ותירס מתוק אורגני

 

כבר בסיפור הקטן הזה של הקמת העסק טמונה הייחודיות שבתפיסתם החקלאית של ירדן ואלה. מתוך בחירה הם מגדלים ירקות ופירות אורגניים ללא שימוש כלל בחומרי הדברה, גם לא כאלה המאושרים בחקלאות האורגנית. הם שומרים באופן מודע על גידול ומכירה של מוצרים בהיקפים יחסית קטנים, כך שיוכלו תמיד להישאר בקשר בלתי אמצעי גם עם האדמה, גם עם הצומח וגם עם הלקוחות שלהם, שאותם הם בכלל מכנים "קהילה".

ככה באופן טבעי העסק חי, מתפתח וצומח בהתאם לעונות השנה, לביקוש הקיים מהלקוחות ולאורח החיים האישי של ירדן ואלה בעצמם: "לי זה היה ברור מאליו שזה הדבר הנכון," מספרת אלה, "לעשות חקלאות שהיא אורגנית, שהיא ככל האפשר ידידותית לסביבה כמה שיותר ולייצר את המזון כמה שיותר נקי מכל מיני חומרים."

 

ניסוי, טעיה ולמידה

כדי לשמור על הגידולים מפני מזיקים הם כן נוקטים בפעולות אגרו-טכניות שונות, כפי שמכנה זאת אלה. הם מעבדים את הקרקע בדרכים מסוימות, עושים שימוש רב ברשתות ששומרות על הצמחים וגם מקפידים לגדל גידול עונתי. יחד עם זאת תמיד יש פספוסים ופחת והרבה ניסוי וטעיה: "יש הרבה ניסוי וטעייה ולמידה, ויש הרבה ניסוי ותהייה, כלומר שמנסים וזה לא הולך," מסבירה אלה, "אבל בגלל שעובדים בהיקפים קטנים, את יודעת, אין לנו כמעט גידולים שאנחנו עושים מהם יותר מחצי דונם. אפילו חצי דונם זה הרבה. כלומר רוב הגידולים הם ממש ערוגה או שתיים, אותו גידול, ואז במקרה הזה אם זה לא הולך זה לא נזק, זה לא כמו שעובדים בגדול ושותלים שלושים דונם של משהו ואם הוא לא הולך זה נזק מאוד כבד."

 

אלה שחף וארגז עגבניות שרי אורגניות
אלה שחף וארגז עגבניות שרי אורגניות

 

הבחירה לגדל בהיקפים קטנים והבחירה לגדל ירקות אורגניים ללא שימוש בחומרי הדברה הן בעצם שתי בחירות שמזינות זו את זו. הרצון של ירדן ואלה היא ליצור חקלאות שמדמה את עצמה למערכת אקולוגית מגוונת ומאוזנת. הם מתארים זאת כך: "מבחינה מעשית, אנו שואפים שהגינה תהווה מערכת אקולוגית עשירה, מגוונת ומאוזנת, הדומה לסביבה טבעית. לשם כך צריך לקבל פגעים והפסדי יבול מעת לעת, מתוך מחשבה שהמצב יתאזן בהמשך, למשל על ידי הופעה של אויבים טבעיים. שימוש בחומרי הדברה, גם כאלו אורגניים, עשוי לפתור בעיות נקודתיות, אבל יש לו שלל השפעות לואי לא רצויות, על האדם ועל הסביבה. אפשר להכליל ולומר ששימוש בחומרי הדברה מפר את האיזון האקולוגי ומביא בעקבותיו בעיות חדשות. בכך הוא גורר שימוש נוסף בחומרים וכן הלאה.

 


"הקהילה הקרובה, התחילה לגלות בו עניין ולראות בו איזושהי אפשרות טובה לעצמה, לקהילה. הרעיון הוא שבאמת מעבר למשק, אפשר להגיד אפילו שבתוך המשק החקלאי, יש את קהילת המשק. הם אמנם לא נמצאים פה, הם באים לבקר לפעמים ויש אירועים לפעמים שבאים או אנשים סתם רוצים לבוא ולטייל בגינה עם הילדים, אבל יש קהילה"


 

"מעבר לכך, אנו מגדלים מגוון גדול של ירקות באותה חלקה, מטפחים את פוריות הקרקע ומקפידים לגדל כל צמח בעונתו המיטבית. בעזרת דברים אלו אנו מקבלים צמחים חיוניים יותר ונמנעים מלספק למחלות ומזיקים תנאים נוחים להתפתחות. פעמים רבות שואלים אותנו 'אז מה אתם עושים נגד מחלות ומזיקים? אפשר לגדל ככה ירקות?'

"גם אנחנו שאלנו את עצמנו שאלות כאלו בהתחלה. עם הזמן אנו שמחים לראות שרוב הצמחים, רוב הזמן, גדלים נהדר ומניבים יבולים טובים וטעימים, פשוט כך. אנו מרגישים השלמה עם דרך הטבע בגידול הירקות, לטוב ולרע. נראה שככל שאנו משלימים ומשחררים לא קיים רע כלל."

יש מי שיכולים להסתכל על הבחירה הזו של גידול ירקות אורגניים בהיקפים נמוכים ולתהות כיצד בחירה כזו יכולה לקיים את עצמה מבחינה כלכלית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעסק של משפחה עם ילדים, שמחזיק גם כמה עובדים, כלים חקלאיים, רכב למשלוחים ועוד. בפועל העסק אכן מצליח להחזיק את עצמו ואף להתפתח בהדרגה: "תראי, זה מוכיח את עצמו בתור מודל שעובד. אנחנו בעצמנו מתפרנסים מזה. ופרנסה זה עניין סובייקטיבי, כל אחד חושב שלהתפרנס זה משהו אחד או להתפרנס זה משהו אחר. אנשים שונים חיים בהוצאות שונות אחד מהשני… אני יכולה להגיד שאנחנו מתפרנסים מזה."

 

חקלאות בשיתוף הקהילה

פן נוסף, מרתק וייחודי, הקיים במשק של משפחת שחף הוא שאיפתם לקיים חקלאות בשיתוף הקהילה. המושג "חקלאות בשיתוף הקהילה" מוכר בישראל בראשי התיבות שלו חב"ק ומקורו במושג באנגלית – “Community Supported Agriculture” או CSA. באתר שלהם מתארים זאת ירדן ואלה כ"קיום של מחויבות הדדית ושיתוף פעולה בין החקלאי לבין הקהילה המקומית".

כאמור, הדרך בה נולד העסק כבר טומנת בחובה את אותה הדדיות ושיתוף פעולה: "איך שהעסק התחיל משקף מאוד יפה את מה שזה אומר," מפרטת אלה. "שזה היה איזשהו משהו שאנחנו התחלנו לעשות והסביבה הקרובה, הקהילה הקרובה, התחילה לגלות בו עניין ולראות בו איזושהי אפשרות טובה לעצמה, לקהילה. הרעיון הוא שבאמת מעבר למשק, אפשר להגיד אפילו שבתוך המשק החקלאי, יש את קהילת המשק. הם אמנם לא נמצאים פה, הם באים לבקר לפעמים ויש אירועים לפעמים שבאים או אנשים סתם רוצים לבוא ולטייל בגינה עם הילדים, אבל יש קהילה".

בכלל, הקשר הישיר, האישי והקרוב חשוב מאוד לירדן ואלה: "ככה אנחנו מתייחסים לזה, אנחנו מתייחסים לזה שהלקוחות בכלל ובפרט הלקוחות הקבועים הם חלק מהמשק, והם אלה שמאפשרים לנו לפעול בדרך הזו שאנחנו מוצאים לנכון. כי אם לא היה לנו את הבטחון שהם נותנים לנו, אם זה בטחון כלכלי ואם זה גם איזשהו סוג של בטחון בתחושה, שהם אומרים לנו שהם איתנו, שמה שאנחנו עושים זה טוב בעיניהם ונותנים בעצם עידוד, אז לא בטוחה שהיינו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להצליח לגדל ככה באופן שדורש מאיתנו הרבה יצירתיות וחשיבה ויש בו הרבה אתגר".

 


"אנחנו מתייחסים לזה שהלקוחות בכלל ובפרט הלקוחות הקבועים הם חלק מהמשק, והם אלה שמאפשרים לנו לפעול בדרך הזו שאנחנו מוצאים לנכון. כי אם לא היה לנו את הבטחון שהם נותנים לנו, אם זה בטחון כלכלי ואם זה גם איזשהו סוג של בטחון בתחושה, שהם אומרים לנו שהם איתנו, שמה שאנחנו עושים זה טוב בעיניהם ונותנים בעצם עידוד, אז לא בטוחה שהיינו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים"


 

לדבריה של אלה, לשותפות הזו יש כמובן ערך רב עבורם, כבעלי העסק, אך גם עבור הלקוחות, שהופכים להיות שותפים בעשייה שנכונה בעיניהם מבחינה מהותית ואידיאולוגית. מבחינתה אפשר להסתכל על זה לא רק במבט אישי של מי שמעוניינים לאכול מזון אורגני ולכן תורמים לכך אלא גם במבט רחב יותר: "אני תמיד מנסה להציג את התמונה המלאה שיש פה עוד דברים שנכנסים, נניח ככל שאנשים אוכלים או צורכים יותר תוצרת חקלאית אורגנית מקומית, כך הם בעצם תורמים לכך שיהיו יותר שטחים אורגניים ויהיו פחות רעלים באזור המגורים שלהם. למשל, אנחנו שנמצאים פה בתוך מושב חקלאי זה מאוד ניכר העניין של חומרי ההדברה, יש פה הרבה מטעים של נשירים וגפנים ורימונים, דברים שמטופלים ביד קשה ויש עונות שפה זה קינת המפוחים, שכל הזמן שומעים מפוחים של המרססים שמסתובבים וגם לפעמים מריחים ולפעמים מרגישים… ככל שתלכי ותצרכי יותר אורגני – ככה תעודדי יותר חלקות אורגניות ופחות חלקות לא אורגניות."

 

קטיף עלעלים עלי בייבי
קטיף עלעלים עלי בייבי

 

יתרון נוסף שמציינת אלה, הטמון בקשר הבלתי אמצעי הזה שבינם לבין קהילת הלקוחות שלהם, היא ההכרות האישית של הלקוחות שלהם לא רק עם אלה, ירדן וילדיהם אלא גם עם המזון שאחר כך מגיע אליהם לצלחת.

רובנו רגילים ללכת לסופר ולקנות שם את המזון שלנו, בלי לדעת מי גידל אותו, מהיכן הוא מגיע ועל איזו אדמה גדל. כאן, במשק האורגני, יש ללקוחות אפשרות אמיתית להכיר בעצמם את כל המסלול שעשתה החסה מהשדה לצלחת. יש לציין, כי ישנן תקופות בשנה בהן רובו המכריע של הסל שמוכרים אלה וירדן הוא מתוצרת המשק שלהם, ורק מיעוט ממנו נרכש כהשלמה ממגדלים אורגניים אחרים – וישנן תקופות בהן הם נאלצים לרכוש קצת יותר השלמות. גם בתקופות אלו חשוב להם לשמור על שקיפות מלאה מול הלקוחות, ולהסביר להם שלעיתים אין הם יודעים מי בדיוק גידל את התוצרת ואיך, רק שזה עומד בתקן האורגני. כך נבנה אמון רב בין המשק ללקוחותיו.

 

אורגני בימי הקורונה

במהלך הסגר הראשון שהגיע בעקבות נגיף הקורונה ראו במשק האורגני של משפחת שחף עליה משמעותית בביקוש לירקות ופירות אורגניים. אנשים רבים עשו, ככל הנראה, את הקישור בין שמירה על בריאותם לבין צריכה של מזון אורגני. גם האפשרות לקבל ירקות, פירות ועוד כמה מצרכים יבשים במשלוח עד לפתח ביתם הייתה מפתה מאוד.

עבור משק קטן, כמו המשק של אלה וירדן, העלייה בביקוש הייתה אמנם טובה לפרנסה, אך גם מאתגרת מאוד: "בגל הראשון של הסגר זה היה היסטרי. היסטרי כאילו לטובה אבל זה לא באמת לטובה, כאילו העלייה בביקוש משבוע אחד לשבוע הבא, עליה של מאה חמישים אחוז, בשביל משק קטן כמונו זה לא נעים… אני נאלצת להתחיל להשלים יותר סחורה, שדה לא מתחיל להניב פתאום מאה וחמישים אחוז יותר, וגם שם נוצר מצב של חוסר כי כולם באותו המצב, כל המשקים האורגניים… ויותר ירקות שהם לא משלנו בסל זה משנה את אופי הסל.

"הסחורה שלנו שאנחנו קוטפים באותו יום או יום לפני אצלנו בשדה היא יותר רעננה, יש אנשים שאומרים שהיא יותר טעימה להם ויותר מזינה אותם, וזה יותר טרי ממה שאני מקבלת מסיטונאות שיש אולי כבר יומיים או שלושה, אז זה משפיע. יש לי יותר לקוחות אבל אני נותנת להם משהו שיורד קצת באיכות, וגם פשוט היה קשה להכיל את זה. אני המנהלת, המזכירה והאחראית על קשרי הלקוחות של העסק, וזה בסדר גמור בשוטף כי אנחנו משק קטן, אבל כשזה פתאום גדל נורא ויש המון טלפונים והמון מיילים והמון שאלות – אז בשבילי זה היה קצת מורט עצבים, ברגע אחד להיות פי ארבע במשרד וגם עבור הצוות זה היה קצת טירוף… בסגר השני הייתה שם איזו קפיצונת אבל לא יותר מידי."

 

חיים וחקלאות ששזורים זה בזה

כשמסתובבים בשטח של אלה וירדן במושב עמיקם, התחושה שמקבלים מיד היא שהחיים שלהם והחקלאות בה הם עוסקים, לגמרי שזורים זה בזה. פשטות וטבעיות שוררות בכל – החל מהבית בו הם חיים, דרך הילדים שמסתובבים חופשי ברחבי המשק – ואלה מספרת כמה בית האריזה הוא מקום מיוחד עבורם, וכלה בערוגות הירקות הפזורות סביב. נדמה שהבחירה בחקלאות האורגנית, הבלתי אמצעית והמחוברת לאדם ולאדמה, היא המשך טבעי של אורח חייהם. אם תשאלו את אלה היא תאמר לכם שאין להם איזו אג'נדה אחת סדורה והדוקה, הם פשוט חיים את חייהם באופן חופשי וזה קורה.

משיב האלונים לטבע- לכתבה המלאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "יבולים" – מכללה תעסוקתית לצעירים בעלי מוגבלויות, פועלת במשק של שמוליק אמיתי בכפר מלל. החווה הוקמה ביוזמת ענת גלנץ, בתו של שמוליק, המנהלת את המקום ביחד עם מאיה גולדברג. החניכים רוכשים כישורי חיים
6 דק' קריאה
קראתי בעיון את הראיונות עם שלוש מזכ"ליות תנועות הנוער הכחולות – רונית שניר מהשומר הצעיר, לירון אבנת מהמחנות העולים ומיה גבע מהנוער העובד והלומד, שהתפרסמו בגיליונות אחרונים של "הזמן הירוק". אלה שלוש נשים מרשימות
3 דק' קריאה
אדם קרוב אצל עצמו ואצל אזורו הגיאוגרפי ולכן לא יפנה במצוקתו או ברווחתו לבית התנועה הקיבוצית, אלא למועצה האזורית בחדשי החל"ת הארוכים שגזרו  עליי, כמו על רבים אחרים, שהות ממושכת ומשתקת בבית הפרטי, חשבתי
3 דק' קריאה
לא היה זה מובן מאליו להמשיך ולקיים  בעת הקורונה את המסורת של יום העיון לזכרו של אמרי רון. אבל משפחתו, חבריו במשמר העמק, מוקירי זכרו בתנועה הקיבוצית, חברי מעגל הקבוצות, ונציגי המכון לחקר הקיבוץ,
5 דק' קריאה
מרים דרוק (51) חברת קיבוץ יקום, בעלת תואר שני במנהל עסקים, כיהנה במגוון של תפקידי ניהול בקיבוצה, בתעשייה הקיבוצית והארצית. בעברה – מרכזת משק ומנהלת עסקית בקיבוץ יקום, וסמנכ"לית משאבי אנוש במפעלי קבוצת פלסטיב
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן