יבול שיא
הרפת והחלב
זהר במושב מרחביה
6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עולה מן המדבר

היא הבת של תא"ל עמוס אמיר ז"ל, מי שהיה סגן מפקד חיל אוויר והנכדה של אנדה עמיר, אחת המשוררות הגדולות שהיו בארצנו וכיום היא בזכות עצמה – מוסיקאית שמתפרנסת ממוסיקה בהמון דרכי ביטוי  זהר ופסי, ממושב מרחביה, פוצחת בקריירה מוסיקלית עצמאית 

היא הבת של… הנכדה של… וכיום היא בזכות עצמה. מוסיקאית שמתפרנסת ממוסיקה בהמון דרכי ביטוי. זהר ופסי, מוסיקאית  עצמאית המתגוררת במושב מרחביה, נכדתה של אנדה עמיר, אחת המשוררות הגדולות שהיו בארצנו, הבת של תא"ל עמוס אמיר ז"ל, מי שהיה סגן מפקד חיל אוויר, ואלוף הפלות של מטוסי אויב. אכן מורשת כבדה אך…מכבדת.

גילוי נאות, הכרתי את זהר אצל נפתלי. נפתלי הינו בחור הלום קרב שזקוק לתמיכה בעתות  שונות.  במהלך המפגש, שהתקיים בביתו של נפתלי, הסתבר לי מיהו אביה של זהר. שאלתי אותה: 'אז את גם בת של…?,' חייכנו ומאז אנו בקשר. עכשיו נפגשנו לצורך הכנת כתבה זו, וזהר מספרת: "כתבתי והלחנתי עכשיו שיר לכבודו של נפתלי לקראת יום הזכרון שיהא השנה."

זהר מביאה לכדי מימוש את הכישרון המתבטא במהלך השנים, בבחירות השונות שעשתה במהלך חייה, החל מעזיבת המסלול הבטוח כמורה שכירה ודרך העשייה העצמאית שלה בתחום המוסיקה ומימוש יכולותיה השונות והמגוונות. היא אינה מחכה לפנסיה כדי לממש את רצונותיה אלא עברה תהליך עם ציוני דרך שהביאו אותה להחלטה זו.
זהר ירשה את כשרונה המוסיקלי זהר מאמה – פנינה, שהיתה זמרת בלהקת הנח"ל, ואילו את כשרון הכתיבה ירשה מסבתה – אנדה עמיר. כמו כל ילדי הטייסים בחיל האוויר, עברה זהר מגורים – מבסיס לבסיס, על פי התפקיד אותו עשה אביה. בת זקונים שמנגנת על פסנתר מגיל צעיר, בוחרת  את דרכה במוסיקה אותה רכשה בנעוריה, לימדה מוסיקה, התחתנה הקימה משפחה והחיים זרמו. אותה בחירת ילדות, להתמיד ולנגן על פסנתר, הפכה את הפסנתר לחלק מהוויית חייה.

"המוסיקה היא ערוץ תקשורת ביני לביני, ביני לעולם. דרך המוסיקה אני מממשת עוד כישרונות ויכולות המצויים בי. אני כותבת שירים, מלחינה להם מנגינות, יוצרת הרכבים מוסיקליים שונים, מופיעה, חוברת לזמרים נוספים, שרה ומנגנת עם הבן שלי, שגם הוא מוסיקאי"

ספרי לי מהי נגינה על הפסנתר בעבורך ?

זהר: "עד גיל שבע עשרה הייתי ילדה טובה פסנתר, ניגנתי רק קונצרטים, על פי תווים מספרי נגינה, ילדה טובה ומתמידה. קצת לפני הצבא, התחלתי לנגן גם מנגינות של שירים, מה שהביא בהמשך להלחנה, לאלתורים ולתהליך יצירה שצומח ומצמיח יצירתיות מגוונת בתוכי. "עבדתי בגני ילדים, בבית ספר – תמיד כמורה למוסיקה וכך גם התחלתי  לכתוב ולהלחין לטקסים בבתי הספר בהם עבדתי. זה היה חומר שונה מהיצירה שלי היום.  המסר שחייתי איתו במשך שנים היה, אם לא צריך ולא חייבים, אז לא. כתבתי רק כשהתבקשתי. "באותה תקופה לא היה בי את החופש הפנימי ליצור ולעשות עבורי. התחתנתי עם ע. ומיד הפכתי לאמא, ילדתי ארבעה ילדים בתקופה מאד קצרה. שנים רבות הייתי אמא במשרה מלאה ועבדתי בהוראה. בעלי רופא, העשייה הייתה מתוך בחירה ואהבה אבל גם מתוך 'זה מה שנכון עכשיו וצריך'.

"התהליך  שיצר את הבחירה שלי לצאת לדרך עצמאית החל  לפני שמונה שנים. קראתי טקסט לאזכרה של משפחת רבינוב, מקיבוץ גבת, שנכתב לזכר בן משפחתם והייתי נסערת, לקחתי את הטקסט הביתה והלחנתי אותו. עבר שבוע ובסיום השבעה עמדתי על הקבר ושרתי את השיר שהלחנתי. זו היתה פריצת דרך, העזתי, העזתי בהלחנה והתגברתי על פחד במה  נוראי, להופיע עם יצירה שלי.
"זו היתה הפעם הראשונה שהלחנתי, לא כי התבקשתי אלא מתוך הנסיבות וההשראה הפנימית שלי שיצרו את השיר הזה ופרצו אצלי דרך חדשה. זה היווה שינוי מאד משמעותי בחיי, מאותו יום נבע מעיין יצירה חדש מתוכי, שהלך וגדל וכל חוויית היצירה השתנתה.
"סדרי העדיפויות שלי השתנו והביאו לתפנית גדולה בחיי ולתהליך מתמשך של יצירה והשראה. פתאום היה מקום בחיי לתהליך הפנימי, וללגיטימציה ליצור, להלחין ולכתוב. המוסיקה תמיד היתה חלק ממני, והנה המוסיקה והיצירה שלי היא אני, עד אז נראה היה לי שזהו בזבוז זמן."

"זו היתה הפעם הראשונה שהלחנתי, לא כי התבקשתי אלא מתוך הנסיבות וההשראה הפנימית שלי שיצרו את השיר הזה ופרצו אצלי דרך חדשה. זה היווה שינוי מאד משמעותי בחיי, מאותו יום נבע מעיין יצירה חדש מתוכי, שהלך וגדל וכל חוויית היצירה השתנתה"

פשוט

זהר נשואה לעודד שהינו רופא בכיר  בבית חולים עפולה וראש יחידת הכאב בבית החולים. עודד שירת אף הוא בעבר כטייס בחיל האויר. לזהר ועודד ארבעה ילדים, שלוש בנות ובן. הם בנו את ביתם במושב מרחביה, בפסטורליה של עמק יזרעאל. המוסיקה נוכחת בבית באופן טבעי, יחד עם תחומים נוספים. השינוי שהחל עם הלחנת השיר סלל אט אט דרך חדשה. זהר ממשיכה ומספרת: "השיר הראשון שכתבתי והלחנתי, נקרא 'שיר לרוח ערב'. לשיר הזה אני חייבת את כל דרכי החדשה."

אחרי שיר זה כתבה והלחינה שירים נוספים, והוציאה אלבום ראשון, שהוא כולו שלה עם אמירה ברורה לעולם – אני מלחינה, משוררת, וזמרת: "השקתי ערב לאלבום הראשון לו  קראתי  'שיר לרוח ערב'. אי אפשר לתאר איזה רעד והתרגשות היו בי ברמה שלא תיאמן. בערב זה הופעתי מול קהל של מאה וארבעים איש. הייתי אז בת ארבעים ושתיים ומאז  בכל יום אני שרה, מנגנת, כותבת ומלחינה.
"הפכתי ליוצרת. מאז המוסיקה היא בהווייה הפנימית שלי כמנוע של יצירה וביטוי. בשנת 2016 הוצאתי אלבום נוסף. מאד התלבטתי איך לקרוא לו. ישבתי עם בעלי וילדיי ושיתפתי אותם בהתלבטות שלי. חשבתי לקרוא לאלבום 'השתקפות' ואז, הדס, בתי הצעירה, אמרה לי 'אמא, תקראי לאלבום 'פשוט, זהר ופסי' – ואני שמעתי רק את המילה פשוט, ונדלקתי על השם וקראתי לאלבום 'פשוט'.

"בעבורי השם 'פשוט' – אמר הכל, על השירים, על החשיפה, עליי, על דרכי, הכל – פשוט. ילדיי ובעלי, הם הראשונים ששומעים כל שיר שאני כותבת, לכל אחד ממשפחתי תפקיד בכל ההופעות שלי, הם שותפים לדרכי וליצירתי. "הייתי שכירה, וההחלטה להיות עצמאית נבעה מתוך רצון והחלטה ליצור מתוך חגיגה פנימית, וכל שאעשה יהיו רק דברים שמיטיבים עימי. המחויבויות שלי כלפי עצמי, העשייה והפרנסה שלי תהיינה מתוך היצירה הפנימית שלי.
"היצירה  שלי באה לידי ביטוי בכל מיני ערוצים. אני מנצחת על מקהלת ילדים במרחביה, זו ההתמחות הבסיסית שלי. הקמתי חבורת זמר והזמרים באים מכל האזור. חלק מהשירים אותם הם שרים, הם שירים שכתבתי והלחנתי. יחד עם חבורת הזמר אני משלבת עשייה מוסיקלית ויוצרת חיבור אנושי. שני האלמנטים הללו יוצרים אצלי שמחה גדולה והנאה בלתי רגילה."

 

זהר ואביה תאל עמוס עמיר זל
זהר ואביה תאל עמוס עמיר זל

 

 

מה יש בחבורת זמר שמשמח וגורם לך ולמשתתפים למוטיבציה?

זוהר: "יש בכך סוג של התנתקות מהשגרה. כל המשתתפים עושים את מה שאוהבים, הדינמיקה היא כזו שבכל מפגש יוצא הטוב שבאדם, והטוב שבכולנו יחד. תמיד, בכל מפגש, כל האנשים הנוכחים מזיזים הצידה את הטרדות, ומגיעים למפגש מתוך שמחה ובחירה מושכלת לשיר ולהיות בצוותא. נוסף על כך אני מפיקה ערבי תרבות בחגים בקיבוצים ומושבים, וערבים מוסיקליים שמכילים שירה בציבור.
"הדגש שלי הוא נוסחה שונה מכל ערבי השירה בציבור המתנהלים כיום. הבסיס הוא ערב מוסיקלי ויש חלקים בערבים אלו בהם הציבור שר. הפקתי לפני מספר חודשים ערב כזה עם נתן סלור. נתן הוא נכדו של נתן אלתרמן. הוא שר נפלא, מנגן ומספר את הסיפור של סבא שלו, של אמא שלו, תרצה אתר, ואת הסיפור שלו. שילבנו את חבורת הזמר שלי בשירי נתן אלתרמן ובשירים שהלחנתי ושרתי. על הערב הזה נתנה המועצה האזורית יזרעאל חסות."

לא קל לי

ואני שנכחתי בערב זה, מעידה שהיה זה ערב מוסיקלי תרבותי  מהנה ומעשיר ביותר. זהר מוסיפה ואומרת "בכל הופעה שלי בה אני שרה את השירים שלי, אני מקבלת תגובות מאד מרגשות מהנוכחים. התגובות  חוזרות על עצמן, המגיבים אמרו שמצאו עצמם בשירים שלי. זוהי מחמאה בלתי רגילה. גיליתי שככל שאני חושפת את עצמי בשיריי ובעשייתי, כך האומץ שלי גדל – וככל שאני כותבת ומלחינה – כך אני  נאמנה לעצמי יותר והאמת שלי באה לידי ביטוי יותר ויותר. זו היתה ההחלטה שלי, לתת ביטוי אותנטי, לאשה שהיא אני. לא קל לי, למרות שזה נראה כל כך טריוויאלי."

אני שואלת את זהר על ילדותה, על נעוריה ודרכה. "הייתי ילדה ואחר כך נערה ובחורה שחיה כמו שורה בשיר 'הייתי רק מה שמותר' – וזה השינוי העצום שעשיתי. היום אני ב'מותר לי להיות וליצור וכמה שיותר'. הגבולות נפרצו ואני ביצירה ועשייה, כי מותר לי, כי זה טוב לי וזה הופך אותי למאושרת." יש נושא בחייה של זהר המלווה אותה מלידתה. סבתה, אמו של אביה, היא המשוררת הידועה אנדה עמיר. אביה של זהר, תא"ל (במיל') עמוס עמיר, היה אחד המפקדים הבכירים והמובילים בחיל אוויר. המושג "בת של" הולך עימה מילדותה ועד היום.

אמה של זהר, שרה'לה רבינוב, שרה בלהקת הנח"ל, כך שלא קשה לנחש מאין ירשה את כישרונותיה. עם זאת, זהר אומרת: "זה היה מאוד לא פשוט להיות הבת של הוריי ונכדה של סבתא שלי, זו היתה חרב פיפיות.
"מצד אחד היתה הערכה מאד גדולה לייחוס שלי, ומצד שני, זה יצר אצלי אבדן זהות אישית. היה תלם שבו הלכתי ומשמעותו להיות תמיד בסדר, לא לבייש. הייתי בסדר, הייתי ילדה טובה, עומדת בציפיות שלהם, תלמידה טובה ומאד מרצה. להיות 'בת של' זה כמו מסגרת שמעטרת אותי, שמצד אחד נותנת תמונה מאד יפה, אבל המסגרת עצמה לא מאפשרת לי לצאת מהתמונה ולצלם או להביא עוד זוויות שלי. "אפשר לראות זאת בזהר שהייתה ובמי אני היום. הילדה שהייתי ניגנה רק יצירות של אחרים. היום אני מנגנת ויוצרת מתוך עצמי, היצירות הם שלי וממני."

 

זהר עם סבתה אנדה עמיר
זהר עם סבתה אנדה עמיר

 

מהי המוסיקה בעבורך, זהר?

זהר: "המוסיקה היא ערוץ תקשורת ביני לביני, ביני לעולם. דרך המוסיקה אני מממשת עוד כישרונות ויכולות המצויים בי. אני כותבת שירים, מלחינה להם מנגינות, יוצרת הרכבים מוסיקליים שונים, מופיעה, חוברת לזמרים נוספים, שרה ומנגנת עם הבן שלי, שגם הוא מוסיקאי. "הנה אני חיה במלאות שתי אהבות גדולות שלי, מוסיקה עם אלמנט אנושי ואהבת האדם שבי. השינוי הגדול שעשיתי  משמעותו – אני לקחתי את הפיקוד על חיי. כל מה שאני עושה נובע מרצון אמיתי ועמוק כלפי העשיה שלי. היום, אין שום אופציה אחרת. הייתי מורה למוסיקה, שכירה במערכת החינוך. בחרתי במסלול חדש, לעבוד כאשה עצמאית והפכתי לעצמאית, תרתי משמע. עצמאית ביצירותיי, באמנית שבי, ובכל ערוצי היצירה שבי." זהר ופסי, מודל של אשה המממשת את כשוריה וכישרונותיה  בתהליך נפלא של צמיחה והעזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כמידי שנה התכנסו הבוקרים, חברי אגודת "מרעה", לאירוע המכירה הפומבית של עגלי רבייה. המכירה הפומבית, שהפכה עם השנים לאבן שואבת למגדלים ובוקרים מכול הארץ, מתקיימת זאת השנה החמישית. "לבחירת הגזעים חשיבות רבה באיכות הבשר"
< 1 דק' קריאה
מצד אחד  השנים האחרונות מאוד מיטיבות עם הקיבוצים, מבחינת המצב הכלכלי והפריחה הדמוגרפית. מהצד השני ישנם מאבקים  לא פשוטים מול מוסדות המדינה, בעיקר בנושאי קרקעות ומיסוי. ניר מאיר מסכם ארבע שנים בתפקדי מזכ"ל ומסביר
11 דק' קריאה
 להתחיל לצייר בצבע בגיל 75 איננה משימה פשוטה, למי שמעולם לא נגע במכחול. התוצאה, אצל יוסי עמיר ממזרע בן ה-82,  מפתיעה ברעננותה, ביכולת הטכנית, ובאיכות המצטברת ההיכרות האישית שלי עם יוסי עמיר מקיבוץ מזרע
4 דק' קריאה
תערוכתו של דני מיכאל רוזנברג – "חיקוי לחיים" המוצגת עתה בגלריה בכברי’ משקפת ובוחנת במבט רווי הומור עצמי המתובל בסמליות אחר תהליך הספרציה-אינדיווידואציה של האמן לאורך תחנות חייו השונות: ינקות, התבגרות ובגרות.  בתערוכה מוצגים
4 דק' קריאה
הצעירים של היום הם המחר! הכשרה למובילי תחום הצעירים בקיבוצים בשבוע שעבר פתחה רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית בשיתוף פעולה עם מרכז הצעירים גליל עליון ומרכז המועצות האזוריות קורס ייחודי מסוגו למרחב הקיבוצי. בשנים
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן