יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 07 122653

צדק ושוויון מגדרי תרדוף 

10 דק' קריאה

שיתוף:

עו"ד אפרת מייקין-כנפו דור שני מכפר חיים הינה מנהלת "הרשות לחוסן ושוויון חברתי" ו"יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה" בעיריית תל אביב-יפו * אפרת פעילה מזה שנים רבות למען אוכלוסיות מוחלשות ושיווין חברתי * בראיון לחני סולומון היא אומרת: "קידום שוויון מגדרי אינו רק 'לטובת' נשים והוא לא רק עניין לארגוני הנשים. צמצום פערים בין נשים וגברים הוא אינטרס ברור של כולנו"

יש אנשים שמוטבעים בהם מהילדות, ערכים לשירות למען הכלל. זה מתבטא כמובן באופנים שונים. נוסיף לכך מודלים לחיקוי והערצה מבני המשפחה ואחרים, בתוספת המון מוטיבציה לשינוי ושיפור. וכך נולדת ומתפתחת אישיות סופר פעילה, סביב השעון. כבר בתיכון האזורי ברופין הייתה מייקין חברה במועצת התלמידים. בהמשך שירתה כקצינת אג"ם במשטרה הצבאית במסגרת השירות הצה"לי, עד למינוייה כמפקדת בסיס המשטרה הצבאית בבית ליד במשך כשנה עד שנת 1996. תפקיד נוסף ומאתגר של אפרת היה קצינת קישור לצלב האדום ב"כלא קציעות".  

אפרת סיימה לימודי משפטים לתואר ראשון כמצטיינת במרכז הבינתחומי הרצליה בשנת 2002. וכן במקביל גם בוגרת בהצטיינות תואר ראשון בממשל ודיפלומטיה. היא התמחתה בתחום הפלילי בפרקליטות מחוז מרכז. אישה אמביציונית, התורמת ודוחפת לייזום ולהקים מיזמים למען ציבור מוחלש ולהוביל שוויוניות חברתית.  

כזאת היא עו"ד אפרת מיקיין-כנפו המתגוררת במשק הוריה כבת ממשיכה בכפר חיים. כיום אפרת מכהנת כמנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי וכיועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה בעיריית תל אביב-יפו. 

צוות העובדות אפרת מייקין כנפו צילום כפיר סיוון
צוות העובדות בחוסן חברתי ו"עיר שווה" בת"א-יפו בניהולה של עו"ד אפרת מייקין-כנפו. צילום: כפיר סיוון 

אינטרס של כולנו 

מהו יום האישה הבינלאומי בשבילך? 

עו"ד אפרת מייקיןכנפו: "ראשית מרגש אותי שנבחרתי השנה, להאיר את 'יום האישה הבינלאומי' בעיתונכם. מבחינתי, זאת הזדמנות של כולנו להעריך ולהוקיר, את ההישגים הרבים שהושגו בישראל ובעולם, בכל הנוגע למעמדן וזכויותיהן של נשים – ובאותה העת להתחייב להמשך תיקון הפערים, ולצמצום אי השוויון." 

לדברי אפרת, נכון ל-2023 נשים עדיין מתמודדות עם סטריאוטיפים, עם מחויבות גדולה יותר לטיפול בילדים ובנתמכים אחרים, עם חסמים ואפליה בשוק העבודה, עם תת-ייצוג חמור במוקדי קבלת החלטות – וכמובן עם אלימות מגדרית במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. השוויון המגדרי נוכח בכל תחומי החיים, ולא מוגבל רק לנושאים נקודתיים המזוהים באופן מובהק וישיר עם מעמד האישה: "כך למשל, נהוג לצמצם את אי השוויון המגדרי לעיסוק באלימות נגד נשים," היא מסבירה, "אך זהו רק ביטוי קצה ברצף של אפליה, החפצה, הדרה ואי שוויון שנשים חוות בכל הזירות. יתרה מכך, קידום שוויון מגדרי אינו רק 'לטובת' נשים והוא לא רק עניין לארגוני הנשים. צמצום פערים בין נשים וגברים הוא אינטרס ברור של כולנו. נשים וגברים יחד, כיוון שרק כך נוכל לקדם את החוסן שלנו וליצור חברה חזקה וטובה יותר." 

מהו המסר והטיפים שלך לנשים המתמודדות עם קריירה בית ומשפחה? 

"השילוב בין קריירה לבין בית ומשפחה הוא לא פשוט ותמיד אנחנו משלמות מחיר. כל אחת צריכה לבחור את האיזונים המתאימים והנכונים לה. אין נוסחה אחת פשוטה שמתאימה לכולן. הגשמה עצמית יכולה להיות גם בבית עם המשפחה וגם בחוץ בקריירה מפוארת. מה שחשוב שלא נוותר על השאיפות והחלומות שלנו, ולא נתיר את עצמנו מאחור. אני נשואה ליורם כנפו, המשמש היום כראש מטה אכ"א, ולנו שלושה ילדים: דניאל (18) שיתחיל באוגוסט מכינת 'תבור', נועם (14) ועלמה (6.5) בכיתה א'. מילדות הם מבינים את חשיבות העבודה שלי ושהיא חלק ממני ומהזהות שלי. אנו מחנכים אותם לסולידריות ולתרומה לחברה. הם יודעים שלמרות שאני עסוקה, הם הכי חשובים וכשצריך אני תמיד שם עבורם, הזמן שלנו יחד הוא זמן איכות."

ספרי על הדרך המקצועית שלך! 

"את הקריירה המקצועית שלי התחלתי כפרקליטה בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בשנת 2004. התקופה בפרקליטות, שנמשכה עד שנת 2011, עיצבה את אישיותי במובנים רבים. התמחיתי בעיקר בעבירות מין ומקרי אלימות קשים: אונס, פדופיליה, גילוי עריות ועוד. בתקופה זו למדתי המון על טבע האדם, על יחסי כוחות, על המקומות הכי קשים והכי נמוכים שאנשים יכולים להגיע אליהם. שם הבנתי את האחריות שלנו כחברה, ואת ההשלכות הקשות של מדיניות וסדרי עדיפויות לאומיים בעייתיים והשפעתם על אוכלוסיות מוחלשות. כעבור עשור שנים בפרקליטות, בעבודה קשה ושואבת, הרגשתי שאני צריכה לקחת פסק זמן שינוי ולהכניס צבעים נוספים וחדשים לחיי".  

כך החלה מייקין לעבוד אצל איש עסקים אמיד בעל חברת נדלן בינלאומית והתוודעה לעולמות תוכן חדשים: "די מהר הבנתי שאני לא במקום הנכון לי, חרף התנאים הטובים לא הרגשתי שאני ממצה את הפוטנציאל שלי ושזה המקום המדויק עבורי. למדתי הרבה אבל הלב משך אותי בחזרה לעשייה חברתית. אחרי שנה וחצי בלבד, בשנת 2013, עברתי למשרד הרווחה, שם שימשתי כראש מטה מנכ"ל משרד הרווחה, תחת השר מאיר כהן, אותו מאוד הערכתי ולאחר מכן גם תחת השר חיים כץ, במשך מעל לחמש שנים. בתקופה זו טיפלתי בנושאים רבים: החל מגיבוש והתווית מדיניות ממשלתית המשפיעה על עולמם של רבים, דרך שיתופי פעולה בין משרדיים, אסטרטגיה ועד נושאים ספציפיים בהם התמחיתי, כמו: שיקום עברייני מין, סיוע לנשים קורבנות אלימות ועוד."  

העבודה במשרד הרווחה מילאה אותה בסיפוק רב עד יציאתה לחופשת לידה של בתה השלישית עלמה, אך מייקין-כנפו לא יכלה לשבת בבית לאורך זמן, ולא לעסוק בבעיות הבוערות מעבר לפינה. ומיד שהוצע לה פרויקט חדש, בקרן רוקפלר (קרן אמריקאית גדולה, המיועדת למימון פרויקטים חברתיים עבור עיריית תל-אביב-יפו) נענתה מיד. 

"עבדתי בקרן בקידום אסטרטגיה ופרויקטים בעיקר ביפו, והובלתי את הפיתוח של 'התוכנית האסטרטגית לת"א-יפו – חוסן עירוני'. קרן רוקפלר מימנה את הפרויקט שנתיים ועם סיומו של החוזה הוקמה הרשות לחוסן ושוויון חברתי בראשה אני זוכה לעמוד, יחד עם מינויי לתפקיד הסטטוטורי של יועצת רה"ע לקידום מעמד האישה. לרשות יש תפקיד משמעותי בקידום מדיניות לשוויון, הרשות לחוסן ושוויון חברתי היא יחידת מטה ייחודית שלא קיימת ברשויות אחרות. היא הוקמה מתוך ראייה חדשנית של ראש העיר רון חולדאי. הרשות פועלת ביחד עם היחידות העירוניות השונות, כדי לחזק את תל אביב-יפו כמעוז הדמוקרטיה, השוויון, הגיוון וההכלה. תל אביב-יפו תמיד פעלה לחיזוק הערכים אלו אבל הרשות עושה זאת באופן מובנה, הוליסטי עם שפה משותפת וסיפור עירוני אחיד. אנו מטמיעות את ההבנה שלנשים ולאוכלוסיות מיעוט מאפיינים, צרכים וחסמים ייחודים להן." 

Screenshot 2023 03 12 141934
דצמבר 2022: אפרת מייקיין-כנפו עם ראש העיר חולדאי, רעייתו ומוטי רייף בהשקת "עיר שווה". צילום: עיריית ת"א-יפו

עיר שווה 

מהי תכנית "עיר שווה" ואיזו בשורה מביאה?  

"לאחרונה השקנו את 'עיר שווה' שהיא תכנית אסטרטגית, פורצת דרך לקידום שוויון מגדרי בעיר. מדובר בתכנית מעשית עם כיווני פעולה אופרטיביים שייושמו עד שנת 2027 ויהפכו את תל אביב-יפו ל-'עיר שווה' מגדרית הראשונה בישראל. התפיסה העומדת בבסיס התוכנית היא שאי שוויון מגדרי נמצא כמעט בכל מקום, ופוגע בכולם: בנשים, גברים, מוסדות, שירותים שהם מעניקים ובחברה כולה. הבנו שאין די בחקיקה לאומית, ושלא נחכה שכוחות השוק יעשו את העבודה ועלינו החובה לפעול לצמצום פערים בין גברים לנשים. אנו פועלות בכל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת שבתל אביב-יפו כל אישה תרגיש שהמרחב הציבורי מותאם גם עבורה, מרמת הביטחון האישי ועד מתקני הספורט, הבילוי והפנאי. 

"התוכנית 'עיר שווה' כוללת תשעה פרקים, המשקפים קשת רחבה של תחומי חיים: מרחב ציבורי מכיל, תחבורה רגישת מגדר, חינוך להוגנות מגדרית, ביטחון אישי, ספורט, סביבה, תרבות ואמנות, תעסוקה ופרק פנים ארגוני. כך למשל קידמנו שיפור תאורה באזורים חשוכים, גיזום עצים ושיחים, הגברת סיורי הסיירת לביטחון עירוני ועוד; שיפוץ עשרות תאי שירותים והוספות שירותים ציבוריים אוטומטיים ברחבי העיר – כחלק מהתוכנית עלה כי חוסר הזמינות של שירותים ציבוריים מגביל ומקצר את משך השהות של נשים בחוץ, ושילדים וגברים המתפנים בחוץ ויוצרים מפגע סביבתי גם פוגעים בתחושת הביטחון של נשים במרחב.  

  • הקמת תאי שירותים ומלתחות לא ממוגדרים ומשפחתיים בקאנטרים העירוניים; הנצחת נשים וקידום שילוט עירוני שוויוני: למעלה מ-80 שלטים בדמות אישה הוצבו לאורך שבילי האופניים ו-100 שלטים נוספים יוצבו בחודשים הקרובים. בנוסף, נערך תיקון לנוהל שיום שמות הרחובות, במטרה להעלות את מספר הרחובות על שם נשים ואוכלוסיות מגוונות.  
  • "הנהלת העירייה מחויבת לצמצום הפערים והנחתה את הגורמים המקצועיים בעירייה להבטיח כי במופעים העירוניים יתקיים שוויון מגדרי: 50% אמנים ו- 50% אמניות. דגש מיוחד ניתן בתוכנית לביטחון האישי של נשים במרחב הציבורי ולכן פעלנו להתקנת קליטה סלולרית בחניונים עירוניים תת קרקעיים, המאפשרת תקשורת טלפונית רציפה ואפשרות ליצור קשר מידי בעת הצורך. מתן תמיכה בפיתוחים טכנולוגיים לקידום שיוון מגדרי כגון אפליקציית 'SafeUP' הזמינה 24/7, ומאפשרת למשתמשות להיעזר בה כאשר הן נתקלות בסכנות ממשיות או פוטנציאליות וזקוקות לתמיכה, ליווי או סיוע פיזי. כן דאגנו להכשרת סיירת לביטחון עירוני (סל"ע) – ובשנת 2022 השתתפו מעל 200 עובדי אגף הסיור העירוני בהכשרה ייעודית בנושא שיוון מגדרי ומניעת הטרדות מיניות. יוזמת 'יש לך איך להגיב', שמטרתה להעלות מודעות ולהעניק לציבור הרחב כלים להתערבות במקרים של הטרדות מיניות במרחב הציבורי באמצעות לומדה מקוונת וסרטון הסברה.

"התוכנית כולה היא בשורה של ממש ואת השינוי שלה אנחנו כבר רואות ורואים בשטח: ברחובות, בבתי הספר, במרכזים העירוניים, במגרשי הספורט ובגופי התרבות. כאישה בישראל אני שואפת כי ילדים וילדות יתפתחו וימצו את הפוטנציאל והשאיפות שלהם, ללא קשר למגדר שלהם. אני שואפת שילדות ונשים ירגישו ביטחון במרחב הציבורי, יהיו מוגנות מפני אלימות במשפחה, ולא יוסללו למקצועות 'ורודים', יזכו לשוויון הזדמנויות אמיתי בשוק העבודה ולייצוג שווה בשולחנות קבלת ההחלטות." 

האם אפשר ליישם פרויקט כמו "עיר שווה" במושבים, בפריפריות? 

"תכנית 'עיר שווה', לפני הכול, היא עניין של מודעות והכרה. ראשית ברמה האישית/הפרטית, כמו: איך אני מחנכת את ילדיי? שנית, ברמה הקהילתית: איך אני מתייחסת לסביבה שלי, לשפה בה אני מדברת, לייצוגים במרחב. וכמובן ברמה המערכתית, ברמת השלטון המקומי, מתכנון המרחב הציבורי כך שיתאים לכולם ולכולן, ועד פעולות ותוכניות ספציפיות בתחומי החיים השונים: תרבות, פנאי, ספורט וכן הלאה.  

"האם בחגיגות יום העצמאות במושב ישנן 50% מופיעות על הבמה? האם יש ייצוג שווה לנשים בוועדי המושבים? כמעט כל פעולה ב'עיר שווה' ניתן ליישם גם במושב. המודעות לפערים ואי השוויון הקיים, והמודעות לצרכים הייחודיים של נשים, חייבים להיות כל הזמן בתודעה. צריך להבין שאין די בחקיקה ברמה הלאומית בלבד, כדי להביא לשינוי החברתי הנחוץ – ונחוצה החלטה של כל אחת ואחד מאיתנו, וודאי של מקבלי ההחלטות, לקחת אחריות על הנושא ולהתחיל להתבונן על כל סוגיה בעדשה מגדרית ולבצע התאמות על פי הצורך. מתוך נקודת מוצא זו אפשר ליישם ולקדם 'עיר שווה' בכל מרחב." 

Screenshot 2023 03 12 142014
באירוע נגד אלימות בנשים – אפרת מייקין-כנפו. צילום: עירית ת"א-יפו

מודלים לחיקוי 

האם בדרכך מצאת בני משפחה כמקור להשראה, חיקוי ויזמות פורצת דרך? 

"אין ספק שנולדתי במשפחה מיוחדת ועל כך אני גאה מאד. בנות ובני משפחתי משמעותיים עבורי ומשמשים לי מודל לחיים ולעבודתי המקצועית. סבי פרופ' מאיר מייקין ז"ל, ציוני נלהב יליד אנגליה מראשוני האורתופדים בארץ, שעלה לארץ בשנת1946 ' הקים והיה המנהל הראשון של המחלקה האורתופדית בבי"ח הדסה עין כרם בירושלים, בו עבד במסירות רבה עד ליציאתו לפנסיה בשנת 1984. כמו כן, סבי היקר עבד במחלקה הכירורגית בבי"ח הדסה הר הצופים ואף שהה בו בעת המצור על ההרבמלחמת העצמאות."

פרופ' מאיר מייקין היה מחלוצי הטיפול בעיוותים בעמוד השדרה במיוחד בילדים. גילה עניין בשיקום ילדים עם מוגבלויות ובשנת 1959 מונה במקביל לתפקידו כמנהל מחלקה, גם כמנהל הרפואי של בית החולים אלי"ן והיה ממובילי הטיפול בפוליו. פרסם כמאה מאמרים מדעיים, העמיד תלמידים רבים, שחלקם לימים ניהלו בעצמם מחלקות אורתופדיות. בנוסף כיהן כיו"ר איגוד הכירורגים בישראל והישגיו זכו להכרה בינלאומית. בין השאר הוזמן לאיראן בימי שלטון השאה כדי לנתח שם אישים רמי מעלה.

"התמונות שאני זוכרת מסבא שלי הן שהוא מסתובב בסופי שבוע בבית כשעל כתפו ילד עם מוגבלות שעבר ניתוח," נזכרת אפרת. "הוא היה מטפל בהם בעצמו, וגם דואג למקורות מימון עבורם." 

"דמות נוספת משמעותית בחיי היא סבתא חנה כץ (אמא של האם מיקה מייקין). סבתא חנה בעצם גידלה אותי עד גיל 12. אנחנו 4 בנות ששלוש מהן נולדו בטווח של 3 שנים, ואמא הייתה עסוקה עם אחיותיי הקטנות. היא זכורה לי כאישה מאד דומיננטית, מנהלת ביה"ס, פמיניסטית מתקדמת לדורה. שתמיד השקיעה בלעזור ולתרום לכל הנזקקים. אמא שלי מספרת איך סבתא דאגה לטפל בפליטים שהגיעו אחרי השואה.  

"הדמות המשמעותית השלישית עבורי היא אבי ד"ר דוד מייקין, שהיה זואולוג במקצועו נולד וגדל בירושלים, התגייס לצנחנים ונפצע קשה בשנת 1968 בעת שירותו הצבאי, בו איבד את רגלו וחלקים בגופו נשרפו. חרף נכותו חזר לשירות כמתנדב והשתתף במלחמת יום הכיפורים, שם פגש חברים ממושב גבעת ישעיהו, ששכנעו אותו להפוך לחקלאי. אחרי הצבא סיים תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, ותואר שני בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

"יחד עם אשתו מרים (מיקה) מנס ציונה עברו השניים להתגורר בגבעת ישעיהו. שם עבד כחקלאי וגידל פרחים ופירות. במקביל החל בעבודת דוקטורט באוניברסיטת ת"א על 'האקולוגיה של עטלפי פירות', בהנחיית הפרופסורים המוכרים: היינריך מנדלסון ויורם יום טוב. אבא נודע כפורץ דרך בתחום, בעיקר בגילוי מינים חדשים שלא היו מוכרים עד אז בארץ. בתקופה שאיש לא התעניין בעטלפים.  

"מלבד היותו אבי, הוא מודל להערצה בשבילי בנחישות ובהתמדה שלו. בפריצת דרכי המחקר שביצע ברב שנות חייו. למרות שהיה קטוע רגל, הוא לא ויתר לעצמו, נסע ברחבי הארץ והעולם למקומות מסוכנים וחשוכים בהם חיו העטלפים, בכדי לבצע סקרים ובדיקות למחקריו. הוא היה מוכר, מוערך ובעל ידע רב בתחום, לכן נתן יעוץ לחקלאים ולגופים ציבוריים. לפי ההערכות הציל ממוות עשרות אלפי עטלפים בארץ, מאחר והיו משמידים אותם במערות. באותה תקופה רווחו אמונות טפלות על עטלפים וזכורה לי במיוחד פעולתו להצלת עטלפי פירות, כך שיפסיקו את הדברתם באמצעות חומרים כימיים במערות. הדבקות שלו בנושא הייתה להילחם למענם ולהביא למודעות הציבור החקלאי והכללי." 

לאחר לימודיי פוסט-דוקטורט של ד"ר מייקין באוניברסיטת בוסטון, הוא יצא למחקר שטח בג'ונגלים של גינאה הצרפתית, שם חי בתחנת מחקר מבודדת, שניתן היה להגיע אליה פעם בחודש בלבד, בהליקופטר. בעשור האחרון לחייו התמסר לגידול עץ המורינגה שמיגנט אותו. המורינגה, עץ שמקורו בהודו, מצטיין בתכונות תזונתיות ורפואיות ויש המכנים אותו כ'צמח הפלא'. לאור מחקריו, שהחלו בשנת 2,000 במזרח, האמין ד"ר מייקין שעץ זה יציל את העולם השלישי מרעב. הוא היה הראשון שהביא המורינגה המכונפת לארץ, בשנת 2004 . מחקריו ונסיעותיו מומנו מכספו הפרטי מאחר וראה בכך שליחות חשובה. בשנת 2008 הקים במשק בכפר חיים את "החברה להפצת מורינגה", שעסקה גם בייצור ושיווק של מוצרים המופקים ממנו. ד"ר דוד מייקין נפטר בשנת 2018. מאז קמו חברות נוספות המגדלות את המורינגה בארץ ולמעשה קוצרות את פירות השקעתו הגדולה.                                                                                                                    

"שוב מתוך היכרות שלו עם חברים מעמק חפר, הורי הגיעו לכפר חיים בשנת 1983 ורכשו נחלה. הם הקימו משק של לולים וגידול גיפסנית. שם למדתי מהי עבודה חקלאית ואהבה לאדמה ולטבע. אני הייתי אחראית על האכלת תרנגולות, איסוף הביצים לקרטונים, ועזרתי גם במיון ענפי הגיפסנית. היו תקופות ארוכות שאבי נעדר מהבית, ללימודים ולמחקריו שהתרחבו והתמקצעו.  

"אמא שלי מיקה היא הדמות הדומיננטית ביותר בחיי והגיבורה האמיתית שלי. היא גידלה אותנו כמעט לבד, ארבע בנות חזקות שמאמינות בעצמן, ובמקביל החזיקה את המשק. עד היום אימי יחד עם אשתו השנייה של אבי אליסיה ואחותי הצעירה שירה מייקין – שעובדת בעיתון 'הארץ' ו'בדה מרקר', כולנו מתגוררות באותו המשק. בזכות אמא ואליסה אני יכולה להשקיע את מרצי בעבודה. הסבתות מבשלות ודואגות לקלוט את הנכדים ממוסדות החינוך. שתי אחיותיי הנוספות הן: תמר מייקין פרופ' למדעי המוח המתגוררת באנגליה ואסנת מייקין שפיתחה קריירה משגשגת בהיי טק ולאחרונה עשתה הסבה מקצועית לחינוך".

                                                          

Screenshot 2023 03 07 124934
אפרת ויורם מיקיין-כנפו וילדיהם. אלבום משפחתי 

יהללך זר ולא פיך 

מאיר כהן, ח"כ (יש עתיד) ושר הרווחה ובטחון חברתי לשעבר: "הכרתי לראשונה את עו"ד אפרת מייקיןכנפו בשנת 2013, כשהגישה את מועמדתה לראש מטה במשרד הרווחה. מהיום הראשון לעבודתה היא התבלטה ביכולות יוצאות דופן – רגישות חסרת פשרות לאנשים מוחלשים בחברה, שלא שפר עליהם גורלם. מיד התחילה להוביל שינויים דרסטיים בכל הקשור לטיפול בהם ולרווחתם. היא דרשה שוויון מוחלט בכל התחומים הקשורים לנשים וטיפול מאסיבי בנושא 'מחסני הילדים' של עובדים זרים בת"א. באחד הימים היא אף סחבה אותנו לסיור מטלטל, לראות את המצב הנוראי והבלתי נסבל בעיננו. סוכמה החלטה ותקצבנו בעשרות מיליוני שקלים, לשיפור המצב. ילד הוא ילד, ולא צריך לסבול, כי הוריו חסרי מעמד.  

"יש לציין שלאפרת יש יכולת נדירה להילחם להשיג את דרישותיה. בשבילה אין קיר שהיא לא עוברת, אין בירוקרטיה שהיא לא מתגברת. יש לה את היכולת להוביל צוות עובדים, אותו היא הופכת ליחידת קומנדו מעולה ומנצחת. זה מתחיל מאיסוף אנשי צוות מוכשרים במיוחד. היא מצטיינת בהובלת תהליכים, ולהוות גשר בין אוכלוסיות שונות ויכולת להפוך תוכניות עבודה תיאורטיות, לתוכניות עבודה מעשיות. אין ספק שעו"ד אפרת מייקין-כנפו הייתה תוספת נכבדת למשרד הרווחה שעמדתי בראשו. גם בתקופה שלא כיהנתי כשר המשכנו לשמור על קשר ולהתייעץ. היא ויתרה על תפקידים נחשקים שהציעו לה, ונשארה נאמנה ומייצגת לאנשים המוחלשים. הפעילות והדאגה שלה לדרי הרחוב הייתה לא שגרתית. גם כשביקרנו בביתה הפרטי, מצאנו אצלה ילדים עזובים. אישה יוצאת דופן." 

רונית עמיאל ג׳רבי, פרקליטת מחוז מרכז (פלילי) בדימוס: "את אפרת הכרתי כששתינו היינו בפרקליטות מחוז המרכז בשנת 2004. כבר כפרקליטה צעירה בלטו בה תכונות מאד מובהקות: חיפוש עיקש אחר הצדק, הומניות, הזדהות עמוקה עם המוחלשים, קושי עצום עם תוצאות שנתפסו בעיניה כבלתי צודקות. כבר אז הייתה לוחמת ושחקנית נשמה. התכונות האלה מכוונות את דרכה בכל תפקיד, אפרת תמיד נאמנה לאמת שלה, ומנווטת את חייה על פיה.  

"כיום, כשהיא מופקדת על תחום השוויון החברתי והמגדרי בעיריית תל אביב יפו, נראה שהגיעה למקום המדויק לה. לאחר שפרשתי מהפרקליטות ביקשה אפרת שאשמש כיועצת לפרויקט וליחידה שהקימה באותה תקופה. בעבודתנו המשותפת בעירייה נחשפתי ליכולות אדירות שיש לה להניע אנשים ותהליכים, לחריצות ולמסירות שלה, לאמונה בדרך ועוד. וגם כאן, תוך כדי שהיא 'מזיזה הרים'. אפרת תמיד תבחין במוחלש המצוי בצד הדרך, ותמיד תושיט יד לעזרה בלב פתוח ובכוונה טהורה. מקסים ומרגש לראות את זה. שחקנית נשמה גדולה." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן