רכב של קיבוץ דפנה הוחרם בשל נהיגה בשכרות, הקיבוץ ביקש להשיבו. מה פסק בית המשפט?
לפי החוק, אם נתפס אדם שנהג ברכב בשכרות – יכול קצין משטרה להחרים את הרכב למשך 30 ימים. זו אחת הדרכים שקבע המחוקק כדי להילחם בנהיגה בגילופין. לעיתים הרכב שהוחרם אינו של הנהג, אלא של אדם אחר, למשל רכב של חברה, רכב של ההורים או גם רכב של הקיבוץ. במקרים שכאלה יצטרכו הבעלים של הרכב לשכנע את בית המשפט כי התקיימו הנסיבות שבחוק שמאפשרות לבטל את החלטת קצין המשטרה ולהשיב להם את הרכב שלהם.
רכב שבחזקת קיבוץ דפנה "נעצר". המשטרה טענה כי ברכב היה חבר קיבוץ, שנהג, לכאורה, בשכרות. קצין משטרה הוציא הודעה בדבר "איסור שימוש מנהלי" ברכב למשך 30 יום. מנהל הקהילה של הקיבוץ, באמצעות עו"ד לארי גולדשטיין, מיהר לבית משפט השלום לתעבורה בצפת, ואמר שאין זה רכב שמצוי בבעלות פרטית של הנהג, אלא של הקיבוץ. הרכב משמש את קיבוץ דפנה וחברי הקיבוץ לצורכיהם השונים.
חשוב לקיבוץ, אמר מנהל הקהילה, שחברים שמשתמשים ברכבי הקיבוץ ינהגו כחוק, ולכן הוא מפרסם מעת לעת הודעות לכלל חברי הקיבוץ כי חובה עליהם לנהוג בזהירות תוך הקפדה על תקנות התעבורה, וכי אסורה נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. בחזקת הקיבוץ, אמר מנהל הקהילה, קיימים רק שני רכבים, המשמשים 150 איש. הרכב שעוכב הוא אחד משני רכבי הקיבוץ שמשמש בעיקר לצורכי האוכלוסייה המבוגרת שאין לה רכבים וכן לצרכים רפואיים, לנסיעה לבתי חולים וכיו"ב. מנהל הקהילה ביקש מבית המשפט להחזיר את הרכב בהקדם, כדי ש"לא ייגרם סבל מיותר לחברי הקיבוץ".
לאזן אינטרסים
השופטת ג'ידא עספור שאהין עיינה בתוצאת הבדיקה של הנהג באמצעות מכשיר ינשוף שערך השוטר, תוצאת הליכה על קו ישר, ואף מצאה "מבחני ביצוע שעבר הנהג בהצלחה". היא קבעה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירת השכרות, וכי קצין המשטרה הודיע לנהג שקיים יסוד להניח כי יוגש נגדו כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות.
זו עבירה חמורה, אמרה השופטת. החרמת הרכב היא אחת הדרכים היעילות לשמירה על ציבור המשתמשים בדרך. יש בה להרתיע נהגים מביצוע עבירות דומות וגם לגרום לכך שבעלי הרכב יפקחו על מי שעושה בו שימוש. יחד עם זאת, "יש מקום לאזן בין האינטרס הציבורי לבין כך שזהו רכב השייך לקיבוץ, המשמש גם כרכב לצרכים רפואיים חיוניים של חברי הקיבוץ המבוגרים וכן הסיעודיים של דפנה ודן". נתונים אלה לא היו בפני קצין המשטרה, ומשכך השופטת החליטה להתערב, לקצר את תקופת איסור השימוש ל-16 ימים בלבד, ולהשיב את הרכב שנתפס לקיבוץ בתום התקופה. וכך היה.
