יבול שיא
הרפת והחלב
תחנת רכבת אחיטוב

הרכבת לא תעבור: תושבי העמק מפגינים נגד ביטול הקמת תחנת הרכבת אחיטוב

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

זו היא תחושת תושבי המועצות האזוריות עמק חפר שהפגינו ביום שישי האחרון נגד ביטול הקמת תחנת הרכבת אחיטוב. המועצות והתושבים במרוץ נגד הזמן, במטרה להחזיר את התוכנית המקורית להקמת התחנה. לטעתם, כשהממשלה אינה חפצה ביקרה של ההתיישבות העובדת נשמעים תירוצים שאין בהם הגיון והממשלה פועלת בניגוד לתת"ל 22 שהיא עצמה אישרה

ביום שישי האחרון נערכה הפגנה בה השתתפו מאות תושבים מעמק חפר ומנשה כנגד ביטול תחנת רכבת עמק חפר "אחיטוב"

זו הייתה הפגנה שבעיקרה רכובה, והמארגנים קראו לה "רכבת התירוצים". התושבים מוחים על ביטול תחנת הרכבת באחיטוב ע"י משרד התחבורה והציגו שלל תירוצים לא עניינים, שלא לומר הזויים, שלטענתם משרד התחבורה השיב לעתירות המועצות לבג"צ.

ביום שישי בשעה תשע בבוקר התכנסו מארגני ההפגנה בסמוך לנקודה בה אמורה הייתה לקום תחנת הרכבת אחיטוב, על גגות הרכבים נקשרו קופסאות ענקיות בצורת קרון רכבת ועליהם נכתבו "התירוצים" שענו במשרד התחבורה לעתירה כנגד התוכנית שבוטלה.

משרד התחבורה ירד מהפסים
משרד התחבורה ירד מהפסים

"אין מרווח מספיק בין התחנות", "תשתיות מורכבות", "אין תקציב", "תחנה המשרתת תושבים מעטים" (100,000 זה מעט?), ניסו לשכנע את העותרים שתחנת רכבת היא מפגע ולטובתם כדאי שתהיה רחוקה מהם. ועוד תירוצים שאין להם אחיזה במציאות.

שיירת המפגינים נסעה לאורך כבישי עמק חפר ברכבים מקושטים, עם מוסיקת רקע ודגלים, שבאו להזכיר שגם אנחנו אזרחים במדינה הזו, וכמובן השלטים המוחים על דרך ההתנהלות של משרד התחבורה ועל המחטפים הפוליטיים.

השיירה עצרה במספר מקומות, בתחילה בבית הספר יובלים, שם הצטרפו למחאה תלמידים רבים. השלט שהכינו התלמידים וצד את עיני היה: "משרד התחבורה ירד מהפסים", זהו אולי השלט שמשקף יותר מכל את תחושת התושבים באזור, אל מול ההתנהלות של משרד התחבורה.

הילדים הללו ששמעו כל אחד מהם בביתו, על תחנת הרכבת שבוטלה ברגע האחרון ושמעו גם על האופן בו נעשה המחטף, לא יכלו להישאר אדישים והצטרפו למחאה, זה היה שיעור באזרחות ואקטיביזם.  

מי ברגל מי ברכב

המחאה המתגלגלת המשיכה בכבישי עמק חפר, עם הקריאה שמלווה את המחאה מתחילתה "אם אין תחנה אין מסילה".

התחנה השנייה בה עצרה השיירה הייתה במרכז המסחרי במשמר השרון, שם נשאה דברים דר' גלית שאול ראשת המועצה עמק חפר.

שאול דיברה על הצורך האמיתי של כ-100,000 תושבים בתחנת הרכבת אחיטוב, על כך שתושבי האזור סובלים שנים מהיעדר תחבורה ציבורית, ועל כך שתמוה מאד שמשרד התחבורה ורכבת ישראל קבעו בעבר שהתחנה נחוצה, תמחר את בנייתה וכעת התוכנית בוטלה.

בכל נקודת מפגש הצטרפו עוד ועוד תושבים, שהיו בוטים יותר מנציגי המועצות האזוריות ודיברו על החלטות פוליטיות שאינן ענייניות, שהחלו עוד בימיו של שר התחבורה סמוטריץ' ורעיון העתקת תחנת הרכבת לחריש, העיר החדשה בה מתגוררים חלק ניכר ממצביעיו.

מחאת "רכבת התירוצים" המשיכה לאורכו של כביש ארבע, משם המשיכו על כביש 57 בגבולה הדרומי של המועצה וסיימו אותה בסיבוב בתוך בת חפר. במחאה הזו היה פער גדול  בין  ה"מה" לבין ה"איך".

שיירת רכבת התירוצים
שיירת רכבת התירוצים

זו הייתה אחת המחאות היצירתיות ביותר שראיתי – מחאה ססגוניות, עם מוסיקה מצוינת, השקעה ענקית של תושבים רבים, "איך" של הפנינג, אבל כשמקשיבים ל"מה" שנאמר, התסכול והכעס כל כך גדולים בשני ממדים: הראשון שעבור הממשלה הנוכחית, אנחנו תושבי המושבים והקיבוצים, כבר שנים רבות בתחתית סדר העדיפויות – והממד השני, הגעגוע למנהל תקין, לשקיפות ולחזור להיות מדינה מתוקנת שמתכננת בצורה עניינית ומבצעת את התוכניות ללא מחטפים פוליטיים תוך כדי ביצוע.

קצת היסטוריה

תחנת הרכבת אחיטוב היא חלק  מתת"ל 22 (תוכנית תשתית לאומית) – תוכנית לשדרוג המסילה המזרחית מגן שמואל או כפי שמכונה התחנה 'חדרה מזרח' ועד לוד. התוכנית כוללת שינויים בייעודי קרקע, קביעת הוראות לביצוע המסילה והסדרת המעברים.

מדובר בקרקע שבעיקרה חקלאית, קרקע שעברה שינוי ייעוד לשטח מסילת ברזל, תכנון דרכים ותחנות לאיסוף נוסעים, תוך הפקעת קרקעות חקלאיות, יצירת הפרדות מפלסיות במפגשי המסילה עם כבישים ודרכים חקלאיות, התווית דרכי גישה לתחנות הרכבת, אחזקת מבנים, ניקוז, טיפול ושיקום נופי פתרונות אקוסטיים ואמצעים למניעת מפגעים סביבתיים.

עד כאן על הנייר נראית תוכנית מקצועית לעילא ולעילא. בפועל הדברים מתנהלים אחרת.

התוכנית תת"ל 22 נכתבה בשנת 2008. קטע המסילה מרכבת חדרה מזרח ועד ניצני עוז קיבל תוקף בשנת 2012.

מאז החל תהליך הפקעת הקרקעות של אלפי דונמים משמונה ישובים מהמועצות אזוריות עמק חפר ומנשה. לאזור בו מתוכננת התחנה הופקעו קרקעות מהיישובים: אחיטוב, אמץ, גן יאשיה, בארותיים, עולש, ויד חנה.

חוץ מחקלאי אחד שלא הסכים לפיצוי וממשיך לגדל רימונים על קטע הקרקע שלו, כולם ויתרו על האדמה למען הקמת תחנת רכבת שתשרת את תושבי האזור.

חשוב לציין שהפיצוי שקיבלו הוא רק על התכסית, על עצים, חממות, ניילונים, צינורות השקיה, כאשר לא נלקח בחשבון שהקרקע עבור החקלאים היא אמצעי הייצור המרכזי.

במושב אחיטוב  מעל 70% מהחברים מתפרסים מחקלאות, במושבים האחרים אחוז החקלאים נמוך יותר, אך כל חקלאי זכאי לקרקע ממנה יוכל להתפרנס בכבוד.

בתהליך של הפקעת הקרקע, היו שחששו לפרנסתם כחקלאים כשנאלצו לוותר על חלק מהקרקע – ובמשא ומתן שכנעו אותם שתחנת הרכבת מביאה איתה הכנסה שאינה חקלאית סביב התחנה, בנוסף לשרות טוב לילדים, לגמלאים ולכל מי שמעדיף נסיעה ברכבת על פני נהיגה ברכב. תושבי האזור חתמו וחיכו בסבלנות להקמת התחנה.

קטע המסילה הזה שקיבל תוקף ב-2012 תוכנן להסתיים בשנת 2018, אך עיכובים רבים אפיינו אותו וכיום מדברים על סיום פרויקט המסילה המזרחית ב 2026.

בימים אלו עמק חפר המזרחי נראה כולו כאזור בנייה של הפרויקט, החלו לבנות גשרים לרכבת ולמפגשים עם הכבישים, הטרקטורים עובדים במרץ ותושבי האזור מקבלים בהבנה את מפגעי הדרך, אי הנוחות הרבה הכרוכה בפרויקט, מפלצות הבטון והפגיעה בנוף ילדותם, הכל בהנחה שבסופו של תהליך כולם ייהנו מתחנת רכבת שתשרת את תושבי האזור.

המרוץ נגד הזמן

לפני כחודשיים בעוד הטרקטורים עובדים במרץ באזור שתוכננה להיבנות התחנה, בשיחה מזדמנת עם הקבלן בשטח, התברר לכמה מתושבי האזור, שהיום מובילים את המאבק, כי בניית התחנה בוטלה והקבלן קיבל הנחייה להניח תשתיות למסילה ללא תחנה.

רן שכטר, ממובילי המאבק מגן יאשיה, מושב ממנו הופקעו קרקעות התחנה, ביחד עם חברים נוספים, פנו למועצה לשאול לפשר העניין, אך גם במועצה לא ידעו על ביטול התחנה.

במועצה פנו למשרד התחבורה במטרה לאתר את המסמך הרשמי הקובע את ביטול התחנה, אך זה לא נמצא.

אם הזכרנו קודם את התוכנית המסודרת שנכתבה ותוכננה במשך שנים רבות, בשלב ההוצאה לפועל, עקפו את המועצות האזוריות, ואת הועדות הממשלתיות – וקבלן הביצוע קיבל הנחיות לשינוי התוכנית, ללא תיעוד או תהליך מסודר.

מובילי המאבק אומרים: זו תחושה של "הרצחת וגם ירשת", לקחו לנו את הקרקעות, את אמצעי הפרנסה ובסופו של דבר רוצים להעביר את תחנת הרכבת ליישוב חריש, שתושביו מקורבים יותר לשלטון.

הם מוסיפים: "זה לא מפתיע במדינה שלנו, שבמשך שנים מתכננים וכשמגיעים לשלב הביצוע נעשים מחטפים פוליטיים.

לכולנו ברור שהממשלות של העשורים האחרונים לא אוהבת את המושבים והקיבוצים," אומרים הפעילים, "אבל דרך ההתנהלות היא מזעזעת."

ככל שהפעילים נכנסו לעומקם של הדברים, גילו עוד פרטים על דרך העבודה של משרד התחבורה, למשל, שהקטע מגן יאשיה דרומה אינו מתוקצב, סתירות בין התוכנית לביצוע ולוחות זמנים בלתי ריאליים לחלופה של תחנות חריש ומאור-באקה.

לתחנה בחריש עליה מדברים במשרד התחבורה אין עדיין תוואי מוסכם, אין הפקעת קרקעות, המסילה אפילו לא תוכננה.

תושבים יצירתיים ההכנות
תושבים יצירתיים ההכנות

אחרי התכנון יצטרכו להפקיע קרקעות נוספות ממועצה אזורית מנשה, בעיקר מקיבוץ להבות חביבה ומבאקה, שם הקרקעות פרטיות ועלויות הפיצוי יהיו גבוהות בהרבה מאשר עבור קרקע של המנהל.

במשרד מדברים על תחנת הרכבת הזו כחלופה מיידית וזולה, בעוד היא תהיה יקרה יותר ואם התחנה באחיטוב הייתה מתוכננת להיפתח ב-2026, הרי שזו המתוכננת לחריש, אם תקום, תיפתח רק בשנת 2040.

ראשי המועצות אילן שדה ממנשה וגלית שאול מעמק חפר, עתרו לבג"צ. בנוסף הוגשה גם עתירת תושבים באמצעות עו"ד ירון סולברג, ממשרד עורכי הדין שדה-סולברג.

בתשובת משרד התחבורה לעתירה נאמר שאין הצדקה לתחנה, כאשר דווקא ניירות העמדה המקוריים של המדינה מציגים שיש הצדקה. ריח פוליטי אמרנו כבר? מארגני המחאה אומרים את הדברים שראשי הרשויות לא יכולים "הממשלה רואה בקיבוצים ובמושבים אויבים,

איך ייתכן שמבטלים תחנה כשכל הפרמטרים מעידים שצריכה להיות תחנה. איך ייתכן שמשנים את התוכנית שאושרה ועוקפים את כל וועדות התכנון."

התשובות ההזויות לעתירת לבג"צ , הן שהביאו את ההפגנה הנוכחית ואת שמה "רכבת התירוצים"  תשובות הקשורות בעלויות התחנה, שלא תואמות את נתוני התוכנית הראשונית ותיעדוף של תחנות שישרתו קהל רחב יותר, שאינם תואמות את מספר המשתמשים הפוטנציאלים.

השרה מירי רגב ניסתה לגלגל את האחריות להחלטה לרכבת ישראל, וקצת התבלבלה בחלוקת התפקידים בין משרד התחבורה להנהלת רכבת ישראל.

היא הוסיפה: "החלופה הנבחרת היא המסילה לחריש ותחנת באקה-מאור. עם זאת החליטה השרה כי יש למצוא מקור תקציבי להכנה עבור תחנת אחיטוב, כך שניתן יהיה להקימה אם לא תהיה ישימות להקמת תחנת באקה -מאור.

תשובתה של השרה, הופכת את העתירה ללא אקטואלית, שכן בחינת הישימות תיערך עוד מספר שנים והעבודות בשטח יחלו עוד חודש וחצי

לדברי ראשי המאבק: "הטרקטורים בשטח וזו הבעיה, הקבלן יודע שבחודש מאי השנה, הוא מתחיל לעבוד על קטע זה של המסילה והוא נערך כבר עכשיו לעבודות על המסילה ללא תחנה.

האסטרטגיה של משרד התחבורה היא גרירת רגליים, שתקשה לשנות את המחטף. הם מורחים  את הזמן במטרה לעבור את התאריך הקובע במאי.

אם נגיע לתחילת מאי ולא תתהפך ההחלטה, עלות בניית התחנה תהיה גבוהה מדי, כי הקבלן ימשיך בהקמת המסילה במקום בבנייה של התחנה."

אחת הדרישות של מטה המאבק הייתה להקים תשתיות לתחנה כדי לא לפספס את האפשרות להקימה. כאן תגובת הממשלה הייתה קוהרנטית לרצונם לבטל את התחנה וטענו שלא יעשו חפירות לחינם.

ראשי המחאה טוענים שהשרה הנוכחית בורחת מהבעיה, לא מקבלת החלטה, עסוקה בדברים שלה ולא בענייני משרד התחבורה. כל ניסיון של ראשי הרשויות להיפגש איתה נדחה על הסף.

התושבים לא מתייאשים. במטה המאבק כולם מדברים על לחץ הזמן ומחפשים דרך להשפיע על ההחלטה. ואמרו: "אם לא יישנו את ההחלטה בחודשיים הקרובים זה יהיה בלתי הפיך, אנחנו פועלים להשגת צו עצירת עבודות.

הסיכוי שיתקבל על ידי בג"צ לא גבוה אבל אנחנו אופטימיים."

כרגע הדיון הבא בעתירה בבג"צ נקבע לחודש מאי והמאמצים מתרכזים בהקדמתו.

זה לא מאבק NIMBY

תושבי עמק חפר ומנשה נתפסים בממשלה ואולי גם בחברה הרחבה כאוכלוסייה חזקה המאופיינת במאבקי NIMBY,  (Not in my back yard), כמו המאבק על אסדת הגז, בו הממשלה הצליחה להשניא את תושבי המועצות האזוריות על הציבור הרחב ולהציגן כחזקות ואינטרסנטיות, שדופקות את החלשים.

"במקרה שלנו," אומרים ראשי המאבק, "המלחמה היא הפוכה. אנחנו רוצים את תחנת הרכבת בחצר שלנו. במזרח עמק חפר עוברות תשתיות שאנחנו לא נהנים מהן בלשון המעטה.

תשתיות החשמל לשטחים שנמצאות לידינו גורמות להפסקות חשמל תכופות, פעמיים בשבוע אנחנו סובלים מהפסקת חשמל. בעמק חפר המזרחי יש בעיות ביטחון שבמשך שנים הממשלה מזניחה.

בינתיים נבנים גשרי ענק, הנוף הכפרי שלנו נפגע, אז לפחות שנהנה מהרכבת, כפי שהובטח לנו כשהופקעו הקרקעות.

הרכבת היא נקודת אור, לא נימבי – אנחנו רוצים את הפרויקט. זה כל כך מגוחך שמנסים לשכנע אותנו לעשות מאבק נימבי."

במאבק הזה ראשי הרשויות והתושבים משלבים כוחות. ההפגנה הראשונה הייתה בסגר ב-22 לינואר והגיעו אליה 500 איש. ביום שישי האחרון, הייתה ההפגנה הגדולה השנייה. בין לבין ראשי המאבק לא מפסיקים לעבוד וכבר הכינו עצומה שעד היום חתמו עליה מעל 7,000 איש.

הנהגות הישובים העבירו כסף למאבק, אך: "הכי מרשים במאבק התושבים ש-1,365 אנשים חתמו על הבג"צ. זה הצריך מהם לקום מהכורסא, ללכת לעורך דין, לחתום על יפוי כח, זה מראה שהאנשים מאד בעניין ואנחנו מקווים שבכוחות משותפים נשנה את רוע הגזרה של המחטף הפוליטי הזה.

"לשמחתנו אנחנו מקבלים תמיכה משר החקלאות אלון שוסטר וגם עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, כתב מכתב תמיכה.

חבר הכנסת רם שפע, שהוא תושב האזור, הגיש שאילתא וסגן שר התחבורה ענה שיש עדיפות למספר תושבים רב יותר ומכאן לרכבת בחריש."

כבר אמרנו שהכל פוליטי?!

הפרד ומשול כאסטרטגיה ממשלתית

שאלתי את מארגני המחאה לגבי המועצות הערביות באזור שרכבת באחיטוב תשרת אותם ותקצר להם את זמן ההגעה לתחנת רכבת, לפחות מחצי מהזמן בו הם נוסעים כיום לחדרה או נתניה. וכאן התשובה שקיבלתי מהם מקוממת לא פחות.

ביישובים באקה, ג'ת ובמועצה האזורית זמר, תושבים רבים ישמחו לרכבת באחיטוב, אך במשרד התחבורה הבטיחו לראשי הרשויות הללו שבהמשך לתחנת חריש תהיה תחנה באקה מאור וזה האינטרס שלהם.

הממשלה מפעילה אסטרטגיה המשלבת בין הבטחות ואיומים לרשויות הערביות, מה שגרם לכך שהם חוששים להצטרף רשמית למחאה. נראה שבממשלה שלנו מאמצים אסטרטגיה של "הפרד ומשול", הכוח הפוליטי המשולב של הרשויות היהודיות והערביות הוא גדול, מתוך חשש מאיחוד הכוחות, הם מבטיחים לרשויות הערביות אזור תעשייה בצמוד לרכבת ועוד הבטחות ללא כיסוי ובלוח זמנים שלא יכול להתקיים.

זאת בתנאי שהרשויות הערביות יישבו בשקט ולא יצטרפו למאבק. מעל חמישים איש מהמועצה אזורית זמר הצטרפו למאבק וצועקים את צעקת התושבים, אך הרשויות המקומיות בוחרות להאמין למשרד התחבורה.

"עברו חודשיים מאז שהתחלנו להתעסק עם זה, וזה מרגיש כמו שנתיים," אומרים ראשי המחאה, שבמרוץ נגד הזמן הם ממשיכים להתמודד עם תירוצים חסרי הגיון של משרד התחבורה.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה:

"משרד התחבורה ביצע בחינה מעמיקה לקראת הרחבת הרכבת של המסילה המזרחית. תחנת אחיטוב במיקומה הנוכחי נבחנה במסגרת מודל התיעדוף של תחנות הרכבת ומיקומה נשקל מחדש לאור הביקושים הצפויים, לאור קרבתה למסילת מנשה המתוכננת.

במסגרת זו נשקלת העתקת התחנה למיקום סמוך ליישובים חריש, בקעה אל גרביה, ג'ת, שתוכל לשרת גם את המסילה המזרחית וגם את מסילת מנשה."

בכיר במשרד התחבורה מסר, כי "ההחלטה על ביטול תחנת אחיטוב נעשתה ע"פ שיקולים מקצועיים נטו ואין לה קשר לשיקולים פוליטיים כאלה או אחרים

לכל כתבות קו למושב לחצו כאן

תגובה אחת

  1. כתבה חשובה ומפורטת! מידע שלא ידעתי! תודה רבה. נראה לא מבטיח, אבל אין ברירה נמשיך להיאבק! לא בסדר לתת לרשויות להצנהל בבריונות ובחוסר שקיפות! לא נשתוק כשמקפחים אותנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן