ראיון: ניצן פלג, ראש המועצה הצעיר של גליל תחתון
יבול שיא
הרפת והחלב
הדס ושני משדרות פה ריפריה ברדיו

פה ריפריה מדברת

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בפברואר האחרון ערכו הדס אלעד, מחפציבה ושני הדר, משדמות דבורה את כנס 'פה-ריפריה מדברת' הראשון, במלון לביא, שהפך לסיפור של הצלחה ומאז המודל של אלעד והדר מחוזר בכל הארץ . דרך האירועים, שכל הדוברים בהם הם אנשי הקהילות, אנשי הפריפריה, מיזם "פה ריפריה מדברת" מנגיש ומחבר בין קהל וקהילה, בין דוברים מקומיים ובין הציבור המקומי בתחומים כמו תרבות, אקולוגיה, התיישבות, מדע, דעת, חינוך, בריאות, תרבות ועוד. עם פרוץ הקורונה, הדס ושני סירבו להתייאש ומצאו פיתרון יצירתי "פה ריפריה משדרת", בשיתוף פעולה עם "רדיו ארץ הגולן"ומשדרות ראיונות עם אנשי הפריפריה וסיפורים מקומיים.

 

פה ריפריה מדברת! בזמן שחלק ניכר מאנשי המרחב הכפרי ממשיכים להתלונן על הבורות בכביש, על רוחב פס נמוך והעדר שירותי רפואה איכותיים, בחודשים האחרונים כובש את הארץ מיזם שנולד בגליל התחתון ומפיץ דווקא את היתרונות שיש במרחב הפריפריאלי.

 

הרצאה במסגרת פה ריפריה צילום אמיר בוחניק
הרצאה במסגרת פה ריפריה צילום אמיר בוחניק

 

פה-ריפריה מדברת נולדה כמעט במקרה בעקבות הצלחת מיזם 'טד גלילי' בגליל התחתון, ומהווה המשך ישיר שלו – מהלוקאלי אל המרחב הפריפריאלי במדינה כולה. מי שעומדות מאחורי המיזם הן הדס אלעד, מחפציבה, שהקימה לפני כחמש שנים את מרכז הצעירים של מועצה אזורית גליל תחתון ואשת התקשורת, שני הדר, שבימים אלו מסיימת לכתוב את ספרה הראשון, יזמית חברתית-קהילתית שגדלה בקיבוץ, אבל לפני 18 שנה הפכה למושבניקית בשדמות דבורה.

מדובר במיזם של ערבי הרצאות בסגנון טד, המחולקים לפי נושאים ומיועדים למרחב הפריפריאלי בכל רחבי הארץ. דרך האירועים, שכל הדוברים בהם הם אנשי הקהילות, אנשי הפריפריה, המיזם מנגיש ומחבר בין קהל וקהילה, בין דוברים מקומיים ובין הציבור המקומי בתחומים כמו תרבות, אקולוגיה, התיישבות, מדע, דעת, חינוך, בריאות, תרבות ועוד.
"כתפיסת עולם, אנחנו לוקחות את הקשיים והחסרונות של מיקומנו בפריפריה והופכים אותם ליתרונות," מסבירה הדס. "המיזם מקודם ומועצם ע"י מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ, וכן ע"י גופים שונים, כלכליים ומסחריים, כמקור של חוסן ועוצמה, תרבות יצירתית והרחבת הדעת."

כמו כל זוג מוצלח, הגרסאות לדרך בה הכירו די סותרות. "הייתה איזו קבוצת ווטסאפ של בעלי עסקים בגליל התחתון והדס חיפשה גרפיקאית לעיצוב של  מגזין אלקטרוני כלשהו," טוענת שני. "ככה התחלנו את הקשר ואחרי כמה מהדורות של המגזין שהוקדש לבעלי עסקים בגליל, אמרתי להדס 'אולי נעשה הרצאות טד – ומשם הכל היסטוריה."

הדס מצידה זוכרת משהו אחר: "שני לא זוכרת אבל הכרנו דרך מרצה, שבא להרצות אצלנו על שפת גוף לקהילת בעלי העסקים. בסוף ההרצאה, שני ניגשה אלי ואמרה – 'זה היה ממש קצר ולא ממצה'. אחר כך יניב ניצן היה הראשון שבא להרצות בערב נושא והפך למעשה להיות שותף מרכזי."

שני: "באותו רגע, הצעתי שבמקום משהו אקראי בלי קשר ורצף בין ההרצאות, ננסה לבנות סדרה לפי נושאים. בנינו תכנית שנה קדימה ונוצרו ערבים מדהימים עם הרבה באז, שבזכותו התחילו להגיע אלינו מכל הארץ."

 

מה מבחינתכן סימן את נקודת המפנה?

הדס: "אחד הערבים הכי מוצלחים היה בנושא ההתיישבות העובדת, נושא שלכאורה נשמע פחות סקסי. בכל אופן, הגיעו להרצות איתם בירגר – מנכל 'מבט מושבים', יואל זילברמן מנכ"ל 'השומר החדש' ומוקי צור. היה ביקוש אדיר לאירוע ולצד הקהל המסור והקבוע, הגיעו קיבוצניקים נפגעי הלינה המשותפת, אבל בשורה התחתונה, יצא מסר מאוד חזק של התיישבות ואהבת הארץ. מן תחושה של אנשים חזקים שראו באותו ערב, הזדמנות להשמיע את קולם מחוץ למרחב הטבעי שאליו הורגלו."

שני: "זה באמת היה אחד המוצלחים, בשלב שבו כל המרצים עדיין הגיעו לעשות זאת בהתנדבות. באותו שלב, הבנו שבמקום להביא מרצה סלב כלשהו בסכום מוגזם, אפשר להביא 4 מרצים מקומיים ובכך- לקדם את העסקים המקומיים, שהמרצים מייצגים."

 

פה ריפריה משדרת

אחרי ההצלחה הגדולה של ערבי הטד, הדס ושני החליטו להפיק את כנס 'פה-ריפריה מדברת' הראשון, שהתקיים בפברואר האחרון, במלון לביא ובסיוע של יניב ניצן – מאמן מרצים, מרצה, יועץ אסטרטגי, שחמטאי ומומחה בבניית הרצאות בסגנון טד לכנסים. לכנס שכלל חמש הרצאות, הגיעו מאות בעלי עסקים ודוברים בפוטנציה מכל איזור הצפון ואז התיאבון גדל באופן טבעי. במאי אמור היה להתקיים הכנס השני בעוטף עזה, אבל בשלבי ההפקה הראשונים הגיעה הקורונה. הצמד הנמרץ סירב להתייאש ומצא פתרון יצירתי במיוחד לתקופה שבה אסור להתכנס: 'פה-ריפריה משדרת'.

שני והדס חברו לשיתוף פעולה עם 'רדיו ארץ הגולן' ויצרו רצועה, שבה הן מגיעות אחת לשבועיים לרשות כלשהי – ומשדרות משם ראיונות עם אנשי הפריפריה וסיפורים מקומיים. המסע החל בגליל התחתון, המשיך לגולן, בקעת הירדן, מעלה יוסף ובית שאן. בחודשיים הקרובים הן צפויות להגיע עם עמדת השידור הניידת של רדיו ארץ הגולן ליד-טבנקין, דרום השרון ומירוץ "הר לעמק", שאמור להתקיים בתחילת אוקטובר.

לפני כשבועיים ערכו השתיים ראיון עם אוהד גולן, מרמת מגשימים, ששודר בתכנית והוביל לתוצאות מרגשות במיוחד: "שמתי לב שהוא חוזר בזמן האחרון מלא בוץ. הוא אמר לי אבא, אנחנו רוצים לשפץ ולהנגיש את המעיין, כדי שחבר שלנו מהשכבה, שחלה בניוון שרירים, יוכל לבוא איתנו לשם. ואנחנו גם רוצים להנציח בשיפוץ הזה את יוחאי שרון ז"ל, שגם הבן שלו הוא חבר בשכבה שלנו," כך סיפר אוהד גולן בראיון נוגע ללב, שסחט דמעה מכל הנוכחים.

 


שני הדר: "ב-13.8 אמור להתקיים ערב פה-ריפריה בנושא 'הכל נשאר במשפחה' בשדמות דבורה, אבל נכון לכתיבת שורות אלו, מי יודע באיזו מתכונת יתקיים אם בכלל. בהתאם לתקנות נקיים ערב במקום פתוח ונעמיד ניידת שידור לייב של 'רדיו ארץ הגולן' לשאר הקהל שיישאר בבית. כך בזמן ההרצאות תהיה אינטראקציה בין הקהל לדוברים. אולי זה עוד ישתנה, אבל בפועל למרות הקורונה ממשיכים לקרות אצלנו דברים ויש התפתחויות שמביאות איתן שדרוגים"


 

"יוחאי שרון ז"ל היה ילד שאהב את החיים, שנגמרו ככה פתאום. הוא היה אבא מסור ואוהב לתומר, נדב וסער, בעל אוהב ואהוב לדינה. בן אהוב, אח לזוהר, חגי ועינת. רב סמל בכיר יוחאי שרון נפל בעת שירותו, בהיותו בן 38," מספרת שני. "לפני כמה חודשים סיימנו בהתרגשות את פרויקט 'זיכרון טעמים' – ספר מתכונים לזכרון ולהנצחת חללי מערכות ישראל במרחב הגליל התחתון ועמק הירדן, בשיתוף סטודנטים של פר"ח וילדים שאותם הם חונכים. יוחאי ז"ל הוא אחד החיילים שהונצחו בספר שלנו. פרויקט 'זיכרון טעמים' הוא ענף שאנחנו גאות בו מאד, וגם הוא חלק מהמיזם רב הזרועות שלנו."

"הראיון עם אוהד היה מרגש במיוחד," ממשיכה הדס. "הוא סיפר לנו על ילדים בכיתה ח' עם לב בגודל של הרמה כולה, שיזמו והרימו ורתמו יישוב שלם לעשייה שלהם. אוהד לקח את היוזמה של הילדים כמה צעדים קדימה, ופתח בפרויקט מימון המונים כדי שאפשר יהיה באמת להגשים את החלום היפה הזה."

לאחר השידור, הדס  שלחה את הקלטת הראיון אל רחלי, אמא של יוחאי ז"ל. משפחת שרון הנרגשת הודיעה שתשלים את הסכום החסר לגיוס ההמונים, וזו כמובן הייתה סגירת מעגל מאוד מרגשת עבור הדס ושני, שחיברו בין כל הגורמים להגשמת חלומו של מישהו אחר.

"וזו בעצם המטרה העיקרית של הפרויקט," הדס מתגאה, "המיזם לא פוליטי אלא מתעסק באנשים, לא בבורות בכביש אלא ביתרונות שיש במרחב. הקורונה הוכיחה לרבים בארץ, איפה כדאי לחיות באמת ומי שצריך סיבות טובות, פשוט צריך להקשיב לשידורים שלנו או להגיע בעתיד לכנסים ולשמוע סיפורי יום יום של אנשים שטוב להם בפריפריה."

 

הפרסים שבדרך

החזון הזה של הדס ושני הוביל לכך, שבחודש האחרון זכו פעמיים במקום הראשון בתחרויות של מיזמים חברתיים. את התחרות הראשונה יזמה "בארצנו" – תנועת ההתיישבות של בוגרי המכינות הקדם צבאיות, ולאחר כנס האקתון מרתק שנמשך יומיים באמצעות הזום ובו השתתפו כ-15 מיזמים, 'פה-ריפריה מדברת' זכה בפרס של 15,000 שח לטובת קידום היוזמה. שבוע בלבד לאחר מכן, התקיימה תחרות נוספת, הפעם של המשרד לשוויון חברתי ושוב – המיזם קטף את המקום הראשון שמשמעותו הכרה ארצית וליווי של משרד ממשלתי בהפצת החזון.

"האמת היא שבפעם השנייה שזכינו זה כבר ממש הפתיע אותנו," טוענת שני. "לא בגלל שאנחנו לא מאמינות הפרויקט, אבל בכל זאת כיף לקבל הכרה ארצית. המיזם מאוד מעניין אנשים מכל מיני מעגלים – וקיבלתי אפילו תגובה מחברים מגוש עציון שהתלהבו מהזכיה."

הדס: "הפרס מבחינתי הוא הפלטפורמה או כרטיס הכניסה לערים. המעמד לא מעניין אותי, אלא העובדה שאנחנו 'לא יושבות על הספסל', אלא מממשות חזון קהילתי-חברתי. יש בזה, חיבור ממשי בין אנשים וקהילות, הלכה למעשה. לראיה, המיזם כבר חוצה הרבה מעבר לגליל תחתון ועוד ישפיע על הרבה מיזמים אחרים בעידן הפוסט-קורונה."

 

הדר ושני יזמו מיזם חברתי נהדר ועטור פרסים
הדר ושני יזמו מיזם חברתי נהדר ועטור פרסים

 

השאפתנות הזו של הדס לא מפתיעה, נוכח העובדה שהקימה את אחד מארבעת מרכזי הצעירים הראשונים במרחב הכפרי לפני כארבע שנים: "ב-2016, עוד למדתי לתואר שני ועבדתי באגף שיקום נכי צה"ל של משרד הביטחון בטבריה. יצא בזמנו מכרז בגליל בתחתון לתפקיד רכז השכלה גבוהה במועצה, אבל למעשה הקמתי את מרכז הצעירים – אחד מתוך 140 ברחבי הארץ שהיו אמורים לווסת את התסכול הגובר של צעירים בארץ, בעקבות המחאה ב-2011.

ב-13.8 אמור היה ערב פה-ריפריה בנושא 'הכל נשאר במשפחה' ברחבת בית העם של שדמות דבורה, אבל נכון לכתיבת שורות אלו, מי יודע באיזו מתכונת יתקיים אם בכלל. למרות הכל,

שני עוד אופטימית: "בהתאם לתקנות נקיים ערב במקום פתוח ונעמיד ניידת שידור לייב של 'רדיו ארץ הגולן' לשאר הקהל שיישאר בבית. כך בזמן ההרצאות תהיה אינטראקציה בין הקהל לדוברים. אולי זה עוד ישתנה, אבל בפועל למרות הקורונה ממשיכים לקרות אצלנו דברים ויש התפתחויות שמביאות איתן שדרוגים."

בתור קיבוצניקית לשעבר, שנולדה וגדלה בחותרים על הים ועברה למושב השוכן בסמוך לכפר קמא הצ'רקסי, שני מכירה לעומק את כל האפשרויות השונות והמשונות של חיי קהילה. זה בוודאי מסביר את הדרייב להמשיך להניע כיזמית חברתית-קהילתית, גם בתקופה שבה בישראל, סולידריות הפכה כמעט מילה גסה.

 

אז האם מהגליל התחתון תצא הבשורה לחיזוק הפריפריה?

הדס מסכמת: "בשורה התחתונה, גם בתקופה מורכבת כמו זו – המטרה היא לשנות את סדרי העדיפויות במדינה. אם ישמעו יותר 'פריפריות מדברות' ולא רק מקטרות, אז גם תקציבים יבואו לפה יותר, כי יראו בזה הון שמניב. משאבים ואנרגיות טובות הולכות לכוח שמתגלגל ואם נצליח בפרויקט, אין ספק שנצליח לשנות."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"חשבתי שהמבול כבר מאחורינו," פתחה בכעס מאופק נאווה את שיחת הטלפון שלה אליי, והתכוונה לקרע החדש שנוצר בינה ובין אחותה. "אבל אז היא הייתה צריכה לשלוף עוד ארנבת מהכובע, וזה החזיר אותנו לנקודת ההתחלה",
3 דק' קריאה
מסכי עשן המלכודת הדיגיטאלית – התמכרות לרשת, הנגיף שלפני קורונה. סרט: 'אמא' – מסר לא מובן. 'מסכי העשן המלכודת הדיגיטלית' – הנגיף שלפני הקורונה. עצוב לאבד חבר שהתמכר לרשתות החברתיות. אני איבדתי לפני יותר
3 דק' קריאה
מתי לאחרונה ביקרתם במושב קלחים? כשסיפרו לי על זוג שאף אחד מהם לא נולד מושבניק אשר בהחלטה משותפת ואהבה לתחום החקלאות עזבו ביום בהיר אחד את הסביבה העירונית לטובת  מרחבי הנגב – הסתקרנתי לראות
7 דק' קריאה
הנהלת משרד החקלאות מבקשת להכיר את פעילות השטח בדרך שונה מזו שאפיינה את ההנהלות הקודמות בשנים האחרונות. זה החל בראיונות עיתונאיים יזומים של השר אלון שוסטר שהתבצעו בשיחות טלפון, בגלל מגבלות הקורונה ועוד בטרם הספיק
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן