יבול שיא
הרפת והחלב
פורים בשנה מעוברת

פורים בשנה מעוברת – שנת תשפ"ב

3 דק' קריאה

שיתוף:

משנכנס אדר מרבין בשמחה, ששיאה מתקיים כאשר אנו חוגגים את חג הפורים – זכר לנס שאירע שהצילנו מגזירת ההשמדה של המן הרשע. השמחה בפורים היא אינה הצעה אלא מצווה, ככתוב: " חייב אדם להתבסם, להשתכר בפורים עד לא ידע להבחין בין ברוך מרדכי לארור המן". לאה טל מספרת ומרחיבה על חג פורים

המסכה בימי קורונה הפקיעה את הייחוד של המסכות בפורים. מסכה מלשון מסך כיסוי, מיסוך והסתר. כמגן מקורונה המסכה מסתירה מחצית פניו של אדם מעוותת ומטשטשת את זהותו. ונאחל לעצמנו שבמהרה בימינו המסכה תככב רק בחג פורים.

פורים בסימן התחדשות 

במיוחד בחודש אדר הבעל"ט בולטת וטבועה השמחה ככתוב: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" ( תענית כ"ט ע"א)

מדוע דווקא חודש אדר זכה להדגשת השמחה?  

בזכות חג הפורים השזור מנהגי שמחה ושיכרון עד לא ידע… וכן כחג המבשר את בוא האביב המשמח – שופע פריחה וצמיחה בטבע המתחדש.  

פורים חג מיוחד ושונה 

חג פורים הניצב באמצע חודש אדר שונה מחגי ישראל באפיוניו הקלילים, באווירה משוחררת, המזמנת התנהלות של התבסמות והתבדחות, ככתוב: "חייב אדם להתבסם, להשתכר בפורים עד לא ידע להבחין בין ברוך מרדכי לארור המן" – כך לחוות נס מיוחד. הנס בחג הפורים הנו נס מוסתר, וההסתר נרמז בשם אסתר וגם כי שם הקב"ה נסתר ואינו נזכר במגילה. ואכן הנס בפורים הנו נס נסתר ומופלא. היום שנגזר על היהודים, בשרירות לבו של צורר יחיד: "להשמיד, להרוג ולאבד", הופך לחג, כי הופ הגזרה מתבטלת בצרוף מקרי ודרמטי של נסיבות. ומאז האמונה בהשגחה נסתרת זו ריחפה והעניקה תקוה ליהודים אשר סבלו בגולה במשך דורות.

מגילת אסתר 

מגילת אסתר, שהיא אחת מחמש המגילות בכ"ד ספרי התנ"ך, מגוללת ומספרת את סוד האירועים אשר תרמו לנס פורים. בחג פורים עלינו לזכור את נס ההצלה של היהודים, אשר ישבו במדינת פרס בסוף המאה החמישית וראשית הרביעית לפני הספירה.

והרי החג נקרא פורים על שם הפור-הגורל אשר הפיל המן הרשע, ולפיו נקבע המועד והיום לביצוע המזימה האכזרית. ביטול הגזרה מהיר ומפתיע, מאבל ליום טוב, בסימן של מהפך: "נהפוך הוא."

פורים קטן בשנה מעוברת 

השנה חלה שנה מעוברת ונוסף חודש לשנים עשר חודשי השנה בלוח העברי. לכן השנה לנו שני חודשי אדר, אדר א' ואדר ב'. את חג הפורים נהוג לחוג באדר ב'. ומעניין, יום י"ד באדר א', המועד המיועד לפורים, מציינים בשם "פורים קטן". נוהגים קצת לשמוח בו, כזכר לחג אין מתענים ואין מספידים בו כיאה לתאריך של חג.  

פורים חג לדורות 

מצווה היא לחגוג את חג הפורים מידי שנה – לחגוג ולהעביר את מנהגי החג מדור לדור. 

במגילת אסתר כתוב ומסופר, כך: "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה, וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש הקרובים והרחוקים לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ואת יום חמישה עשר, בו בכל שנה ושנה כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים… וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם ובזמנם ככל שנה ושנה. והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה ועיר ועיר. וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". (מגילת אסתר, פרק ט' כ'- כ"ח)

קריאת המגילה 

המצווה המהותית והמרכזית של חג פורים היא קריאת המגילה. הקריאה במגילה בחג נערכת בבית הכנסת פעמיים: בערב יום הפורים ובבוקר יום הפורים. בסידור מזומנת למתפללים תפילה מיוחדת בשם: "על הניסים". זו תודה לבורא, מחולל הנס אשר התרחש.

מתוך קלף מיוחד קוראים את המגילה ונוהגים להרעיש ברעשן כל פעם בה נזכר שם המן, בתנועה נמרצת, והמשתתפים בעיקר הילדים. והרי זה המאפיין את מנהגי פורים המלווים בשחרור רווי שמחה. 

מנהג זה נקרא: "הכאת המן" והוא עתיק ימים ונהוג בתפוצות ישראל. היו רבנים אשר התנגדו להרעשה בטענה שזאת הפרעה לזרימת הקריאה ולהאזנה רהוטה. אך ברבות הימים המנהג הזה השתרש משום שתרם לעליצות ולשיתוף הקהל בעיקר הילדים.

משלוח מנות ומתנות לאביונים 

במצוות החג בולטות שתי מצוות מיוחדות וערכיות, והמצוות מן המגילה הן: א) משלוח מנות ב) מתנות לאביונים, כמו שכתוב: "ומשלוח מנות איש לרעהו". משלוח המנות הפך מנהג מרנין לב, במיוחד לילדים הצועדים מחופשים בידיהם שי לשכנים, למכרים ולאחרים. וחייב אדם להעניק ולשלוח שתי מתנות לשני אביונים.  

משחקי פורים והתחפשות 

לנו יש שפע משחקי פורים, הצגות משעשעות, מצחיקות ומשחררות. והרעשנים המרעישים עם השמע שם המן ובלעדיו הרי משחררים כובדה של רצינות. וכמובן – ההתחפשות – צ'ופר משעשע במיוחד לילדים וגם למבוגרים. התעסקות ההכנה והתכונה לקראת החג בתכנון וביצירת התחפושת משעשעים מנעימים ומשחררים – וגם עצם ההתכנסות לתוך דמות אחרת ונבחרת משעשעת ומהנה, וגם מזמנת לאנשים הזדמנות להתגמש לבחור להתחבר, או להזדהות עם דמות שונה.  

ראוי לציין שמנהגים של קרנבל סוער, בשחרור ושמחה, בליווי תחפושות מקובלים בעמים רבים ושונים, ועם ישראל השתלב במרחב והוסיף ערכים אנושיים וחברתיים משלו, כגון: הנתינה של מתנה, תוך התחשבות בנזקקים.  

חג פורים שמח!

תמונה: שאטרסטוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בסוף חודש דצמבר האחרון, לקט ישראל ערכה טקס ובו חילקה את אות יקיר 'לקט ישראל, לחקלאים מאזור המרכז על תרומת תוצרת חקלאית איכותית לאורך שנים המועברת למאות אלפי נזקקים ברחבי הארץ אל טקס ההוקרה
< 1 דק' קריאה
"אני לא מצטער שלא המשכתי בחקלאות. החקלאות היום מהווה שלושה אחוזים מהתוצר במשק. בשנות החמישים זה היה 30 אחוזים" ● בתפקידו כיועץ הכלכלי למערכת הביטחון הוא האיש, עם הסמכות בידו, שחתם על הפסקת פיתוח
4 דק' קריאה
במושב באר טוביה נערך פיילוט לפרויקט חקלאי-אקולוגי מעניין: גידול אקוופוני המשלב חסה ודגי באס באמצעות אותה מערכת מים, כאשר הדגים מספקים דשן לחסה והחסה מנקה את המים עבור הדגים. כך משיגים חיסכון במים ומזון
5 דק' קריאה
שר החקלאות היוצא עודד פורר חתם את פרק העבודה שלו במתחם בית דגן במינוי מנהל לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי. ימים אחדים לפני שעזב את הלשכה הודיע השר לד"ר שמואל אסולין, שהוא ממנה אותו
2 דק' קריאה
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן