יבול שיא
הרפת והחלב
arrow black and white clouds 552600

פתרון בעיות משפחתי: דברים שלא נאמרו בשקט סופם שיאמרו ברעם גדול

3 דק' קריאה

שיתוף:

פתרון בעיות משפחתי שנעשה בעזרת כיבוי שריפות הוא האמצעי הקשה ביותר בעבודת הגישור בזמן של "שקט תעשייתי", אנשים אינם רוצים להכניס את עצמם לזירה של מחלוקות, אבל הטמנת המחלוקת מתחת לאדמה, אינה מעלימה אותה. לצערי, לרוב כשהיא יוצאת החוצה, היא מרעידה את כל שנמצא מסביבה

פתרון בעיות משפחתי: "המשפט הזה שאמרתי – אם רק אפשר היה להחזיר את המילים למקום שממנו הן יצאו," אמר לי דותן, מושבניק מאזור ירושלים, שישב כעת מתוסכל במשרד שלי. ואני הנהנתי בהבנה, וחשבתי לעצמי – כמה אנשים יכולים היו להזדהות עם האמירה שלו. כמה פעמים אמרנו מילים, ששבריר שנייה אחרי שיצאו מפינו, היינו מייחלים שיתפזרו כאבקנים באוויר, מבלי שיגיעו לאוזן אחת קשבת; ודווקא אז, כנראה במסגרת חוקי מרפי, אנחנו מגלים שלא רק שאוזן קשבת אחת נמצאה, אלא יש כמה וכמה אוזניים קשובות כאלה.

"בסך הכול עדכנתי את האחים שלי, שאימא ואני התחלנו בתהליך של היוון הנחלה," הסביר לי דותן, וכששאלתי באיזו הזדמנות נאמרו הדברים, התגלה לי כיצד נוספו למילים שלו משקל דרמטי כבד במיוחד. "במסיבת יום הולדת 80 לאימא," אמר ותוך כדי שתיאר בפניי את התפאורה בה נאמרו הדברים, נראה שהבין את הקשר הישיר שבין התזמון לבין הדרמה שהתעוררה. "כן, בדיעבד היה עדיף שאחכה לזמן אחר. ההכנות לחגיגה של אימא התחילו לפני מספר חודשים, וניצחו עליהן אחותי והגיסה שלי. הן הקימו קבוצת וואטספ משפחתית, נפגשנו כמה פעמים כדי לצלם את סרטון ההפתעה לאימא, הייתה חלוקת תפקידים. הן אספו כסף למתנה ולקייטרינג, הכול התנהל ממש כמו מבצע צבאי. בקיצור, הן שיגעו את כולם. אני הייתי פחות בעניינים, ולא כל כך הבנתי על מה ולמה המהומה, גם ככה אימא שלי לא אוהבת את הרעש הגדול הזה."

התברר שהרעש הגדול יותר התעורר אחרי הדברים שאמר דותן. כי יואב, אחיו של דותן, הגיב מיד בציניות: "טוב שאתה מעדכן אחרי שכבר התחלתם בתהליך, בפעם הבאה תנסה לעדכן אותנו לפני שזה קורה." ואחותו מירב מיד שאלה: "ומי משלם על ההיוון?, שמעתי ש-3.75% זה המון כסף!!" מפה חל מפנה בחגיגה. במקום לצפות בסרטון משפחתי, לאכול מהמנות שחיכו לכולם במזנון המושקע ולברך את האם הנרגשת – התפוצצו בלונים של משקעים רגשיים בזה אחר זה, דמעות זלגו ולא מהתרגשות, דלתות נטרקו, ובאמצע ישבה המומה וכואבת אימא חנה, שליבה התכווץ.

מילים כבדות משקל

הכול בגלל משפט שנאמר או בגלל הרבה משפטים שלא נאמרו? חוויה משפחתית מתסכלת, ולא משנה מאיזה כיוון נסתכל עליה. אבל בזה לא הסתכם העניין. מאותה שבת החלה לנשוב רוח קרב קשה בין כל בני המשפחה. "כולם כועסים על כולם," הסביר לי דותן.

המשפט של דותן לא היה הגפרור שהבעיר את רוח הקרב; הייתי עדה לכך שהקרקע החלה לבעור מתחת לרגליהם לפני הרבה מאוד זמן. לתמונה המשפחתית נכנסתי (לרגע קל בלבד) לפני בערך שנתיים, כשמירב התקשרה אליי. היא סיפרה שאביה נפטר לפני כחצי שנה והשאיר צוואה מסודרת, שמתייחסת לחלוקה שתתבצע בין שלושת הילדים, רק לאחר שאימם תלך לעולמה. דותן הבכור היה צפוי לקבל את המשק, ואחיו ואחותו היה אמורים לקבל את חלקם בצורות אחרות.
מירב כיבדה את ההחלטות שקיבל אביה ולא רצתה לערער עליהן. היא הייתה מודאגת מההחמרה במצב בריאותה של אימם, ורצתה שלאור מצבה והצוואה יתכנסו האחים לשוחח על המשמעויות. "אני רוצה שנסדיר בינינו את הדברים, יש הרבה סימני שאלה פתוחים כבר עכשיו."

הסכמתי איתה שחשוב לדבר על הדברים כמה שיותר מוקדם, וציינתי מתוך ניסיוני עד כמה שיחה גלויה בין בני המשפחה יכולה לשמור עליהם ועל הקשר ביניהם גם בהמשך. מירב הבהירה שלא בטוח ששני האחים שלה יסכימו איתה, ובעיקר חששה שדותן יסרב לשתף פעולה בעניין. הדבר היחיד שהצליחה לעשות היה להוציא ממנו הבטחה שיצור איתי קשר, ודותן באמת עמד בהבטחתו והתקשר אליי שבוע לאחר מכן.

דותן נשמע מרוחק מרחק אור מהחששות שהציפה אחותו. "אני לא חושב שכדאי לפתוח עכשיו את השיחה על מה שעוד לא קורה," הוא הסביר לי בצורה נחרצת באותה שיחה. "תסבירי לי, איזה אינטרס יש לי לדון היום עם האחים שלי על מה שיקרה רק בזמן קיום הצוואה?!" וללא שהות השיב מיד על שאלתו: "אני צריך להיות משוגע לגמרי כדי להציף את זה עכשיו."

בכל זאת ניסיתי להשיב לדותן על שאלת האינטרס. דיברתי על שקיפות בין אחים, על תקשורת טובה, ועל כך שאם לא מדברים על משהו – זה לא אומר שלא מתנהל דיאלוג מתחת לפני השטח ושסערת רגשות אינה חולפת מעצמה. הסברתי שמהניסיון שלי, אני רואה לאן התעלמות מבעיה עלולה לדרדר אותם. אבל דותן התעקש ששיחה רק תפתח "תיבת פנדורה", ואין לו אנרגיה או זמן להתמודד עם מה שיצא מתוכה בשלב הזה. הוא חתם את השיחה בהבטחה שאם ירגיש מתח כלשהו בקשר המשפחתי, הוא, כאח בכור, יפעל על מנת לפתוח את הנושא מיד. קיוויתי שזה אכן יקרה; הרבה לפני שאמירות כאלה ואחרות יציתו את הגשרים שמחברים בין בני המשפחה.

הר געש מאיים להתפרץ

כשרגשות מוחבאים באדמה לאורך זמן – הם יתפרצו לבסוף כמו מתוך הר געש.

פתרון בעיות משפחתי שנעשה בעזרת כיבוי שריפות הוא האמצעי הקשה ביותר בעבודת הגישור. אני יודעת שבזמן של "שקט תעשייתי", אנשים אינם רוצים להכניס את עצמם לזירה של מחלוקות. אבל התנועה הטבעית של הטמנת המחלוקת מתחת לאדמה, אינה מעלימה אותה. לצערי, לרוב כשהיא יוצאת החוצה, היא מרעידה את כל שנמצא מסביבה.

הדרך להימנע מכך היא ברורה וחייבת להיעשות מבעוד מועד, למרות הקושי. צריך לדבר בכנות, לתקשר בצורה מכבדת, לשתף בתחושות שמציקות, לבקש הבהרות מהצד השני, להקשיב ובקצרה – פשוט לדבר, לדבר ושוב לדבר על זה! תחשבו כיצד היה יכול אותו משפט לחלוף הלאה, אם ברקע היה מתנהל כבר דיאלוג בין האחים. תחשבו על חגיגה שיכולה הייתה להסתיים בדמעות התרגשות של אימא חנה, שליבה יכול היה התרחב מאושר ושמחה.

אפרת חקיקת – הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון

הוא דורש שאעביר לו את הזכויות על המשק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "הימים האחרונים היו קשים במיוחד והביאו את החקלאים להפסדים. אני מברך על מתווה חשוב זה שגובש על-ידי גורמי מקצוע במשרד החקלאות ורשות המיסים, שייתן מענה מהיר, יזרז את
< 1 דק' קריאה
ד"ר שוקי לשם הוציא ספר מיוחד במינו על אח מיוחד ולא שגרתי ("הוא לא כבד, הוא אחי", הוצאת אוריון), ובו הוא מדבר בפתיחות על הקנאה בחברים שיש להם אחים "רגילים", על הבושה שחש מאחיו
8 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
לפני 16 שנים הקים יובל רוט, בן חצרים, שאחיו אהוד נרצח ב-1993, את "בדרך להחלמה", עמותה המסיעה ילדים פלסטינים חולים לבתי חולים בישראל. בין המתנדבים קיבוצניקים רבים וקיבוצים לא מעטים מממנים את הוצאות הדלק
6 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן