"לעומת תנובה שנמכרה ברווח נאות, את קריסת אגרקסקו אפשר היה למנוע. ההתנהגות של הממשלה שהייתה 50 אחוז מבעלות החברה – היתה חסרת אחריות. ברגע האמת הממשלה הפנתה עורף לחברה והייתה בהחלט יכולה להציל אותה גם ברגע האחרון"
אמרת נפתלי בן סירא, חשבת באותה שניה על ענקית המזון תנובה. ב"ריאיון מיוחד" שערכתי עם האיש הזה, ביקשתי מראש לדבר על חקלאי ישראל, חקלאות ישראל ולא על ענף החלב המזוהה אתו. ואולם במהלך הריאיון וכמעט בכל אחת מהשאלות שהפניתי אליו ושנגעו לחקלאות הישראלית על כל רבדיה, שב ועלה נושא החלב פעם אחר פעם.
נפתלי בן סירא, תושב כפר ויתקין, לשעבר במגוון תפקידים ציבוריים, איך בעיניך מתנהלת היום חקלאות ישראל?
"התהליך שעובר על חקלאות ישראל הוא תהליך שעובר על כל המגזר החקלאי בעולם המערבי. היקף הייצור גדל כל הזמן והיקף העוסקים בעולם המודרני מצטמצם כל העת. החקלאות, במיוחד בארץ, שתחילתה בכיבוש הארץ והגנה על הגבולות, עסקו בה לא מי שהיה מומחה, אלא עצם ההתיישבות – קיבוצים ומושבים, היתה התיישבות חקלאית. לאורך מאה שנות התיישבות החקלאות הפכה להיות התמחות בכל ענף וענף. מאב לבן, מבן לנכד. בכפר ויתקין כולם עסקו בכל. לכל משפחה הייתה רפת קטנה, לול קטן, פרדס ומזון לפרות. עבדת כל היום כדי לזרוע, לקצור, להביא אוכל מהשדה.
עשרה אחוז מחברי כפר ויתקין עוסקים ברפת חלב ואולם לכל משק יש מיליון-מיליון וחצי ליטר חלב בשנה. התמחות שעברה כמה דורות. ולמרות צמצום מספר הרפתנים אנחנו מספר 2 בחלב בארץ אחרי באר טוביה.
בחקלאות של היום אתה צריך להיות מומחה בכל תחום: גנטיקה, טיב מזון, מספר היחידות פר ליטר. הכל מחושב. פעם פרחן היה עם 3-4 דונם, היום עשרות דונם למגדל יחיד עם קשר ישיר למשווק וליבואן. החקלאות הפכה להיות אזורית. תהליך של התמחות והתמקצעות. מי שעוסק בתחום ואוהב את התחום ויש לו ידע הוא חקלאי. החקלאות היא גם סוג של הימור עם הטבע. מכת ברד, סערות, אסונות טבע, חורפים קשים וגם בעיות גלובליות עם שער מטבע. היציבות צריכה להיות מקצועית".
לאורך השנים, האם הממשלות השקיעו נכון בחקלאות הלאומית?
"לאורך השנים כן. אישית עברתי תקופה טובה מאד עם השר חיים גבתי (1964-1974) ועם המנכ"ל שלו אברהם ברום. מי שידע להתחבר ל"מועדון" של ברום הצליח. תשאל את רפי רמון, שהיה בראש אגף המיכון במשרד החקלאות, הוא יסביר לך על "המועדון".
רפי רמון: "המועדון היה כינוי למי שנמנה עם ארגוני קניות, קיבוצים ומושבים בעיקר בנושא של הקצבות אשראי. אברהם ברום, מנכ"ל משרד החקלאות היה איש כספים מעולה עוד בקיבוצו שפיים ואחר כך במשרד הממשלתי".
ואחרי ההסבר המנומק המשיך בן סירא: "אברהם ברום קבע קריטריונים לפיתוח ענפי המשק. היית צריך להגיש תכנית רב שנתית. באותה עת הייתי גזבר במושב כפר ויתקין. השר אהרון אוזן (1974-1977) תרם הרבה, בתקופת השר יעקב צור (1992-1996). הייתה התחזקות בתמיכה המשרד בעיקר בענף הלול. חוק הגליל יצר תנופה."רפול" (רפאל איתן (1990-1992,1996-1999) ודני קריצ'מן הביאו לזינוק עצום בענף הרפת, מענקים, הלוואות. הענף כמעט חיסל את הרפת הקטנה והזניק את הרפת הגדולה כולל ריכוז רפת של מספר קיבוצים. בכפר ויתקין 99 אחוזים מכלל רפתות החלב ממוקמות מחוץ למושב, מהיבט של איכות חיים. רק רפת אחת במושב עצמו. כשאני גידלתי פרות לפני 60 שנה ממוצע תנובת החלב היה 3000 ליטר לפרה בשנה. ב-1969 מכרנו פרות לטהרן (אירן) עם 4500 ליטר לפרה בשנה. היום הפרה הישראלית היא מספר 1 בעולם בתנובת חלב. כמעט 12 אלף ליטר, הכל בזכות מזון טוב וטיפול נכון בפרות".
מצוקות מים להשקיה. עובדים זרים. קרקע זמינה לעיבוד חקלאי. היכן טעו? והיכן הפקירו?
"הרשה לי להתייחס תחילה לעובדים הזרים. הייתי בתפקידיי בעת שהטסנו לארץ עובדים זרים. בלי העובדים הזרים החקלאות לא הייתה מגיעה להישגים. לא ברפת, לא במטעים, לא בפרחים. הם למדו מהר את העבודה והם מדויקים בעבודה. אני לא נכנס לנושאי העסקתם של הזרים.
מים – אני חושב שאנחנו אחת המדינות המתקדמות בעולם בניצול מים, בטיוב, התפלה ותפיסת מי שיטפונות. אנחנו מובילים בעולם בחיסכון במים. אני מגדל אבוקדו בטפטוף וזה חיסכון. עשינו מעל ומעבר מבחינת התאמת צורת ההשקיה. אירופה מפגרת אחרינו.
קרקע – הצומח הולך ומשתכלל. יחס הקרקע לגידול חקלאי השתנה לאין ערוך. להוציא כמויות יותר גדולות מדונם. נושא הקרקע לא יהיה מגבלה להיקפי הייצוא בשנים הבאות. העולם גדל עד מאד. אני נולדתי כשבעולם היו שני מיליארד תושבים. היום יש תשעה מיליארד".
אפשר היה לפעול אחרת?
"היו תקופות של זינוק, היום אין הרבה מדינות שהיו יכולות להתגאות בזה. מידת החיבור של החקלאים למשרדי הממשלה היא לא באותה זרימה והבנה שהייתה בזמנו. אני לא יודע איך זה מתנהל בתקופת השר דיכטר, הקשר של משרד החקלאות עם האוצר היה בעבר ברמה יותר גבוהה. בתקופת רפי רמון החיבור היה מגיע עד ראש הממשלה. אני לא בטוח שהיום יש כזה קשר בין החקלאים למשרד האוצר".
מי היו בעיניך שרי החקלאות הראויים? ומי היו השרים שלא יזכרו לטובה?
מעל כולם היה השר חיים גבתי. אישיות עם רעיונות יצירתיים. נכון לאותה תקופה הוא הזניק את החקלאות בדור. חוץ מהאישיות והיצירתיות שלו הייתה לי אצלו יד חופשית. הדלתות שלו היו פתוחות. ידע להקשיב וידע להחליט לטובת חקלאות ישראל. הייצוא החקלאי היה מיוחד. השר גבתי היה מיוחד.
אהרון אוזן שבא אחרי גבתי היה מחובר לחקלאות. קיצר מהלכים מול האוצר, דלתו פתוחה לכל ואוזנו קשובה. מיידע אישי אני יכול לומר לך שלסגור עניינים עם השר אוזן זה היה מצוין. יעקב צור (1992-1996) היה שר חקלאות טוב, גם אריק נחמקין (1984-1988); גם אברהם כץ-עוז (1988-1990) היה בסדר. שלום שמחון (2001-2002,2006-2011) היה מאחרוני שרי החקלאות שנושא החקלאות וההתיישבות בראש מעייניו".
ומי לא ייזכר לטובה?
"תשחרר אותי בבקשה מהתשובה לשאלה".
כשאתה שומע ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתיר יבוא חלב טרי מפולין לשלושה חודשים, מהי המחשבה הראשונה שעולה במוחך?
"שהשר לא מבין שום דבר בנושא חלב. הוא גם ייכשל במימוש הרעיון. זו לא החלטה שפותרת בעיה. זה כמו שנותנים אקמול לחולה מסוכן. ענף הרפת אינו כמו כל ענף אחר. לגדל פרה עד תנובה זה למעלה משנתיים. בכל מדינה יש התייחסות לרפת חלב, לייצר כמות ומחיר. חלב טרי צריך להטיס לארץ ואני לא משוכנע שהמחיר לצרכן יהיה זול מזה של החלב המקומי. לדעתי זה נתק בלתי מובן בין החקלאות ומשרדי הממשלה".
וכמובן שאי אפשר בלי התייחסות כלשהי לתחום שבו היה נפתלי בן סירא יושב ראש "תנובה".
היית יושב ראש בעת מכירת החברה ל"אייפקס" הבריטית, במבט לאחור, החלטת המכירה הייתה נכונה?
"אני יכול לומר שההחלטה הייתה נכונה. אי אפשר היה להמשיך את התנהלות אגודת תנובה מבעלות של מאות אגודות קיבוציות ומושביות כשחלק מהן מגדלים עם ניגוד אינטרסים עם תנובה. רפתן רוצה מחיר מכסימלי. תנובה צריכה להתמודד בשוק עם יצרנים אחרים. נציגי האגודות יושבים בהנהלה של תנובה. צריך לדאוג שתנובה תשקיע, תפתח ותתפתח. היום תנובה זה עסק. אז האגודה הייתה בבעלות מגדלים אינטרסנטיים".
המחיר שקיבלתם בעד המכירה היה ראוי? אפשר היה להשיג יותר?
"המחיר היה ראוי, גבוה מכל חישוב אנליסטים שאיתם עבדנו באותה תקופה. כשהחלטנו על מכירה כוללת, המניות היו תחת בדיקות ובחינות. פשוט לא הייתה לנו ברירה". בשנת 2008 נמכרה חברת "תנובה" לקבוצת משקיעים בראשות קרן אייפקס בסכום של 1.025 מיליארד דולר. בשנת 2014 מכרה אייפקס את "תנובה" לתאגיד הסיני "ברייטפוד", לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד ₪.
האם אתה מצטער על מכירת ספינת הדגל של החקלאות?
"אני מצטער שהגענו לזה. במודל הזה לא היה אפשר להגיב אחרת. החברה נשארה ישראלית, גם אחרי שנרכשה על ידי החברה הסינית "ברייטפוד". היא לא הקימה שלוחות בחו"ל. בארץ אותם רפתנים, אותם מגדלים. תהליכי קבלת ההחלטות לא השתנו. הסינים אינם מתערבים במהלכים".
מה דעתך על קריסת חברת הייצוא המובילה "אגרקסקו"?
"לעומת תנובה שנמכרה ברווח נאות, את קריסת אגרקסקו אפשר היה למנוע. מבלי שאתייחס לניהול החברה, ההתנהגות של הממשלה שהייתה 50 אחוז מבעלות החברה – היתה חסרת אחריות. ברגע האמת הממשלה הפנתה עורף לחברה והייתה בהחלט יכולה להציל אותה גם ברגע האחרון".
עוץ עצה לשר אבי דיכטר, חדש במערכת, במה ראוי שהוא ישקיע למען חקלאי ישראל.
"אני לא שם. אני מוותר על תשובה".
ערב ראש השנה תשפ"ד, מה אתה מאחל לחקלאי ישראל ולמדינת ישראל?
"אאחל לכל אזרחי ישראל שנעבור בשלום את התקופה הרעה".
נענה לקריאת בן גוריון וירד לנגב להדריך חקלאות
נפתלי בן סירא. נולד לפני 89 שנים, בחודש יולי 1934 במושב כפר ויתקין. נשוי לבינה לבית גבאי, ממושב חרות. הייתה אחות בבית החולים לניאדו בנתניה וממקימי המחלקה לטיפול נמרץ, ולפני פרישתה לגימלאות עבדה במחלקה ליולדות בבית החולים.
הורים לשתי בנות ובן. הבכורה, אורנה (66) חב"דניקית, נשואה+6, לה ולבעלה אברהם סטודיו לפילאטיס והתעמלות בירושלים. שמואל (63) נשוי, גר בארצות הברית, עוסק בנדל"ן. טל (51) נשואה+2, מלמדת אמנות וקולנוע במוסד "נעורים". לבני הזוג בן סירא 22 נינים, הבכור בן 18.
פעם בשנה מתאספת המשפחה לנופש. בפעם האחרונה זה היה במושבה מגדל, הנושקת לכנרת. המשפחה לא באה בהרכב מלא אך גם כך מנתה 45 נפשות.
נפתלי בן סירא שירת בצה"ל ביחידת רפואה אווירית (היום 669). אחרי השירות הסדיר שב למושב, ערך טיול באירופה ואחר-כך נענה לקריאת דוד בן גוריון וירד לנגב. שנתיים היה מדריך חקלאי וחברתי במושב אשבול ואחר-כך בלוזית. בנגב הכיר את אשתו שהייתה אחות מתלמדת. כששבו מההדרכה בנגב הביאו אתם למושב את התינוקת אורנה.
הם בנו את ביתם במושב. נפתלי כיהן בכל תפקיד שהיה במושב: תרבות, משק, רפת, כל הוועדות. לפני למעלה מ-60 שנה למד מינהל ציבורי במכללה למינהל. מונה גזבר הכפר, עשר שנים ניהל את המפעלים האזוריים, מושבי השרון ועמק חפר, שב למושב ו"רפול" מינה אותו למנכ"ל מועצת הלול "למרות שאתה לא במפלגה שלי" כך אמר לי.
חמש שנים כיהן כמזכ"ל תנועת המושבים ותוך כדי מילוי התפקיד קיבל את תפקיד יושב ראש דירקטוריון חברת "תנובה" שבה כיהן משנת 2000 עד שנת המכירה 2008.
היה חבר מועצות מנהלים במספר חברות ממשלתיות. היה יושב ראש הוועד הממונה בקיבוץ העוגן מטעם רשם האגודות. שוב היה יושב ראש האגודה במושב ועכשיו יו"ר עמותת "בית דוד" – מרכז יום לאזרח הוותיק; 100 ותיקים כל יום באים ומשתתפים בחוגים ומאזינים להרצאות. למרכז יש גם יחידה לטיפולי בית ולחצני מצוקה.
לנפתלי בן סירא שלושה דונם של אדמה נטועה בכל סוגי הפירות, צמוד לביתו. הוא מחזיק גם 20 מטילות ו-20 דונם מטע אבוקדו.
מושב כפר ויתקין עלה על הקרקע בשנת 1930. עשרים בודדים ראשונים, בני העלייה השלישית, מרוסיה ופולין, באו בשנת ההקמה למושב ביתן אהרון הסמוך ומשם צעדו עד שטח כפר ויתקין.
במושב 149 נחלות, כולל בנים ממשיכים ובהרחבה עוד 150 יחידות דיור. בכפר ויתקין יותר מ-500 משפחות.
