יבול שיא
הרפת והחלב
פלמנקו

רוקדים בתשוקה ובכאב

2 דק' קריאה

שיתוף:

מופע הבכורה ומסע ההופעות של להקת הפלמנקו של קרן ואבנר פסח מרמת רחל נעצרו עם פרוץ המלחמה. עכשיו הם חוזרים לבמה ומתחברים מחדש לחיים

מופע הבכורה של להקת הפלמנקו "רמנגאר"- "דארבאר" (שפירושו שבח) היה אמור לעלות בבכורה חגיגית מספר ימים לאחר 7 באוקטובר. עם פרוץ המלחמה, נעצר הפרויקט וכמו כל תושבי המדינה, נעצרו גם חייהם של מנהלי הלהקה קרן ואבנר פסח.
קרן ואבנר גרים בקיבוץ רמת רחל עם שלושת ילדיהם. ב-2006 פתחו את בית הספר הגבוה לפלמנקו בישראל ויצרו את להקת רמנגאר. לאורך שנות פעילותם העלו מספר מופעים והופיעו על במות באירופה ובפסטיבלים נחשבים, בארץ ובחו"ל. ״במשך כל התקופה הראשונה של המלחמה, לא היה לאף אחד חשק לרקוד" אומרים קרן ואבנר פסח, שבנם ירדן הוא חברו הטוב של אופיר אנגל שנחטף מבארי וסבו ג'וחא אנגל צלם הבית של הלהקה. "השארנו את הפלמנקו מאחור, עצרנו הכול והקדשנו את כל פעילותינו למאבק להחזרת החטופים. הפניקה הייתה נוראית בקיבוצנו, רמת רחל, שממוקם בסמוך לכפר צור באהר, הידוע כמוקד לפעילות של החמאס. חברי הקיבוץ לא יצאו מהבתים ואנחנו, כמשפחה ללא ממ"ד, עברנו ימים של פחד".
בעקבות חרדה גדולה של בתם הקטנה, טסה המשפחה לספרד "שם אירחו איתנו ה'משפחה השנייה שלנו', משפחת הצוענים המפורסמת 'לוס פרוקוס'. לאחר שבועיים, ולאור בקשתו של בננו ירדן, שרצה לחזור ולהצטרף למאבק לשחרור חברו אופיר, חזרנו ארצה״.
הטראומה הייתה גדולה והפרויקט נראה רחוק מתמיד. לאחר שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, הבינו כי דווקא היצירה החדשה DARRABAR נהייתה עוד יותר רלוונטית, להם כאומנים וגם לקהל הישראלי. "המופע נוצר מתוך הרצון העז שלנו לצאת למסע יחד עם להקתנו, במטרה למצוא את הדברים והמרכיבים שעושים לנו טוב, כאומנים וכבני אדם. הבנו כי עלינו לתת ביטוי ליצרים ולתשוקה, עלינו לבנות לעצמנו גם חוויות של נועם ושחרור״.
המופע מתחיל עם האומנית האורחת, דגה פדר בשירת קינה ייחודית לצלילי גיטרת הפלמנקו. "המופע נותן ביטוי לתשוקה וכאב ולאט לאט מוביל לבחירות שלנו, לתובנות שלנו, שלמעשה מובילות אותנו למוזיקה עם הרמוניות חיוביות שמאפשרות לנו בסופו של דבר, לקבל רגע נחת של שמחה גדולה וחיבור מחדש לחיים״.
הרכב הפלמנקו כולל שש רקדניות, חמישה זמרים, שני נגני גיטרה, ופלמריסט (זה שמוחא כפיים ונותן קצב לזמרים). האומנים בהרכב בוגרי האקדמיות הגבוהות לפלמנקו בספרד.
״עכשיו, יותר מתמיד, משהו קורא לנו לאסוף את עצמנו חזרה ואין דבר שיוכל לעשות זאת טוב יותר בשבילנו, כמו הגוף שלנו ושלל תחושותיו״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן