יבול שיא
הרפת והחלב
חוה ואלעזר בפתח ביתם

פנסיונרים יצירתיים בכיף

4 דק' קריאה

שיתוף:

חוה ואלעזר לרנר, ממפוני גוש קטיף, מצאו מנוח ביישוב ניצן, שם הם יוצרים יצירות אמנות מגוונות * אלעזר התפנה גם לבאר את כל ספרי התנ"ך * השניים משמשים דוגמא כיצד ניתן להפוך את תקופת הגמלאות להיות מעניינת ויפה

חוה ואלעזר לרנר התחתנו בשנת 1964 בבני-ברק, שם נולדו להם בן ובת.  בני הזוג, ששומרים על אורח חיים דתי,  עברו בשנת 1983 מביתם ברמת-גן ליישוב נווה דקלים בגוש קטיף. מי שדרבן אותם לעבור לשם ולשנות לגמרי את  סביבת מגוריהם היו ילדיהם, בעיקר בתם מלכי. בהיותה בת 15 נודע לה שנפתחה  בנווה-דקלים אולפנה לבנות. היא החלה ללחוץ על ההורים לעבור לשם, ולעזרתה הצטרף גם אחיה מנחם, שהיה אז בן 18 וההורים הסכימו.  

בשנות מגוריהם בגוש קטיף הם בנו בית בנווה דקלים. חוה עבדה בישיבת ימית ואילו אלעזר המשיך בעבודתו בחברת "תדיראן" בפתח תקווה, שם עבד בפרויקט צבאי גדול. "נסעתי כמה פעמים בשבוע לעבודתי. חנכתי קו נסיעות מנווה-דקלים לפתח-תקווה," הוא אומר. "זה היה אפשרי קודם עידן הפקקים הגדול שאנו חווים היום." הבת החלה את לימודיה באולפנת נווה דקלים, והבן החל את השנה הראשונה בישיבת ההסדר בשעלבים.  

עם הפינוי מגוש קטיף עברו בני הזוג, כמו שאר המפונים, לבית מלון ואחר כך לקרווילה בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון. לאחר מכן בנו את ביתם החדש ביישוב ניצן, שם הם מתגוררים כבר 13 שנים.

ילדים מקבלים בשמחה את פני הבאים יצר וצילם אלעזר לרנר
ילדים מקבלים בשמחה את פני הבאים. יצר וצילם: אלעזר לרנר

מסבירי פנים לאורחים 

ביתם של חוה ואלעזר לרנר מוקף חצר ובה גינה פורחת. "אני מטפחת את הגינה," אומרת חוה, כשהיא מקבלת את המבקרים. יחד עם ההנאה מהגינה היפה, ניתן כבר להבחין בתרומתו האמנותית של אלעזר, היוצר יצירות אמנות במתכת ובעץ.  

סביב החצר יש גדר מתכת המורכבת מדמויות של ילדים וילדות במצב של ריקוד מעגלי. על גדר זו, מעשה ידיו של אלעזר, 'מתלבשת' גדר חיה, אשר מוציאה בתקופה זו פרחים כתומים יפים להפליא. מעל שער הכניסה מופיע שם המשפחה באותיות עץ גדולות. מימין לשער ניצבת דמות צבעונית של ש"ג (שומר גדר) המזוין ברובה ואקדח. מצד שמאל של השביל המוביל אל הבית יש טור של דמויות ילדים צבעוניות, עשויות עץ ומתכת, המקבלים את הבאים עם ידיים מונפות לשלום.  

כאשר מרימים את העיניים אל הגג, מבחינים גם עליו בדמויות גדולות שעשויות ממתכת. בחזית נראה ארבע דמויות: אריה גדול; חסיד הרוקד לצליליו המדומים של כנר הניצב על מבנה סמוך; וכן חייל מחצצר ליד דגל המדינה, המתנוסס כאן תמיד. בקטע אחר של הגג יש דמויות נוספות – של נשים רוקדות. על קירות הבית מאחור נקבעו פרפר ענק, תוכי ונשר במעופו, גם הם ממתכת.  

עם הכניסה אל הבית מבחינים על הקיר ממול בשני ציורים גדולים של חוה, ומעליהם תווי השיר "הבאנו שלום עליכם" עשויים מתכת. בכל חדרי הבית יש שפע יצירות של שני בני הזוג: ציורים, צילומים, עבודות ויטראז' ואוספי אמנות רבים – העין לא תשבע מראות. בארונות יש ספרי קודש וגם 18 ספרים שכתב אלעזר, בהם ביאור התנ"ך כולו.

קיר בבית עם ציורי חוה ותווים של אלעזר. צילום עדינה בר אל
קיר בבית עם ציורי חוה ותווים של אלעזר. צילום עדינה בר אל

אמן, מפרש התנ"ך ותייר 

אומרת חווה על אלעזר בעלה: "הוא מבורך בידיים ובראש." אלעזר הוא צלם חובב ואת חדר עבודתו מקשטות תמונות גדולות מגוונות. נוסף לכך, על כל קירות החדר הזה יש שלל תעודות של לימודים גבוהים של בני המשפחה ותעודות על הישגים שונים, המלמדים על הרחבת הדעת. 

"אני במקצועי הנדסאי אלקטרוניקה," מספר אלעזר. "למדתי זאת במכללת אורט י"ד סינגלובסקי בתל-אביב. כבר בילדותי הייתי מתחזק את דירת הוריי ועם השנים השתכללתי." 

"יש לו רעיונות רבים," מעידה עליו רעייתו חוה. "בעידן טרום הלחם הפרוס הוא בנה בבית מכונה לחיתוך לחם; ובעידן הטלפונים הגדולים עם החוגה, הוא התקין מחזיק שפופרת, כדי לשחרר את ידי המשוחח לכתיבה."  

עיקר גאוותו של אלעזר הוא מפעל חייו – פירוש כל ספרי התנ"ך. "זה התחיל באקראי כשהייתי מדבר על פרשות השבוע או סיפורי התנ"ך במפגשים משפחתיים. יום אחד הציע לי בני לכתוב את הדברים, כדי שלא יישכחו."  

ניכרת התרגשות בקולו של אלעזר כשהוא מספר: "זאת זכות גדולה שזכיתי בה. כשהתחלתי לפרש את ספר בראשית, לא ראיתי את קצה האופק. כך כתבתי ספר אחר ספר במשך שנים והנה הגיע הגמר הגדול. בעצם, לסיים ממש אי אפשר, כי יש כל הזמן הוספות וחידושים. לו הייתי מסיים רק את ספר תהילים," הוא אומר, "הייתי הולך 'כחולמים'. סיום כל 24 הספרים זהו כבר מעשה לא אנושי ועדיין אני לא מעכל את זה." 

אלעזר מספר כיצד עשה זאת: "סגנון הכתיבה הוא שלי, אך המקורות הם של רבים מהמפרשים הקלאסיים. לעיתים יש שאותם מפרשים הרחיקו למחוזות רחוקים ושם פשט הכתוב מיטשטש, ונאלצתי לפרשו על פי הבנתי. על באור כל פסוק עמלתי לעיתים עד חצי שעה. הפכתי ל'מתמיד' של ביאליק באותן שנים." 

פן נוסף באישיותו של אלעזר הוא הדחף לתור ארצות. ואכן הוא זכה לבקר ב-51 ארצות וביניהן ניו זילנד, ארצות דרום אמריקה וגם טיול סובב עולם. מסתבר שאת רוב הטיולים הוא תכנן בעצמו ונסע לבדו. חווה רעייתו הצטרפה אליו רק פעמים ספורות.

נשים רוקדות על הגג . צילום עדינה בר אל
נשים רוקדות על הגג . צילום עדינה בר אל

"אני חייבת למצוא את עצמי"  

חוה הגדירה את עצמה כאחראית על הגינה, אך מסתבר שהבית מלא בעבודותיה ובאווירה הנעימה שהיא משרה. על הקירות תלויים ציורים שלה, שהם גדולים וססגוניים: "סגנון כזה אני אוהבת," היא אומרת, "שהכול מלא חיים." בתמונות השושלת המשפחתית שעל הקיר, משובצות תמונות בני המשפחה בתוך ציור של עץ גדול  ויפה, שמביע את הקשר בין הדורות.

הכליזמרים. ציור של חוה. צילום עדינה בר אל
הכליזמרים. ציור של חוה. צילום עדינה בר אל

בנעוריה  למדה חוה ב"בית צעירות מזרחי" בתל-אביב במגמת תפירה ומלאכה, שם קיבלה את היסודות. "אפילו את שמלת החופה שלי תפרתי בעצמי," היא מציינת. אבל לא די לה במה שלמדה שם. "אני חייבת למצוא את עצמי," היא אומרת ומספרת על החוגים השונים שלמדה במרוצת הזמן – ציור, ויטראז', צורפות ועוד. ואכן בביתה ניתן למצוא אהילים, וכן מנורות וחנוכיות עשויות מזכוכיות צבעוניות בטכניקה של ויטראז'. עוד יש לחוה קופסת תכשיטים ובה שרשראות ועגילים שהכינה מכסף טהור, משובץ באבנים, וכן מחרוזות וצמידים מחרוזים.  

לסיכום, אין רגע משעמם. נאחל להם אריכות ימים והמשך יצירתיות בבריאות טובה.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן