יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 01 10 144701

שנת 2023 – שנת שיא בנזקי מזג האוויר לחקלאים

2 דק' קריאה

שיתוף:

גידול של כ-13% בנזקים לעומת 2022, כך עולה מסיכום נתוני קנ"ט ל-2023 

נזקי מזג האוויר שנגרמו לחקלאים הסתכמו בשנת 2023 בכ-390 מיליון שקל – גידול של כ-13% לעומת שנת 2022 ושיא בהיקף הנזקים לחקלאות הישראלית בשמונה השנים האחרונות. כך נמסר ביום ראשון השבוע על ידי קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. על פי נתוני השירות המטאורולוגי, שנת 2023 הייתה אחת משלוש השנים החמות ביותר בישראל מאז החלו המדידות בשנת 1950.  

מסיכום נתוני 2023 עולה כי בשנה החולפת התקבלו ב"קנט" למעלה מ-12,200 דיווחים על נזקים לגידולים השונים. זאת לעומת כ-11 אלף שנת 2022. עיקר הנזק בשנה האחרונה נגרם כתוצאה מאירועי ברד, חום קיצוני, מחלות,  אירועי גשם חזק במיוחד וסערה. במהלך השנה החולפת אירעו מספר אירועים קיצוניים שגרמו, בתקופה קצרה, לנזקים גדולים לגידולים החקלאיים. 

מקנט נמסר כי כי כתוצאה מההתחממות הגלובאלית מדובר בתופעה שהולכת ומחמירה עם השנים, כאשר אירועים אקלימיים שנחשבו בעבר לקיצוניים – הופכים לתכופים ולעוצמתיים יותר. לקראת סוף ינואר ובתחילת פברואר התחוללה סופה חורפית עזה שהביאה לפגיעה בגידולים השונים, בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות. 

בפסח (אפריל) ירד ברד חריג לתקופה, שגרם לנזקים קשים לפריחת הפירות המוקדמים. בכללם דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. בנוסף, גם כרמי היין נפגעו קשה. יולי היה החודש החם ביותר מאז שהחלו המדידות, ובאוגוסט התרחש גל חום קיצוני. גל החום גרם לתמותת מאות אלפי עופות, בעיקר בצפון הארץ, ולפגיעה של נזקי חום בענפי פירות ובעיקר בגידולי תפוח ומנגו שהיו לקראת קטיף. זאת, כתוצאה ממכות שמש בפירות שגרמו לפסילת הפרי. בגידולי הירקות, נזקי החום גרמו לפגיעה בשתילים, למכות שמש בפרי ולבעיות בהפריה. עיקר הירקות שנפגעו היו אבטיח, מלון, פלפל, תירס ועגבניות לתעשיה. מהנתונים עולה עוד, כי את עיקר הנזק בשנה החולפת ספגו מגדלי הפירות ובכללם מגדלי הנקטרינה, התפוח והאפרסק

קנט תפצה את מגדלי הפירות בכ-130 מיליון שקלים. את מגדלי הירקות תפצה קנט בכ-79 מיליון שקל. נזקים גדולים נוספים נגרמו למגדלי האבוקדו (כ-21.5 מיליון שקל), מגדלי אגוזי האדמה (כ-16 מיליון שקל), מגדלי ההדרים (כ-14.5 מיליון שקל), גפן היין (כ-12 מיליון שקל) והכותנה (כ-11 מיליון שקל). ההתחממות הגלובלית פוגעת גם בבעלי החיים ובכלל זה להתפרצות מחלות ומזיקים שונים. כך שעבור נזקי שנת 2023 קנט תשלם למגדלי הלול, הבקר, הצאן והמדגה למעלה מ-70 מיליון שקל.  

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "המלחמה הוכיחה שוב את החשיבות הקריטית של החקלאות המקומית ואת היותם של החקלאים הישראלים החוסן הלאומי של מדינת ישראל. משבר האקלים העולמי, וביתר שאת המלחמה, הוכיחו כי לא ניתן להסתמך על ייבוא."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן