יבול שיא
הרפת והחלב
גלעד

"עבדים היינו" לבן הממשיך שמינינו

4 דק' קריאה

שיתוף:

כיצד הופך ביום בהיר אחד, מי שהיה חלק אינטגרלי מבני המשפחה במשך כל חייו, לבן המועדף על הוריו ומנוכר ודחוי מצד אחיו? בחלק מהמינויים הצדדים כלל אינם מודעים לכך, כי הליך המינוי של הבן הממשיך הינו התחייבות חוזית בין שני צדדים שמשמעה "התחייבות בלתי חוזרת"

האם המציאות הקיימת כיום בישראל, כפי שהיא מופיעה בהחלטות רשות מקרקעי יש ראל של המאה ה,21- באמת  מחייבת את ההורים בעלי הנחלה להעניק את הזכויות רק לאחד מצאצאיהם ולקפח את  יתר ילדיהם מבלי יכולת לפרצות אותם? האם מדובר בשיעבוד מודרני של העת החדשה ? חג הפסח הינו אחד החגים הבודדים אשר נחוג ע"י מרבית עם ישראל 94% (חלקם יערר כו את הסדר באופן מלא כולל  קערת סדר וקריאת כל ההג דה, חלקם יקראו חלקים מתוך ההגדה, משפחה ומשפחה לפי  מנהגיה, בכל אופן ניתן לראות שקיימת חשיבות עצומה לה תקהלות והיאספות של כל בני  המשפחה מסביב לשולחן אחד  בליל הסדר בצוותא, כאשר הר עיון העיקרי הוא שמירה על רצף העברה בין דורית – והגדת לבנך. למרות   מחלוקות ויריבויות הקיימות במהלך השנה בין בני המשפחה, מצליח עדיין "ליל  הסדר" לגשר ולשמש אירוע  מאחד, אליו נקבצים סבים וסבתות, אחים ואחיות, נכדים ונ כדות סביב שולחן אחד למשך  ערב שלם. ניתן להסתכן ולומר  שבמרבית המושבים בארץ, לא  יחגגו גם השנה את ליל הסדר כל בני המשפחה כשהם מסור בים יחדיו לשולחן, וגם אם יקרה הדבר לרוב תעיב סיבה  אחת על אווירת החג המשותפת למגזר שלם, מגזר ההתיישבות  החקלאית – והיא מינויו של "בן ממשיך" במשק ההורים . מהיכרות עם משפחות רבות בכל אחד מהמושבים בארץ, חשיפה למערכות היחסים בין בני המשפחה וניסיון של עשרות שנים בתחום, ניתן לומר בבטחה   שהדבר  כמעט  ולא פוסח על אף משפחה.

מה ההיגיון מאחורי מינוי בן ממשיך?

השימוש בהליך העברת זכויות בנחלה לדור ההמשך באמצעות מינויו של בן ממשיך, נעשה בעבר ממניעים הגיוניים כתוצאה מגישה היסטורית שהתאימה לזמנים בהם החקלאות היתה ערך לאומי, בהם השתרשה הגישה לפיה חלוקתו של משק חקלאי בין יורשים אחדים, יכולה לפגוע בכושר קיומו של המשק כמשק חקלאי. כדי להגשים את המטרה של שימוש בקרקע לעיבוד חקלאי, התגבשה מדיניות המוסדות המיישבים באשר לתנאי המחייב העברת הזכויות בנחלה רק לצאצא אחד בלבד, וזאת כדי להשאיר את המשק החקלאי כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול נחלה. כך התפתח במשקים חקלאיים המושג "בן ממשיך" שהוא הבן שמעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר מלאת ימיהם עתיד הוא להיכנס לנעליהם ולהיות בעל הנחלה במקומם. אבל, כפי שאנו יודעים לא אחת, נעשה המינוי של אחד הילדים כבן ממשיך, מתוך אינטרסים שונים של בעלי הזכויות בנחלה (רצון לצרף את הבן כחבר אגודה, השתתפות בבחירות לוועד האגודה, אפשרות לבניית יחידת מגורים נוספת בנחלה וכד,)' כאשר בחלק מהמקרים, לצדדים הנוטלים חלק בהליך המינוי, אין כל כוונה אמיתית לצקת למינוי תוקף מחייב ובלתי ניתן לחזרה, אשר יביא בסופו של יום לאחר פטירת ההורים להעברת מלוא הזכויות בנחלה רק לבן הממשיך.

בחלק מהמינויים הצדדים כלל אינם מודעים לכך, כי הליך המינוי של הבן הממשיך הינו התחייבות חוזית בין שני צדדים שמשמעה "התחייבות בלתי חוזרת," הם אינם יודעים, כי ההליך אינו ניתן לביטול על נקלה, וכי יש צורך בהסכר הצדדים להביא לביטולו או להוכחת קיומן של נסיבות חריגות המאפשרות את ביטולו.

שיעבוד שכמעט ואין ממנו דרך חזרה

חשוב לדעת, כי כל עוד מסמכי המינוי תקפים וההתחייבות למינוי עומדת בעינה ולא בוטש לה כדין, ההורים אינם יכולים להתעלם, להדחיק או למזער את מעמדו של הבן הממשיך, באמצעות יצירת הסכמים חדשים עם ילדיהם האחרים, גם אם השתנתה דעתם של ההורים על אופי חלוקת ירושתם, גם אם השתנה ערך הנחלה או השתנה יחסו של הבן אליהם, למעט מקרים חריגים כפי שנקבעו בפסיקת בתי המשפט.

לא אחת, אנו עדים במשפחות רבות לקיומם של יחסי תלות בין ההורים לבן הממשיך ומשפחתו המורחבת בתקופה שלאחר המינוי, מצב שעשוי להביא להשתעבדותם של ההורים לרצונותיו וצרכיו של הבן הממשיך, כאשר להורים אין כבר כל אפשרות לקבל החלטות בעצמם באופן חופשי ועצמאי והם כבולים לשותף החדש שהם עצמם הכניסו לעסק האישי שלהם. גם אם הדברים אינם נאמרים במפורש, הרי שמינויו של בן ממשיך, כמוהו כתחילתו של תהליך אל חזור, בו מצהירים ההורים על העברת זכויותיהם בנחלה לבנם, ולמעשה בכך ניטלת מהם הזכות והאפשרות להחליט על נכסיהם באופן עצמאי ולבצע בהם שינוי מכל סוג שהוא. ידוע הוא, כי בעבר לעבד עברי על אף היותו במעמד נחות, היו לא מעט זכויות מאת אדוניו, אשר לפעמים העפילו על חובותיו כלפי אדוניו

ולא לחינם נקטו חז"ל בלשון:

"הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו" (קידושין כ, ע"א.) על זו הדרך ניתן לומר, כי הורים הממנים בן ממשיך בנחלתם כקונים אדון לעצמם עוד בחייהם. השתעבדותם של ההורים לבנם לאחר מינויו כבן ממשיך, הופכת אותם לא אחת לתלויים בו שכן יכולתם לבצע שינוי בזכויותיהם בנחלה או היכולת לממש את הנחלה הינה מוגבלת ותלויה בקבלת הסכמתו של הבן הממשיך. מינויו של בן ממשיך עשוי להיות אחד המצבים אשר בהם ההורים מכניסים עצמם ביודעין ליחסי תלות בבנם ומשפחתו, ולמעשה מגבילים את יכולותיהם הכלכליות ואת האפשרות לשנות את החלטתם על זהות יורש הנחלה בעתיד, כאשר בחלק מהמקרים הנחלה היא כל הונם, רכושם ומקור פרנסתם של ההורים. אמנם, על פי הפסיקה, ההכרה בבן כ"בן ממשיך," אינה מעניקה לו זכויות קנייניות בנחלה, גם במושבים בהם כבר לא קיים הליך מסודר של מינוי בן ממשיך, המינוי כשלעצמו מעניק הרבה מעבר לסתם הצהרה של ההורים שכן בעצם המינוי הופכות זכויותיהם של ההורים בנחלה לזכויות הנושאות "הגר בלה" אשר תלווה את הצדדים מיום המינוי ואילך עדיין לא מאוחר, אפשר גם אחרת לכן ובטרם מחליטים ההורים היכנס להליך מינויו של בן ממשיך, הליך שיש בו התחייבות ארוכת טווח בין הצר דדים והצהרת כוונות מפורשת על זהותו של היורש העתידי, ראוי וכדאי לחפש דרכים ופתרונות נוספים וחלופיים שאינם מגבילים את בעלי הנחלה ואינם יוצרים יחסי תלות ארוכי טווח בין בני המשפחה

בעוד שבעבר עקב חוסר מידע ותמימות, נהגו הורים לחתום על מינוי בן ממשיך אף ללא עריכת צוואה והסתפקו בכך, כיום אנו עדים למעורבות רבה יותר של ההורים ושל שאר בני המשפחה. אנו רואים הורים שעורכים מספר הסכמים עם ילדיהם, משנים את צוואותיהם לעיתים קרובות ויוצרים בליל של התחייבויות משפטיות שפעמים אף סותרות זו את זו.

חשוב לדעת שמדובר בתהליך שיש בו צדדים משפטיים, כלכליים ורגשיים, הנוגע בקצות העצבים של התא המשפחתי ובמשקעים של עשרות שנים ולכן טיפול לא מקצועי בליווי המשפחה ויצירת התחייבויות שונות לכל אחד מבני המשפחה שאינן ברות ביצוע, עלולה לפגוע באחדות המשפחה   ולהביא   למחלוקות משפטיות מיותרות בעתיד. אין כמו חג הפסח, המשקף ומסמל את היציאה מעבדות לחירות, כדי להדגיש את חשיבות החופש, החרות והעצמאות אשר מתוכם ניתן לקבל החלטות מושכלות שיבטאו רצון אמיתי של ההורים, ואשר ישפיעו על עתידם הכלכלי והמשפחתי כאחד   של בעלי הנחלה וכל צאצאיהם.

*  גלעד שרגא, משרד עורכי דין – מומחים בהליכי מינוי בנים ממשיכים והסדרים משפחתיים, בנחלות ומשקים חקלאיים במושבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן