יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 26 140005

"עושה טוב לעולם"

9 דק' קריאה

שיתוף:

ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל, אישה שמטופליה ותושבים רבים העוקבים אחריה, מצפים למוצא פיה על איך לחיות חיים בריאים, איך לדאוג למערכת חיסונית טובה

יעל אלון שפירא, מנהלל, ד"ר לרפואה סינית, חברת נהלל, אישה שמביאה טוב בכל דרך אפשרית, מביאה טוב לעולם בהמון רבדים. יעל אינה בודקת ומודדת מי נתרם מעשייתה. הדרך בה היא פועלת, תפיסות עולמה  בבריאות, בריפוי, לקיחת אחריות, עשייה, פשטות, צניעות, מודעות, למידה, החיבור לאדמה, החיבור למקורות, אהבת האדם מביא ויוצר את היותה אישה המביאה המון טוב לעולם בגדול. 

קחו דוגמית צנועה: בימים אלו הרבה אנשים חלו בשפעת, הצטננו והרגישו רע. מרק עצמות ידוע כמרק המחזק אנשים חולים. את המתכון (ראו מסגרת) יעל החליטה להפיץ בדף הפייסבוק שלה. כך, מידי יום יעל מפרסמת וכותבת ומעלה למודעות ותודעה, בריאות, ריפוי באמצעות הטבע המצוי סביבנו. 

ביום אחר דיברה על פרוביוטיקה. היופי בדרכה של יעל שהיא פונה אל מקורות התזונה ומראה איך אנו יכולים לצרוך פרוביוטיקה ולחזק את מערכת העיכול שלנו באכילת ירקות כבושים. היא תפנה אצבע לפרחים שניתן לשלב בסלטים ולהעשיר את התזונה שלנו. כך מידי יום היא מנכיחה כל תחום בו היא נתקלת במציאות חייה והוא מעשיר אותה ואת העוקבים שלה.  

ב-7.10 פתחתי את קבוצת הווטסאפ של נשות נהלל. עדיין לא קלטתי שאנחנו באמת במלחמה. יעל כבר כיכבה בקבוצה. היא שיתפה מה היא עשתה ובדקה בממ"ד של משפחתה. יעל פתחה את כל המקלטים, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם. האחריות שלקחה על עצמה, הדרך בה פעלה, הניעו את כל אנשי המושב ללקיחת אחריות והתנהלות של מצב חרום. כך היה גם בתקופת הקורונה, בה היה צורך לתת מענה בתחומים מסוימים. יעל התגייסה כולה, פעלה ונתנה מענה. אלו הן שלוש דוגמאות הממחישות אותה ואת דרכה. 

קלרה נפטרה בגיל 108 

יעל נולדה וגדלה ברחובות ונשואה לעופר שפירא, בן נהלל ונכד למייסדי נהלל. יעל היא נכדה של סבא וסבתא, שעלו מגרמניה והקימו את מחלקת הילדים בבית חולים קפלן. סבה ולטר יונס וסבתה הגיעו לפתח תקוה, קנו שני חמורים ורכבו יום יום לעבודתם כרופאי ילדים ביהודיה – יהוד של ימינו.  

תחום הריפוי והטיפול זורם בגנים של יעל. אף היא עוסקת מזה שנים בריפוי וטיפול בדרכים שונות, כשהתחום העיקרי בו התמחתה ועשתה דוקטורט בדיקור ורפואה סינית. סבא וסבתא של יעל מצד אמה, קלרה וישראל צלרינג, היו ממקימי קיבוץ שמיר. סבתא קלרה הייתה מעמודי התווך של הקיבוץ.  

בשלב מסויים עזבו את הקיבוץ ועברו לחיפה. ישראל נפטר לפני 15 שנים בגיל 95. קלרה נפטרה לפני כחודש, בהיותה בת 108. כן, קראתם נכון – בגיל 108! קלרה הייתה אישה בריאה וצלולה עד יום מותה. אישה שהייתה מודל לצניעות, לעשיה ולחוכמת חיים.   

יעל: "ישראל וקלרה היו אנשים צנועים, מעולם לא היה להם אוטו. הם היו הולכים ברגל מרחקים עצומים. טיילו בארץ בתחבורה ציבורית. כל ביקור שלי אצל סבתא הייתה מבשלת ארוחה בת חמש מנות. הכל עשתה במו ידיה. ביצים הייתה מקציפה במקציפה. סבתא קלרה עבדה פיסית כל חייה. תלתה כביסה, סחבה – עד גיל 101 הייתה לבד.  

"הם חיו במסורה ובצניעות, אנשים ששמחו בחלקם – נהנו מהדברים הקטנים, מהיום שהפציע, מהמשפחה וכל מה שמשמח. חייהם היו קשים ובעיקר פשוטים. סבתא הייתה אישה מלאת תושייה. פעם נתנה לי מתכון של עוגה, היא קראה לה עוגת צנע כיוון שהיו בה מעט ביצים. הייתה בסבתא איכות נדירה, היא ידעה לנצל וליהנות מהיש. הייתה אוטודידקטית, כך למדה אנגלית מתקליטים וידעה לעשות הכל. סבתא נפטרה לפני חודש כשהיא בת 108, הייתה בריאה ואישה שהייתה ונכחה בחיי עד היום, כשאני בת 55. קשה לי לדבר עליה בלשון עבר, הנוכחות שלה הייתה תמיד בעבורי."

יעל בחד הטיפולים
יעל בחדר הטיפולים. אלבום פרטי

יוגה ורפואה סינית 

יעל ועופר היו זוג צעיר בסוף שנות העשרים שלהם, כאשר נסעו לארצות הברית במסגרת עבודתו של עופר. הם נסעו לשנתיים עם אופציה להארכה ומצאו עצמם חיים 21 שנים בארצות הברית. בכל אותן שנים חיו והיו בידיעה שעוד רגע הם יחזרו לארץ.  

יעל למדה לימודי אמנות באוניברסיטה ובהמשך עשתה הסבה למחשבים. בהעזה גדולה, לאחר שראתה מודעה בעיתון בה אלביט חיפשה מנהל פרויקטים, התייצבה במשרד מנהלים בחברה, הציגה עצמה והתקבלה.  

הנסיעה לארצות הברית הייתה שינוי עצום. ההתחלה היתה כשעופר עבד ופרנס ויעל היתה בבית גידלה את ילדיה ומנועה מלעבוד. הקריירה הנוכחית, בה יעל התמחתה ועובדת כמורה ליוגה ומטפלת בדיקור סיני ועוד שיטות ריפוי שונות החלה אז.  

בהתחלה תירגלה מתוך סקרנות ובהמשך התאהבה ביוגה, והבינה שהיא מהווה דרך חיים המאגדת בתוכה תרגול פיסי ופילוסופיה בעלת אלפי שנים. לדבריה, הבסיס הינו אחדות וקשר עמוק של גוף נפש. בהמשך יעל התמחתה, הפכה לעוזרת של המורה שלה וכמובן הופכת למורה המובילה כיתות בתרגול היוגה. משם הדרך אל לימוד הדיקור הסיני נסללה, תוך למידה והעמקה. יעל השלימה תואר ראשון, תואר שני וכמובן דוקטורט כמרפאה ברפואה סינית.  

מה יש ביוגה וברפואה הסינית שגרם לך להעמיק ולהתמקצע כך? 

"אהבתי  את הראיה ההוליסטית של הפילוסופיה, הן של היוגה והן הרפואה הסינית. זוהי ראיה את האדם כחלק מהטבע והטבע כחלק מהעולם. ראייה רחבה שאינה מפרידה אלא מאחדת בין הכל. זהו ידע בן אלפיי שנים וחוכמתו אין סופית."  

מה גרם לכם לחזור אחרי כל כך הרבה שנים לארץ?  

"היינו ונשארנו ישראלים. נעמי בתנו הבכורה, אמרה בהיותה בת 12 שהיא תחזור לארץ ותתגייס לצבא, ובמידה רבה היא סללה את דרכנו. נעמי אכן חזרה לארץ, התגייסה לצבא, שירתה כחיילת קרבית  והייתה חיילת בודדה. הורינו הזדקנו, ונהלל עשתה הרחבה של פיצול המשקים ובנייה של עיגול נוסף.  

"היינו מהראשונים שבנו את ביתנו בעיגול השני. עזבנו  חיים טובים ומרווחים בארה"ב והתחלנו פרק חיים חדש בנהלל שבעמק יזרעאל.  

"הגענו לנהלל קצת לפני פרוץ הקורונה. נעמי הייתה כבר בצבא והבנים רועי ועומר היו צריכים להשתלב. לא הכרתי את האנשים במושב. עופר הוא בן נהלל. המעבר לנהלל היה שינוי בעבורי מקצה לקצה. מערכות היחסים בין אנשים והקהילה מאד שונה. החיים במושב קטן בעמק הכל שונה. בארצות הברית עבדתי והתפרנסתי וכאן הייתי צריכה לבנות וליצור מהתחלה. באתי עם ניסיון וידע אך מבלי שהכירו אותי ולבנות מוניטין מחדש." 

שיטת "השער" 

תחום נוסף אותו למדה והתמחתה בו בטיפול  הוא "השער".  

יעל: "השער הינה שיטת עבודה תודעתית אנרגטית. התוודעתי לשיטת 'השער' עוד בארצות הברית ושם למדתי את החלק הראשון. את החלק השני הטיפולי למדתי כאן בארץ. זוהי שיטה הבאה לסייע לאדם להיות גרסה שלמה של עצמו. זוהי שיטה המשלבת ניהול התת מודע ומיינדפולנס לתוצאות. בשיטת 'השער' משחררים חסמים רגשיים ויש קבלה עצמית. יש הרבה רבדים של עבודה פנימית בטיפול בשיטה זו, התוצאות הן שאנשים משחררים חסמים פנימיים, קשיים רבים ויוצרים התנהלות שונה. 

"כל השנים אני לומדת. הרפואה הסינית דוגלת שהתזונה שלנו היא בסיס רחב וגדול בחיינו. ההתייחסות למזון, לטבע היא בעבורי בסיס לכל. אני חיה במושב, יש לנו גינה והמון חקלאות וטבע מסביבי. אני מאמינה שאנו חלק מהטבע. כל שצומח בטבע זה בידינו."    

בדף הפייסבוק של יעל היא משתפת מידי יום התנסויות, מצלמת את הטבע שסביבה. הנה  מספר דוגמאות : "שואלים אותי מידי יום איזה פרוביוטיקה כדאי לקחת מידי יום," מסבירה יעל. "התשובה שלי, אני לא ממש יודעת, אני מתסיסה ירקות – שם יש פרוביוטיקה, משתפת במתכון בו אני משתמשת על מנת להתסיס. אני מאמינה שיש בטבע ובאדמה המון תשובות."

Screenshot 2024 03 26 140620
יעל שפירא עם ירקות אורגניים של חוות קיימא נהלל

תודעת בריאות 

דוגמא נוספת היא השימוש בפרחי החרדל והכנת רוטב נפלא כתוספת לארוחה. יעל שמה זרקור על הצורך במנוחה, על אף שיש תחושה שהיא לעולם לא נחה, תמיד חוקרת, לומדת, מטפלת, מתפתחת, מבשלת, מלמדת, וכמובן מקדמת כל תחום בו עוסקת.  

יעל: "אני מאמינה בתחושת השייכות של כל אחד מאיתנו  לקהילה בה אנו חיים, לסביבה ולטבע, לכדור הארץ ומאמינה בלקיחת אחריות למען הכלל. אני מאמינה בתודעת בריאות. אני מאמינה בהתבוננות ונקיטת יוזמה בעקבות זאת.  

"מדברים הרבה על קיימות. המון אנשים דוגלים ומדברים על הצלת כדור הארץ. כדור הארץ הוא חזק והוא מסתדר. ההרס הגדול שבני האדם עושים הוא לעצמנו. אנחנו הורסים את מקורות המים, את האדמה, מזהמים את האויר שאנו נושמים, עושים נזקים לעצמנו. כל אלו הם היסודות עליהם מושתתים חיינו ובלעדיהם אין לנו חיים. 

"אני מוכנה לוותר בהרבה ממצביי חיי על הנוחות שלי למען חיים בריאים. ההתבוננות שלי מכוונת לטווח הרחוק, אבל אנשים רבים לא מוכנים לוותר על הנוחות שלהם למען שינוי. כמות הזבל שאנו מייצרים, תרבות השפע המייצרת תרבות זבל, המייצרת זיהום ופגיעה בטווח הרחוק בעצמנו, בכולנו. הפלטפורמה עליה אני כותבת היא דף הפייסבוק שלי. אני מאמינה בתודעה ומודעות ובנתינה בנדיבות." 

מה קרה לך בתהליך הצמיחה שלך כשהגעתם לארה"ב והתרומה למי שאת היום? תמיד האמנת כך בעצמך?  

"יצאנו  מגבולות  הארץ ויצאתי מהאמונות המגבילות, מהגבולות שחסמו. אז נוכחתי שאני יכולה הכל. הבנתי שאני צריכה להמציא את עצמי מחדש. התחלתי כאסיסטנטית, כעוזרת הוראה, התקדמתי, פתחתי כיתת לימוד, פתחתי עסק. היה לי אומץ.  

"אני מתבוננת על עצמי, תמיד עשיתי שינויים. ארצות הברית היא באמת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. היינו מהגרים וטבעם של מהגרים שהם עושים מאמץ יתר, נקודת ההתחלה שלהם נמוכה. הייתה לי הרגשה ששווה לנסות – ניסיתי וזה עבד. הצלחתי וכל הזמן הייתי בתנועה של התקדמות. הייתה נוחות גדולה בארצות הברית. שם אין צורך לדפוק על השולחן כדי שישמעו את קולך. קולך נשמע כשבאים בנועם והכל מסתדר. החיים טובים, יש בהם שקט גדול. הצמיחה והאמונה שלי בעצמי התבססה מאד  מתוך העשייה שלי." 

מה קרה שנשארתם כל כך הרבה שנים, 21 שנים בארצות הברית?   

"במשך כל השנים היינו בתחושה שעוד רגע אנו חוזרים, במהותנו נשארנו ישראלים. הגדלנו את משפחתנו, אנחנו הורים לשלושה ילדים. הילדים היו במסגרות חינוך מצוינות, אני  הייתי על מסלול לימודים. התקדמתי, התגבשנו מאד כמשפחה גרעינית, היה לנו עולם חברתי מצוין, הכל היה טוב. תמיד היו מספיק סיבות להישאר. כשהילדים גדלו ודיברו על החלוצים האמריקאיים היה זה תמרור אדום של התייחסות והבנה, שהגיע הזמן לחזור."

משפחת שפירא 2
משפחת שפירא

חזרה לנהלל 

יעל ועופר החליטו  לחזור לארץ, החליטו לעשות שיפט ולפתוח פרק חדש בחייהם. השירות הצבאי של נעמי היה טריגר. גילאי שני בניהם הביאו להחלטה לחתוך ולחזור לחיות במדינת ישראל. כשנסעו לארצות הברית היו זוג צעיר עם תינוקת. עתה הם בני חמישים, הילדים גדלו,  שינוי שמעט מאד אנשים עושים בגיל זה. בדרך כלל אנשים בגיל זה פותחים ידיים ומתרווחים.  

יעל ועופר פתחו פרק חדש: נהלל, שעופר גדל בה, היא נהלל של ילדותו ונעוריו. אמנם היא הכירה את נהלל מהביקורים במשפחתו של עופר, אך מעולם לא חיה בנהלל. היא בוחרת בשינוי, במעבר, ללא התלבטות, ללא מבט אחורה. "המעבר לא היה קל," היא נזכרת, "היה צורך שהבנים ישתלבו, והם אכן השתלבו. כיום, נעמי קצינה בצבא בת 26. רועי בן 23, עתודאי שסיים את לימודיו ומשרת בצבא, ועומר ילדנו השלישי לומד בכיתה י"א בחינוך אנטרופוסופי. 

"תפיסת העולם שלי ואותה אני מחנכת את ילדיי, שאנו נמדדים על פי התגובות שלנו לקשיים ולכישלונות שלנו. התפיסה הרווחת היא שאנשים נמדדים על פי ההצלחות שלהם. אני סבורה שמה שמצמיח אותנו הוא המקומות הלא פשוטים איתם אנו מתמודדים בחיים. מעברים זו דוגמא מצוינת. אנחנו לא עושים שינויים רבים בשל הפחדים שלנו, בשל הקשיים הרגשיים שלנו, ובעבורי שינויים הם תנועה לצמיחה וגדילה.  

"הגענו לנהלל – מחלת הקורונה פרצה. הייתה זו תקופה מאד לא פשוטה. לא עבדתי בשל התנאים שהיו, גם לא הכרתי את מרבית אנשי נהלל. פניתי להתנדבות, לעשייה בקהילה, תרמתי ובדרך זו נתרמתי. זו דרכי, גם עופר בן זוגי מאד מעורב ,נבחר להנהלת המושב ולמועצה. אנו מאמינים במעורבות ועשייה למען  הקהילות בה אנו חיים.  

"במועצה האזורית יזרעאל ישנה מחלקה הנקראת 'מעברים בעמק', בה מטפלים בקידום בעלי העסקים הקטנים הנמצאים ביישובי המועצה בכל דרך אפשרית. מישהי ממחלקה זו פנתה אלי על מנת שאקח על עצמי להיות הצינור שלהם בנהלל. היה זה תקופה קצרה לאחר שהגעתי לנהלל. לא הכרתי  את רוב האנשים. לקחתי על עצמי להוביל ולרכז את כל בעלי העסקים בישוב.  

"במועצה חילקו את העמק לאשכולות ואת האשכולות לישובים. כך חברתי לאשכול הפעיל במועצה ולרכז ולייצר שיתופי פעולה בתוך הישוב ובמועצה. 'מעברים בעמק' יצרו פלטפורמה מעולה, הקמתי קבוצת ווטסאפ לבעלי העסקים בנהלל. 'מעברים בעמק' עושים עבודה מעולה, עוסקים בחדשנות, מקיימים סדנאות, הרצאות חינמיות. הם מובילים לתכנון לטווח רחוק ויש בכך חשיבות עצומה – תמיכה והצמחת מקורות פרנסה עצמאיים לצד החקלאות. עבורי זו הזדמנות להיות שותפה להרחבה ולהעמקת שיתופי פעולה, להנכחה של ידע מרוכז בעבור כל מי שמתמודד עם היותו עצמאי." 

מה היא מודעות עבורך? 

"מודעות  בעבורי היא שריר שאני כל הזמן מתאמנת עליה. מודעות היא בחירה לחיות ולהיות בכאן  ועכשיו בכל המובנים. מודעות היא תשומת לב ולראות את הטוב שמסביבי שנמצא שם, כל הזמן, תמיד. לראות את הטוב הזה. מודעות היא להיות בתשומת לב לתחושות שלי לרגשות שבי. להרגיש ולהפסיק לדחוק את הרגשות הקשים שבנו, עלבונות, פגיעות, כעסים. להיות באיפשור. אני בתשומת לב למה שקורה בחוץ, סביבי ובתשומת לב למה שבתוכי.  

"בכל תחומי חיי אני עוסקת בלראות ולהתבונן מה יש פה, מה מתקיים ומה אפשר לעשות עם זה. הבנתי שהטוב האישי שלי לא תלוי בגורמים חיצוניים, גם בעת הזו. החיים לא תמיד פשוטים וקלים, אינני עוסקת בחשבונאות, אינני מטפחת ומשמרת כעסים. מה זה ייתן לי? נוכחתי שנכון להציע לאנשים אפשרויות שונות. יש אנשים שפתוחים ונכונים לפתוח עצמם לדברים חדשים, להקשבה וללמידה. בעבר הייתי צמחונית וטבעונית, כיום מצאתי את הדרך הנכונה של תזונה בעבורי. מרק העצמות אותו אני מכינה בעתות חולי מאד מחזק וטוב בעבורי. אני מציעה אותו גם לאנשים צמחוניים וטבעוניים. אינני יודעת מה נכון לאחר, מה הוא יחליט שטוב ונכון בעבורו. יש הרבה אנשים שהראש שלהם מספיק פתוח ונכונים לסטות מהדרך שלהם ולשנות  בעבור בריאותם. בעיני זה מקסים. אני יודעת שבעבורי זה נכון להפיץ את הידע שלי."

מרק עצמות של יעל שפירא 

המתכון של מרק העצמות שיעל הניחה על דף הפייסבוק שלה. 

וכך יעל כותבת: "מי ביקש מתכון למרק עצמות? כאן תמצאו את המתכון שלי שהתפתח עם השנים. מרק מחזק שהוא לא פחות מתרופה. אפשר להוסיף מרכיבים ולהוריד מרכיבים לפי הטעם. חשובות הן עצמות המח. הדבר החשוב הנוסף, הוא זמן הבישול. אחרי ההרתחה ראשונית יש לבשל על אש קטנה לאורך זמן. אני מבשלת 48 שעות אבל גם 24 שעות זה אחלה. מעט חומץ יעזור להוציא מהעצמות את כל הטוב שאנו מחפשים. בגלל שזה בישול כל כך ארוך, אני מבשלת סיר גדול ומקפיאה למנות. הסמן המעיד שהצליח לכם הוא אם אחריי הקירור יוצא סיר ג'לטיני. 

לבריאות. 

6 עצמות מח 

6 רגלי עוף (פולקעס) 

חתיכת שפונדרה עם עצם או אוסו בוקו. 

בצל, ראש שום, חתיכת ג'ינג'ר באורך אצבע. 

שורשים, מה שיש – סלרי, פטרוזיליה, לפת, צנון, שני קישואים, שמיר, טימין, מלח ופלפל. 

למלא סיר גדול (לפחות 8 ליטרים) בהרבה מים שיכסו את כל העצמות והבשר. להרתיח ולהחליש את האש לכדי בעבוע בלבד. לבשל 24-48 שעות. 

לאחר הבישול הארוך להוסיף את כל הירקות ללא השמיר והפטרוזיליה. לבשל שעתיים ,להוסיף מים שהתאדו, לתבל במלח, פלפל. להוסיף את השמיר והפטרוזיליה ולבשל עוד עשר דקות. לאכול לפחות מנה ביום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רפת נסגרת ורפת משתקמת ככה יצא בגורל – רפת גלגל הודיעה בכאב רב, על סגירת הרפת ובו בזמן פרצה מלחמה בדרום, ראובן הייניק ז"ל נרצח במכון החליבה בכיסופים, שלושה ימים אחרי תחילת המלחמה. הצבא
5 דק' קריאה
70  מיליון  שקלים  מפרידים  בין  המשך  פעילות   מחקרית  ובין  השבתה מוחלטת  של  מכון המחקר החקלאי   של ישראל, שרכש לעצמו  לאורך  שנים  אמון   ויכולות  ביצוע   ייחודיות בעולם. 70  מיליון  שקלים,  זה  הסכום  שמשרד האוצר  של
3 דק' קריאה
לראשונה בישראל, משרד החקלאות מוביל, בשיתוף משרדים נוספים, הצעת החלטה לממשלה לגיבוש תוכנית לאומית לביטחון המזון וזה כולל גם את שינוי שמו של המשרד משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים, הצעת מחליטים לאישור הממשלה, לגיבוש
3 דק' קריאה
אומר ארז גוזן, אחד מהחקלאים הוותיקים במושב ישע שבעוטף עזה. החממות של ארז ניזוקו קשות לאחר ה-7.10 * מרבית הגידולים בחממות מתו כתוצאה מחוסר טיפול, בשל האיסור לצאת לשטחים * ארז לא גידל כלל,
4 דק' קריאה
חברי מזכירות ארגון מגדלי ירקות ערכו סיור חקלאי ביישובי עוטף עזה, שנפגעו ב-7 באוקטובר במתקפת המחבלים * בין היתר ביקרו בקיבוצים נחל-עוז, עלומים, בארי ובמושב מבטחים, ושמעו מחברי היישובים על קרבות הגבורה שהתחוללו ועל
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן