you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
צוף מטה המאבק נגד הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

ד"ר צוף והיא מויססק, הלביאה הלוחמת מהעמק שהקימה את המטה נגד הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ד"ר צוף והיא מויססקו יפלח הייתה שם מההתחלה והקימה את מטה המאבק נגד הקמת שדה התעופה המשלים בעמק יזרעאל. בהמשך המאבק שארך כשמונה שנים גייסה טייסי חיל אוויר, תושבי העמק, רופאים, מומחי סביבה וגם המועצה האזורית עמק יזרעאל הצטרפה למאבק

המאבק שהוביל לביטול רוע הגזרה בבניית שדה תעופה בעמק יזרעאל, הינו מאבק ארוך שנים בו עסקו ונרתמו למאבק הרבה מאד אנשים. בחרתי לראיין את צוף מויססקו יפלח ממרחביה בראיון בלעדי, כיוון שצוף היתה שם מהתחלה והובילה לשינוי הנכסף.

יהיו שיטענו שבראיון הזה עשיתי עוול לכל השותפים במאבק, הרי בין העושים במלאכה ישנם עוד המון אנשים מצוינים, שהקדישו ימים ולילות, חודשים ושנים במחויבות מלאה להצלחתו. 

כשקבוצת אנשים מתגייסת למען שינוי, איש מהם אינו מעלה על דעתו כמה ארוכה הדרך, שאינה פשוטה וכמה משאבים אישיים ישקיעו במאבק זה.  

צוף מחתימה על עצומה ומחלקת חולצות בהפגנה נגד הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל
צוף מחתימה על עצומה ומחלקת חולצות בהפגנה נגד הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל

בשיחה שערכנו מספרת צוף מספרת על דרכה, על  שיתופיי הפעולה ועל המהמורות והקשיים שבדרך. צוף, אישה בשנות החמישים לחייה, נשואה לארז והשנים הורים לשלוש בנות: גיה (26), תמר (24) וניר, שהיא חיילת בת עשרים.

אי אפשר היה שלא להרים גבה ולשאול אותה לפשר השם הפרטי, צוף והיא מסבירה: "הוריי נתנו לי את השם רחלי בלידתי. צוף היה שם חיבה שלי  בנעוריי. חבריי קראו לי צוף צוף. צוף הפך לשמי הראשון, כך קוראים לי כולם. הוספתי את השם הזה לתעודת הזהות שלי וצוף הפך לשמי הראשון ורחלי הוא שמי השני." 

צוף וארז, בן זוגה, בנו את ביתם במשק שקיבלו מסבא וסבתא של ארז, במושב מרחביה. ארז הוא חקלאי ובעל מפעל לפיתוח טכנולוגי בחקלאות. בעבר עבד כאיש פיתוח של "נטפים".  

צוף היא קלינאית תקשורת וד"ר לנוירו-פיסיולוגיה, תחום שעוסק בקשר בין התנהגות לפיסיולוגיה, במסגרתו צוף חקרה את גלי המוח של אנשים דיסלקטיים. צוף עובדת כקלינאית תקשורת בטבריה, במכון "מיחא", ארגון ארצי שמטפל בלקויות  שמיעה.  

המאבק במגידו 

צוף נולדה וגדלה בהרצליה, שירתה בגרעין נח"ל בעיירות פיתוח, בבית שאן. צוף וארז נישאו כשהייתה צעירונת בת עשרים, אז הגיעה למרחביה ובחרה במושב ובעמק יזרעאל לחיות את חייה, על כל המשתמע מכך.

הבחירה לחיות בעמק יזרעאל הידוע בנופיו הירוקים ובאופיו המיוחד היא שהניעה את צוף לצאת למאבק כנגד הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל.  

צוף: "בשנת 2009 דיברו על כך שהולכים להקים שדה תעופה במגידו. חבר מקיבוץ עין חרוד הציע לי להצטרף לעמותת 'עמקים ומרחבים', עמותה סביבתית שמטרותיה היו שימור ושיפור איכות החיים, הסביבה, הנופים הפתוחים והאופי הכפרי-חקלאי של עמק יזרעאל וסביבתו לרווחת תושבי האזור והציבור כולו.

קידום חקלאות מקיימת בשיתוף פעולה עם החקלאים וחיזוק הקשר בין החקלאות לקהילה. סיוע, תמיכה והשתתפות ביוזמות סביבתיות של הרשויות המקומיות במרחב העמקים.  

"הצטרפתי בשמחה. הרעיון שיבנו שדה תעופה בעמק הירוק נראה לי הזוי ומחפיר. חנן ארז, שהיה אז ראש מועצת מגידו, הוא זה שהוביל את המאבק והיינו שותפים למאבק ולמהלך הגדול.

המאבק הסתיים בהצלחה ובהחלטה ששדה התעופה המשלים של מדינת ישראל יקום בנבטים שבנגב. המאבק ההוא התקיים במשך שנתיים. אז, לא הייתי מאד מעורבת, היינו קבוצת אנשים מעורבים. היתה זו חוויה להיות חלק מקבוצה במאבק.  

מלחמת אגו גברית 

"בשנת 2015 התקשרה אלי חברה מקיבוץ מגידו ויידעה אותי שהולכים להקים ולבנות שדה תעופה ברמת דוד. התקשרתי למועצה האזורית עמק יזרעאל, על מנת לברר את הפרטים."

"קיבלתי תשובה מגומגמת עם הכחשה. היתה לי תחושה קשה. הרגשתי שאני צריכה להבין לעומק את הדברים. לאחר מספר ברורים ומהלכים ובעקבות ישיבה שערכתי בביתי עם קבוצת אנשים, הבנתי שמתקיימת כאן מלחמת אגו גברית. התקשרתי למספר אנשים והחלטנו להקים הנהלת מטה למאבק כנגד הוצאת החלטה זו לפועל.  

"מכאן יצאתי עם קבוצת אנשים זו למסע כבד ששינה את חיי. הרגשתי מחויבות למאבק והתגייסות מלאה על מנת להשיג את התוצאה הרצויה."

"הצבנו לעצמנו כמטרה לעסוק רק בקידום המאבק ולא ליפול למהמורות בדרך ולהתנגחויות בגורמים שונים מבית ומחוץ. שמנו לנו למטרה להנגיש לאנשים בעמק את הקטסטרופה ולרתום את המועצה למאבק."

"זו הייתה ההצלחה הראשונה של העמותה. המועצה נרתמה למאבק ובעקבות הפעולות שלנו אנשים רבים מהעמק התעוררו. הצבנו מטרות חדשות. חשוב לי לציין, אין זה מאבק פוליטי אלא מאבק א-מפלגתי.

היו לנו המון קשיים בדרך. זה היה מאבק אינטנסיבי, קשה וארוך. יצרנו הרבה שיתופיי פעולה. הקמנו הנהלה שמנתה שבעה אנשים. בהנהלה יש חמש נשים ושני גברים, ששניהם טייסים, חבר'ה שהצטרפו למטה המאבק מייד עם שחרורם מהצבא.  

"המאבק כנגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד הינו מאבק ברמה הארצית. עמק יזרעאל הינו נכס למדינת ישראל בכל המובנים. עבורי, לו היה קם שדה תעופה בעמק יזרעאל – זוהי פשיטת רגל ערכית.

ההבנה מה יכול לקרות לו היה קם שדה תעופה הביאה ארגונים שונים, כדוגמת החברה להגנת הטבע, להצטרפות למאבק. עמדנו על כך שלא יוכנס כל פן פוליטי למאבק. 

שדה התעופה בעמק יזרעאל – הקמנו שולחנות הסברה

"בשנת 2017 חלה תפנית בכך שהקמנו עמותה למען המאבק. גיא דבר, עורך דין שעבד בהתנדבות וליווה אותנו, הקים את העמותה. דן ברוזה וגיל דייגי, שניהם טייסים בחיל אוויר, שניהם סגני אלופים, השתחררו מהצבא והצטרפו למאבק.

לא לשדה התעופה בעמק באמצעות אלות קש ואנשים
לא לשדה התעופה בעמק באמצעות אלות קש ואנשים

דייגי וברוזה בנו את ביתם והמשך חייהם האזרחיים בעמק יזרעאל, הם עברו לצד השני של המתרס. עם שחרורם יצאו למאבק כנגד המערכת לה היו שייכים. הם הביאו איתם את הידע העשיר וההבנה הרבה בתחום כטייסים. היתה לכך חשיבות עצומה.  

"ההצטרפות של דן וגיל העידה על המהפך שעשו. היציאה כנגד המערכת ממנה באו שיקפה שינוי תפיסה מאד מהותי. דן בנה את ביתו בקיבוץ רמת דוד והגיעה לידיו טיוטה, בה היה כתוב מה תהיה המשמעות של הקמת שדה תעופה אזרחי. המשמעויות דיברו על כך שתוך מספר שנים יטוסו 20 מיליון איש בשנה בשדה התעופה העתידי, כולל הפקעת אדמות, רעש בלתי פוסק וחירוב החקלאות. 

"דורית קציר, מקיבוץ שריד, הייטקיסטית במקצועה, הצטרפה אף היא למאבק. מטה המאבק שעבד עד תקופה זו 'מהבטן' הפך למטה מקצועי. המאבק עצמו הפך למקצועי – שינינו את סגנון העבודה שלנו. הוצאנו דוחות מקצועיים שהוכיחו ברמת הנתונים את הקטסטרופה שתהיה, במידה ויקום שדה תעופה בינלאומי משלים בעמק.  

"רתמנו  רופאים בכירים, מנהלי מחלקות, שטענו שבמידה ויקום שדה תעופה בעמק, תגדל רמת התחלואה בצורה משמעותית. הם דיברו על שבץ, לחץ דם ותחלואות נוספות."

"הקמנו שולחנות הסברה באירועים שונים בעמק. פרופ' שלומית פז, ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, כתבה דוח והמסר בו היה שהקמת שדה תעופה תהיה בכייה לדורות."

"בשנת 2018, מדינת ישראל נכנסה לסחרור בחירות. המגרש הפוליטי הפך לנגיש. ח"כ דב חנין היה לעזר רב ופתח לנו דלתות במגרש הפוליטי. ראש התק"ם ומנכ"ל תנועת המושבים הצטרפו. כוחות נוספים הצטרפו לצידנו במאבק." 

הפכתם לפוליטיקאים? 

צוף: "אף אחד מהפעילים אינו פוליטיקאי ויתרה מכך, ההתגייסות של כל האנשים למאבק היתה מכל קצוות הקשת הפוליטית במדינת ישראל. מירי רגב, שהיתה שרת התחבורה, זיהתה את האיוולת שבתוכנית ויצאה בהצהרה, ש'חיל אוויר לא הוא שיכתיב למדינת ישראל היכן יקום שדה תעופה'."

"עשינו חריש עמוק וקיימנו פגישות ברמה היומיומית עם כל הקשת הפוליטית. כל פגישה קידמה אותנו לעבר המטרה. כל אדם שהצטרף למאבק הרחיב והעמיק את דרכנו. לדוגמא, ראש מועצת רכסים התגייס למאבק לאחר שהבין, שנתיביי התעופה יעברו מעל רכסים 24/7, וכתוצאה מכך תיפגע בריאות הציבור ברכסים."

"כל פגישה שערכנו הובילה לחיבורים חדשים בין אנשים וסללה את הדרך הלאה. הבנתי שכל אחד המצטרף למאבק הינו הון אנושי חשוב עם כוח תרומה גדול ומקדם את המאבק לתוצאה הרצויה. אנשים מכל גווני הקשת הפוליטית נרתמו." 

מהו המניע שלך להירתמות ולעשייה ארוכת שנים שלך? 

"חרדה גדולה והבנת החשיבות של האופי המיוחד של עמק יזרעאל. אני אוהבת את עמק יזרעאל, את החקלאות שבעמק, את השקט ותחושת המרחבים בעמק. מבחינתי הקמת שדה תעופה בינלאומי תוביל לרעש בלתי נסבל, הרס החקלאות, עומס מטורף שכלל אינו תואם לחיים שכולנו אוהבים."

"יתרה מזאת, החלטה לבנות שדה תעופה בינלאומי בנבטים, תיצור פריחה בנגב. בנייה בעמק תיצור הרס של איכות חיים לעומת בנייה בנגב, תייצר שיפור ופריחה של חבל ארץ זה. גם ראשיי עיריית באר שבע ודימונה נרתמו למאבק זה מתוך האינטרסים שלהם לגביי אנשיהם בנגב." 

איך משפחתך רואה ומגיבה לפעילות הזו שלך?  

"הבנות תומכות בי לאורך השנים, וגם ארז בעלי. וודאי שיש מחירים שכולם משלמים, אך בדרך כלל אני מקבלת ממשפחתי עזרה." 

איפה הקיר הגדול בהם נתקלת לאורך כל הדרך 

"הקושי הגדול היה מלכתחילה ונשאר חיל אוויר. בשנים האחרונות, מפקד חיל אוויר, עמיקם נורקין ומנהל רשות התעופה האזרחית, יואל פלדשו. שדה התעופה בבסיס נבטים נסלל ב-2008 כשדה תעופה אזרחי. יש בשדה זה מגדל פיקוח שעובד על תדרים אזרחיים, יש לשדה זה רישיון אזרחי. זהו השדה עם המסלול הכי ארוך במזרח התיכון." 

כשאת מתבוננת אחורה, מה ריגש לאורך תקופה זו? 

"ההתארגנות האזרחית. ההתגייסות של כל כך הרבה אנשים עם מחויבות פנימית, זה מעורר השראה. היו כאן כוחות מקצועיים מסקטורים שונים שהצריכו המון כוחות נפש." 

ברמה האישית, מה המסקנה שלך? 

"ההחלטה לצאת לדרך זו ובהתבוננות אחורה, ההבנה שאסור היה לחכות ולצאת למאבק, נבעה מהידיעה שיש בי את היכולות לנסות לשנות מציאות ושעם נחישות והתמדה – יש תקווה ותוצאות. לכל ציבור יש כוח לשינוי, ביוזמה ובאמונה ביכולות שלו ובפעילות מקדמת.  

"אני יכולה לומר בוודאות, אסור לחכות שמישהו יעשה בשבילנו את העבודה. הכי חשוב זה לא לקבל, לא ואסור לקבל החלטות שהם איוולת. ההחלטה להקים שדה תעופה בעמק יזרעאל זוהי איוולת."

"התוצאה  יכולה היתה להיות בכייה לדורות, שנוגדת לחלוטין את החזון עליה קמה מדינת ישראל. כשהאיוולת הזו תבוא לסיומה, אנשום לרווחה.  

"המאבק הזה הכריח אותי לבנות אסטרטגיות שונות וכמובן מסודרות. נכון להיום, אנו ממשיכים את הפעילות שלנו באופן אינטנסיבי, מכיוון שיש בידינו מידע שבחיל אוויר וברשות התעופה האזרחית ממשיכים לדחוף לשדה תעופה בעמק."

"לחיל אוויר יש אינטרס ששדה התעופה בנבטים יישאר בחצר האחורית שלהם. ברמת דוד הם יקבלו שדה תעופה מהניילון. התחושה שהולכת עימי לכל אורך הדרך היא שהצדק עימי והוא מנוע רב עוצמה. כך גם אצל כל השותפים למאבק." 

לביאה אמיתית 

המאבק נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד נמשך זה שבע שנים. צוף הינה דוגמא ומופת של אישה שיצאה ממעגל הנוחות, ויצאה להגן על איכות חייה, איכות חיי משפחתה ואיכות חיי כל אנשיי עמק יזרעאל. יש בכולנו תכונה של לביאה השומרת על ילדיה.  

צוף הובילה כל מי שהצטרף והיו המון אנשים בדרך זו, הם הלביאות של אנשי העמק. זוהי מלחמה הבאה לשמור ולהגן על איכות חיים, על בחירות החיים. עולה תמונה בראשי, צוף עם הבירורים הראשוניים שלה יוצאת לדרך, מתוך אמונה ואהבה לדרך חייה, אותם בחרה לחיות.

היא פוסעת בדרך ובדרך מצטרפים עוד ועוד אנשים למאבק. היום, שבע שנים אחרי, כמו אז כשהיא פוסעת בראש המחנה, כך היום צמודים לצידה כל חברי הנהלת העמותה ועוד המון אנשים, שכאשר הבינו את המשמעות – הצטרפו, תרמו ונכחו באופן מלא בדרך זו.   

עמיקם נורקין שגדל בבית שערים, יואל פלדשו שגדל בטבעון הפעילו את הסמכות אותה קיבלו עקב תפקידם על מנת שייבנה שדה תעופה בעמק יזרעאל. 

צוף וכל שהצטרפו על מנת להגן על עמק יזרעאל, כולם פעלו מתוך ההבנה שיש בכולנו סמכות פנימית ואמונה בצדקת הדרך.  

אני מתבוננת על צוף ודרכה, אישה שהאמינה בצדקת הדרך, שמאמינה בערכי הדמוקרטיה ללא סמכות שניתנה לה עקב תפקיד זה או אחר. אני שמחה ומוקירה את כל אותם אנשים שחברו יחד מתוך אמונה  והכרה בצדקת הדרך, ומחויבות לדרכם, לבחירות חייהם ולחיי כולנו. 

תגובה אחת

  1. העמדה שד"ר מויססקו לוחמת עבורה מוצדקת סביבתית, ציבורית ותעופתית. מה עוד שיש חלופה מעולה שלא נבחנה כלל עד עכשיו על ידי הרשויות והיא ממוקמת מול החוף בין עתלית וחיפה, על אי מלאכותי בים, והוגשה בקיץ לשרי הממשלה החדשה. פרטים עליה בקישור דלהלן:
    http://seashorerosen.com/wp-content/uploads/2021/11/עדכון-הצעה-לבניית-שדה-תעופה-משלים-על-אי-בים-בין-עתלית-וחיפה.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בספרו של רפי נוי, הוא השם, "חי על הגבול", שם מטאפורי, מקום שמפריד בין מסוכן ללא מסוכן, בין מותר ואסור, בין מקובל ולא מקובל, בין קונפורמיות לנון-קונפורמיות, ובין לרַצוֹת את המסגרת לְלֵרַצוֹת אותו,
5 דק' קריאה
פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי פסטיבל קול המוזיקה בגליל החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות
5 דק' קריאה
למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה  יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות,
3 דק' קריאה
83  שנים אחרי אירועי ליל הבדולח, רחוב בגרמניה נקרא של שם היהודייה הראשונה שנרצחה. סופי סליגר, סבתא רבא שלי זה סיפור שמתחיל בבמברג, עיירה ציורית בגרמניה לפני כארבע שנים, עת ורה דיינליין, תלמידת תיכון, כותבת עבודת חקר על
3 דק' קריאה
את הכנס פתח אלי ספרן, חבר קיבוץ סאסא, שהחליף ביוני שנה שעברה את רון פונדק כיו"ר הפורום של ארגוני השלום הישראלי והדיונים התרכזו בשיתופי הפעולה בין ארגוני השלום לשינוי תודעת הציבור וקידום הסכם מדיני בין ישראל ופלסטין.  התובנות
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן