יבול שיא
הרפת והחלב

קידום מחקר חקלאי אקלימי בישראל – מרכז המחקר לחקלאות תחת שינויי אקלים, מכון וולקני

2 דק' קריאה

שיתוף:

טובה דויטש-טראובמן 1, , אביב דומברובסקי 2, אודי שטרובך 3, גיורא בן-ארי 1, חגי יסעור4, מיכל ליברמן- לזרוביץ' 1, נועם מאירי 5, רן לאטי6, תמר אזולאי- שמר6, רואי בן-דוד 1

1 המכון למדעי הצמח, מינהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

2המכון להגנת הצומח, מינהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

3המכון למדעי הקרקע המים, והסביבה, מינהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

4מרכז מחקר דרום גילת, מינהל המחקר החקלאי

5המכון למדעי בעלי חיים, מינהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

6מרכז מחקר צפון נווה יער, מינהל המחקר החקלאי

מרכז המחקר לחקלאות תחת שינויי אקלים במכון וולקני הוקם במטרה לקדם מחקר יישומי להתמודדות ענפי החי והצומח בחקלאות ישראל לשינויי האקלים הצפויים. המרכז מתמקד בפיתוח כלים למחקר חקלאי שיאפשרו מידול וחיזוי משופרים של מגמות שינויי האקלים בד בבד עם התאמת הייצרנות והאיכות של ענפי החקלאות השונים תחת שינויים אלו. יעדי המרכז כוללים פיתוח אמצעי חיזוי ומידול להתמודדות עם עקות סביבתיות, השבחה של זנים עמידים, אופטימיזציה של ממשקי גידול. כמו כן המרכז עוסק בפיתוח קשרים לשיתופי פעולה מחקריים והפצת ידע מדעי אגרו-אקלימי.

בשנתיים האחרונות עוסק המרכז בפיתוח תשתיות מחקר חדשניות, לרבות חממות מבוקרות אקלים, תאי הסגר לניסויים בפתוגנים וחומר צמחי, תאי גידול מואץ, תשתיות למדידות אקלימיות בשטח הפתוח כגון רשת חיישנים למדידות טמפרטורה ולחות קרקע ברחבי הארץ, מערכת "פנומובייל" לאפיון פנוטיפי בשטח פתוח, ותאי בקרת אקלים ייחודיים לעצים במטעים.

המחקרים המתבצעים במרכז מתמקדים בהבנת מנגנוני העמידות של גידולים חקלאיים לעקות ביוטיות ואביוטיות, שיפור יכולות המידול והחיזוי האקלימי ברזולוציה גבוהה, והתאמת ענפי חקלאות שונים לשינויי האקלים הצפויים, תוך שימוש בגישות גנומיות, אפיגנטיות ואגרוטכניות מתקדמות. ההצגה תכלול דוגמאות ממחקרים קיימים העושים שימוש בתשתיות המחקר של המרכז.

בשנה הקרובה צפויה הרחבת הפעילות עם כניסת תשתיות לפעולה, שיתופי פעולה מחקריים עם מוסדות אקדמיים וממשלתיים, וקיום כנסים וימי עיון. כמו כן, יושם דגש על עידוד מחקרים המבוססים על תשתיות המרכז וחיפוש מקורות מימון לפיתוח תשתיות חדשות. מרכז המחקר מהווה פלטפורמה ייחודית למדע יישומי ולקידום חדשנות חקלאית, כחלק מהמאמץ הלאומי להבטחת ביטחון תזונתי וצמצום השפעות שינויי האקלים על החקלאות בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!