מחמת גדר ועד המפקדה הסורית של קוניטרה * בין התחנות אפשר להתרענן בשוקולד דה-קרינה ויקב בהט בעין זיוון ולסיים בקפה מרקט נמרוד חי ובועט עם עושר קולינארי
שביל אלי כהן ברמת הגולן
בשנת 2015, לציון 50 שנים מהמועד בו נתפס אלי כהן בדמשק, הקים מורה הדרך גיל ברנר עמותה ושביל להנצחת אלי כהן, בסביבה בה פעל המרגל הישראלי בדמשק. שביל אלי כהן הוא לא שביל הליכה קלאסי, אלא 8 תחנות הפזורות לאורך 75 ק"מ על כביש 98 – מחמת גדר ועד עין זיוון שבדרום רמת הגולן. התחנות קשורות בדרך זו או אחרת לפעילותו של אלי כהן, במהלך שלושת שנות פעילותו בסוריה בין ינואר 1962 ועד שנתפס בינואר 1965. ניתן לעשות את מסלול השביל גם ברגל אבל אנחנו בחרנו בדרך הנוחה עם רכב נוח.
שביל אלי כהן ברמת הגולן, מסומן בסימון שבילים ע"י פס לבן-כחול-לבן, וכל תחנה מוקדשת לפן אחר בסיפורו של אלי כהן או כפי שהוכר בסוריה, כאמל אמין ת'אבת (كامل أمين ثابت) – סוחר ערבי עשיר שגדל בארגנטינה וחזר להשתקע מחדש במולדתו סוריה.
תחנה 1: אל חמה الحمة السورية
התחנה הראשונה נמצאת במתחם הנופש והאטרקציות חמת גדר. לצערנו, עקב הקורונה וההשלכות שלה, המקום היה סגור ולא יכולנו לחפש את האבן דרך הרשמית של השביל. המקום נבחר כי באוקטובר 1962 בילה כאן ת'אבת (השם הסורי של אלי כהן) בחברתם של קצינים סורים, לאחר שהצליח להשיג אישור כניסה אל תוך השטח הצבאי הסגור בזכות קסמו האישי, כישוריו החברתיים וכנראה גם יכולת המשחק המצוינת שלו. חברו הטוב של כהן, רס"ן מועז זהר א-דין, היה אחיינו של רמטכ"ל צבא סוריה, האלוף עבד אל-כרים זהר א-דין.
לאחר שאלי כהן התלונן בפניו על הקור הדמשקאי העז שעוד יגרום לו לשוב לארגנטינה החמה בה עפ"י סיפור הכיסוי שלו, הוא גדל. מועז זהר א-דין הצליח להשיג מהדוד שלו את האישור המיוחד לכניסה למרחצאות החמים באל חמה. במקום ניצבת כיום אבן הנצחה ועמדת הסברה קולית. אנחנו הסתפקנו במבנה תחנת הרכבת החיג'זית הסמוכה, היא תחנת El-Hemme שעליה נספר בפעם אחרת.
תחנה 2: בית המכס הצרפתי
בצומת כביש 98 עם כביש הגישה לחמת גדר (כביש 7599) נמצא מבנה שהיה בית המכס הצרפתי בתקופה בה סוריה היתה תחת מנדט צרפתי, במקביל למנדט הבריטי ששלט בשטחי פלסטינה היא ישראל. בזמן ביקורו של אלי כהן באל-חמה, היתה כאן עמדת ביקורת בכביש היורד לאל-חמה.
אלי כהן עבר בנקודה זו אחרי שהשיג את אישור הכניסה והשהייה בשטח הצבאי הסגור, שמותר רק לקצינים להיכנס אליו. המבנה מעוטר בלוחות זיכרון עם האישור שקיבל אלי כהן עם שמו. בפנים תמצאו תמונות מחייו ומשפטו של האיש שלנו בסוריה, כפי שכונה אלי כהן.
תחנה 3: מחסום הטנקים ביער מבוא חמה
שריד נוסף מימי המנדט הצרפתי היא שורת קוביות הבטון הכפולה, שמשתרעת משני צידי כביש 98, בשולי יער מבוא חמה וממש בקצה העלייה ותחילת משטח רמת הגולן. אלי כהן עבר שלוש פעמים בכביש זה ואף צילם בראשו את פריסת הכוחות הסורים בגולן, והעביר למפעיליו בתל אביב את המיקום המדויק של מחסום הטנקים ושל הכוחות הסוריים סביבו. דיווחים אלה השפיעו על החלטות טקטיות במלחמת ששת הימים שהצילו חיי חיילים רבים.
בצד המערבי של הכביש ניצב על אחד מגושי הבטון פסל בזלת שיצר בהתנדבות יובל לופן. הפסל בן ארבע פרצופים, עם הפנים לארבע מדינות: ישראל, סוריה, לבנון וירדן. הפסל מסמל את אלי שהיו לו עיניים בגב, ואולי היה מרובה פרצופים, כמו מלאך. מהמקום נשקף נוף בקעת נהר הירמוך, ולכיוון מערב ניתן לראות את רמת פוריה, בקעת יבנאל ואף את הר תבור. במקום עמדת שמע המספרת את סיפור המקום בהקשר לאלי כהן.
תחנה 4: מועדון הקצינים במחנה פיק
המשך הדרך מוליך לתוך קיבוץ אפיק, שם ניצב בפינה הדרומית מערבית של הקיבוץ, מבנה אותו מכנה גיל ברנר, יוזם השביל – מרפסת הר נבו. המבנה היה מועדון הקצינים של המחנה הסורי פִיק فيق שנבנה בשנות ה-50 על ידי מהנדסים רוסים. מכאן השקיף אלי כהן על הכנרת ויישובי ישראל סביב הכנרת. כהר נבו של משה שהשקיף אל ארץ כנען ולא הגיע אליה – כך גם המרפסת בפיק ממנה אלי כהן השקיף אל ישראל, שאליה כבר לא הגיע. במקום יש גם עמדת שמע ולוחות זיכרון עם סיפור אלי כהן בהקשר למקום זה.
תחנה 5: צומת אליעד או מחנות אל-עאל
חוזרים לכביש 98 ומיד לאחר הפנייה למושב אליעד (שנקרא על שם אלי כהן), בתחנת האוטובוס בצד ימין, על הכביש הראשי, נמצאת נקודת ההנצחה מספר 5 בשביל אלי כהן. תחנה זו מוקדשת לגזר דין המוות והסיפור מסופר בעמדת השמע שבמקום.
בסוף ינואר 1965, כחודשיים אחרי הביקור האחרון של כהן בישראל, נתפס המרגל הישראלי בשעת שידור ארוך מביתו בדמשק למפעיליו בתל אביב. לאחר חודש התחיל משפט בדלתיים סגורות שארך חודשיים וחצי. התקשורת הסורית היא היחידה שהורשתה להיכנס ולתעד את המשפט וחמשת השופטים, בהם סלים חאטום מפקד הקומנדו הסורי, היו חבריו ומכריו של אלי – והיה להם אינטרס לסיים מהר עם המשפט, כדי שלא יחקרו ויתעכבו על כל המידע שהדליפו לאלי כהן.
בית הדין הצבאי דן בסעיף האישום העיקרי שהתמקד בשהייתו של אלי כהן, כאזרח מדינת אויב, בשטח הצבאי הסגור של מחנות אל-עאל (המחנות הגבוהים בערבית), שהיו ממש כאן בחורשה הסמוכה – והעברת מידע לאויב לגבי השטח הצבאי. גזר דין המוות שהושת על כהן בוצע ביום 18 למאי 1965 כאשר אלי כהן נתלה בכיכר המרכזית בדמשק עטוף בשלט שעליו גזר הדין.
המקום, בלב חורשת אקליפטוסים גדולה, שיש הטוענים נטעו בזכות עצה שנתן אלי לחבריו הקצינים (כך יהיה צל לכולם וגם הסוואה), אבל האמת היא שעוד בימי המנדט הצרפתי, נטעו ברחבי רמת הגולן עצי אקליפטוס רבים כדי להצל על בסיסיהם ברמת הגולן – כך שהיו אלה הצרפתים, עשרות שנים לפני כן, אלה שנטעו העצים ולא הסורים.
תחנה 6: חניון פיקניק מסעף חיספין
ממשיכים צפונה כ-6 ק"מ על כביש 98 ועוברים את הפנייה לכביש הגישה לחיספין ויורדים מהכביש ימינה לכביש הסורי המקורי שעובר אלכסונית צפונה, מכביש 98. במקום הוצבו שולחנות פיקניק ונשתלו עצים אופייניים לרמת הגולן כדי לתת פינת מנוחה למטיילים בשביל אלי כהן ובכלל.
עמדת השמע שבמקום משמיעה עדויות של אנשי מוסד שעבדו עם אלי ובהם הנציג הישראלי האחרון שפגש אותו ונסע איתו במכונית במשך שלושה ימים מפריז להמבורג. 3 ימים של שיחה צפופה, כחודשיים לפני שנתפס המרגל ונחרץ גורלו. המוסד שחרר את ההקלטות לציון 50 שנה להוצאתו להורג בתלייה במאי 1965.
רצועת התלים הגעשיים לאורך כביש 98
תחנתנו הבאה נמצאת כ-40 ק"מ צפונה על כביש 98 וממש על גדר הגבול הסורי ונושקת לעיר הסורית קוניטרה. עוברים את שרשרת התלים הגעשיים הכבויים: הראשון הוא תל א-סאקי, אחר כך בולט תל פארס, בהמשך רכס בשנית, שפסגתו הגבוהה היא הר חוזק ואחד משפיציו הוא הר בני רסן (תל אלע'סניה), שמוכר בזכות טורבינות הרוח הוותיקות שמפיקות חשמל. בצפון-מערב נישא הר אביטל. לאחר פנייה חדה ביותר שעושה הכביש שמאלה ולאורך גדר הגבול, מגיעים לצומת בה פונים צפונה (ימינה) על כביש 98 וממשיכים כ-5 ק"מ צפונה. בין הריסות מחנה צבאי סורי ובוסתני פרי מגיעים לפנייה חדה שמאלה (כביש 98 פונה שמאלה בזווית ישרה), ושם יורדים לדרך עפר ימינה ומתגלה מבנה ענק בולט.
תחנה 7: המפקדה הסורית ע"י קוניטרה
בחזית המבנה המגלומני משהו, פרי הנדסה ובנייה סובייטית, נמצא פסל עם חור מנעול שדרכו נראה מבנה המפקדה העצום. המנעול מסמל את עבודת המודיעין שמטרתה פריצת המנעול של מוסדות אחרים אך שפתות אנשי המודיעין חתומות ונעולות. אלי כהן עבר במפקדה זו כמה פעמים מפני שהוא היה זקוק לחתימת קצין המודיעין של המפקדה על מנת להמשיך לתוך השטח הצבאי הסגור שהשתרעה מקוניטרה – עיר המחוז, דרומה עד אל-חמה, משם הגענו.
המבנה נראה מסיבי ובטוח אבל על אחריות המבקרים. מיד בכניסה תבחינו בציורי הגרפיטי המעטרים את קירות המסדרונות הארוכים ועשרות החדרים. במרכז גרם המדרגות רואים חור גדול שהוא תוצאה של הפצצה אווירית ביום הרביעי של מלחמת ששת הימים ולפני כיבוש הרמה. שאר סיפורי המבנה תמצאו באתר: eilcohen.org.il
תחנה 8: פסל המשפחה למרגלות הר בנטל
חזרנו לכביש 98 לכיוון דרום (שמאלה) ואחרי כ-1.5 ק"מ פונים ימינה בכביש צר מאד שמטפס קמעה ולאחר בערך 300 מטרים נראה בצד ימין את פסלה של נדיה, אלמנתו של אלי כהן ושלושת ילדיהם, מביטים לעבר סוריה עם הכיתוב: "מחכים לאלי". הפסל יובל לופן מקיבוץ גינוסר, שפיסל את כל הפסלים בשביל אלי כהן, יצר את נדיה, אלמנה צעירה בת 23 ושלושת ילדיה בחיקה, הילדים שלה ושל אלי. כולם מביטים צפון מזרחה לכיוון דמשק שרחוקה מכאן רק 75 ק"מ. המבט הוא מבט של צפייה להחזרת עצמותיו של אלי כהן לישראל.
שביל אלי כהן – סוף?
בימים אלה מתקיימת תביעה של מטיילת שנפגעה במהלך טיול פרטי שעשתה בשביל אלי כהן ותביעה זו מעיבה על המשך התחזוקה והמיקום של התחנות והשביל.
ככל הנראה חלק מהתחנות יעברו למיקום בטוח יותר ותווי השביל להולכי רגל עשוי גם הוא לעבור שינויים. מומלץ להתעדכן האתר אלי כהן ו/או באתר המועצה האזורית גולן, שבתחומה נמצא שביל אלי כהן.
אנחנו שמחנו לעשות את השביל שהוקם לפני שבע שנים כיוזמה פרטית והעלה על נס את פועלו וחשיבות פועלו של אלי כהן, עבור כולם.
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine
