יבול שיא
הרפת והחלב
ניב לובטון

מי שאחראים במידה רבה למותו של רב"ט ניב לובטון, חמקו מהעונש שהגיע להם

2 דק' קריאה

שיתוף:

לא נפל רבב בפועלם של רכזי המודיעין? האמנם? 

בג"ץ דחה ביום ב' בשבוע שעבר שתי עתירות הקשורות בהתאבדותו של החייל ניב לובטון מקיבוץ מגידו. נדחתה עתירתם של הוריו של ניב, שטענו נגד סעיפי האישום המקלים שלפיהם נשפטו רכזי המודיעין שגייסו את בנם. הנימוקים של בג"ץ לדחייה היו פורמליים – ההחלטה בנושא זה היא בסמכות הפרקליט הצבאי, ולא נמצאה עילה משפטית להתערב בשיקול דעתו.  

בהחלטה אחרת דחה בג"ץ את ערעור הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, נגד החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הדחת מפקד בסיס מצ"ח שבו שירתו רכזי המודיעין, רס"ל גלעד פרנקו. השופטים קבעו כי ההחלטה להדיח את פרנקו עומדת בסתירה לנוהל ההדחה הצה"לי ולתמונה העובדתית שנפרשה בחקירה שנערכה לאחר המקרה.   

תזכורת: בינואר 2019, רב טוראי ניב לובטון שם קץ לחייו. לובטון, חייל מצטיין בקורס מ"כים בגבעתי, החליט לנקוט בצעד הקיצוני הזה, לאחר ששני רכזי מודיעין של מצ"ח, גייסו אותו, תחת מסע לחצים כבד, להלשין על חבריו לפלוגה שנחשדו בעבירות סמים. הרכזים איימו עליו כי במידה ולא ישתף אתם פעולה, חבריו ייכנסו לכלא. משיחות שניהל לובטון עם הרכזים, היה אפשר להבין שהוא נתון במצוקה נפשית קשה, אבל הם לא דיווחו על כך. נגד שני רכזי המודיעין הוגשו בספטמבר 2019 כתבי אישום מאוד מקלים. מהסניגוריה הצבאית נמסר אז, שהם משתתפים בצערה הכבד של המשפחה, אבל "לאחר בחינה יסודית הגיעה הפרקליטות הצבאית למסקנה כי לא נפל רבב בפועלם של רכזי המודיעין בעת המפגש עם המנוח וכי לא הייתה כל חריגה מנהלי מצ״ח בעניין".  

בעקבות התחקיר הצה"לי, הדיח הרמטכ"ל את מפקד מצ"ח באר שבע באותה עת, רס"ר גלעד פרנקו, וקבע כי הוא לא ישרת בתפקיד פיקודי במשך שש שנים וקידומו יעוכב לשש שנים. ראש אכ"א טען שפרנקו יכול היה למנוע את הטרגדיה, ובין היתר נחשף ב"ידיעות אחרונות", שפרנקו אפשר לרכז המודיעין שגייס את לובטון לפקד על צוות המודיעין למרות שהרכז לא הוסמך לכך, וכי שלושה שבועות לאחר ההתאבדות, שלח פרנקו את הרכז למבחן הסמכה כדי להכשיר בדיעבד את הקידום שלו, אבל זה נכשל במבחן.  

בינואר 2020 ביטל בית המשפט המחוזי בתל אביב את החלטתו של רא"ל כוכבי, וקבע כי מכיוון שלא נמצאה אחריות ישירה של הקצין לאסון, הוא לא יודח. רא"ל כוכבי ערער על ההחלטה ובג"ץ כאמור לעיל דחה בשבוע שעבר את הערעור.  

ההורים של ניב, ערן ומיכל, הגיבו להחלטות בג"ץ: "שבורים, מתביישים ואילמים נותרנו נוכח החלטת בית המשפט העליון הדוחה את עתירתנו ואת ערעורו של הרמטכ"ל….הפרקליטות עשתה הכל כדי להסתיר את האמת הבלתי נתפסת, העובדות והראיות שפרשנו בפניהם כדי להגן על עצמה ולא על חיי ילדינו". 

הסבר אפשרי: האם ייתכן, שבמקרה של לובטון, השתמשו מצ"ח והפרקליטות הצבאית, באותן פרקטיקות אווריריות שהם פיתחו בשנים האחרונות, כדי לסיים בשקט וללא נפגעים בקרב כוחותינו, הסתבכויות מיותרות של חיילי צה"ל? בעיקר מול פלסטינים? כי הרי הסתבכויות כאלו לא חסרות ותמיד צה"ל פותח בחקירה, ותמיד החקירה מסתיימת בקול דממה דקה?   

מבין המקרים הללו, נחרת בזיכרוני מותו של ילד בן 12 מבית אומר, שביולי האחרון ישב במושב האחורי במכונית בה נהג אביו ובה היו גם אחיו ואחותו. חיילים חשדו שהרכב קשור לאירוע כלשהו וביקשו לעצור אותו. אב המשפחה ראה שלפניו מחסום צבאי, סובב את המכונית ושינה כיוון. החיילים, בניגוד להוראות פתיחה באש, ירו לעבר המכונית והרגו את הילד. צה"ל פתח בחקירה. מאז נעלמו עקבותיה. 

המקרה של ניב לובטון הוא כמובן הרבה יותר מסובך. הוא משלנו. יש לו הורים שמבקשים שייעשה צדק ואינם מרפים, יש תקשורת שעוסקת בסיפור הזה ואינה עוברת עליו לסדר היום. על כן, פטורים בלי כלום אי אפשר להוציא את מי שגרמו למוות המיותר הזה. אבל כמעט בלי כלום – אפשר. עובדה. ובכל זאת – טוב שרא"ל כוכבי החליט להדיח מפקד מצ"ח באר שבע, וטוב שהגיש ערער לעליון, למרות שנדחה. זהו תמרור אזהרה למפקדים בצה"ל – אתם לא רוצים להסתבך? אל תאפשר שיקרו אצלכם דברים כמו שקרו אצל רס"ר גלעד פרנקו. יש מי שיבוא אתכם חשבון.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן