יבול שיא
הרפת והחלב
פירות וירקות

תעשיית השימורים מצטרפת למחאה נגד הרפורמה בחקלאות

4 דק' קריאה

שיתוף:

תעשיית המזון בארץ מוזנת מכ-2 מיליון דונם של שטחי חקלאות פלחה של גידולי תירס, אפונה, שעועית, עגבניות, מלפפונים, חומוס, חמניות, גרעינים ועוד, אותם משמרים, מקפיאים או מחמיצים. עתה מצטרפים מנהלי מפעלי המזון הגדולים לחקלאים המתנגדים לרפורמה בחקלאות, הקוראת להסיר את המכסים מיבוא פירות וירקות

בכירי תעשיית המזון והירקות המשומרים בישראל מצטרפים למאבק

המאבק הציבורי הגדול של מגדלי פירות וירקות נגד הרפורמה בחקלאות שתפתח את הענף לייבוא מחו"ל הולך ומתגבר ובאחרונה הצטרפו אליו חברים חדשים – בכירי תעשיית המזון והירקות המשומרים בישראל, שכן כ-50% מכלל גידול השדה בישראל הם גידולי פלחה, המיועדים לתעשיית השימורים והירקות הקפואים והמוחמצים.

תעשיית הירקות המשומרים, הקפואים והמוחמצים קולטת כ-500 אלף טון חומר גלם חקלאי טרי בשנה, בעיקר בחודשי הקיץ.

תעשיית המזון בארץ מוזנת מכ-2 מיליון דונם של שטחי חקלאות פלחה של גידולי תירס, אפונה, שעועית, עגבניות, מלפפונים, חומוס, חמניות, אבטיחים לגרעינים, גרעיני אבטיח, חיטה ועוד.

"בוודאי שאני מתנגד לרפורמה" 

רק לפני שלוש שנים, ב-2018, הודיע אושיק אפרים, מבעלי מפעל "ויטה פרי הגליל" (" בחצור הגלילית, כי אם הממשלה תסיר מכסים על יבוא ירקות קפואים לקראת חג הפסח, כפי שעשתה לפני שנתיים – הוא יסגור את מפעל פרי גליל. בשנת 2016 המהלך כמעט הוביל לסגירת מפעל החברה, אך בסופו של דבר שולמו פיצויים בסך 26 מיליון שקל שאיפשרו את המשך פעילותו. " בסופו של דבר ב-2018 חזרה בה הממשלה מתוכניתה.

עתה עומד מפעל "ויטה פרי הגליל", שנחשב לעוגן תעסוקתי מרכזי לרבים מתושבי חצור הגלילית, בפני אותו מצב שעמד בו לפני שלוש שנים, כאשר כוונת הממשלה ברפורמה המתוכננת, היא לפתוח לתחרות חופשית את שוק הירקות והפירות לייבוא, ללא מכסי מגן.

אושיק אפרים הוא תעשיין אבל גם חקלאי, מושבניק ממשק אפרים שבמושב מיטב, משק גדול המעבד שטחי ירקות לתעשיה בהיקפים עצומים ליד עפולה.

"בוודאי שאני מתנגד לרפורמה בחקלאות," אומר אושיק אפרים השבוע ל"קו למושב". "אני חושב שכן, מדובר ב'שידור חוזר' של הכוונה שלהם ב-2018 לפתוח את שוק הירקות המשומרים ליבוא חופשי, אני חושב שבסוף הם יבטלו את זה אבל צריך לעשות מעשים.

אחרי שהתארגנו לשנת השמיטה, אחרי שרכשנו כפול תוצרת כדי לספק מזון לעם ישראל – יבוא פתוח כזה ללא מכסים יחסל את המפעלים ביום אחד. פעם אחת – מדינת ישראל תצטרך לחשוב טוב טוב לפני שהיא עושה מהלך כזה. פעם שניה – לא יכולים לעשות מהלך שכזה מהיום למחר.

לא רוצים תעשייה פה? רוצים להסתמך על חו"ל? שיעשו את זה. אי אפשר שבכל יום – בגלל גחמה של איזה טמבל מהאוצר – שאנחנו כולנו נתחיל לרקוד הורה על כל מילה שהם יגידו. אי אפשר שבגלל שני צפונים שאוכלים אוכמניות ב-17 שקל להוריד את המכסים על ירקות ופירות. זה לא מעניין אף אחד, זה לא ישים.

"בינתיים שום דבר שהאוצר ניסה לעשות יצא לפועל, ראינו את זה גם ביבוא הבשר שהמחירים לא ירדו, גם לא בשמן זית, גם לא בדגים, הכל שטויות במיץ עגבניות. לי יש מפעל טונה, פתחו את היבוא של טונה והמחיר ירד? לא, שום דבר לא קרה! הכל גחמות וסיפורים, פסטיבל מספרי סיפורים אני קורא לזה." 

אפריים מספר כי המפעל קולט ירקות מ-42 אלף דונם מכ-80 מגדלים. "מדובר בכ-100 אלף טון לשנה והשנה קלטנו כ-200 אלף טון בגלל שנת השמיטה. פשוט מדובר במהלך של חוסר אחריות של ילדים. אני מנסה להיפגש עם שר האוצר ואני אסביר להם את ההשלכות האמתיות של המהלך שלהם על הכלכלה, על חצור הגלילית, על החקלאות, אין יותר מידי מה לעשות." 

"לא נוכל לעמוד בתחרות" 

"תעשיית שימורי הירקות לא תוכל לעמוד בתחרות המחירים מול יבוא שימורים מאירופה ומדינות עולם השלישי. חוק ההסדרים יביא לסגירת המפעלים הישראלים ולמחיקת התעשייה הישראלית בתחום," אומר מנכ"ל חברת זנלכל, פיני גורביץ, שהחליט להצטרף למחאת החקלאים.

גורביץ: "לא יודע להגיד אם אני מתנגד לרפורמה אבל אני בטח ובטח מתנגד לרפורמה בדרך שבה מנסים לעשות אותה. הנושא של אבטחת מחירי המזון לא חדש בעולם המערבי.

באירופה יש תוכנית מפוארת לכל נושא של הסדרת הצומח והגעתו לצלחת של הצרכן. באיחוד האירופי יש למעשה שלושה קווים מנחים: זו תכנית שמתחדשת פעם בשבע שנים והיא רצה ב-15 השנים האחרונות.

הקוים המנחים הם: 1. להגדיל את צריכת הפירות והירקות, בעיקר הירקות; 2. להבטיח מחירים נמוכים; ו-3. להגן על התפוקה החקלאית המקומית.

"האירופאים מאוד מאוד מגנים על עצמם ודרך אגב, אותו דבר גם בארה"ב. התכניות שקיימת באירופה תוקפת את זה בשלוש זוויות שונות: הם הורידו מע"מ על כל המוצרים, מוצרי ירקות לא טריים כשימורים וקפואים. בעוד שהמע"מ הכללי שם הוא 19%-20% כמו בצרפת וגרמניה, המע"מ שלהם על ירקות משומרים הוא בערך 5%, רבע מהמע"מ הרגיל"

"הם נותנים שתי הגנות עיקריות לחקלאים: האחד: האיחוד האירופאי משלם 47 מיליארד יורו בשנה על סובסידיה ישירה לחקלאים – זה לא סיפורים של משרד האוצר פה של 'אולי אני אתן לך', זה לא איזה הבטחה סתומה של 'נשקיע בפיתוח חקלאי ובשיטות גידול חדשות' – באירופה זה כסף חי שיורד לחקלאי על כל דונם מעובד, בלי סיפורים ובלי בלגנים סבסוד ישיר, לפי מדינה וענף."

"אז נכון שאירופה הרבה יותר גדולה ועשירה מאיתנו אבל ממה שאני מבין מה שמציעים כרגע לחקלאי הישראלי זה אולי חמישית ממה שחקלאי מקבל באירופה בתמיכה ישירה."

"והדבר השלישי – מכס. בניגוד לטענות האוצר – אירופה לא הורידה מכסים. בתוך אירופה אין מכס אבל אתה לא יכול להביא סחורה מסין או מתאילנד בלי מכס, שמגן על היצרן המקומי האירופאי."

תעשיית השימורים הרפורמה בחקלאות

"מה רוצים לעשות בארץ? קודם כל מורידים מכס מכל המדינות, אין איפה ואיפה. פעם שניה, אין שום סבסוד מתוקצב. מבטיחים הרים וגבעות על 2.1 מיליארד שקל. גם אם כל הסכום הזה יינתן לחקלאים כסבסוד ישיר, מה שלא יקרה, הוא בערך שליש ממה שצריך כדי להשתוות לאירופה."

"והם מראש לא מוכנים לתת את זה ישירות לחקלאים, אלא מדברים שיתנו בכל מיני תוכניות 'פיתוח שמיתוח'. כמו שאנחנו מכירים, מחר מתחלפת ממשלה ואין תקציב, ואין כסף ושכולם ימותו. לעומת זאת, באירופה התקציב לחקלאים מאושר לשבע שנים מראש בכל פעם."

"הכי גרוע, מסתיימת עונת הקיץ ויש פה מפעלים שקנו סחורות בכ-500 אלף טון שיעבדו אותם לשימורים, לקפואים, לכל מיני מוצרים, כולל לשנת שמיטה כי בשנה הבאה יש שנת שמיטה."

"אנחנו כבר שילמנו על הסחורה הזאת וזה אומר שאנחנו נפגוש את החקלאים והמחירים שלהם רק ב-2023 ואנחנו במשך שנתיים צריכים להתמודד עם מוצרים שרוצים להוריד להם מכסים כבר מעכשיו והדרך שזה נעשה זה ביזיון."

תעשיית השימורים הרפורמה בחקלאות | תמונה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "הימים האחרונים היו קשים במיוחד והביאו את החקלאים להפסדים. אני מברך על מתווה חשוב זה שגובש על-ידי גורמי מקצוע במשרד החקלאות ורשות המיסים, שייתן מענה מהיר, יזרז את
< 1 דק' קריאה
ד"ר שוקי לשם הוציא ספר מיוחד במינו על אח מיוחד ולא שגרתי ("הוא לא כבד, הוא אחי", הוצאת אוריון), ובו הוא מדבר בפתיחות על הקנאה בחברים שיש להם אחים "רגילים", על הבושה שחש מאחיו
8 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
לפני 16 שנים הקים יובל רוט, בן חצרים, שאחיו אהוד נרצח ב-1993, את "בדרך להחלמה", עמותה המסיעה ילדים פלסטינים חולים לבתי חולים בישראל. בין המתנדבים קיבוצניקים רבים וקיבוצים לא מעטים מממנים את הוצאות הדלק
6 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן