you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
עינת קלייפלד טובה

עבורי אמנות זה החיים כפי שהחיים זו אמנות

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שנים ארוכות ניהלה עינת קלייפלד, מאלון הגליל, קריירה כמורה ומנחה בתחום החינוך המיוחד ועסקה באמנות. עד שהחליטה לשנות כיוון ולמדה אוצרות מוזיאונים. לדבריה: "בכל תערוכה המוצגת האוצר הוא הבמאי ומחזיק את הזרקור על כל היצירות, הוא המנגיש את האמן והאמנות במיטבו בעבור הקהל שמגיע"

פגשתי את עינת קלייפלד בתערוכה של האמנית שרה אבנין גנישר.

עמק יזרעאל עובר תהליכים מאד יפים  בשנים  האחרונות. עד לפני כעשרים שנה, הקשרים העסקיים והחברתיים היו מאד ממודרים. המושבים היו בקשרים עם אנשי המושבים והקיבוצים היו בנישה שלהם. הישובים הקהילתיים  היוו נישה נוספת שהתחברה לעמק.

כזו אני
כזו אני

היום המגמה היא הפיכת העמק לקהילה גדולה ההולכת וגדלה. המועצה האזורית יזרעאל מייצרת לאורך שנים, פעילויות משותפות ויוזמת מיזמים בתחומים רבים ושונים. כך קורה שהאוכלוסיה בעמק נחשפת לאנשים יוצרים, לאמנים ושיתופיי הפעולה גדלים ומתרחבים. כך קורה שהקשרים החברתיים בין תושביי עמק יזרעאל מעמיקים, פורצים ומתרחבים.

עם "פרוץ הקורונה", בשל הנסיבות, יזמה רחלי אבידב, מנהלת מחלקת התרבות במועצה, פתיחה והצגה של אמנים בעמק. כידוע, בשל הקורונה הוקפא כל נושא התרבות בישראל, גזירה שלא פסחה על העמק, אך האמנים החזותיים המשיכו ליצור אמנות.

רחלי פנתה לעינת קלייפלד וביקשה ממנה ליצור ולאצור תערוכות. לפני כשנה יזמה אבידב את הקמת חדר הנצחה לכל הנופלים מעמק יזרעאל, באולם התרבות ביפעת. ליד אותו חלל של הנצחת הנופלים מתקיים גם חלל גדול שהוסב לגלריה עבור תערוכות לאמנים יוצרים.

שם באולם התרבות ביפעת מוצגת בימים אלו תערוכה יוצאת דופן, מפרי יצירתה של האמנית שרה אבנין גנישר, מקיבוץ יפעת, תחת הכותרת: "נטעתם מרקמים בי". התערוכה מדהימה והינה חלק מפרויקט "אוצר.ת אורח.ת" שמובילה מחלקת התרבות במועצה, בגלריה החדשה שמציגה את אמני העמק.

בסמוך לקיר הזכרון, הוצבה עבודתה של שרה: "האם החלולה", צעיף נשי עליו רקומים שמות נופלים – העבודה, שיצרה גנישר ללא קשר להקמת החדר, שוזרת בין התערוכה הססגונית לקיר הזכרון ומשלבת את הזיכרון עם אמנות.

שרה אבנין גנישר עצמה גדלה ברמלה, במשפחה גדולה וחמה ובהיותה נערה בת ארבע עשרה – החליטה שהיא רוצה לחיות ולגדול בקיבוץ.

היא הגיעה כילדת חוץ לקיבוץ גניגר ובהמשך עברה לקיבוץ יפעת. ביפעת הקימה משפחה ועבדה כמורה בבית הספר בקיבוץ שריד. כל השנים עבדה ויצרה בעיקר ברקמה.

כל יצירה שעשתה היו מהנביעה האישית שלה. שרה אבנין גנישר הינה אמן בנשמתה, מתפתחת ומממשת עצמה בעבודותיה.

בפתיחת התערוכה עמדה דיברה וסיפרה אוצרת התערוכה, עינת קלייפלד.

לאורך שנים אני פוגשת את המקצוע הנקרא אוצר תערוכה. האמת היא שמעולם לא הבנתי מהו מקצוע זה, לשם מהו. מסתבר שזהו מקצוע אותו לומדים בכדי להציג אמנות בתערוכות. האוצר הוא הבמאי והמביא את יצירות האמנות עם הערך המוסף שבהן.

כך קרה שעם בואי לתערוכה של שרה התוודעתי לעינת, אוצרת התערוכה. עד למפגש זה לא העזתי לשאול ולבדוק מהו אוצר ומה טיבו של עיסוק זה.

התערוכה הפגישה אותי פעם נוספת עם נשים שבעצם מהותן יוצרות שיתופי פעולה. רחלי אבידב, ביוזמתה פנתה לעינת קלייפלד שיצרה קשר עם שרה אבנין גנישר וכך הגיעה תערוכה זו למימוש כל כך מרהיב.

המפגש בין שרה לעינת הוא מפגש נשי יוצר. כל אחת ועולמה. השיחה עם עינת מעלה חיוך גדול, בשל נקודות ההשקה בין עינת ושרה. שתיהן עסקו בחינוך ושתיהן פנו לאמנות עם היציאה והעזיבה את החינוך.

שתיהן מעמק  יזרעאל, שתיהן בנות של אמהות מיוחדות במינן ויש עוד נקודות משיקות. יחד עם זאת, כל אחת מהן היא אישה ואישיות בפניי עצמה. הנה סיפורה והראיון עם עינת קלייפלד.

מחינוך לאוצרות

עינת קלייפלד, תושבת אלון הגליל, נשואה ואם לשני בנים, ניהלה קריירה כמורה ומנחה בחינוך המיוחד. קלייפלד למדה תואר ראשון ושני בחינוך, עבדה כמאבחנת דידקטית ללקויות למידה, וכן כמנחה ומרצה בחינוך המיוחד.

עינת גדלה בבית יוצר. אמה עסקה באמנות לאורך כל השנים  – נחשבה כאחת הנשים הרוקמות הטובות ביותר ואף עסקה בצורפות מחומרים שונים. אביה של עינת היה המהנדס הראשי באזור הצפון במקורות והיה תמיד 'הנדי מן', עשה הכול ובנה בשתי ידיו.

עינת: "לפני מספר שנים חיפשתי נישה חדשה לפתח וללמוד. במקרה הופיעה מודעה בדף הפייסבוק שלי. מודעה  שהציעה קורס אוצרות במכללה האקדמית תל אביב יפו. כשקראתי מודעה זו ידעתי שזה מה שנכון בעבורי, ידעתי שאני רוצה להתחבר לאמנות  שליוותה אותי בילדותי.

עבודה עם מסר. אמנית שרה אבנין גנישר
עבודה עם מסר. אמנית שרה אבנין גנישר

"כל השנים אני עוסקת ולומדת אמנות בווריאציות שונות. לימודים אלו הובילו אותי למסלול חיים חדש ולהחלטה לעזוב את תחום החינוך ולצאת לקריירה חדשה, קריירת האוצרות. עשיתי סטאג' במוזיאון וילפירד בקיבוץ הזורע, שם למדתי ממש להיות אוצרת.

שיר מלר ימגוצי לקחה אותי תחת חסותה, הייתי העוזרת שלה ובזכותה עברתי תהליך של למידה והתפתחות. עם סיום לימודיי, פניתי לדליה אייל, סגנית ראש המועצה וסיפרתי לה על דרכי.

דליה אייל פנתה לרחלי אבידב ורחלי, שאמונה על תחום התרבות בעמק, שלחה אותי להכיר ולפגוש את אמני  העמק."

מה גילית על אמני העמק?

עינת: "גיליתי שיש בעמק יזרעאל אמנות טובה, מכובדת. יש הרבה יותר אמנים ממה שתיארתי לעצמי, יש בכל ישוב אמנים. יש אמנים ותיקים ויש הרבה אמנים צעירים ומגוונים. ברור לי, שיש מקום להרחיב ולהגדיל את כל נושא האמנות.

פתיחת הגלריה בקבוץ יפעת זהו פרויקט נפלא היוצר פלטפורמה ענקית לאמני העמק. ההחלטה של אבידב לשים את הזרקור על האמנות החזותית עם פרוץ הקורונה היא שהביאה לתערוכה זו במקום זה."

ספרי על הקשר שלך עם שרה אבנין גנישר?

"במסגרת הפגישות שלי עם אמני העמק, בנובמבר 2020, פגשתי את שרה. הגעתי אליה הביתה ביפעת.  העבודות של שרה נמצאות ונוכחות בכל פינה בביתה. התלהבתי וראיתי את הפוטנציאל להצגת עבודותיה בתערוכה.

"שרה אבנין גנישר הינה אמן יוצא דופן. היא הפכה את האומנות המסורתית של רקמה, סריגה, פיסול בחומרים שונים – לאמנות. זוהי מגמה שנוצרה במדינה בעת האחרונה.

נוכחתי ששרה יצאה ממערכת החוקים המסורתית  ברקמה ומביעה תכנים אישיים בכל יצירה שלה. מצאתי יוצרת עצמאית, אמיצה, יצירתית, ששמה את רגשותיה וחוויותיה ביצירות שלה.

פגשתי אמנית שיוצרת באומנותה העצמה נשית והעצמת האימהות, בזכות הקשר הרגשי עם אמה. שרה ביצירותיה מביאה את הפן המזרחי של הבית בו גדלה והמקורות שלה.

כך קרה, שנוצר מפגש מרתק בין שרה וביני. אני שגדלתי אצל אמא שרקמה ועסקה באמנות כל ימי חייה – ושרה חלק גדול מעבודותיה  מוקדשות לאמה."

מה זה אומר להיות אוצרת בתערוכה?

"על פי מה שכתוב במילון: האוצר מפקח, מארגן תערוכות ומנהל מוזיאונים. אני, כאוצרת, מחפשת את הקו  המקשר היוצר את הסיפור. אני רואה ומזהה איך דבר קשור לדבר. בזיהוי הסיפור אני יוצרת את הסיפור השלם. 

אני עובדת בשיתוף פעולה עם האמן. זוהי עבודה משותפת בה אני מקיימת עם האמן המציג הרבה שיחות. השיחות הן על העבודות, על האמן.

אני מובילה תהליך של זיכוך. כל שיחה מובילה לגילוי התמצית. תמצית התערוכה ותמצית האמנות של האמן בעת הזו. תפקיד האוצר מאד דומיננטי בתערוכות. האוצר הוא המזהה ומתווה את התערוכה על פי יצירות האמנות של האמן.

חוט משי אדום קשור לחיי
חוט משי אדום קשור לחיי

"הפגישה שלי עם שרה אבנין גנישר הפגישה אותי עם חלקים שבי, עם עברי, עם האישה שאני, האמהות, וכמובן עם המציאות הישראלית בה אנו שולחים את בנינו לצבא וחיים בפחד גדול. כך גם בניתי את התערוכה, כשהיצירה הנקראת 'האם החלולה' היא היצירה שנמצאת ממש במבואה של קיר השמות של חללי עמק יזרעאל."

מהי אמנות בשבילך?

"אמנות היא אקלים תרבותי ואקלים אנושי. באמנות יש חינוך לסובלנות וסבלנות. אקלים של אמנות משדרג ומשנה את כל המרקם האנושי. בתפיסת עולמי אמנות הינה כמו אוויר לנשימה."

"את אוצרת תערוכות, כרגע אוצרת תערוכה זו של שרה אבנין גנישר. מי את בתערוכה זו ואחרות?

"בתערוכה זו  ובאחרות אני זו שמחליטה היכן לתלות את היצירות. כל תערוכה, הבנייה וההצגה שלה קשורה ותלויה במבנה המקום, גודלו והאפשרויות הגלומות בו.

כך קורה שבכל תערוכה המוצגת האוצר הוא הבמאי ומחזיק את הזרקור על כל היצירות, הוא המנגיש את האמן והאמנות  במיטבו בעבור הקהל שמגיע."

יצרת שינוי מאד משמעותי בחייך, ספרי  על השינוי שעבר עלייך?

"עבורי אמנות זה החיים כפי שהחיים זו אמנות. ההחלטה ללמוד אוצרת מוזיאונים יצרה שינוי מסלול מאד משמעותי.

אני עובדת  עם אמנים וכתוצאה מכך אני נחשפת לאמנים שונים ומגוונים ולאמנות. גיליתי שבעמק יזרעאל, בכל ישוב ישנם אמנים נפלאים יש מבוגרים ויש יוצרים צעירים. כולם מעוררי השראה.

"העיסוק באמנות והקשר עם אמנים מרחיב אותי ומפגיש עם יוצרים מעוררי השראה. המילה 'אוצרת' מכיל בתוכה את המילה אוצר. אני עוסקת וחיה היום בעולם בו כל יצירה הינה אוצר. בכל תערוכה שאני אוצרת אני מנגישה ומגדילה את האמנות כאוצר נפלא של אותם יוצרים אמנים. זהו עולם עם דינמיקה שונה ואחר מהעולם הקודם שלי. יש דמיון אך הוא שונה.

הבחירה להיות אוצרת תערוכות ומוזיאונים, הפכה אותי במידה רבה למתווכת בין האמן ויצירותיו וכמנגישה לקהל המבקרים.

להיות אוצרת בעבורי זה לנשום ולחיות אמנות. ההחלטה של רחלי אבידב לפתח את תחום האמנות בעמק בימים אלו, ימי הקורונה, חשפה אותי  להיכרות  עם אמנים ואמנות מיוחדים.

נוכחתי שהזרקור הזה  יצר וייצור הנגשה הולכת וגדלה של אמנים ברדיוס עמק יזרעאל. העיסוק באמנות מעשיר אותי והפך אותי לאדם שהשראה ויצירה הינם המנוע המניע אותי. זוהי ברכה ואני מבורכת."

לכל כתבות קו למושב לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"אנחנו יצרנים של מיצוי נוזלי של קומפוסט שמכיל כמות ומגוון עצומים של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים שהפעילות שלהם היא קריטית לפוריות הקרקע" מכירים את המושג חקלאות מחדשת? שמעתם היכן שהוא על הנושא הזה? אם לא אז
4 דק' קריאה
כרם פרימו, בת 16 ממושב אודים, עשתה היסטוריה ובאוגוסט האחרון זכתה באליפות אירופה בג'ודו לקדטים וקדטיות 2021! כרם ניצחה חמישה קרבות בפחות משלוש דקות במצטבר.  חודש קודם לכן היא ניצחה בתחרות אירופה הפתוחה בבוקרשט רומניה. בזכותה של כרם כל ספורטאי הג'ודו באירופה מכירים
6 דק' קריאה
 לד"ר הני זובידה, מרצה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, יש מדור בערוץ הכנסת בשם "משכן לילה" שבה הוא מביע את דעתו על נושאים שונים ומראיין אנשים שלדעתו יכולים לתרום לדיון. את המדור על שידוריו ניתן למצוא ביו-טיוב. 
4 דק' קריאה
אלון קשי היה קצין ביטחון בקונסוליה הישראלית בניו יורק, בזמן בו אירעה התקפת הטרור. צילומים ומסמכים מאותו אירוע מטלטל נשמרו אצלו בקופסה שחזרה אתו ארצה. בנו גילה את הקופסה במהלך ניקיונות בית בתקופת הקורונה  ה-11 בספטמבר 2001 נצרב בתודעתנו
4 דק' קריאה
בגיל 40 קיבל  אייל אגוזי מבית השיטה את הבשורה המרה שהוא חולה פרקינסון. על עטיפת ספר השירים הראשון שהוציא, "שירים אל תוך הים",  הוא כתב "במקום לשאול 'למה אני', אמרתי תודה על כך שקיבלתי הזדמנות שנייה, ויצאתי למסע למצוא ולהמציא את עצמי מחדש"
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן