יבול שיא
הרפת והחלב
ענבל סיבוני ממושב שיבולים כייף להכין עוגות מעוצבות צילום סטודיו עדי ואמנון וינר

ממתיקה את החיים: ענבל סיבוני ממושב שיבולים מעצבת עוגות נפלאות ויוצאות דופן

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ענבל סיבוני דור שלישי במושב שיבולים משלבת את פרנסה עם אהבותיה המקצועיות, הן כמורה למתמטיקה והן בעסק שהקימה בחצר ביתה בשכונת ההרחבה: "ענבל סיבוני עוגות מעוצבות וקינוחי בוטיק" עם חלוף השנים התגלה הכישרון שבידיה תוך כדי יצירה ומתבטא בעיצוב עוגות מופלאות ויוצאות דופן

מתי לאחרונה ראיתם או טעמתם עוגה בצורת בריכת שחייה עם שחיין החותר במרץ? או עוגה המוקדשת לילד בן 3 לטקס החאלקה עם המספריים? עוגה בצורת ספר תורה, שלא נעים לחתוך אותה ואף עוגה מיוחדת לאבא מסור שכך כתוב "אבא אתה הזכייה שלנו".

מעל העוגה מעוצבים אלמנטים של הלוטו ואף טופס לוטו משתלשל. ולמרבה הפלא – כל חלק בעוגה ניתן לאכילה.

ענבל סיבוני ועוגת העלאה בדרגה בעיצובה. מהאלבום
ענבל סיבוני ועוגת העלאה בדרגה בעיצובה. מהאלבום

כל העוגות המופלאות והיצירתיות מעוצבות בידיה של ענבל סיבוני (43) משיבולים, דור שלישי למייסדים יחיאל קלימי ז"ל וחנה, שעלו לארץ מאיזור כפרי באזרביייג'אן בשנת 1950.

בני הזוג קלימי הגיעו נשואים עם שני ילדים ועוד שלושה נולדו כבר במושב. סיבוני נשואה באושר לרמי סיבוני, שוטר במקצועו שהגיע מאופקים והשתלב יפה בחיי המושב. לבני הזוג ארבעה ילדים: ירין (20), נועה (17), דניאל (12) ואלה (11).

"נולדתי בשנת 1978 בת בכורה להורי: חנוך ורחל קלימי, שגידלו לתפארת חמישה ילדים: שלוש בנות ושני בנים. ב-1998 לאחר השירות הצבאי כסייעת לרופא שיניים בגבעתי, התחתנתי עם בעלי רמי סיבוני והתחלתי בלימודים אקדמאיים, לתואר ראשון בהוראת המתמטיקה, במכללת קיי בבאר שבע.

השלב המקצועי הבא, היה כניסתי לעבודה בשנת  2002 כמורה למתמטיקה, בתיכון הממלכתי בנתיבות שנפתח באותה שנה. חשבתי לעצמי, 'זהו, מסלול חיי סלול בהוראה, בה אמצא את ייעודי ופרנסתי'.

לאחר נישואי גרנו כ-8 שנים ביחידת דיור במשק הורי. במקביל התחילו לבנות בשנים 2003-4 שכונת ההרחבה במושב.

סיימנו לבנות את הבית בשנת 2006. אנחנו מאד מרוצים לחיות במושב ולגדל את ילדינו באווירה כפרית וירוקה. המושב בשבילי מסמל את השורשים של משפחתי ושלי.

כשהייתי נערה תמיד חשבתי, שלא אמשיך לגור בשיבולים, אך שמתבגרים ומקימים משפחה מבינים שאין כמו לגדל ילדים במקום כמושב. שאנו מוקפים בבני משפחה."

ענבל, איך ולמה התחלת לעסוק בעיצוב עוגות?

ענבל: "בחיים כמו בחיים עצמם, הדברים לעיתים קורים בשלבים ולא תמיד מתוכננים. לאחר מספר שנים בהוראה הגיע השלב שהרגשתי, שאני רוצה לעשות שינוי כלשהו."

"עוד לא הגדרתי ולא ידעתי לשים את האצבע, באיזה כיוון ומה בדיוק? בשלב ראשון ניסיתי לעשות זאת בתחום ההוראה הקרוב אלי. והיעד היה לעבוד כמדריכת מורות ואף חשבתי להתקדם לניהול בית ספר."

"לכך נדרש ממני להמשיך ללמוד לתואר שני, ולמדתי במכללת 'חמדת הדרום', סיימתי אך גם זה לא סיפק אותי. ועדיין לא ידעתי או הרגשתי, מה ימלא אותי?"

"במקביל, במשך שנים רבות, עוד בהיותי נערה העוזרת לאמי במטבח, אהבתי מאד את תחום האפייה. תמיד אפיתי והכנתי עוגות ועוגיות לשבתות, לחגים ולאירועים."

"כל המשפחה נהנתה ממעשה ידיי, וקצרתי מחמאות רבות. השיא היה כשבגרתי והפכתי לאם בעצמי, בהתקרב ימי ההולדת של ילדיי. כבר הייתה התרגשות גדולה ותכונה באוויר, המלווה בסקרנות רבה, איזה עוגה אכין הפעם?"

לדברי סיבוני, תמיד השקיעה בעוגות מיוחדות שאינן שגרתיות. כולם התפלאו והתלהבו מהמקוריות שהפגינה.

"כל עוגה הייתה פצצת יצירתיות, במקוריות המחשבה והביצוע. המפליא הוא שבשנות ילדותה סיבוני לא התבלטה בכישורי יצירה בציור ופיסול או בעבודות יד או בתחום אמנותי אחר."

עוגה מעוצבת לגיל שנתיים של ענבל סיבוני .
עוגה מעוצבת לגיל שנתיים של ענבל סיבוני .

"הכול פרץ ושגשג תוך כדי תהליך הכנת העוגות. שבכל פעם הרעיונות והביצוע רק התמקצעו והשתדרגו."

"חברות שראו את תוצאות מבחר העוגות שהוזמנו, התלהבו מאד. והציעו שהן יקנו את החומרים, והיא תכין להן את העוגות היצירתיות שלה. "כשראיתי שהבקשות התגברו מכל עבר. חשבתי לעצמי למה לא לנסות להרחיב, את מעגל הנהנים מהעוגות שלי. יתרה מכך, הרגשתי שהנה מצאתי לי תחום נוסף בחיים שאני יכולה לעסוק בו בכייף שלי ולעשות את השינוי שכל כך חיפשתי ורציתי."

"אזרתי אומץ והתחלתי למכור עוגות מעוצבות, ניסיתי לעצב ללקוחות עוגות שיהוו מימוש מחשבות וחלומות ברעיונות יפים, בתוספת נתונים המאפיינים את החוגג/ ת ואת עיסוקו תחביביו."

"ההצלחה בעוגות, עברה מפה לאוזן והלקוחות וההזמנות לא אחרו להגיע. זאת הייתה שעת האמת והתובנה שלי. בשנת 2016 הקמתי את העסק שלי' ענבל סיבוני – עוגות מעוצבות וקינוחי בוטיק'."

"כיום אני משלבת בין עבודתי כמורה בחצי משרה, ואת שאר הזמן מקדישה לעסק. למרות שפתחתי עסק רציני בכלל לא הלכתי לקורס כלשהו."

"למדתי הכול בכוחות עצמי, תוך כדי צפייה בסרטונים וכל מיני הסברים ברשת האינטרנט. בהתחלה עבדתי מתוך הבית, עם הזמן ראיתי שזה מקשה וכל הזמן יש בלגן."

"לא היה מקום לשים את כל הציוד והסלון הפך למחסן. בעלי נרתם למשימה ודאג לבנות לי מאחורי הבית את הסטודיו שלי. התאמנתי והתנסיתי עד שהתוצאות היו ממש לשביעות רצוני."

"זוהי עבודה ממגנטת ושואבת, המציבה אתגרים רבים ואחריות, דורשת עמידה בזמנים, לסיים לפני האירוע ולהספיק למועד ההזמנה שסוכם. לא פעם התהלכתי עם רגשות אשמה, כשחשבתי שאני מקדישה לנושא יותר מדיי זמן, על חשבון בני המשפחה האהובים שלי."

"הבנתי שבכדי להתקדם, אצטרך לשתף ולחלק להם תפקידים לעזרה. לאורך כל הדרך תמיד קיבלתי את כל התמיכה והפירגון מבעלי והוא העוגן שלי."

"עם הזמן העסק הלך והתרחב, הילדים גדלו, עובדה שהובילה בטבעיות את כל בני המשפחה להירתם ולקחת חלק בהפעלתו. חלוקת התפקידים היא ברורה: בעלי מסייע לי בעבודה מול ספקים, ורכישת חומרי הגלם. במקביל הוא גם אחראי ומבצע את הקניות לעסק, לאחר שעות עבודתו כשוטר."

"הילדים עוזרים בכל שמתבקש, כמו שטיפת כלים, קיפול אריזות, הדבקת מדבקות, פרסום העסק ברשתות החברתיות, ועוד."

סקיצה לעוגה

במשך השנים, סיבוני רכשה ידע נרחב מהניסיון האישי. ובכל זאת, בשלב מסוים החליטה לצאת ללימודים בבית הספר "עושים בישול" בהרצליה, של השף אורן גירון בשנת 2018.

זה לא היה פשוט לשלב עבודה בהוראה, ניהול ועבודה בעסק, הבית והמשפחה – הכל תוך כדי לימודים הכרוכים בנסיעה ארוכה, אך ענבל משתפת שכאשר רוצים ואוהבים משהו – עושים אותו ומתגברים על הקושי. כמו כן השתתפה במגוון סדנאות.

את הידע הרב שרכשה היא מעבירה בהעברת סדנאות כסדנת זילוף ועיצוב עוגות, סדנת קינוחים ועוד. לעיתים ענבל מארחת אנשי מקצוע המתמקצעים בתחום ייחודי. כך התארח הקונדיטור סימון בן גל, ממושב עדי בצפון, ופטיפורים.

הנימוק לארח חברים לתחום, היא התובנה שהנלמד מעשיר ומגוון את הסדנאות וכולם יוצאים נשכרים: "צריך להבין שהקמת עסק כקונדיטוריה דורשת רכישת ציוד רב: מקררים ומקפיאים, תנור, מיקסר, שולחנות וכיסאות המתאימים לסדנאות, וכן מדפסת לדפים אכילים, המיועדת לדפי סוכר ודפי טרנספר."

ענבל מציינת שחשוב לדעת, שהיא משתמשת בחומרי גלם איכותיים: שוקולדים איכותיים, קצפת, שמנת מתוקה, מחיות מיוחדות ועוד.

כלי העבודה העיקריים שלה הם: מריות, לקקן, שקיות זילוף, מעמד עוגה מסתובב, קלף לעוגה וכמובן מגוון אריזות, אריזות בגדלים שונים לקינוחים, קרטונים לאריזת העוגות וכלים שונים ומיוחדים לקינוחים.

מושב שיבולים שייך למועצה אזורית שדות נגב, הדואגת לעסקים הקטנים ומפעילה את "מעברים" – יחידת יזמות ועסקים שאנשיה נותנים ליווי ויעוץ אישי, הכשרות, הרצאות וקורסים מותאמים לעסקים.

במסגרת זו נערכו צילומי תדמית לעסק, במחיר מסובסד. וכן קורסים בנושא שיווק בהן השתתפה סיבוני בשמחה.

איך יוצרים עוגה טעימה יפה ומפתיעה?

"בכדי להכין עוגה העומדת בכל הנדרש ואף מעבר לכך צריך סבלנות רבה. זה מתחיל כבר בשלב ההזמנה. הזמנת עוגות מעוצבות בעיצוב אישי לימי הולדת ואירועים, מארזי קינוחים מיוחדים. כל לקוח מקבל את היחס והסבלנות שלי, בכדי שיצא הכי מרוצה מהתוצר הסופי. ראשית, מעבר להזמנה, אני מנסה לאסוף פרטים שיסייעו לי לעצב את העוגה בהתאם למאפיינים את עיסוקו או תחביבו של הילד או האדם והאירוע אליו תגיע העוגה.

"זה במקרים שיש לי יד חופשית, להכין את העוגה או קינוח בהתאם לדמיוני. אך יש גם מקרים שהלקוחות מכתיבים לי מה הם בדיוק רוצים שיהיה כקישוט על העוגה, או שהם מביאים לי תמונות של עוגות שהם רוצים בסגנון, סקיצות של נראות העוגה, ומתייעצים איתי מה הכי מתאים. הייחודי בעוגות שלי שאני מקפידה על עבודה אסתטית, נקייה ומדויקת ברמת גימור גבוהה."

"אני עובדת בלי סקיצות. מקדישה  זמן ומחשבה עם הנתונים, לפעמים אפילו 'ישנה על זה' ועובדת לפי השיקול המקצועי שלי. רק לעוגות מורכבות יותר אני בכל זאת משרטטת סקיצה. ישנם מקרים שהמזמין מבקש לראות מה אני מתכננת. הכול נעשה בזרימה חיובית המקשיבה ללקוח וכמובן יש לקוחות חוזרים או שמכירים את כשרוני וסומכים על שיקול דעתי היצירתי."

ענבל סיבוני בעלה רמי והילדים מהאלבום המשפחתי
ענבל סיבוני בעלה רמי והילדים מהאלבום המשפחתי

סיבוני מדגישה כי מאד חשוב לה שהעוגה המשמשת כבסיס לכל התפאורה תהיה גם כן טעימה. יש עסקים שהלקוח מקבל העוגה מעוצבת יפה בהשקעה כספית גבוהה, אך העוגה יוצאת קשה, יבשה ולא אכילה: "בעסק שלי עוגה מעוצבת היא עוגה שהבסיס שלה: עוגת טורט וניל או שוקולד ובין שכבות הטורט הלקוח בוחר את הטעם שהוא אוהב, ממגוון הטעמים שאני מציעה."

"יש אנשים שפחות מתחברים לעוגת טורט ומעדיפים עוגת מוס. גם אותה אפשר לקבל במגוון טעמים מיוחדים. כל עוגה מונחת על משטח עץ קשיח – לפעמים אני מתאימה לעוגה טפט שמדביקים על המשטח."

"בנוסף לעוגות המעוצבות אני מכינה עוד מגוון קינוחים, לחגים, לשבתות חתן, עלייה לתורה ועוד אירועים – וגם עוגות ועוגיות, הכול לפי בקשת הלקוחות."

"לקראת החגים נפוץ מאד מכירת מארזים האופייניים לאותו החג – ראש השנה, חנוכה, פורים, פסח, שבועות ועוד, כך שהעיסוק הוא רחב ומאד מגוון ויצירתי."

ענבל, ספרי על מספר עוגות מיוחדות שהכנת ועיצבת.

"כל עוגה בפני עצמה היא מיוחדת ויוצאת ביצירתיות מעשר אצבעותיי. עוגות מרגשות במיוחד הן העוגות שאני תורמת.

ביקשו ממני מספר פעמים מעמותות שונות כמו: 'קו לחיים', 'אורות של תקווה' ועמותות אחרות להכין עוגה לילדים חולי סרטן, עבורי זאת שליחות לשמח ואני מכינה אותן באהבה רבה.

הנה אחת התגובות שקיבלתי על עוגה של ילדה חולת סרטן, אחת מיני רבות: 'תודה רבה על מחווה מדהימה. הילדה כל כך התרגשה ובכתה מרוב התרגשות,  תודה לך!'.

"מרגש יותר היה לשמוע את ההקלטה של הילדה שהייתה מצורפת. עוגות נוספות ומיוחדות המרגשות אותי הן עוגות המיועדות לבתי כנסת, בהן משולבים אלמנטים מהתורה, עד כדי פרקים כתובים, או עוגות לעלייה לתורה – לחוגגי בר מצווה.

אחת העוגות המושקעות שתרמתי היתה לפתיחת בית כנסת 'ברכת שמים' בתחנת משטרה והיו עוגות להכנסת ספר תורה. או עוגה ליום הולדת 50, למי שעובד ב'רדימיקס', עם סמל החברה ומשאית הבטון.

אני מכינה עוגות לקבלת דרגה חדשה בצבא, במשטרה ובכל מקום עבודה. עוגות לילדים, למשל, ברובן מעוצבות עם גיבורי הילדות שלהם: מסיפורי הילדים ועד לנסיכות, הספורטאים האהובים עליהם ויש גם אוהבי מכוניות.

כמובן שהעיצוב מותאם על פי גיל החוגג/ת, בעיצוב עם בעלי החיים למיניהם וכמובן עם פרחים ססגוניים בשפע צורות וצבעים לכל הגילאים."

ענבל סיבוני – שורשים משפחתיים וחקלאות

על קורות משפחתה מספרת סיבוני: "תלאות רבות עברו סבי וסבתי, יחיאל וחנה קלימי ז"ל, עד שהגיעו למושב שיבולים שבמועצה אזורית שדות נגב.

כשהחליטו לעלות לארץ עם שני ילדיהם: נאוה שהייתה בת חמש ואברהם שהיה בן שנה. לקחו אותם לאירן, לטהרן, שם שהו כחודשיים עד שעלו לארץ ב-1950. התחנה הראשונה הייתה מעברת 'שער העלייה' בחיפה. שם גרו באוהלים כחצי שנה.

ענבל מספרת ביקש הסב ללכת לנגב, לגור עם קרובי משפחתו, אבל כמו בסיפורי עולים רבים לא נתנו להם אלא שלחו אותם לעפולה.

רק כעבור שנתיים עברו למעברת יכיני. במשך הזמן הסתבר שאורח החיים הדתי של יוצאי פרס שגרו במקום, לא עלה יפה עם האווירה החילונית ששררה במושב.

לכן כ-36 משפחות התאחדו וביקשו שיקימו להם מושב דתי. תנועת 'הפועל המזרחי' הבטיחה להם שיטפלו בבקשתם ואכן, כפי שהובטח, הם התבשרו שמושב חדש הוקם בשבילם ושמו שיבולים וכי הוא ממוקם בסמוך לכביש המוליך מבאר שבע לסעד.

ענבל: "בתחילת הדרך התגוררו המשפחות בצריפים ולאחר מכן בנו המתיישבים במו ידיהם את בתיהם. לפרנסתם עבדו בחקלאות וגידלו תפו"א, בוטנים, בצל ועוד."

"בהמשך נולדו להם עוד שלושה ילדים. מחמשת ילדיהם שלושה נשארו להתגורר במושב, ביניהם אבי חנוך. בעבר עסק אבי בחקלאות וגידל אבטיחים, מלפפונים, חיטה, גיפסנית ועוד."

"כילדה זכור לי, שאנחנו הילדים היינו עוזרים במשק לפי הדרישה. אני לדוגמא עזרתי בקטיף המלפפונים ובבית אריזה עם הגיפסנית. ב-1991  נאלץ אבי לעזוב את החקלאות והמשק כבר אינו פעיל."

"כתחליף הקים חברה לקידוחי בניין ואמי רחל עבדה כל השנים כמורה. כיום במושב שיבולים כמעט וכבר אין בנמצא חקלאים, במקרה הטוב נשארו רק שני חקלאים."

"רב המתיישבים משכירים את השטחי הגידול החקלאיים לאנשים מחוץ למושב. זה מצב מצער, במיוחד לדור ההמשך בעתיד ישראל."

"אנחנו במשפחה חמישה ילדים, שלוש אחיות ושני אחים: רותם, אסטר, יחיאל, שרי ואנוכי. רק אח אחד רותם יצא ואינו מתגורר במושב, כך שאנחנו משפחה מגובשת ותומכת."



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן