יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 436810012

רמלה של היסטוריה ושוק תוסס וטעים

6 דק' קריאה

שיתוף:

אין לתאר את העושר הרב שתמצאו בשוק של רמלה * מצאנו מגוון עשיר של תבלינים חובקי עולם, חמוצים, דגים, דברי מתיקה, ירקות ופירות, מאפים ושלל מאכלי רחוב * רמלה של שוק, היסטוריה ופאר של כל הדתות * ביקור ברמלה ואזור חולדה – חלק א' 

השוק של רמלה 

אחד השווקים הגדולים בישראל, והפחות מתויירים הוא שוק רמלה. בשוק מצאנו מגוון עשיר של תבלינים חובקי עולם, חמוצים, דגים, דברי מתיקה, ירקות ופירות, מאפים ושלל מאכלי רחוב בהם: הסנדוויץ' הטוניסאי המפורסם של רמלה, פריקסה; בורקס טורקי; לימונדה טרייה; מנות מהמטבח ההודי, כמו סמוסה, בטטה ואדה וצ'אטני; תבשילים ומאפים עירקיים, עוגיות חג'יבדה וכמובן מנות מהמטבח הערבי: פיתות זעאתר, כנאפה וקדאיף, מלבי, פטאייר ועוד.  

פינה היסטורית חבויה: סמוך לפינת הרחובות ז'בוטינסקי (הרחוב של השוק) ורחוב אמיל זולא, בצידו הימני של הרחוב נמצא שריד מנדטורי – תיבת דואר אדומה של תקופת המנדט הממלכתי הבריטי. על התיבה כתוב GR, כלומר George Rex, בלטינית משמעו המלך ג'ורג', סבא של המלכה הנוכחית אליזבת (שירשה את מקומו לאחר מותו). 

בשנים האחרונות התפתחו סיורים קולינריים בשוק כולל טעימות של מיטב סגנונות האוכל שנמכר בשוק רמלה.  

לימונדה בשוק רמלה מעדן
הלימונדה בשוק רמלה – מעדן אמיתי. צילום: דני בר 
סמוסה ובטטה ואדה הודים בשוק רמלה
סמוסה ובטטה ואדה מהמטבח ההודי בשוק רמלה. צילום: דני בר 

מוזיאון רמלה ויד לבנים 

סמוך לשוק נמצא המוזיאון העירוני של רמלה, השוכן בבניין היסטורי שנבנה ב-1922 והיה מקום משכנה של עיריית רמלה תחת המנדט הבריטי. המוזיאון מציג את תולדות רמלה מהמאה השמינית ועד ימינו. תצוגת הקבע כוללת שישה חדרי תצוגה, ובהם ממצאים המציגים את חיי היומיום, מסחר, אומנות, והמרקם הרב-תרבותי של אוכלוסיית העיר: יהודים, מוסלמים, נוצרים קראים ועוד.  

אוספי המוזיאון כוללים מוצגים ארכיאולוגיים כתמונות ומסמכים מתולדות העיר, אוסף סבונים מסורתיים ותוצרת מסבנות עבריות מראשית המאה העשרים, אוסף "שנות טובות" וכן אוסף של חפצים ביתיים וכלים למלאכות הבית בתקופת המעברות. בקומה השנייה יש אגף חדש ובמקום מוצגות תערוכות מתחלפות מאוספי המוזיאון, אמני העיר ותערוכות נושאיות. 

מטמון הזהב: תצוגה מיוחדת מוקדשת למטבעות העיר רמלה ולמטמונים שהתגלו בעיר ובסביבתה. מטמון הזהב כולל 376 מטבעות דינר זהב ושישה מטילי זהב, שהתגלה באקראי ב-1964, סמוך למתחם המגדל הלבן. המטמון כולל מטבעות שהוטבעו ברחבי העולם האסלאמי דאז, מהעיר מֻחמדיה (מסילאח שבאלג'יריה) במערב ועד סמרקנד שבאסיה המרכזית (באוזבקיסטן). המטבע הקדום ביותר במטמון הוטבע בשנת 769 לספירה (143 להיג'רה), והמאוחר ביותר הוטבע בבגדד באמצע המאה ה-10 לספירה. מרבית המטבעות זהים בגודל ובמשקל (כ-4.2 גרם), ולכן ערכם היה כמעט זהה. 

המטמון התגלה ללא הקשר ארכיאולוגי ברור, ולכן קשה להעריך למי היה שייך ומהן נסיבות הטמנתו. ניתן להניח כי המטבעות השתייכו לבנקאי או חלפן או אולי לסוחר עשיר. מעריכים שבימי הביניים מטמון זה היה שקול לדמי מחייתה של משפחה עירונית ממוצעת במשך למעלה מ…..שלושים שנים. 
חדר ההנצחה – יד לבנים: בחדר ההנצחה מוצבים אלבומים המוקדשים לכל אחד מהחללים, בני העיר רמלה שנפלו במערכות ישראל. אלבומים אלו מכילים תמונות, מסמכים כתבי עיתונות ותדפיסים רשמיים מאתר "יזכור" של משרד הביטחון, וחומר נוסף שנאסף מהמשפחות ומכרי החללים. באולם עמדת מולטימדיה, שבה ניתן לאתר מידע נוסף על החללים ועל מלחמות ישראל. בחצר המוזיאון נמצאת רחבת האנדרטה לחללי העיר רמלה, המהווה חלק מגן הנשיא הסמוך. כתובת:  

לפרטים בטל': 08-9292650 

תיבת דואר מנדטורית בשוק רמלה 3
תיבת דואר מנדטורית בשוק רמלה. צילום: דני בר 

המסגד הגדול  

מקום נוסף בולט סמוך לשוק הוא המסגד הגדול, מסגד אל-עומרי المسجد العمري. זהו מבנה צלבני בין הבודדים בארץ ששרדו כמעט בשלמותם. המבנה הוקם ושימש כנסייה נוצרית באמצע המאה ה-12 והמבקרים במסגד יכולים להבחין באבני הכותרת האופייניות למאה ה-12.  

שם המסגד מעיד שהוא נבנה כמשהו אחר ועבר הסבה לשמש כמסגד, בעת או סמוך לכיבוש הממלוכי ב-1266, ואז נוספו לו צריח למואזין וגומחת תפילה. בכניסה למסגד ישנה כתובת שבה פסוק מהקוראן, סורה 9 איה 18. כן מצוין בה שבַּיְבַּרְס بيبرس בנה את המסגד ב-1268. 

רצפת המסגד מכוסה בשטיח מיוחד ובו סימני מרחב העמידה לכל מתפלל. אין מקום קבוע למתפלל, כי הדבר מנוגד להלכה, שנפסקה כך על מנת שהעשירים והחזקים לא ישתלטו על המקומות ורק השורה הראשונה היא החשובה. בחצר המסגד נמצא קבר המיוחס לשיהאב א-דין شهاب الدين, אחיינו של צלח א-דין, שנהרג בקרב קרני חיטין. 

המסגד הגדול ממוזיאון תולדות רמלה ועל יד השוק 1
המסגד הגדול ממוזיאון תולדות רמלה ועל יד השוק. צילום: דני בר 

בריכת הקשתות  

מאגר המים המפורסם של רמלה, בריכת הקשתות (Bīr al-Anezīya) הוא אחד האתרים המיוחדים בארץ שלא רבים מכירים. המאגר הוקם בשנת 789, בימי החליף העבאסי הארון אל ראשיד هارون الرشيد ונשמר עד היום. במאגר ניתן לשוט בסירות עץ ולהתרשם מהאדריכלות העתיקה. למקום יש עוד שמות, כבריכת העיזים ביר אל-עזיזה וגם בריכת הבת של הכופרת: וסיפור המעשה הוא על אישה עשירה ונדיבה שמימנה את חפירת הבריכה עבור תושבי העיר, על מנת שיהיה להם מים כל ימות השנה. עם השלמת המלאכה פנתה האישה בהתרסה לאללה וטענה שהוא, אללה הגדול לא דאג למים לתושבי רמלה ואילו היא כן דאגה להם. מיד לאחר דבריה עלו מי הבריכה וגעשו והטביעו את בתה הקטנה של הגברת, וכך זכתה הבריכה לכינוי בריכת בת הכופרת – ברכת אל-בינת אל-כפר

בביקור בבריכה התת קרקעית שגודלה כ-500 מ"ר בלבד ועומק המים פחות מ-1 מטר, מומלץ לשכור סירה לשיט קצרצר חביב. במקום צולמה סצנה בסרט המיתולוגי "חסמב"ה ונערי ההפקר". בימים אלה מועלה מופע אורקולי חדש במקום.  

לתיאום ביקור, טל': 08-9216873 

בריכת הקשתות 2
בריכת הקשתות, בה צולמה סצנה של הסרט "חסמבה". צילום: Goramla, עיריית רמלה 

כנסיית סן ניקודמוס וכנסיית טרה סנטה  

St. Nicodemus and Joseph the worker Church הוא השם הרשמי של המנזר הפראנציסקני על שם יוסף ונקדימון. ראשית המנזר בשטח שנקנה בידי משמורת ארץ הקודש כבר ב-1396 ושימש כנקודת אירוח וריענון לצליינים שהיו בדרכם מיפו לירושלים. במהלך המאה ה-15 הוקמה על שטח זה אכסניה שהייתה נטושה כשלא פקדו אותה צליינים. במאה ה-16 זוהה האתר עם ביתו של יוסף הרמתי, הוקמה בו כנסייה והוא נתקדש. בסמוך לבית יוסף זיהו הנזירים את ביתו של ניקודמוס הקדוש, שעליו נאמר שהיה איש הסנהדרין ושהביא מור ואהלות לרחצת גופו של ישו לאחר הורדתו מהצלב. 
ב-1 במרץ 1799, לן באכסנייה נפוליאון כשהיה ברמלה ולפי האגדה, כשהתעורר נפוליאון בבוקר לקול קריאת המואזין במסגד הסמוך, כעס, ירה והרג את המואזין.  

במאה ה-19 נבנה המנזר מחדש ורוב חלקי האכסניה הישנה נעלמו, אם כי חלק ממנה שרד בצידו הדרומי של המתחם. ב-1902 נחנכה במקום כנסייה חדשה המוקדשת להורדת ישוע מהצלב ולה מגדל פעמונים בעל צריח מחודד בולט, המתנשא לגובה של 40 מ'‏. הכנסייה ידועה בזכות ציור מקורי של טיציאן Titian, המתאר את הורדת ישו מהצלב. הציור נתרם בשנת 1846 מהעיר מדריד שלקחה את המנזר תחת חסותה באותה תקופה. הציור מוצב באפסיס, כאשר משמאל ניצב פסלו של יוסף הרמתי, ומימין פסלו של ניקודמוס, האוחז בידיו בתכריכים ובתיבת בשמים. גם פסלים אלה הם מתנת העיר מדריד. 

הכניסה לכנסייה היא מסמטת המסדר הפרנציסקני (סמוך לרח' ביאליק 3). זוג דלתות עץ מובילות לחצר פנימית – במידה והדלתות סגורות אל תהססו לצלצל בפעמון. 

לתיאום מראש (בתשלום סמלי), טל': 08-9127200 

מרכז היהדות הקראית העולמית 

בעקבות חורבן הבית השני, הוגלה העם והושפע מהעמים שבסביבתם חי, וכך נוצרו שני פלגים: הרבניים והקראים. הקראים גורסים כי עם ישראל קיבל רק את התורה שבכתב, וטוענים שספרות התורה שבעל פה אינה תורת האל אלא דברי חכמים.  

ההלכה הקראית מבוססת על שלושה יסודות: הכתוב, ההיקש וסבל הירושה. הכתוב הוא המקרא (התנ"ך). ההיקש זה הסקת מידע לוגי מתוך הכתוב. סבל הירושה הם המסורות והמנהגים שעוברים מאב לבן, שיש להם רמזים בתורה אבל לא כתוב איך לעשותם. לדוגמה, נכתב בתורה שיש לקיים ברית מילה, אבל לא נכתב איך לקיים מצווה זו. כך גם בנוגע לשחיטה - לא נכתב בתורה איך לשחוט. פרטי מצוות אלו נלמדים מסבל הירושה. סֵבֶל=סַבָּל – העברה מאב לבן. בבית הכנסת הקראי אין כיסאות ושולחנות והמתפללים חולצים את הנעליים, כמו שנאמר למשה בסנה וליהושע ביריחו.  

הקראים מתפללים רק שתי תפילות ביום, כנגד קורבנות התמיד. התפילה מחליפה את הקורבן, כמו שנאמר: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע יד, 39). יש לתפילה כמה כללים, ובהם עמידה, השתחוויה, כריעה, בריכה, קידה, נפילת אפיים, נשיאת כפיים ונשיאת עיניים. לכל אחד מהם יש סימוכין בתנ"ך. נוסח התפילה מורכב מפסוקים ומפיוטים שכתבו חכמי הקראים לאורך הדורות. כיסוי ראש חובה הן לנשים והן לגברים ובכל גיל, אולם רק בבית הכנסת. בישראל חיים כ-40,000 יהודים קָרָאִים (ויש עוד כ-10,000 קראים בתפוצות) והריכוז הגדול ביותר חי ברמלה ובו המרכז התרבותי העולמי ובית הכנסת של הקראים ברח' יוסף קלאוזנר, רמלה.  

פרטים על תיאום ביקור בפייסבוק (היהדות הקראית העולמית-The Universal Karaite Judaism – דף הביתFacebook) ובטל': 08-9249104  

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
זו שעת זריחה, אנחנו עומדים בתוך החממה ומתכוננים ליום עבודה חדש. אבי הוא החקלאי, אנחנו בני הנוער של המושב שעוזרים לו בעבודות השונות, בתקווה להרוויח כמה גרושים ולהעביר את חודשי הקיץ החמים בלי להשתגע 
טלי שטרית (זאבי) ממושב דבורה, שהוציאה לאור את הספר "סבא גדול לפעמים קצת מבולבל", מדברת על פועלה למען הקשישים ("חברה שמכבדת את המבוגרים היא חברה יותר טובה"), על סבא ברוך שהיה ההשראה שלה ("היה
7 דק' קריאה
תערוכה מדהימה של קבוצת יוצרים, ביניהן מושבניקיות רבות, התקיימה לאחרונה באור עקיבא: ב"סטודיו של גלית" * שם התערוכה "שווה את הנייר" אומר הכל: כל היצירות נעשו מפיסול וציור של עיסת נייר מודבקת, והחומר שבמחשבה
10 דק' קריאה
הפסל בני קלינסקי, מבצרון, ממשיך ליצור גם בגיל 88 * קלינסקי הוא אמן בנשמתו, שבעבר היה דבוראי חרוץ ועבד כשמאי בקרן לנזקי טבע * לדעתו החקלאות, כפי שהיא מתנהלת כיום, היא בעייתית ביותר: "חייב
8 דק' קריאה
איך הוקם בעין גב בית תפילה המצוי בתוך בית הכנסת שהוא הקיבוץ כולו?  לקראת יום הכיפורים הופיעה מודעה על לוח המודעות של הקיבוץ. היא קראה לחברים שמאמינים שיש להיפטר מהדת הכובלת להירשם לעבודה ביום
3 דק' קריאה
מה הביא צנחני מילואים לאסוף טילי סאגר שהותירו המצרים בסיני והסורים בלבנון? למה הם גנבו זלדה וקומנדקר? מה השתבש עם הטילים האיטלקיים? סיפורה של מחלקה שמעולם לא הוכרה רשמית על ידי צה"ל  כתבות רבות
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן