מלחמת יום כיפור של אריהלה שמואלי
יבול שיא
הרפת והחלב
החווה מוכרת ירקות ללקוחות פרטיים בנקודות חלוקה

קיימא בארותיים – חווה למען הקהילה

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן תנובה ומנהלת מרכז המכירות וההפצה. רני ארז, אם לשלושה ילדים בחינוך ביתי ומנהלת משאבי אנוש בהכשרתה ושי שבח, אשת קולינריה ומי שהובילה את Slow food youth network Israel * החווה מספקת לבני הנוער מקום עבודה בשכר ומאפשרת להם למידה, תוך כדי התנסות חברתית עם דמויות בוגרות השותפות לעשייה – לצד לקיחת אחריות, יוזמה ויצירתיות, הנדרשות מהם בעבודה החקלאית ובהתמודדות עם האתגרים שהטבע מציב

 

'קיימא בארותיים' היא חווה חקלאית למען הקהילה שמהווה מסגרת תעסוקתית וחינוכית עבור בני נוער שאינם חלק ממערכת החינוך הפורמלית. העבודה בחוות קיימא בארותיים מבוססת על מודל CSA – community supported agriculture (חקלאות בשיתוף הקהילה), מספקת לבני הנוער מקום עבודה בשכר ומאפשרת להם למידה, תוך כדי התנסות חברתית עם דמויות בוגרות השותפות לעשייה – לצד לקיחת אחריות, יוזמה ויצירתיות הנדרשות מהם בעבודה החקלאית ובהתמודדות עם האתגרים שהטבע מציב.

 

קיימא בארותיים בית רשת
קיימא בארותיים בית רשת

 

'קיימא בארותיים' הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן תנובה ומנהלת מרכז המכירות וההפצה. רני ארז, אם לשלושה ילדים בחינוך ביתי ומנהלת משאבי אנוש בהכשרתה ושי שבח, אשת קולינריה ומי שהובילה את Slow food youth network Israel. החווה מקיימת את עצמה ממכירת ירקות ומתרומות. בימים של לפני הקורונה התקיימו בחווה גם אירועים, כגון בר ובת מצווה, אירועים לעובדי חברות, שכל הכנסותיהם הולכים קודש לקופת העמותה ולאחזקת החווה. רני ארז (45), נשואה לכפיר ארזי ואם לשלושה ילדים שלמדו בחינוך ביתי, מתוך הצורך בחלופה חינוכית ראויה. שוחחנו עם רני, אחת ממייסדות ומנהלות החווה, על הפעילות במקום.

 

כיצד בדיוק מפעילים חווה חקלאית עם בני נוער?

רני: "את 'קיימא בארותיים' אנחנו מנהלים באמצעות עמותה. יש לנו עמותה, 'קיימא בארותיים' – ארגון נוער חברתי סביבתי, הפועל כעמותה ללא מטרות רווח (מלכ"ר), שעל ניהולה אחראית אימי, אירית שבח ואילו את החווה ואת כל הפעילות החקלאית והחינוכית בפועל מנהלים כיום ביחד יוגב תנעמי ואנוכי. אחותי, שי שבח, היא האחראית על כל נושא המדיה והתקשורת."

 

כיצד נולד הרעיון?

"את החווה הקימו בשנת 2010 אימי ואחותי. מה שעמד מאחורי הרעיון היה שילוב של חקלאות וחינוך, על בסיס הקונצפט של חוות קיימא ברחבי הארץ."

 

מה בדיוק המטרה?

"אנחנו פועלים כעמותה חברתית חינוכית שמטרתה לספק תעסוקה ושכר לבני הנוער בגילאי 14 עד 18 שמכל מיני סיבות פנויים בשעות הבוקר. חלק מבני הנוער לומדים במערכת חיצונית וחלקם לא לומדים בכלל ורק עובדים בחווה."

 

מה אתם בעצם מנסים לעשות בחווה?

"מה שבעצם אנחנו מנסים לעשות זה למצוא חלופה מספיק טובה ללימודים במערכות החינוך הפורמליות, שכידוע לא תמיד מתאימות לכל אחד. אנחנו קמים מידי יום בוקר, בני הנוער מגיעים לחווה ובשבע וחצי מתחילים לעבוד, עד שתיים בצהריים. החווה שלנו עובדת בשיטות גידול מסורתיות, אנחנו מאמינים בחקלאות עם כמה שפחות מיכון, גם כדי שנוכל לספק עבודה לכמה שיותר ידיים עובדות, שזאת עבודה פיזית ומאתגרת, עבודה מגוונת שמאפשרת לבני הנוער תנועה בחוץ וגם מסיבות חקלאיות, כאשר המטרה היא לשמור על האדמה פוריה ומניבה לאורך זמן. בשעה שתיים בצהריים כולם נפרדים וכל אחד הולך לביתו, זאת לא פנימייה, זה מקום עבודה לכל דבר."

 

כמה בני נוער אתם מעסיקים היום?

"אנחנו מעסיקים באורח קבע מקסימום עשרה בני נוער, כדי לשמור על אינטימיות של צוות קטן יחסית, כדי שיוגב ואני נוכל לראות ולהכיר את כל מי שעובד איתנו מקרוב, להבין את הצרכים שלו ובשורה התחתונה – הקשר האישי מאוד חשוב לנו וכדי ליצור קשר אישי טוב עם הנערים והנערות, אנחנו לא מתפזרים יותר מידי."

 

נערה נוטעת שתילונים בשדה
נערה נוטעת שתילונים בשדה

 

בסך הכל מדובר בעבודה קשה, אפילו קשה מאוד. בוודאי יש לכם בני נוער שמתייאשים ועוזבים…

"לגמרי. העבודה הזאת לא מתאימה לכל אחד. העבודה עצמה, בשלב ראשון, היא לא מאוד מושכת. מה שכן מושך זה התקשורת בין בני הנוער לבין הצוות – כל העניין האנושי… מה שחשוב כאן זה הקשר הראשוני שנוצר בין האנשים ומתוך זה נוצר הקשר לשדה ולעבודה החקלאית עצמה.

"חשוב לזכור שהעבודה ב'קיימא בארותיים' מתאימה לחבר'ה שקשה להם בבית, קשה להם להיות ספונים כל היום בכיתה, חבר'ה שלא מסוגלים לשבת בכיתות בשקט, בני נוער שיש בהם רצון להרבה תנועה ומלאי מרץ, והלמידה נעשית תוך כדי עבודה ולא כמקובל בבתי הספר – על ידי למידה פרונטלית – כאן הכל קורה תוך כדי עבודה."

 

אז יש איזושהי תחלופה של בני נוער שעוזבים ובאים?

"בדרך כלל יש איזושהי תחלופה אבל יש מי שמגיע ויש את הקליק הזה עם המקום עם האנשים – שמתחבר במישור האנושי ובמישור של העבודה ונשאר כאן לתקופה, בדרך כלל שאורכה היא אורך שנת לימודים, אבל היו כאן חבר'ה שעבדו איתנו במשך שנתיים. עכשיו למשל, יש לנו חבר'ה שסוגרים כאן שנה שלמה.

"חשוב לי לציין שאנחנו עובדים כאן כל יום, כל הזמן. כלומר, ב'קיימא בארותיים' אין משמעות לחופשים של בתי הספר והתיכונים ולחבר'ה שלנו, אפילו אם הם מגיעים לכאן דרך בית ספר – כאן זה מקום עבודה ולא משנה מה קורה עכשיו בבתי הספר, כאן יש עבודה."

 

ברור, הרי הגידולים החקלאיים דורשים טיפול מידי יום, זאת עבודה. אבל היכן כאן החינוך?

"החינוך של בני הנוער מתבטא בכמה וכמה מישורים. יש כאן קודם כל את העניין התעסוקתי שהוא מאוד משמעותי – אנחנו מאוד מקפידים על עבודת בני נוער על פי החוק, וזה אומר קבלת תלושי משכורת מסודרים, תנאים סוציאליים שמגיעים לעובדים, ימי חופש ותדמי הבראה. באופן כללי, חשוב לנו שבני הנוער יכירו את הזכויות שלהם כעובדים וזה פן אחד מתוך ראיית המקום, כולל התנהלות עם כסף. צריך לזכור שמדובר בבני נוער שמקבלים משכורות, לעתים מדובר במשכורות גבוהות יחסית לגיל שלהם וחשוב שידעו איך מתנהלים נכון עם הכסף שהם מרוויחים."

 

איך אתם, יוגב ואת נכנסים פה לתמונה?

"יוגב ואני נמצאים איתם יום יום ובמשך כל היום – אנחנו בעצם שותפים שלהם לעבודה. אין לנו ממש תפקיד מוגדר שהם יודעים להכיר או להגדיר מהחיים שלהם, אבל אנחנו כל הזמן רואים מה הוא צריך מאיתנו ושם נכנס התיווך שלנו – מול הדברים שהם שומעים או מדברים שהם 'פותחים' איתנו ומכאן עולה העניין החינוכי.

"חשוב לזכור שאנחנו איתם כל היום, אנחנו עושים איתם בדיוק את אותה עבודה, משקיעים ומתלכלכים איתם, ויש פה מצד אחד איזשהו גבול שמיטשטש ומצד שני, אנחנו עדיין המבוגרים בחווה. החיבור ביננו לבני הנוער בא מתוך מקום שאנחנו שותפים בכך שאנחנו עובדים ביחד וכך גם נוצר שיח שמאפשר פתיחות אחרת ביחס לשיחות שהיו להם עם מבוגרים אחרים."

 

עבודה כתף אל כתף לצד בני הנוער
עבודה כתף אל כתף לצד בני הנוער – חווה למען הקהילה

 

ספרי לי קצת על הצד החקלאי של 'קיימא בארותיים'…

"אנחנו מגדלים ירקות עונתיים, למעשה בדיוק עכשיו אנחנו במעבר מחקלאות קיץ לחקלאות חורף, למרות שהמעבר עצמו לא מורגש במזג האוויר. את כל הירקות שלנו אנחנו מגדלים בשיטות אורגניות, ללא כל חומרי ריסוס והדברה. זהו מקום נוסף שבו החקלאות מאפשרת לנו המון עבודה חינוכית. יש כאן השוואות לחיים שלנו ביום יום, לשמירה על גוף בריא וזה מאפשר לנו הרבה עבודה בהיבט החינוכי שהוא החשוב לנו. לדוגמא, בכל הגידולים החקלאיים שלנו אנחנו לא מתערבים יותר מידי. את מה שאנחנו יודעים ויכולים אנחנו מיישמים בשטח ובסופו של דבר – אם ירק לא הצליח – יש לנו המון ללמוד מזה. עולות שאלות כמו כמה השקעתי וכמה לא קיבלתי חזרה וגם איך אני מגיב לזה, לאי הצלחה – אלה הם שני דברים שאנחנו יכולים רק להתחזק מהם.

"בגדול, אנחנו מגדלים ירקות ומספקים אותם ללקוחות פרטיים שמזמינים מראש. יש לנו נקודות חלוקה בהרצליה, רעננה, כפר סבא, קריית אונו, פה בחווה, באביחיל, בכפר חוגלה ובחופית."

 

אתם עדיין מתקיימים מתרומות?

"החווה עדיין מקיימת את עצמה ממכירת ירקות וגם מתרומות. בימים של לפני הקורונה התקיימו בחווה גם אירועים, כגון בר ובת מצווה, אירועים לעובדי חברות. הייתה אפילו פעם אחת חתונה. ישנן חברות ישראליות שמסייעות לנו בציוד ובתשומות, כמו למשל חברת 'נטפים' שעם הקמת החווה תרמו לנו את כל ציוד ומערכת ההשקיה ויש עוד חברות וגופים שנותנים לנו הנחות גדולות יותר ומחירים טובים יותר, כדי שבאמת יהיה לנו קל ונוכל להמשיך להפעיל את המקום.

"חשוב לדעת שבינתיים גדלנו, יש היום גם 'קיימא נהלל' ו-'קיימא חוקוק' ולא רק 'קיימא בית זית' ו-'קיימא בארותיים'. כולם פועלים מתוך אותו רעיון חברתי חינוכי עם אותו אמצעי של חקלאות ויש בין ה'קיימות' שיתופי פעולה רבים בתחום החינוכי והעסקי. כמו כן, יש פורום של דיונים בין חוות 'קיימא' כדי ללמוד דרכי ניהול ולחזק אחד את השני."

 

את מרוצה מהעבודה שלך?

"אני מאוד אוהבת את העבודה החקלאית וגם את הערך המוסף שלה – העבודה עם הצוות הצעיר שלנו ואת מה שהחקלאות מאפשרת. בשיטות שלנו ב'קיימא בארותיים' מאפשרות באמת ללמוד מהאדמה וכאשר חולף המון זמן לאורך עונות השנה – אפשר ללמוד הרבה על ההתנהגות שלנו כבני אדם לאורך העונות. איך אנחנו מרגישים ואיך אנחנו מתנהגים כבני אדם בעונות המעבר. הממשק הזה של לעבוד בחוץ והשיח הזה – אני מאוד אוהבת את זה.

"אני אם לשלושה ילדים שלמדו בחינוך ביתי מתוך הצורך לחלופה והחווה היא בעצם הרחבה של תפישה חינוכית של לימוד בהתנסות מתוך החיים ולא מתוך לשמוע או לקרוא בספרים אלא ממש מתוך לעשות."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוא שירת בסיירת צנחנים, לחם במלחמת ההתשה, נלחם בפעולת כראמה, היה איש שב"כ במבצעים, בתפקידי ניהול ותמיד בראש גדול.  היום הוא מוביל את תנועת "צועדים יחד לעתיד משותף" המקדמת חזון של יצירת חברה משותפת
5 דק' קריאה
פרשת השבוע, פרשת נח  בראשית פרק ו' {יד} עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: {טו} וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן