מערכת "זמן קיבוץ" אינה אחראית לתוצאות אבל תשמח להגיע לחתונה על הדשא של חדר האוכל
שרה צ'פלין, קיבוץ מסדה
שרה צ'פלין (75) תשמח לשותף לעשות איתו חיים בתוך החיים
"אלמנה בת 75, אחרי זוגיות נפלאה. במקור מקריית חיים. הגעתי לקיבוץ כחברת גרעין. יש לי ילדים ונכדים מקסימים והחלטתי להמשיך לטרוף את החיים. חותרת ומתחרה בסירות דרגון, מטיילת בארץ ובעולם ואוהבת לבשל ולאפות. מחפשת שותף לעשות חיים בתוך החיים. ושיהיה רק טוב בלב".
איזה איבר בגוף שלך מספר שאת מקיבוץ?
"אולי הצמה שלי? השיער הארוך שלי? הקוקו והסרפן…. לא יודעת. נראה לי שהיום כבר קשה לראות על מישהי או מישהו שהם חברי קיבוץ…"
המאכל שהכי אהבת שהכינו או עדיין מכינים בחדר אוכל?
"דייסת סולת או אורז עם קקאו. אצלנו כבר מזמן אין חדר אוכל. בכל מקרה אני אוהבת גבינות ומכל הסוגים".
איזה משפט אמרו לך בקיבוץ ובחיים לא תשכחי?
"שהייתי הכלה היפה בעמק ושאני, כמו יין טוב, משתבחת עם הזמן".
אם היית יכולה לחזור בזמן, איזו עצה היית נותנת לנערה שהיית?
"לא לוותר על החלומות שלי".
מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?
"מאוד אהבתי את החיים בקיבוץ וכאשר הייתי נערה, חברת תנועת נוער, ציינתי שאתחתן עם בן קיבוץ ושיהיו לי 10 ילדים… אז אכן התחתנתי עם בן קיבוץ ויש לנו 6 ילדים".
מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?
"עזרה הדדית ואינני נועלת את הבית".
מה העבודה הכי אזוטרית שבה עבדת בקיבוץ?
"תמיד עבדתי בעבודות מועילות וגדולות".
אם לא היית גרה בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?
"לא רואה את עצמי גרה במקום אחר. ההתיישבות העובדת עדיין מרתקת אותי, אולי לא בחום של עמק הירדן – אוהבת את הים התיכון".
מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?
"הנוף לעבר הרי הגלעד בחורף ובאביב".
איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזירה לחיים ולמה?
"חדר אוכל, כי לפעמים בא לי לאכול אוכל שבושל עבורי, עם אנשים ולא לבד. החגים הקיבוציים בחדר האוכל חסרים לי: ליל הסדר, ראש השנה, למשל".
איזה חג קיבוצי הכי אהבת בצעירותך בקיבוץ ולמה?
"אהבתי ועדיין אוהבת את חג השבועות, כי נחגג בהמון עם והדר. הפיקניק הקיבוצי על הדשא הגדול… זהו חג הגבינות ואני אוהבת גבינות ועוגות גבינה".
מה ה"אני מאמינה" שלך?
"לחשוב טוב, להיות אופטימית, לצחוק הרבה, להתקדם בחוכמה בחיים ולא להיעצר בגלל רעש מסביב. לתת לחיים משמעות, כי חיים ללא משמעות אינם חיים".
האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאת היום?
"כן. כאשר הגעתי לקיבוץ עבדתי בגן עם גננת מופלאה וממנה למדתי הרבה. משפחתה הייתה גם המשפחה המאמצת שלי, כחברת גרעין".
ספרי על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא.
"נישאתי לאיש מופלא, הקמנו משפחה לתפארת. ילדים יפים ומוכשרים. החלום שלא הגשמתי היה להיות דיילת אוויר, אבל עכשיו כבר מאוחר, לכן אני מטיילת הרבה בארץ ובעולם ומסתכלת על הדיילות מכיסא הנוסעת".
אם היית יכולה, היית מחזירה את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?
"לא יודעת מה לענות על השאלה הזו. מצד אחד, לפני ההפרטה החיים היו הרבה יותר רגועים והכול היה בנמצא. מצד שני, לאחר ההפרטה, יכולנו להרשות לעצמנו הרבה יותר. לכל צורת חיים היתרונות והחסרונות".
מה הגעגוע הכי עמוק שלך?
"לילד שלי ולאישי".
מה את מאחלת לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?
"להתבסס מהבחינה הכלכלית, לגדול עוד ועוד, להתעשר עם משפחות חדשות ואיכותיות ושתמיד אשמע קולות צחוק של ילדים".
פניות לשרה: 050-6425665
עירית בקר, בת קיבוץ עין השופט
עירית בקר מכפר סבא (כמעט 74), גרושה, רופאת שיניים בלתי נלאית, תשמח להכיר גבר משכיל ושוחר תרבות
"מרב חיי המקצועיים עבדתי כרופאת שיניים מומחית לילדים, בדגש על ילדים עם צרכים מיוחדים. יש לי תואר שני בהנחיית קבוצות בשילוב אומנויות. אני מאמנת מוסמכת, בעלת ניסיון בעבודה עם נוער בסיכון בעמותת על"ם (בהתנדבות). עם סיום לימודי תעודה בלוגותרפיה, אני עוסקת גם בסוגיות הגיל השלישי ומנחה קבוצות בנושא משמעות ומיניות. במקביל, מתאמת טיפול בדיור מוגן של מתמודדי נפש, מנחה בתי שיח למציאת המכנה המשותף בחברה הישראלית המפולגת. הוצאתי שני רומנים, השני בקיץ האחרון, באנגלית. מחפשת איש טוב, רחב אופקים, שוחר תרבות, מחובר למשפחה שיודע לקבל ולתת מעצמו. אהבה, שמחת חיים, תחושת בית ומשפחה".
מתי עזבת את הקיבוץ והבנת שאת לא חוזרת?
"הייתי ילדה בת שמונה כשהגעתי לעין השופט, ובגיל 13 המשפחה עברה לתל אביב".
איזה זיכרון ילדות מתוק יש לך שקשור בקיבוץ?
"בית הילדים, צביה המחנכת, נעימה המורה למוזיקה, חגים, חברתיות".
מה מסגיר את עובדת היותך בת קיבוץ?
"הערכים שלי".
אם היית יכולה לחזור בזמן, איזו עצה היית נותנת לנערה שהיית?
"להיות היא עצמה".
האם יש משהו שאת מתגעגעת אליו בחיים בקיבוץ?
"תחושת הביחד והקהילה".
מה הזיכרון הכי חזק שלך מהקיבוץ?
"חגים, חברת הילדים".
האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאת היום?
"המחנכת צביה שלימדה בהתנהלותה נתינה".
ספרי על חלום שעדיין לא הגשמת, אבל היית רוצה להגשים.
"אני ממציאה את עצמי בכל פעם מחדש…"
למה בעצם את מחפשת פרטנר קיבוצניק?
"מאמינה שאני ובני דורי עדיין חולקים את אותם ערכים".
פניות לעירית: בוואטסאפ 054-3455165.
יוני קרוטנברג, קיבוץ מגן
יוני (34) מחפש בת זוג להקמת משפחה ולחינוך הילדים לערכי הקיבוץ
"נולדתי, גדלתי וגר בקיבוץ מגן, עובד בתחום המסגרות והמיכון החקלאי. יש לי כלבה, סניוריטה. אוהב לשמוע ולגלות מוזיקה, ללכת להופעות, לקרוא ספרים. מחפש מישהי להקים איתה משפחה לחנך את הילדים על ערכי הקיבוץ, קהילה, עזרה לזולת, הרחבת אופקים. אני אהיה בן זוג מעורב בגידול הילדים ומשק הבית".
איזה איבר גוף מסגיר את היותך קיבוצניק?
"הידיים. ידיים של מסגר, של אדם שלא מפחד ללכלך את הידיים".
איזה זיכרון ילדות מתוק יש לך שקשור בקיבוץ?
"משחק הדגל, גבולות המשחק: הגדר של הקיבוץ, טיולים בבגאז' של הטויוטה של הגד"ש בשדות".
מהו המאכל שהכי אהבת בחדר אוכל?
"אהבתי ועדיין אוהב שניצל עם קוסקוס. שנאתי ועדיין שונא כבד".
אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לילד שהיית?
"אל תיקח ללב, תהיה מעורב חברתית".
מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?
"זה הבית".
מהי התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?
"התנדבות בקהילה".
מהי העבודה הכי אזוטרית שבה עבדת בקיבוץ?
"בפינת חי, היינו רק שניים".
אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?
"בכפר ביוון, ביבשת, לא באיים".
איזו שריטה הקיבוץ של פעם השאיר בך?
"קשה לי לא לערום כיסאות כתר בסוף אירוע"
מהי הפינה האהובה עליך בקיבוץ?
"הדשא של חד"א וגבעת השייח'".
איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעיל היית מחזיר לחיים?
"אומני הורייזן – מנחת טיסנים, נשמע ממש כיף".
איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?
"שבועות, החג הכי גדול, טורנירי ענפים ויחידים (שכבר אין לצערי, אבל עוד יש את תצוגת הענפים)".
אילו תורנות/גיוס בקיבוץ הכי אהבת?
"שמירות, לעשות סיבוב עם הרכב של השומר, יש את השקט המיוחד של הלילה".
מה המוטו שלך לחיים?
"עשה טוב – יהיה טוב".
אם היית יכול, היית מחזיר את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?
"לא. התנגדתי להפרטה, אבל היום אני מבין שזה היה בלתי נמנע".
מה אתה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 השנים הבאות?
"שנישאר קהילה, שיהיו אירועים ויוזמות".
פניות ליוני: 054-7917531
איילת פאר, בת קיבוץ בית אלפא
איילת פאר מעפולה (בת 59), גרושה, עובדת סוציאלית ותיקה, תשמח להכיר גבר שאוהב לטייל, ויקבל בתמורה עולם ומלואו
"גרושה, אימא לשלוש בנות בוגרות וסבתא לנכדה. במקצועי אני עובדת סוציאלית מזה שנים רבות, בעלת תואר שני ותעודות מקצועיות ככוכבים אשר ברקיע. עובדת בתפקיד ייחודי ומאתגר בתוך מחלקת רווחה. בתחביביי אני ספורטאית פעילה (מאוד), חובבת טבע וטיולים, תרבות לסוגיה: הופעות חיות, סרטים, תערוכות. מגדלת ג'ונגל ביתי של עציצים וחתול.
אני אשמח שבן זוגי יתחבר לפחות לחלק מהדברים שמעניינים אותי, בעיקר חשוב לי שיאהב לטייל – ברגל וברכב. חשוב לי שיהיה פעיל מבחינה פיזית, כי אני כזאת. וכמובן שיהיה פנוי, תקשורתי, לא חושש לחזר ולגלות רגשות. אני אתן עולם ומלואו – עולם של רגשות, צבעים, אסתטיקה, חברות אמיצה, ניסיון חיים, הקשבה, יכולת לביטוי רגשי והרבה אהבה".
מתי עזבת את הקיבוץ?
"לפני שנה וחצי".
איזה זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ יש לך?
"בקרים בחורף בקיבוץ, כשהמטפלת הייתה פותחת מים רותחים במקלחת והיינו יוצאים מהמיטות לסאונה מפנקת לפני בית הספר".
מה מסגיר את עובדת היותך בת קיבוץ?
"אומרים לי שהדיבור והמראה, אבל אני לא יודעת".
מה הכי טוב בלא לגור בקיבוץ מבחינתך?
"לא להכיר את מי שסביבי, לחיות כמו שבא לי".
האם יש משהו שאת מתגעגעת אליו בחיים בקיבוץ?
"לחגים, שהיו כשבנותיי היו קטנות. פורים, חנוכה, חג הקיבוץ… במשך עשור ניהלתי את מערכת החינוך בקיבוץ ויצקתי בחגים האלה תכנים כפי שאהבתי והאמנתי, והייתה חגיגה קהילתית מקסימה".
מה הזיכרון הכי חזק שלך מהקיבוץ?
"הנוף".
על מה קשה לך עד היום לשלם?
"ארנונה".
יש לך רישיון לטרקטור?
"אין לי רישיון לטרקטור, הסתפקתי בגאווה שחשתי כשבתי הוציאה אחד לצורך עבודתה ברפת".
לאיזה מאכל קיבוצי אין תחליף גם במסעדה האורבנית הכי שווה?
"האוכל ממש לא היה החלק החזק של הקיבוץ"
למה בעצם את מחפשת פרטנר קיבוצניק?
"כי אני מקווה למצוא שפה משותפת, אולי ערכים משותפים".
פניות לאיילת: [email protected] או בוואטסאפ ל-058-6533868. בבקשה לצרף תמונות עדכניות.
בתחתית העמוד אפשר בפס (כמו אורי כובע גרב):
פניות למדור ניתן להעביר למייל המערכת [email protected] ולכתוב בשורת הנושא: עבור "זמן להכיר"
